שהרי משה רבינו עומד בפסח ראשון — ודורש להן בהלכות פסח השני דהיינו שלשים יום שהוא בארבעה עשר באייר:
מה להלן ראש חדש — דכתיב ביה באחד לחדש השני:
וניכתוב ברישא כו' — לא אשמעתין פריך אלא אסדר פרשיות קפריך מכדי פרשת פסח נאמרה תחלה שהרי בחדש הראשון נאמר כדכתיב בחדש הראשון לאמר ופרשת פקודים נאמרה באייר ומאי טעמא אקדמה להאי בראש הספר ופרשת זו בפרשת בהעלותך:
אין מוקדם ומאוחר בתורה — לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה:
בתרי ענייני — בשתי פרשיות:
בחד עניינא — במקראות הסדורות בפרשה אחת:
דאי לא תימא הכי — דבסדר כתיבתן נאמרו הא דקיימא לן כל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שהוא בפרט לפי שבא הפרט ופרט שזהו הכלל היכי סמכינן עלה דילמא פרט וכלל הוא:
נעשה כלל מוסף על הפרט — שלא תאמר אין כאן אלא פרט או כיוצא בו נביא בדינו בבנין אב לכן הוסיף הכתוב כלל אחריו להביא כל דבר ואפילו אינו דומה לפרט:
אי הכי — קשיא לך אפילו בתרי ענייני תיקשי לך דהא דיינינן כלל ופרט כשנאמר אחד מהן בפרשה זו ואחד מהן בפרשה אחרת:
הא ניחא — דלא קשיא לך:
למאן דאמר כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו' — ופלוגתא היא במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נה:) ובבבא קמא בהחובל (בבא קמא דף פה.):
הבודק צריך שיבטל — בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין ליבטיל:
מאי טעמא — הרי מבער כל הנמצא:
וכי תימא כיון דמנטר להו אגב ביתיה — עם שאר ממונו הוא משמרן שכשהוא נועל ביתו לשומרו נמצא משמר כל מה שבתוכו הלכך חשיבי ושימור דלאו אדעתא דידיה הוא מי מחשבי ליה:
והתניא סופי תאנים — סוף לקיטת תאנים נמצאים בתאנה תאנים שאינן מתבשלות כל צרכן עולמית:
ומשמר שדהו מפני ענבים — ובעל הבית זה משמר שדה זו שלא יכנסו בני אדם לתוכה ואין דעתו מפני התאנים אלא מפני שיש בה ענבים שעדיין לא הגיע עת הבציר או סופי ענבים שלא יתבשלו עולמית ובעל הבית משמר שדהו זו שהן בתוכה ולא בשבילן אלא מפני מדלעות ומקשאות שבה:
מקשאות ומדלעות — קרי כל האילנות:
וחייבין במעשר — אם ליקטן בעל הבית או נתנן לאחר:
ופטורין מן המעשר — דהפקר פטור מן המעשר:
ודעתו עליה — חשובה היא בעיניו וחס עליה לשורפה ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אבל משבטלה אינו עובר דלא כתב אלא תשביתו:
דלאו ברשותיה הוא — אינו שלו:
דאמר ר' אלעזר ב' דברים אינן שלו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו — להתחייב עליהן:
בור ברשות הרבים — הפותחו חייב בניזקין ואין הבור שלו אלא של הפקר שהרי ברשות הרבים הוא ואף על פי שכרהו אין רשות הרבים קנויה לו:
וניבטליה בארבע — כלומר למה הוצרכתו לבטל בלילה ליתקנו רבנן לכל אדם שיבטל קודם איסורו:
פשע — ישכח ויבא לידי פשיעה שעל ידי מה יזכר אבל עכשיו שעסוק בבדיקתו יזכר:
