איבדור תבלונייכי — יהו מפוזרים תבלין שלכם:
פרחיה זיקא למוריקא חדתא דנקטיתו — ישא הרוח אותו כרכום חדש שאתן אוחזות בידכן לכשף בו:
אדחנני ואחננכי לא אתי לגו — כל זמן שחסו עלי מן השמים ואני חסתי על עצמי ואתם חסתם על ביאתי לא באתי ביניכם:
והשתא דאתיתי לגו קרחנני וחננכי — הואיל ובאתי ביניכם יודע אני שנתקררו רחמיכן מעלי וגם רחמי נתקררו שלא חסתי על עצמי:
קפיד ארושמא דחביתא — כשמוכרין יין חוקקין פגימות הרבה בחבית למספר האיפות וקפיד עלייהו רב דימי שלא יניחום בזוגות ויצאו:
וד"א — יש פרי אחד שמקפידין בזוגותיו:
והא דאמרן לעיל עשרה תמניא כו' אין בהן משום זוגות — ה"מ היכא דליכא כשפים נשים כשפניות:
גס ביה — פגע בו:
ה"ג פקע הוא וצווח דקלא — יבש הדקל מכח כשפים:
קערות — אם אכלה שתי קערות:
חנות אין בה משום זוגות — אם שתה בשתי חנויות לא אמרינן כשתי כוסות דמי לשון אחר חנות השותה בה זוגות לא קפדי מזיקין עלה דלאו קביעותא היא וההוא עובדא דלעיל כשפים שאני:
איספרגוס — משקין לשתות קודם אכילתו בבוקר:
זוגי לחומרא — אם אינו יודע אם שתה זוגות אם לאו ישתה דאם שתה זוגות הואיל ודעתו לצרפן מצטרפין לטובה ואם לא שתה זוגות נמלך הוא ואין מצטרפות לרעה:
ואמרי לה זוגי לקולא — שלא ישתה דכיון דשתי גלי דעתיה דקפיד אזוגות ואי מעיקרא לאו בזוגות קאי והשתא שתי הוה מצטרפי להו וקפדי להו בהדיה:
כל המחובר לו — גבי טומאות קאי דתנן (כלים פכ"ז מ"ב) מפץ חמשה על חמשה מחצלת ששה על ששה והכי קאמר אם יש מחצלת חמשה ואינו מקבל טומאה וטפח מפץ מחובר לו הואיל וחמור הימנו מצטרף לו ומקבל טומאה אבל אם מפץ ארבעה וטפח מחצלת מחובר לו הואיל וקל הוא ממנו אין מצטרף לו:
ה"ג אמר רב נחמן תרי מקמי תכא וחדא אתכא מצטרפי חד מקמי תכא ותרתי אתכא לא מצטרפי - הואיל ושתי אתכא זוגות לא מהני ליה צירוף:
ודכ"ע — אפילו רב משרשיא תרתי אתכא וחד בתר תכא לא מצטרפי:
משום מעשה דרבה בר נחמני — דאצרכינהו לאהדורי תכא קמיה בב"מ בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פו.):
כל המזוג — אם שתה יין מזוג ואח"כ שתה משקה אחר המזון מצטרף בין לטובה בין לרעה:
