בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף קט״ו עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף קט״ו עמוד א׳

    מסכת זבחים דף קט״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־291 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    פסח בשאר ימות השנה אינו כשר לשמו דתנן שחטו קודם חצות פסול שנאמר בין הערבים:

    שלמים הוא ואין זה אלא לשמו:

    לימא מסייע ליה לרב חלקיה:

    יכול שאני מוציא מאל פתח שלא יתחייב בחוץ על עולת מחוסר זמן בבעלים כגון של יולדת ומצורע הואיל ואינה ראויה לבא לפנים למצותה:

    ואשם נזיר ואשם מצורע שיש בה פסול ולקמיה מפרש ואזיל מאי פסולה:

    שור מ"מ כו' דמצי למימר אשר ישחט במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח וגו' ואנא ידענא דשור או כשב או עז הוא:

    ואילו חטאת שייריה ולא רבייה לחיובא:

    אי נימא בזמנו ולשמו:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 115a · Sefaria

    תוספות

    פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא פי' בקונטרס ואין זה אלא לשמו משמע שרוצה לומר דכיון דשלמים הוא כששוחטו לשם שלמים היינו לשמו וא"ת והלא כששחטו לשם עולה או לשם זבח אחר הוי נמי שלמים כדאמרי' בפ"ק (לעיל זבחים ח:) לכל דשחיט ליה שלמים ליהוי וי"ל דמ"מ כיון דשלמים הוא הרי הוא כשר לשמו ושלא לשמו כגון לשם שלמים ולשם זבח אחר:

    מחוסר זמן בבעלים אעולה דוקא קאי ולא אאינך:

    או שהיו בני שתי שנים ושחטן פסולין הך ברייתא איתא בפ' התכלת (מנחות מח:) והכא והתם קתני פסולין ועוד תניא התם באידך ברייתא פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה ותימה דבתמורה בפ' אלו קדשים (תמורה דף יט:) תניא אשם בן שנה והביאו בן שתים בן שתים והביאו בן שנה כשרים ולא עלו לשם בעלים לשם חובה ר"ש אומר כל עצמן אינן קדושים וי"ל דכאן לשמו כאן שלא לשמו כדמשני הכא ומיהו קשה דא"כ קשיא לרב הונא הא איכא האי דפסול לשמו וכשר שלא לשמו ועוד דאי בשלא לשמו מיירי בתמורה ל"ל למיתני ולא עלו לשם חובה הא אפי' במצותו נמי דכיון דשלא לשמו הוא אין עולה לשם חובה:

    Tosafot on Zevachim 115a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף קט״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־291 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 120 מילים

      נפתחת ב״וְלֹא?! וַהֲרֵי פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה –…״

    2. קטע 215 מילים

      נפתחת ב״לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף…״

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שׁוֹר״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״כֶּשֶׂב״…״

    4. קטע 414 מילים

      נפתחת ב״בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּזְמַנּוֹ – מַאי אִירְיָא…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״וּבְמַאי? אִילֵימָא לִשְׁמוֹ – אָשָׁם אַמַּאי חַיָּיב?…״

    6. קטע 67 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: מַקְּשִׁינַן אָשָׁם לְחַטָּאת.…״

    7. קטע 75 מילים

      נפתחת ב״וּתְנָא טָפֵל, וְהוּא הַדִּין עִיקָּר.…״

    8. קטע 816 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עוֹלַת מְחוּסַּר…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ –…״

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא לִשְׁמוֹ – אָשָׁם נָמֵי…״

    11. קטע 1115 מילים

      נפתחת ב״לְעוֹלָם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא –…״

    12. קטע 1232 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר,…״

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבִינָא: ״שׁוֹר״ – מִכׇּל…״

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב נַחְמָן: מִשּׁוּם דְּרָמֵי דְּתָנָא דְּבֵי…״

    15. קטע 1512 מילים

      נפתחת ב״שְׁחָטָן מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אוֹ שֶׁהָיוּ בְנֵי…״

    16. קטע 1610 מילים

      נפתחת ב״וּמְשַׁנֵּי רַב דִּימִי: לָא קַשְׁיָא; כָּאן לִשְׁמוֹ,…״

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״רַב אָשֵׁי רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא, וּמְשַׁנֵּי: כָּאן…״

    18. קטע 185 מילים

      נפתחת ב״לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא?…״

    19. קטע 1918 מילים

      נפתחת ב״אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    וְלֹא?! וַהֲרֵי פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – דְּאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ! פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – שְׁלָמִים נִינְהוּ.

    לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע?

    תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שׁוֹר״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״כֶּשֶׂב״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״עֵז״ – מִכׇּל מָקוֹם. וְאִילּוּ חַטָּאת – שַׁיְּירַהּ;

    בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּזְמַנּוֹ – מַאי אִירְיָא אָשָׁם? אֲפִילּוּ חַטָּאת נָמֵי! אֶלָּא שֶׁלֹּא לִזְמַנּוֹ.

    וּבְמַאי? אִילֵימָא לִשְׁמוֹ – אָשָׁם אַמַּאי חַיָּיב? אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ? לְעוֹלָם בִּזְמַנּוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ;

    וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: מַקְּשִׁינַן אָשָׁם לְחַטָּאת.

    וּתְנָא טָפֵל, וְהוּא הַדִּין עִיקָּר.

    תָּא שְׁמַע: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן – בְּגוּפָהּ, וְחַטָּאת – בֵּין בְּגוּפָהּ בֵּין בִּבְעָלִים?

    תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן. וְאִילּוּ אָשָׁם – שַׁיְּירֵהּ;

    בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא לִשְׁמוֹ – אָשָׁם נָמֵי לִיפְטְרֵיהּ! אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ?

    לְעוֹלָם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דְּמַקֵּישׁ אָשָׁם לְחַטָּאת. תְּנָא עִיקָּר, וְכׇל שֶׁכֵּן לְטָפֵל.

    תָּא שְׁמַע: דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי לֵיוַאי: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע; מִנַּיִן? וְנָסֵיב לְהוּ תַּלְמוּדָא לְחִיּוּבָא, וְלָא יָדַעְנָא מַאי הִיא.

    מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבִינָא: ״שׁוֹר״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״כֶּשֶׂב״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״עֵז״ – מִכׇּל מָקוֹם. הָא מַאי רוּמְיָא? כִּדְאָמְרַתְּ!

    אָמַר רַב נַחְמָן: מִשּׁוּם דְּרָמֵי דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי לֵיוַאי אַדְּתָנֵי לֵוִי: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁירִין, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה.

    שְׁחָטָן מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אוֹ שֶׁהָיוּ בְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים וּשְׁחָטָן – פְּסוּלִין.

    וּמְשַׁנֵּי רַב דִּימִי: לָא קַשְׁיָא; כָּאן לִשְׁמוֹ, כָּאן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ.

    רַב אָשֵׁי רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא, וּמְשַׁנֵּי: כָּאן לִשְׁמוֹ, וְכָאן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ.

    לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא?

    אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת לְאַחְרָיוּת, דְּחַד מִינַּיְיהוּ מֵעִיקָּרָא עוֹלָה הִיא;