בוני התלמוד

    מסכת פסחים דף ח׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הרי זה צדיק גמורבדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:

    בתר דבדקוגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:

    כל עצמו אינו בודקכל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:

    ולאו אדעתיהדנכרי לשום אל לבו עלילה זו:

    איך אלךלמשוח את דוד ואע"פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:

    בני בי רבתלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:

    דדיירו בבאגיבכפרים שבבקעה ובלע"ז קנפי"א:

    מהו למיתי קדומא וחשוכאהשכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:

    ועל צוארייהא עונש הזיקן דודאי לא יזוקו שהמצוה מגינה עליהם:

    ניזיללאושפיזא משתחשך מאי כלום יכולין לסמוך על המצוה אף בחזרה או לא:

    כלפי שאמרה תורהמתוך שאמרה תורה כך אנו למדים שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו מהיר להיות ניזק בגופו:

    כדר' אמיקרא קמא לכדר' אמי אתא:

    פירות גינוסרמתוקין מאד כדאמרי' בברכות (דף מד.) והיינו כינרת שם מדינה בארץ ישראל:

    מרתף מאן דכר שמיהלפוטרו מן הבדיקה דקא מתמה תנא קמא ואמר ובמה אמרו:

    הכי קאמרדקתני רישא כל מקום שאין מכניסין כו' ואמרי' לעיל כל מקום לאיתויי מאי לאיתויי אוצרות יין ושמן ומשום הכי אמרי' ובמה אמרו לקמן צריך בדיקה ומפרש במקום שמכניסין בו חמץ והיכי דמי כגון במסתפק:

    שתי שורות שאמרובית שמאי (אומרים) מן הארץ ועד שמי קורה דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות עד הקורה ואמרי בית שמאי שאותן שתי שורות חיצונות אותה שרואה את הפתח על פני רוחב כל המרתף והשורה שלאחריה צריך לבדוק מן הארץ עד התקרה:

    שמי קורהכמו שמי השמים (תהלים קמח ד):

    ור' יוחנן אמרשתי שורות שאמרו בית שמאי היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף שאף היא נקראת שורה אם באת למנות מלמעלה למטה:

    גאםהיא גימ"ל יוונית ועשויה כמין כף שלנו פתוחה שורה אחת כמין גאם היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג:

    הרואה את הקורהדהיינו כל גג השורות:

    שלפנים הימנהשל חיצונה:

    ושלמטה הימנהשל עליונה אינה צריכה בדיקה:

    בית הלל אומרים כו'מתני' קא נסיב:

    עליונה ושלמטה הימנההאי עליונה לא כל גג השורות באורך המרתף קאמר כדאמר ר' יוחנן אליבא דבית שמאי אלא שורת חבית אחת על פני רוחב כל המרתף ולא מן הארץ ועד הקורה אלא אותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה:

    ושלמטה הימנהועוד שורת חבית אחת למטה מן העליונה היא משורה הזקופה כנגד הפתח והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי:

    עליונה ושלפנים הימנהבגג החבית בודק שתי שורות על פני כל המרתף:

    מאי טעמא דרבדלא בעי למימר עליונה ושלפנים הימנה כמשמעותיה דמתניתין דהא מתניתין עליונות קתני:

    דייק חיצונותואותה שלפנים לאו חיצונה היא וקא סבר רב דתנא דמתני' בחיצונות דק בלישניה אבל בעליונות לא דק בלישניה:

    תתאי דתתייתאכגון שלישית ושתחתיה:

    ושמואל דייק עליונותוהא של מטה לאו עליונה היא:

    פסחים ח עמוד ב

    1הרי זה צדיק גמור! דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה.

    2ר"נ בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים ופלימו היא. דתני' חור שבין יהודי לארמאי בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. פלימו אמר: כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה.

    3מאי סכנה, אי נימא סכנת כשפים, כי אישתמיש היכי אישתמיש? התם כי אישתמיש יממא ונהורא, ולא מסיק אדעתיה. הכא ליליא ושרגא הוא, ומסיק אדעתיה.

    4והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין! היכא דשכיח היזיקא שאני. שנאמר: ״(שמואל א טז״, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'.

    5בעו מיניה מרב: הני בני בי רב דדיירי בבאגא, מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב? אמר להו: ניתו עלי ועל צוארי. ניזיל מאי? אמר להו: לא ידענא.

    6איתמר, א"ר אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. כמאן?

    7כי האי תנא דתניא, איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה תורה (שמות לד, כד) ״ולא יחמוד איש את ארצך״, מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה.

    8והלא דברים ק"ו ומה אלו שדרכן לזוק אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק על אחת כמה וכמה. אין לי אלא בהליכה, בחזרה מנין? תלמוד לומר: (דברים טז, ז) ״ופנית בבקר והלכת לאהליך״, מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום.

    9וכי מאחר דאפילו בחזירה, בהליכה למה לי? לכדר' אמי. דא"ר אמי: כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל, ושאין לו קרקע אין עולה לרגל.

    10א"ר אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק: מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו. נמצאת עלייה שלא לשמה.

    11כיוצא בו, אמר ר' דוסתאי בר' ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה.

    12ובמה אמרו ב' שורות וכו'. מרתף מאן דכר שמיה?

    13הכי קאמר: כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, ואוצרות יין ואוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה, ובמה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ, ובמסתפק.

    14בש"א שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה: שתי שורות שאמרו, מן הארץ ועד שמי קורה. ורבי יוחנן אמר: שורה אחת כמין גאם.

    ברייתא

    15תניא כותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי יוחנן. תניא כוותיה דרב יהודה, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ושתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: שתי שורות על פני כל המרתף חיצונה רואה את הפתח, ועליונה רואה את הקורה. שלפנים הימנה, ושלמטה הימנה אין צריך בדיקה.

    16בית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות. אמר רב: עליונה ושלמטה הימנה, ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא דרב דייק ״חיצונות״. והא עליונות קתני! למעוטי תתאי דתתייתא.

    17ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא דייק ״עליונות״. והא חיצונה קתני! למעוטי גוייאתא דגוייאתא. רבי חייא תני כוותיה דרב, וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל, והלכתא כוותיה דשמואל.

    תוספות

    שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמורוהדתנן (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה"ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה"ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר"ה (דף ד.) ובפ"ק דב"ב (דף י:):

    מלמד שתהא פרתך רועה באפרומאת קדריש את ארצך הטפל לארצך:

    לכדרבי אמיואם תאמר והשתא את למה לי למידרש בהליכה ואור"י דלא נכתב אלא משום דבר שנתחדש בה משום חדוש דארצך כתב נמי את למדרש אע"ג דלא איצטריך:

    רב דייק חיצונותנראה לר"י דרב סבר דאיכא למידק טפי מחיצונות משום דתנן ברישא ושמואל סבר דמעליונות איכא למידק כיון דעליונות אחיצונות קאי ומפרש מה הן חיצונות:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ואמרינן וכה"ג לאו מצוה היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני בשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור ופרקי' חיישינן דלמא מסח דעתיה מבדיקת חמץ לגמרי ואינו מחפש אלא על המחט שאין שם מצוה להגן עליו:

    רב נחמן בר יצחק אמר משום סכנת שכנו נכרי שלא יחשדוהו ויאמר היהודי שכני כשפים עושה לי בכותל ויסכנהו ואע"ג דקי"ל שלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דקביעא הזיקא שאני דכתיב איך אלך ושמע שאול והרגני והא שמואל לקיים דבר ה' שהיא מצוה היה הולך אלא במקום שיש היזק קבוע לא סמכינן אהאי שנא' ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך:

    בעו מרב הני בי רב ששוכנים בשדות מהו שיבאו בלילה בשחר ליכנס לבהמ"ד ויחזרו משחשכ' חוששין מהיזק או לא אמר להם יבאו עלי ועל צוארי כלומר יבואו ואני ערב להם שלא יהיה בהם היזק לא בביאתן ולא בחזירתן כמאן כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך:

    מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים שלא יאמרו עולי רגלים אלו לא עלינו אלא לאכול פירות הללו דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה ומפני מה אין חמי טבריא בירושלים וכו':

    למה אמרו שתי שורותאקשי' מי הזכיר בכאן מרתף כלל עד שיאמר למה אמרו שתי שורות במרתף ופרקי' כיון דתנא כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ממילא שמעי' דמרתף אין צריך בדיקה אם כן למה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ היכי דמי במסתפק ממנו:

    אמר רב יהודה שתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה ר' יוחנן אמר שורה א' כמין גמא כלומר ממשש המרתף השורה החיצונה הרואה את הפתח והעליונות הרואות את הקורות זהו כמין גמא יווני ותניא כתרוייהו: ב"ה אומר שתי שורות החיצונות שהן העליונו'. פי' כל השורות שבמרתף ראשיהם של כלם רואות את הקורות וצדי כל השורות רואות את הפתח לפיכך אמר רב עליונה ושלמטה הימנה דדייק חיצונות ואע"פ שכל השורות ראשיהם שכנגד הפתח כלן חיצונות אינך מוצא שתים חיצונות כאחת אלא אם תפשיט ותקח השורה העליונה ושלמטה הימנה כי אם תקח שורה אחת מן הארץ ועד שמי קורה שבפנים ממנה פנימית נקראת ודייק רב חיצונות ראשי השורות הרואות פני הפתח חיצונית ממש ומשום זה קתני שהן עליונות ללמדך כי ממעלה מתחיל ושמואל חיצונה ושלפנים הימנה דהוא דייק עליונות כלומר העליונות דוקא ולא תמצא שתים עליונות אלא כי האי גונא ומפני מה קתני חיצונות למעוטי מן השורה השלישית ולפנים שדברי הכל אין צריך בדיקה. תאני ר' חייא כוותיה דרב וכלהו תנאי תנו כשמואל ואע"ג דקיימא לן הלכתא כרב באיסורי וזו איסור היא כאן דכולהו תנאי תנו כשמואל הלכתא כוותיה הלכך בית שהוא מלא חביות של יין מן הקצה אל הקצה ומקרקע הבית עד שמי קורה זהו מרתף בודק השורה הרואה את הפתח ושלפנים הימנה אלו שניהן בודק משמי קורה ועד הקרקע ודיו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת פסחים דף ח׳ עמוד ב׳

    מסכת פסחים דף ח׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־463 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הרי זה צדיק גמור בדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:

    בתר דבדק וגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:

    כל עצמו אינו בודק כל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:

    ולאו אדעתיה דנכרי לשום אל לבו עלילה זו:

    איך אלך למשוח את דוד ואע"פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:

    בני בי רב תלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:

    דדיירו בבאגי בכפרים שבבקעה ובלע"ז קנפי"א:

    מהו למיתי קדומא וחשוכא השכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Pesachim 8b · Sefaria

    תוספות

    שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור והדתנן (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה"ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה"ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר"ה (דף ד.) ובפ"ק דב"ב (דף י:):

    מלמד שתהא פרתך רועה באפר ומאת קדריש את ארצך הטפל לארצך:

    לכדרבי אמי ואם תאמר והשתא את למה לי למידרש בהליכה ואור"י דלא נכתב אלא משום דבר שנתחדש בה משום חדוש דארצך כתב נמי את למדרש אע"ג דלא איצטריך:

    רב דייק חיצונות נראה לר"י דרב סבר דאיכא למידק טפי מחיצונות משום דתנן ברישא ושמואל סבר דמעליונות איכא למידק כיון דעליונות אחיצונות קאי ומפרש מה הן חיצונות:

    Tosafot on Pesachim 8b · Sefaria

    רבנו חננאל

    ואמרינן וכה"ג לאו מצוה היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני בשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור ופרקי' חיישינן דלמא מסח דעתיה מבדיקת חמץ לגמרי ואינו מחפש אלא על המחט שאין שם מצוה להגן עליו:

    רב נחמן בר יצחק אמר משום סכנת שכנו נכרי שלא יחשדוהו ויאמר היהודי שכני כשפים עושה לי בכותל ויסכנהו ואע"ג דקי"ל שלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דקביעא הזיקא שאני דכתיב איך אלך ושמע שאול והרגני והא שמואל לקיים דבר ה' שהיא מצוה היה הולך אלא במקום שיש היזק קבוע לא סמכינן אהאי שנא' ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך:

    בעו מרב הני בי רב ששוכנים בשדות מהו שיבאו בלילה בשחר ליכנס לבהמ"ד ויחזרו משחשכ' חוששין מהיזק או לא אמר להם יבאו עלי ועל צוארי כלומר יבואו ואני ערב להם שלא יהיה בהם היזק לא בביאתן ולא בחזירתן כמאן כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך:

    מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים שלא יאמרו עולי רגלים אלו לא עלינו אלא לאכול פירות הללו דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה ומפני מה אין חמי טבריא בירושלים וכו':

    למה אמרו שתי שורות אקשי' מי הזכיר בכאן מרתף כלל עד שיאמר למה אמרו שתי שורות במרתף ופרקי' כיון דתנא כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ממילא שמעי' דמרתף אין צריך בדיקה אם כן למה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ היכי דמי במסתפק ממנו:

    אמר רב יהודה שתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה ר' יוחנן אמר שורה א' כמין גמא כלומר ממשש המרתף השורה החיצונה הרואה את הפתח והעליונות הרואות את הקורות זהו כמין גמא יווני ותניא כתרוייהו: ב"ה אומר שתי שורות החיצונות שהן העליונו'. פי' כל השורות שבמרתף ראשיהם של כלם רואות את הקורות וצדי כל השורות רואות את הפתח לפיכך אמר רב עליונה ושלמטה הימנה דדייק חיצונות ואע"פ שכל השורות ראשיהם שכנגד הפתח כלן חיצונות אינך מוצא שתים חיצונות כאחת אלא אם תפשיט ותקח השורה העליונה ושלמטה הימנה כי אם תקח שורה אחת מן הארץ ועד שמי קורה שבפנים ממנה פנימית נקראת ודייק רב חיצונות ראשי השורות הרואות פני הפתח חיצונית ממש ומשום זה קתני שהן עליונות ללמדך כי ממעלה מתחיל ושמואל חיצונה ושלפנים הימנה דהוא דייק עליונות כלומר העליונות דוקא ולא תמצא שתים עליונות אלא כי האי גונא ומפני מה קתני חיצונות למעוטי מן השורה השלישית ולפנים שדברי הכל אין צריך בדיקה. תאני ר' חייא כוותיה דרב וכלהו תנאי תנו כשמואל ואע"ג דקיימא לן הלכתא כרב באיסורי וזו איסור היא כאן דכולהו תנאי תנו כשמואל הלכתא כוותיה הלכך בית שהוא מלא חביות של יין מן הקצה אל הקצה ומקרקע הבית עד שמי קורה זהו מרתף בודק השורה הרואה את הפתח ושלפנים הימנה אלו שניהן בודק משמי קורה ועד הקרקע ודיו:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 8b · Sefaria

    ריטב"א

    פיסקא ב"ש אומרים תני ר' חייא כותיה דרב וכולהו תנאי תנו כשמואל ופסק רבינו האי כשמואל והר"ם במז"ל פסק כרב ור"י אלפסי לא הביא מזה כלום לפי שאינו מנהג ברוב המקומות. ועוד שרצו לסתום מה שאמרו בבריית' ואוצרות יין צריכין בדיקה להחמיר בזמן הזה בכל מקום הרי"ט ז"ל:

    Ritva on Pesachim 8b · Sefaria

    מאירי

    אע"פ שאין סומכין על הנס במקום שההיזק מצוי מ"מ אף הוא אין ראוי להפקיע עצמו מן המצוה מתוך רכות הלב ומפחד הדברים שאין מצויים כל כך אלא יהא לבו בטוח בה' ית' אמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלהיך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שאתה הולך ומוצא אהלך שלו ושקט ובמדרש שיר השירים אמרו מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב אינו מדבר אלא בפעמי רגלים מעשה באחד שעלה לרגל ושכח ולא נעל את ביתו ומצא הנחש קשור בטבעות דלתותיו ושוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס את תרנגולתיו ובא ומצא החתולות מקורעות לפניהן ושוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס כרי של חטים ובא ומצא אריות מקיפין את הכרי מעשה בשני אחים עשירים באשקלון שהיו להם שכנים רעים הוי אמרין אימת אלין יהודאי סלקין למצלייה בירושלם ונן מפקחין בתיהון מטא זימנא וסלקון זימן להם הקב"ה מלאכים כמותם נכנסים ויוצאים בבתיהם מן דאתא פלגון מה דאייתי עמהון למגוריהון אמרין לון אן הויתון אמרין לון בירושלם אימת סלקתון ביום פלן אימת אתיתון ביום פלן אמרין ברוך אלהיהון די יהודאי דלא שבק יתכון אינון סבירין אימת יסקון ואנן מפקחינן בתיהון וכל יומא כדמותכון נפקין ועלין בבתיכון הדא הוא דכתי' מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב:

    כל אדם חייב לעלות לרגל בין שיש לו קרקע בין שאין לו קרקע ומ"מ יש צדדים מצד גופו שהוא פטור כגון זקן וחולה ודומיהם על הדרך שפרשנום במסכת חגיגה:

    לעולם יכוין אדם במצות שיהא מקיים אותן לשמן ולא יכוין בהם בשום צד להנאת עצמו דרך הערה אמרו מפני מה אין פירות גינוסר בירושלם כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא בשביל פירות גינוסר דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה משתתפת עם עליה לשמה:

    בתי כנסיות ובתי מדרשות בתלמוד המערב פירשו שצריכות בדיקה שכן מכניסין בהם חמץ באבריות בראשי חדשים ופירושו באבריות בראשי חדשים ר"ל בסעודת ראש חדש שהיו עושין כשהיה החדש מעובר כדי לפרסם עבור החדש אחר שלא קדשוהו ולשון אבריאות מלשון הבראה או מלשון עבור וי"מ אבריאות עבור שנה ובראשי חדשים סעודת ראש חדש ואינו כן שבעבור שנה לא היה שם סעודה ובתי כנסיות שלנו הואיל והתינוקות מכניסים שם חמץ בכל השנה צריכים בדיקה:

    Meiri on Pesachim 8b · Sefaria

    מהר"ם

    בגמ' ומה אלו שדרכן לזוק אינן נזוקין וכו' פירוש בניו ובני ביתו אע"פ שאינן עסוקין במצוה:

    ורבי יוחנן אמר שורה אחת כמין גאם וכו' ר"ל כזה Γ :

    Maharam on Pesachim 8b · Sefaria

    פני יהושע

    בגמרא אמר רחב"א אמר ר"י מפני מה אין פירות גנוסר בירושלים כו' ולכאורה לא שייך הך מימרא דר"י לכאן כלל ומהרש"א ז"ל בח"א הרגיש בזה ונדחק לפרשו. ולענ"ד נראה דשפיר קאי הך מימרא אהא דסליק מיניה דהא דדרשינן מופנית בבוקר והלכת לאהליך שילך וימצא אהלו בשלום היינו לבתר דכתיב לא יחמוד איש את ארצך ודרשינן מיניה שע"י מצות רגל לא יבא לידי נזק כלל וא"כ יפה אמר הכתוב ופנית בבקר והלכת לאהליך והיינו עצה טובה קמ"ל שבבוקר מיד לאחר שקיים מצות עליית הרגל ילך וישוב לביתו ואז בודאי ימצא אהלו בשלום דשלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכה ולא בחזרה משא"כ אם יתמהמה אחר הרגל בירושלים כדי להנות מטובה ולאכול מפירותיהם שוב אינו מובטח שינצל מן נזק וע"ז מייתי שפיר הך מימרא דר"י שמפני כך תקנו שלא יביא פירות גנוסר לירושלים מה"ט גופא שלא יבאו עולי הרגל לידי תקלה וע"י כך לא ימצאו אהליהם בשלום דהוי כעליה שלא לשמה ויעשה ח"ו תורת משה פלסתר במאי שהבטיחם לא יחמוד איש את ארצך:

    Penei Yehoshua on Pesachim 8b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' ושאין לו קרקע וכן איתא בירושלמי ספ"ג דפאה:

    תוס' ד"ה לכדר"א וכו' משום דבר שנתחדש כדאיתא שבועות יט ע"א כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה:

    Gilyon HaShas on Pesachim 8b · Sefaria

    בן יהוידע

    "וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ" (שמות לד, כד) מְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא פָּרָתְךָ רוֹעָה בָּאֲפָר וְאֵין חַיָּה מַזִּיקָתָהּ. קשה, הכתוב מדבר בנזקין הבאים מצד אדם דכתיב 'וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ' ומנא ליה למילף על נזקין מצד חיות רעות? ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל חמדה 'בְּלֵב' וכאן קאמר 'לֹא יַחְמֹד אִישׁ דנקיט חמדה שבלב גם כן. וקשה איך לא יחמוד בלבו אם רואה בעיניו את הארץ הטובה לנגד עיניו? אך פרשתי בס"ד הכוונה שיפרוס הקב"ה מסך רוחני על טוב ארץ ישראל שיהיה מפסיק בינה ובין עיני אנשים זרים באופן שלא תוכלנה עיניהם לראות הטוב של ארץ ישראל שהוא מכוסה במסך הרוחני כדרך שעשה לישראל במדבר בזמן בלעם כשבא לראותם כדי להטיל בהם עין הרע ועשה להם הקב"ה פרגוד רוחני מפסיק ביניהם ובין עיניו של אותו רשע. והוא הדבר אשר אמר בלעם 'נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אשר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם' (במדבר כד, טז), ופרשנו ענין נופל לשון חסרון רוצה לומר חסר ראיה שאינו רואה כלום אף על פי שהוא גְלוּי עֵינָיִם שעיניו פתוחות ומגולות עם כל זה הוא חסר ראיה מפני שהפרגוד הרוחני מפסיק בינם לבין עיניו, ולזה הפרגוד קרי ליה 'מַחֲזֵה שַׁדַּי'. וכן הענין בארץ ישראל שפורס הקב"ה מסך רוחני על טוב של ארץ ישראל שאין עיני זרים יכולים לראותו כדי שיחמדו את הארץ ד' אין הלב חומד אלא עד שהעינים רואין תחלה ' וכמו שנאמר (בראשית ג, ו) 'וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם' וכיון דיש מסך מבדיל בפני אנשים זרים ודאי יהיה מבדיל ומפסיק בין עיני חיות רעות שלא יראה את הפרות והכבשים של ישראל הרועות שם ולכן בודאי תהיה פָּרָתְךָ רוֹעָה בָּאֲפָר וְאֵין חַיָּה מַזִּיקָתָהּ כיון דאינה רואה מחמת מסך המבדיל. והא דנקיט תרי מיני דוקא 'פָּרָה וְתַרְנְגֹלֶת'? נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיא.) 'העשיר מתכפר לו בשורו ובינוני בשיו ועני בתרנגולתו'. נמצא העשיר בבהמה גסה והעני בתרנגולת וכאן תפס זה וזה לומר אין צריך לכפרה בממונך על ידי שתמות פָּרָתְךָ על ידי חיה או על ידי שתמות תַּרְנְגֹלָתְךָ על ידי חולדה אלא גם אלו יהיו נשמרים שאין אתה צריך לכפרה.

    אֶלָּא מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אַמִי קשה תירוץ זה שייך לברייתא אבל על רבי אלעזר דאמר 'שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזִירָתָן' תקשי לימא בַּחֲזִירָתָן וידענא דכל שכן בַּהֲלִיכָתָן? ונראה לי דאיכא סברה להפך לומר בחזרתן עדיף טפי מפני שכבר קיימו המצוה אז יכולה היא שתגין מה שאין כן בהליכתם דעדיין לא קיימו. ולהכי נקיט הליכה וחזרה דבכל חד איכא סברה דרבותא טפי אבל הברייתא שבאה לדרוש הפסוק אי אפשר לשנויי על הכתוב כן דהכתוב יכריע האמת וליכא ספיקא לגבי קרא.

    Ben Yehoyada on Pesachim 8b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת פסחים, דף ח׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־463 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״הרי זה צדיק גמור! דילמא בתר דבדק…״

    2. קטע 230 מילים

      נפתחת ב״ר"נ בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים…״

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״מאי סכנה, אי נימא סכנת כשפים, כי…״

    4. קטע 430 מילים

      נפתחת ב״והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין!…״

      חכמים: רבי אלעזר, שמואל.

    5. קטע 527 מילים

      נפתחת ב״בעו מיניה מרב: הני בני בי רב…״

      חכמים: רב דדיירי.

    6. קטע 612 מילים

      נפתחת ב״איתמר, א"ר אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין…״

    7. קטע 733 מילים

      נפתחת ב״כי האי תנא דתניא, איסי בן יהודה…״

    8. קטע 838 מילים

      נפתחת ב״והלא דברים ק"ו ומה אלו שדרכן לזוק…״

    9. קטע 924 מילים

      נפתחת ב״וכי מאחר דאפילו בחזירה, בהליכה למה לי?…״

    10. קטע 1033 מילים

      נפתחת ב״א"ר אבין בר רב אדא אמר ר'…״

      חכמים: רב אדא.

    11. קטע 1131 מילים

      נפתחת ב״כיוצא בו, אמר ר' דוסתאי בר' ינאי:…״

    12. קטע 129 מילים

      נפתחת ב״ובמה אמרו ב' שורות וכו'. מרתף מאן…״

    13. קטע 1329 מילים

      נפתחת ב״הכי קאמר: כל מקום שאין מכניסין בו…״

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״בש"א שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה:…״

      חכמים: רב יהודה, רבי יוחנן.

    15. קטע 1554 מילים

      נפתחת ב״תניא כותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי…״

      חכמים: רב יהודה, רבי יוחנן.

    16. קטע 1629 מילים

      נפתחת ב״בית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן…״

      חכמים: רב דייק, שמואל.

    17. קטע 1728 מילים

      נפתחת ב״ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא…״

      חכמים: רבי חייא, שמואל.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: פסחים דף ח׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026