בוני התלמוד

    מסכת פסחים דף ח׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מפני שאור הנר יפה לבדיקהלקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:

    לאורה נבדקתלאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:

    ודהיכאבאיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:

    אי נימא להדי ארובהנגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:

    לצדדיןשל חור:

    ונוגהשל עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:

    קרניםמלשון כי קרן עור פניו (שמות לד) וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:

    אורו לאחריוואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:

    בעיתמתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה:

    האי משיך נהוריהאור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד:

    מיקטף איקטופינפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלוח (איוב ל):

    כל לאיתויי מאידלא תנא מקום שמכניסין בו כו':

    חורישבכותל:

    העליונים והתחתוניםהגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק:

    וגג היציעאע"פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:

    יציעאנפרי"ץ:

    גג המגדלמשטיי"ר של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו:

    ורפת בקרשאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו:

    ולוליןמקום דירת תרנגולין:

    ומתבןבית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן:

    החולקתמעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט:

    ומפסקתיש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה:

    עד מקום שידו מגעתכגון שהכותל עב הרבה:

    ומפסקתיש אויר בין שוליה לעצים:

    קשיא חורין אחוריןדקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה:

    האדקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש:

    דמדליאשגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה:

    דמיתתאיאף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה:

    במסתפקאוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:

    יש קבע לאכילהיודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר:

    עשו אוצרות שכר בבבללהצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו:

    הא ברברביאין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה:

    זוטריאין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא:

    בי מלחיבית המלח:

    ובי קירישעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות:

    דנפלאם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין:

    בשאין הכלב יכול לחפש אחריוהכי מפרש לה ר"ש בפ"ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים:

    שמא תאבד לו מחטקודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק:

    וכה"גדמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה:

    פסחים ח עמוד א

    1מפני שאור הנר יפה לבדיקה. ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר: ״(שמות יב״, יט) ״שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם״, ואומר: (בראשית מד, יב) ״ויחפש בגדול החל״, ואומר: (צפניה א, יב) ״בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות״, ואומר: (משלי כ, כז) ״נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן״.

    2האי אור החמה היכי דמי? אי נימא בחצר, האמר רבא: חצר אינה צריכה בדיקה, מפני שהעורבין מצויין שם. אלא באכסדרה, האמר רבא: אכסדרה לאורה נבדקת!

    3לא צריכא, לארובה דבחדר. ודהיכא? אי לבהדי ארובה היינו אכסדרה. אלא לצדדין.

    4ואבוקה לא? והאמר רבא, מאי דכתיב: ״(חבקוק ג״, ד) ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עוזו למה צדיקים דומין בפני שכינה כנר בפני האבוקה. ואמר רבא: אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר!

    5אמר רב נחמן בר יצחק: זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין. רב זביד אמר: זה אורו לפניו, וזה אורו לאחריו. רב פפא אמר: האי בעית, והאי לא בעית. רבינא אמר: האי משך נהורא, והאי מיקטף איקטופי.

    6כל מקום שאין מכניסין כו'. ״כל מקום״ לאתויי מאי? לאתויי הא דתנו רבנן: חורי בית העליונים והתחתונים, וגג היציע, וגג המגדל, ורפת בקר, ולולין, ומתבן, ואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה. רשב"ג אומר: מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת צריכה בדיקה.

    7ורמינהו: חור שבין אדם לחבירו זה בודק עד מקום שידו מגעת, וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. ר' שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית, ועצים ואבנים סדורים תחתיה, ומפסקת אינה צריכה בדיקה.

    8קשיא מטה אמטה, קשיא חורין אחורין!

    9חורין אחורין לא קשיא: הא בעילאי ובתתאי, והא במיצעי. מטה אמטה לא קשיא: הא דמידליא, הא דמיתתאי.

    10ואוצרות יין אין צריך בדיקה?! והתניא: אוצרות יין צריך בדיקה, אוצרות שמן אין צריך בדיקה! הכא במאי עסקינן במסתפק. אי הכי, שמן נמי!

    11שמן יש קבע לאכילה. יין אין קבע לשתיה.

    12תני רבי חייא: עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל, במסתפק.

    13אמר רב חסדא: בי דגים אין צריך בדיקה. והתניא צריכין בדיקה! לא קשיא: הא ברברבי, הא בזוטרי.

    14אמר רבה בר רב הונא: בי מילחי ובי קירי צריך בדיקה. אמר רב פפא: בי ציבי ובי תמרי צריך בדיקה.

    15תנא: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק מפני הסכנה. מאי סכנה? אי נימא מפני סכנת עקרב כי משתמש, היכי אישתמש? לא צריכא, דנפל.

    16אי נפל, למה לי בדיקה? והתנן: חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער! התם שאין הכלב יכול לחפש אחריו, הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו.

    17והא אמר ר' אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין? אמר רב אשי: שמא תאבד לו מחט, ואתי לעיוני בתרה.

    18וכה"ג לאו מצוה הוא?! והתניא: האומר ״סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני״ או שאהיה בן העוה"ב׃

    תוספות

    מטה החולקת בתוך הבית ומפסקתפרש"י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי' לא ה"ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י"ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל' ובתוספתא דקאמר רשב"ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א"צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי"ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור"ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן:

    הכא כשהכלב יכול לחפש אחריוולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור"י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ואע"ג דקי"ל חצר אין צריכה בדיקה הואיל ועורבין מצויין שם ואכסדרה לאורה נבדקת (אתא) ולא לאור החמה [אתא] לאשמעינן שהבודק ביום בזמן שהחמה מצויה בעולם כשהוא בודק בבית אינו בודק אלא בנר וכן באבוקה אע"ג שהאבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אין בודקין אלא בנר דמשיך נהוריה ואורו לפניו ויוכל להכניסו בחורין ובסדקין:

    תנו רבנן חורי הבית העליונים כו'פי' העליונים שאין יד מגעת להשתמש בהן וכן התחתונים עם הקרקע והגג שאין בני אדם משתמשין בו וכן היציע וזה היציע יש לו שלש שמות יציע צלע והתא יציע דכתיב (מ"א ו ו) היציע התחתונה וגו' ומפרש בפ' המוכר את הבית בתחלתו וכן הרפת דכתיב (חבקוק ג טז) ואין בקר ברפתים ולולין דכתי' (מ"א ו ח) ובלולים יעלו. ומתבן כמשמעו. ואוצרות יין ושמן שאין מסתפקין מהן ואין נכנסין בהם בכל שעה דליכא למיחש שמא נכנס אדם שם בפת שבידו ושכחו כל אלו אין צריכין בדיקה וכן מטה החולקת בבית אם היא מוטלת בקרקעית הבית ומפסקת כלומר היא מיושבת מן הכותל של בית עד הכותל שכנגדו ואין אדם יכול לעבור לא מתחתיה ולא מצדדיה כל הבית שהוא אחורי המטה אין צריך בדיקה ואם מטה זו מידליא עד שיהיו עצים ואבנים סדורין תחתיה שאין מי שיכול לעבור תחתיה ואם הם אוצרות יין ושמן במסתפק מהן וכן אוצרות שכר בבבל ובי דגים קטנים ובי ציבי ובי תמרי ובי מלחי ובי קירי כולן צריכין בדיקה. פי' קירי שעוה:

    תנא אין מחייבין אותו להכניס ידו לחור שנפל עכשיו ואע"ג שהכלב יכול לחפש אחריו דחיישינן לסכנת עקרב ואע"ג דאמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אין ניזוקין חיישינן שמא יתכוין לחפש אגב חיפוש החמץ על מחט שאבדה לו קודם לכן.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת פסחים דף ח׳ עמוד א׳

    מסכת פסחים דף ח׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־425 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מפני שאור הנר יפה לבדיקה לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:

    לאורה נבדקת לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:

    ודהיכא באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:

    אי נימא להדי ארובה נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:

    לצדדין של חור:

    ונוגה של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:

    קרנים מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד) וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:

    אורו לאחריו ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:

    ועוד 31 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Pesachim 8a · Sefaria

    תוספות

    מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת פרש"י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי' לא ה"ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י"ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל' ובתוספתא דקאמר רשב"ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א"צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי"ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור"ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן:

    הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו ולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור"י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו:

    Tosafot on Pesachim 8a · Sefaria

    רבנו חננאל

    ואע"ג דקי"ל חצר אין צריכה בדיקה הואיל ועורבין מצויין שם ואכסדרה לאורה נבדקת (אתא) ולא לאור החמה [אתא] לאשמעינן שהבודק ביום בזמן שהחמה מצויה בעולם כשהוא בודק בבית אינו בודק אלא בנר וכן באבוקה אע"ג שהאבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אין בודקין אלא בנר דמשיך נהוריה ואורו לפניו ויוכל להכניסו בחורין ובסדקין:

    תנו רבנן חורי הבית העליונים כו' פי' העליונים שאין יד מגעת להשתמש בהן וכן התחתונים עם הקרקע והגג שאין בני אדם משתמשין בו וכן היציע וזה היציע יש לו שלש שמות יציע צלע והתא יציע דכתיב (מ"א ו ו) היציע התחתונה וגו' ומפרש בפ' המוכר את הבית בתחלתו וכן הרפת דכתיב (חבקוק ג טז) ואין בקר ברפתים ולולין דכתי' (מ"א ו ח) ובלולים יעלו. ומתבן כמשמעו. ואוצרות יין ושמן שאין מסתפקין מהן ואין נכנסין בהם בכל שעה דליכא למיחש שמא נכנס אדם שם בפת שבידו ושכחו כל אלו אין צריכין בדיקה וכן מטה החולקת בבית אם היא מוטלת בקרקעית הבית ומפסקת כלומר היא מיושבת מן הכותל של בית עד הכותל שכנגדו ואין אדם יכול לעבור לא מתחתיה ולא מצדדיה כל הבית שהוא אחורי המטה אין צריך בדיקה ואם מטה זו מידליא עד שיהיו עצים ואבנים סדורין תחתיה שאין מי שיכול לעבור תחתיה ואם הם אוצרות יין ושמן במסתפק מהן וכן אוצרות שכר בבבל ובי דגים קטנים ובי ציבי ובי תמרי ובי מלחי ובי קירי כולן צריכין בדיקה. פי' קירי שעוה:

    תנא אין מחייבין אותו להכניס ידו לחור שנפל עכשיו ואע"ג שהכלב יכול לחפש אחריו דחיישינן לסכנת עקרב ואע"ג דאמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אין ניזוקין חיישינן שמא יתכוין לחפש אגב חיפוש החמץ על מחט שאבדה לו קודם לכן.

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 8a · Sefaria

    ריטב"א

    גירסת הרי"ט ז"ל והגג והיציע ולא גרסינן גג היציע דשאר גגות נמי אין צריכות בדיקה שעורבים מצויין שם: ואסיקנא אוצרות יין צריכין בדיקה במסתפק מהן והשתא בזמן הזה אפי' העומדים למכירה למסתפק דמי שהרי סועדין שם בשעת מכירה. גם זה לו ז"ל: ואוצרות שמן אסיקנא שאין צריך בדיקה והר"ם במז"ל שפסק שצריכין בדיקה יש שנהגו (נ"ל דצ"ל שהקשו, המעתיק) עליו וכתב הרי"ט ז"ל דנראין דברים שכתבנו ז"ל כתב בשהוא להדלקה (נ"ל דצ"ל דברים שכתב הוא ז"ל בשהוא להדלקה, המעתיק) והוי ליה כבי קירי וצריך בדיקה. ובתוס' כתבו שצריך בדיקה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ופירושו כי בשהיו מעברין את השנה עושין שם סעודות. וכתב הרי"ט ומכאן סומכין לבדוק בזמן הזה בבתי כנסיות מפני שהנערי' אוכלים שם לפעמים: וחצר אינה צריכה בדיקה פי' הוא ז"ל דוקא מלוסה של חצר אבל חורי הכותלים צריכין בדיקה וכן פי' הר"מ במז"ל:

    Ritva on Pesachim 8a · Sefaria

    מאירי

    חורי הבית העליונים כל כך שאין יד אדם שולטת בהם אלא על ידי הדחק וכן חורי הבית התחתונים שנמוכים יותר מדאי ואין נוחים להשתמש בהם אין צריכין בדיקה שמן הסתם אין משתמשין בהם ולגרירת חולדה או עכבר אין חוששין כמו שיתבאר ומ"מ מקומות שהקטנים רגילים להשתמש שם בודק והדבר נאה ובתלמוד המערב אמרו תחתונים צריכין בדיקה מפני שיד התינוקות ממשמשת בהם היה באותם החורים עליונים ותחתונים חמץ הידוע יש אומרים שדיו בבטול ואין נראה כן:

    וכן גג היציע והוא כעין חדר עשוי לפני החצר מתוכו להצניע שם כלים הרגילים להשתמש בהם וגגו נמוך אלא שאין נוח להשתמש בו מפני שהוא משופע ומתוך כך אין צריך לבדוק וכן גג המגדל והוא כעין תיבה גבוהה ונעשה להצניע בו אוכלין ואע"פ שתוכו צריך בדיקה גגו אין צריך בדיקה שמתוך גבהו אין תשמישו נוח מגבו:

    ורפת בקר ולולין והוא מקום דירת התרנגולין שאין דרכן של אלו בתשמיש של חמץ ואפי' כן בהמות ותרנגולין אכלוהו וכן המתבן אין דרכו בתשמיש חמץ ולפיכך כל אלו אין צריכין בדיקה:

    אוצרות שמן אין צריכין בדיקה אף במסתפק מפני שיש קבע לסיפוקו ודרכו של אדם להזמין מה שצריך לו ממנו קודם אכילה אבל אוצרות יין במסתפק צריכים בדיקה שאין קבע לסיפוקו ופעמים שהשמש עומד מהשלחן ופתו בידו והולך לשם להביא עוד יין לסעודה ובשאינו מסתפק מיהא אין צריך בדיקה ואוצרות שכר במקום שרגילים בו דינם כאוצרות יין ובזמן הזה שדרכם להדליק בשמן יש מחמירים לומר שצריך לבדוק במסתפק ולא אמרו אין צריך אלא במקום שאין מסתפקין ממנו אלא לאכילה ועל זו סמכו גדולי הנשיאים שבנרבונא באזהרות שלהם להצריך בדיקה באוצרות שמן במסתפק ודברים אלו אין לו לבעל הבית אלא מה שעיניו רואות והוא שאמרו בתלמוד המערב מרתף יין צריך בדיקה ומרתף שמן אין צריך בדיקה אוצר בין של יין בין של שמן אינו צריך בדיקה איזהו מרתף כל שהוא נתון עם הלחם בחצר אוצר שאין נתון עם הלחם בחצר יש מרתף שהוא כאוצר ויש אוצר שהוא כמרתף מרתף שהוא בוש לאכול בתוכו הרי הוא כאוצר אוצר שאינו בוש לאכול בתוכו הרי הוא כמרתף:

    מטה החולקת בתוך הבית מכותל צפוני לכותל דרומי ונשאר אויר בבית משפת המטה פנימי ולהלן לצד מזרח והבית פתוח למערב ומשוך לשם עד שכל תשמישו של בית משפת המטה החיצון ולחוץ כשבא לבדוק את ביתו צריך לבדוק אף באותו אויר שמן המטה ולפנים מפני שאדם עובר לשם תחת המטה בד"א בשהמטה גבוהה עד שאדם עובר תחתיה בלא צער ושאין עצים ואבנים סדורים תחתיה שיעכבו את המהלך אבל אם המטה נמוכה עד שאין אדם עובר שם אלא בצער או שהיתה גבוהה אבל עצים ואבנים סדורים תחתיה אין צריך בדיקה משם ולהלן ויש בשמועה זו פירוש אחר וגירסא אחרת וזו עיקר וגירסא שלנו היא שבראשונה גורסין מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת אינה צריכה בדיקה ורמינהו מטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה אינה צריכה בדיקה כלומר ומטעם דעצים ואבנים סדורים תחתיה הא לאו הכי צריך בדיקה ותירץ בה הא דמדליא הא דמתתיא שכשהיא גבוהה ואין עצים סדורים תחתיה צריכה בדיקה כמו שפירשנו:

    חור שבין אדם לחבירו והכותל רחב הרבה זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלים בלבם אבל חור שבין יהודי לארמאי לא יבדוק כלל אלא יבטל בלבו שמא יאמר הגוי כשפים הוא עושה לי ואע"פ ששלוחי מצוה אין נזוקין היכא דשכיח היזקא שאני ואפי' רואהו משתמש בו תמיד ואינו חושש לכשפים כל שהוא משתמש בו בלילה ובהכנסת נר יש לחוש וכן חור שבין אדם לחבירו או אף בינו לבין עצמו אם יש שם צד סכנה כגון שנפל עליו עפר שלמעלה הימנו ונסתם ויש שם סכנת עקרב אע"פ שהכלב יכול לחפש אחריו שאין המפולת פוטרתו מלבדוק אין צריך בדיקה שנאמר וחי בהם ולא שימות בהם ואע"פ ששלוחי מצוה הם אין ראוי לסמוך על הנס וכן כל כיוצא בזה:

    בית הדגים בקטנים צריך בדיקה שאין קבע לסיפוקם אבל גדולים אין צריך בדיקה ובית המלח ובית השעוה שמדליקים מהם לשלחן ובית התמרים ושאר הפירות ובית העצים צריכים בדיקה שרגילים היו להתחמם כנגדם בשעת סעודה ואף אלו אין קבע לספוקם:

    האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני או כדי שאזכה לחיי העולם הבא אינו מפקיע שכר צדקתו בלשון זה אע"פ שדומה כעובד על מנת לקבל פרס שאין זה אלא כמתעורר לידור מחמת יראת עונש ולא שאם יבואהו עונש אחר אח"כ שיהא קורא תגר אלא מצדיק את דינו ואינו מהרהר אחר מדותיו ית' וכבר ביארנוה בראשון של ראש השנה:

    Meiri on Pesachim 8a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תוס' בד"ה מטה החולקת כו' דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה אלא משום דאין דרך לשוח כו' עכ"ל כך הגיה מהרש"ל לפי הגהתו אין לחלק כלל בין עצים ואבנים תחתיו לאין עצים ואבנים תחתיו אלא בין דמדליא ובין דמתתאי וק"ק דא"כ אמאי קתני כלל בבתרייתא עצים ואבנים תחתיו גם הטור א"ח מפליג בין עצים ואבנים תחתיו לאין תחתיו וכ' הב"י דהיינו כפי' הראשון של התוס' וע"כ נראה לקיים נוסחת התוס' הישנים שלפנינו שמלת אלא אינו דלפי זה ודאי דאיכא לחלק בין עצים ואבנים תחתיו לאינו תחתיו ואיכא לפלוגי נמי בין מדליא ובין מתתאי ותלמודא דמחלק בין מדליא ובין מתתאי ה"ה דה"מ לחלק כולה במדליא ובין עצים ואבנים תחתיו לאינן תחתיו אלא דחדא מנייהו נקט ודו"ק:

    בא"ד ור"ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים כו' עכ"ל ולפ"ז ליכא לפרושי אלא כפירוש ראשון שכתבו התוס' דבמדליא צריך בדיקה טפי אי ליכא עצים ואבנים שיוכל לעבור תחתיו אבל לפירוש שני שכתבו דמתתאי צריך בדיקה טפי דיכול לעבור עליה מאי איכפת לן בעצים ואבנים שתחתיה דכיון דמתתאי הוא העצים שתחתיו אין מעכבין אותו מלעבור עליו וק"ל:

    Chidushei Halachot on Pesachim 8a · Sefaria

    מהר"ם

    ברש"י ד"ה כל לאתויי וכו' דלא תנא מקום שמכניסין וכו' ס"א שאין מכניסין וכו':

    בתוס' ד"ה ממה החולקת כו' וקאמר דא"צ בדיקה לצד הפנימי וכו' ר"ל ופליגי אם צריך לבדוק לצד השני שאחרי המטה דהיינו צד הפנימי ולא לענין אם צריך לבדוק תחת המטה:

    בא"ד שבשביל כך אין צריך בדיקה אלא משום דאין דרך וכו' כצ"ל:

    Maharam on Pesachim 8a · Sefaria

    פני יהושע

    בפירש"י בד"ה לאורה נבדקת וא"צ להביא לה אור הנר אלא בודק ביום עכ"ל. לכאורה ל' א"צ להביא אור הנר אינו מדוקדק שאם רצונו לומר שא"צ לבדוק בליל י"ד ורשאי להמתין עד יום י"ד הו"ל לפ' כן בהדיא. ועוד דל' רבא גופא לא משמע הכי ואף במאי דקאמר דאור אכסדרה הוי בדיקה אכתי לא ידענא שא"צ לבדוק בליל י"ד בשעה שבני אדם מצויים ואפילו את"ל דכיון דאור אכסדרא עדיף טפי מאור הנר תו לא משכחינן להקל משום טעמא דבני אדם מצויים אכתי עיקר הדין חסר מדברי רבא לכך נראה דכוונת רש"י לפ' דברי רבא במאי שאמר אכסדרה לאורה נבדקת היינו במה שנבדקת ביום י"ג וא"צ להמתין עד הלילה כדי להביא נר ואפילו לשיטת הסוברים דבדיקה דיום י"ג אפילו לאור הנר לא מהני היינו משום דשרגא בטיהרא לא מהני אפ"ה באכסדרה שאורה רב רשאי לבדוק בי"ג משום דאיכא תרתי למעליותא וזריז נקרא כנ"ל בכוונת רש"י ובחנם האריך הפ"ח והשיג על דבריו:

    Penei Yehoshua on Pesachim 8a · Sefaria

    בן יהוידע

    לְמַה צַּדִּיקִים דּוֹמִים בִּפְנֵי הַשְּׁכִינָה? כְּנֵר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה נראה לי בס"ד דודאי וברור הוא דאור השכינה אין לו ערך ודמיון ולא גבול שיוכל השכל להגבילו, אך הענין הוא אף על גב דכתיב (ישעיה מ, יח) 'וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ' עם כל זה כתיב (הושע יב, יא) 'וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה' והיינו כי בודאי עצם אור שכינתו יתברך אי אפשר להגבילו ולדמותו ורק מפני שאין לנבראים יכולת להשיג אור שכינתו יתברך הגדול והעצום והנורא לכן יתגלה לעיניהם שיעור מוגבל לכל אחד כפי כוחו שיוכל להשיג, וזהו שנאמר 'וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה' וכמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשת בא (זהר חלק ב' מב, ב) כד נחית לאמלכא על בריין ויתפשט עלייהו יתחזי לון לכל חד כפום מראה וחזיון ודמיון דילהון והאי איהו וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה יעוין שם. ולפי זה גם המלאכים כל אחד ישיג אור השכינה שיעור כפי יכולתו אבל עצמות אור השכינה כפי מה שהיא אי אפשר לשום מלאך ולשום נשמה להשיגו ואי אפשר לתת לו דמיון וערך. נמצא לפי זה אור השכינה דנקיט הכא שעושה לו דמיון וערך אין זה על עצם האור אלא הוא על שיעור אשר ישיגו המלאכים והנביאים ונשמות הצדיקים כפי כוחם שעל זה נאמר וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, ועל זה קאמר הצדיקים אורם ידמה בעיני המלאכים ובעיניהם לפני אור השכינה הוא אור אשר ידמה בעיני המלאכים והנביאים כפי כוחם כְּעֵרֶךְ אוֹר הַנֵּר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה ואף על גב דבאמת אין השגת הכל שוה בזה האור של השכינה הנדמה לעיני הנבראים עם כל זה יכון הדמיון הזה שעשה רבא בנר ואבוקה כי באמת דאין כל הנרות שוים באורם ואין כל האבוקות שוים באורם ודוק היטב.

    עַל מְנַת שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי הא דלא אמר 'עַל מְנַת שֶׁאֶחְיֶהָ אֲנִי' משום דהאי בקשה היא צורך עולם הזה אבל 'שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי' הוא צורך עולם הבא שיחיה ויעשה מצות דאז ברא מזכה אבא לעולם הבא. ודייקינן כיון דנקיט בדברים אלו 'הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר' שמע מינה אי הוה מבקש צורך עולם הזה אף על גב דאינו נקרא צדיק גמור הנה הוא נקרא צדיק סתם ואם כן שמע מינה דמצוה על כל פנים. כב: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ"אֶת הֳ' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים י, כ), פֵּרַשׁ אין להקשות למה לא דרש 'אֶת' לְרַבּוֹת מוֹרָא אָב וָאֵם או לְרַבּוֹת מִקְדָּשׁ? דזה אינו מאחר דבהני כתיב להדיא (ויקרא יט, ג) אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ (ויקרא יט, ל) וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ למה הוצרך הכתוב לרבותם בתיבת 'אֶת'?! אמנם קשה הוה ליה לדרוש 'אֶת' לרבות 'מלאך מט"ט שר הפנים' דכתיב ביה (שמות כג, כ) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וכו' הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, ודרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין לח:) זה מט"ט ששמו כשם רבו, שמספר שמו עולה 'שדי' [314]. ונראה לי בס"ד דאמרו ביבמות דף וא"ו וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ (ויקרא יט, ל) יכול יתיירא אדם ממקדש וכו', וכתבו התוספות שלא הוצרך ללמדנו דבר זה במורא אב ואם דהתם ודאי אין לטעות ולחשוב שיהיה המורא מהם לשם אלהות, אבל במקדש כיון דהוא דבר שבקדושה איכא למטעי, להכי הוצרך לפרש שלא יהיה המורא מן המקדש לשם אלהות. ועיין בקרבן אהרן פרשת קדושים מה שכתב בזה יעוין שם. ולכן לא רצה לדרוש 'אֶת' לרבות מלאך מט"ט כדי שלא יטעו לחשוב שיהיה לו מורא ממנו לשם אלהות כיון שהוא מלאך קדוש ואמר עליו כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ ואיכא למטעי ביה טפי ממקדש, אך רבי עקיבא דפירש 'לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים' דהוא אדם דמי להך דאב ואם שכתבו התוס' דלא שייך למטעי בהו. אמנם קשה הוה ליה לפרוש כשהגיע לפסוק 'וַעֲבַדְתֶּם אֵת הֳ' אֱלֹהֵיכֶם' (שמות כג, כה) דקדים? ונראה לי בס"ד דהתם דרש לרבות שמוש הרב דחייב אדם לשמש את רבו דגדולה שמושה יותר מלמודה. והנה מהרש"א הקשה מן פסוק וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת הֳ' (שמות יד, לא) יעוין שם. ונראה לי בס"ד דהוא פירש בפסוק 'אֶת הֳ' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא' (דברים י, כ) מפני שהוא דבר צווי שמצוה את האדם בכך, אך פסוק וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת הֳ' הוא סיפור מעשה שהיה, ויש לדרשו לרבות שנתייראו מן מלאכים הממונים שהם פועלי הדין שהכו את המצריים וחבלו בהם ונתייראו שמא יפגעו בהם גם כן.

    Ben Yehoyada on Pesachim 8a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת פסחים, דף ח׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־425 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 150 מילים

      נפתחת ב״מפני שאור הנר יפה לבדיקה. ואע"פ שאין…״

    2. קטע 225 מילים

      נפתחת ב״האי אור החמה היכי דמי? אי נימא…״

      חכמים: רבא.

    3. קטע 312 מילים

      נפתחת ב״לא צריכא, לארובה דבחדר. ודהיכא? אי לבהדי…״

    4. קטע 433 מילים

      נפתחת ב״ואבוקה לא? והאמר רבא, מאי דכתיב: (חבקוק…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 541 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן בר יצחק: זה יכול…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק, רב זביד, רב פפא.

    6. קטע 641 מילים

      נפתחת ב״כל מקום שאין מכניסין כו'. ״כל מקום״…״

    7. קטע 737 מילים

      נפתחת ב״ורמינהו: חור שבין אדם לחבירו זה בודק…״

    8. קטע 86 מילים

      נפתחת ב״קשיא מטה אמטה, קשיא חורין אחורין!…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״חורין אחורין לא קשיא: הא בעילאי ובתתאי,…״

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״ואוצרות יין אין צריך בדיקה?! והתניא: אוצרות…״

    11. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״שמן יש קבע לאכילה. יין אין קבע…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״תני רבי חייא: עשו אוצרות שכר בבבל…״

      חכמים: רבי חייא.

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא: בי דגים אין צריך…״

      חכמים: רב חסדא.

    14. קטע 1420 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה בר רב הונא: בי מילחי…״

      חכמים: רב הונא, רב פפא, רבה.

    15. קטע 1525 מילים

      נפתחת ב״תנא: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין…״

      חכמים: רב כי.

    16. קטע 1624 מילים

      נפתחת ב״אי נפל, למה לי בדיקה? והתנן: חמץ…״

    17. קטע 1718 מילים

      נפתחת ב״והא אמר ר' אלעזר: שלוחי מצוה אינן…״

      חכמים: רב אשי.

    18. קטע 1816 מילים

      נפתחת ב״וכה"ג לאו מצוה הוא?! והתניא: האומר ״סלע…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: פסחים דף ח׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026