בוני התלמוד

    מסכת פסחים דף מ״ב עמוד א׳

    פרק ב׳ - כל שעה

    Also cited as: Pesachim 42a, Chapter 2 Kol Sha'ah

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    רבי יהודה היא - דאמר לאו הבא מכלל לאמור לאו הוא:

    שרוע - הוא שאחת מעיניו גדולה ואחת קטנה וכן שאר אברים:

    קלוט - שפרסותיו קלוטות:

    נדבה תעשה אותו - לדמיו הקדישהו לבדק הבית ולנדר להעלות קרבן לא ירצה וכתב אותו אותו בעל מום אתה מתפיס לקדושת בדק הבית ואין אתה מתפיס תמימים הראויין למזבח לבדק הבית:

    וידבר ה' וגו' - בתחלת הפרשה כתיב:

    לא נאמר בדברים - נוטריקון לאמר:

    לאו אמור - אמור להן שיש איסור לאו בדברים והכא גבי פסח נמי כתיב בתחלת הפרשה ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר:

    האישבורן - לשון שבירה שמשתבר הקרקע ויש בקעים שהמים נאספים ושוהין בתוכן ואין נבלעין ומחמיצין:

    הכי גרסינן הא דנפישי דקוו הא דלא נפישי דלא קוו - כשהן מרובות הן נקוות אל מקום אחד ואין נבלעות מהר ומחמיצות וכשהן מועטות לא קוו:

    שלנו - בלילה מפני שבימי ניסן המעיינות חמין שעדיין ימות הגשמים הן כדאמרינן במי שהיה (לקמן פסחים צד:) בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולו של רקיע לפיכך כל העולם צונן ומעיינות חמין הלכך מלינן בלילה ומצטננין:

    דרשה רב מתנה - ובלשון הקודש היו דורשין וכסבורין השומעין שמים שלו הוא אומר:

    דביתו - תרגום של לנו (דביתו):

    לא בחמה - לפי שחום השמש מחממת:

    ולא בחמי חמה - במים שהוחמו בחמה וכ"ש בחמי האור:

    הגרופים מן המולייר - דוד גדול של נחושת ותלוי על האור כל שעה ונחושתו עבה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמים או פושרין:

    גרופים - לשון שיריים שממצין מנחושתו של שוליו:

    ואל תגביה ידה מן התנור - כלומר תהא עוסקת בבצק כל שעה:

    שמקטפת בו - טחה פני החררה במים:

    שמצננת בו ידיה - דאותן שמקטפת בהן מתחממות מחום ידיה והעיסה:

    עברה ולשה - בחמין:

    לא נתבקעו מותרות - ואע"ג דתנא אין לותתין הכא נמי ל"ש הואיל ואנו רואין שלא החמיץ שאין שם לא סימני שיאור ולא סימני סידוק:

    מחיתא מחיתינהו - כולם אריגה אחת אריגת' משום דבחדא איסורא דרבנן תנא אם עבר מותר באכילה בעית למימר נמי בכולהו:

    היכא דאתמר - בהדיא דלא קנסינן ליה אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר והלכך עברה ולשה בחמין קרובה למזיד היתה ואסור ולא דמי לבציקות של נכרים דאמרינן (לעיל דף מ.) ממלא אדם כריסו מהן דהכא בעינן למיקנסה דעברה אדרבנן. מעשה אורג מתרגמינן עובד מחי (שמות כ״ח:ל״ב):

    מתני' ואלו עוברין - עליהן בבל יראה ובבל ימצא וכולהו מפרש להו בגמרא זיתום וזומן וקולן ועמילן:

    תכשיטי נשים - בגמרא מפרש:

    מין דגן - חמשה מינין חיטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון:

    ואין בהן כרת - אם אכלן אבל לאו יש באכילתן ובגמרא יליף לה כולה:

    גמ' מטמטם - לשון סתימה:

    מסמא את העינים משום מילחא - מלח סדומית יש שמסמא את העינים כשנוגע במלח וחוזר ונוגע בעין:

    נסיובי דחלבא - מישג"א:

    קומניתא דאומא - עיפושא פת שמתעפש לאחר זמן בתוך הכותח:

    וכופפין את הקומה - כלומר מתישין כוחו:

    ירק חי - כגון כרישין ובצלים וחזרין כשאוכל מהן הרבה תמיד:

    פסחים 42 עמוד א

    1רבי יהודה היא, דתניא: (ויקרא כב, כג) שור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אותו אותו אתה מתפיס לבדק הבית, ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית. מכאן אמרו: כל המתפיס תמימים לבדק הבית עובר בעשה.

    2אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין? ת"ל (ויקרא כב, א) ״וידבר ה' אל משה לאמר״, לימד על כל הפרשה כולה שיהא בלא תעשה, דברי רבי יהודה.

    3אמר לו רבי לבר קפרא: מאי משמע?

    4אמר לו: דכתיב ״לאמר״ לא נאמר בדברים.

    5בי רב אמרי: ״לאמר״ לאו אמור.

    6מי תשמישו של נחתום וכו'. תני חדא: שופכין במקום מדרון, ואין שופכין במקום האישבורן. ותניא אידך: שופכין במקום האישבורן!

    7לא קשיא: הא דנפישי, דקוו. הא דלא נפישי, דלא קוו.

    8אמר רב יהודה: אשה לא תלוש אלא במים שלנו.

    9דרשה רב מתנה בפפוניא. למחר אייתו כולי עלמא חצבייהו ואתו לגביה, ואמרו ליה: הב לן מיא. אמר להו: אנא במיא דביתו אמרי.

    10דרש רבא: אשה לא תלוש בחמה, ולא בחמי חמה, ולא במים הגרופין מן המולייר, ולא תגביה ידה מן התנור עד שתגמור את כל הפת. (וצריך) שני כלים אחד שמקטפת בו, ואחד שמצננת בו את ידיה.

    11איבעיא להו: עברה ולשה, מהו? מר זוטרא אמר: מותר, רב אשי אמר: אסור.

    12אמר מר זוטרא: מנא אמינא לה? דתניא: אין לותתין השעורין בפסח. ואם לתת, נתבקעו אסורים, לא נתבקעו מותרין.

    13ורב אשי אמר: אטו כולהו חדא מחיתא מחיתינהו?! היכא דאיתמר איתמר, והיכא דלא איתמר לא איתמר.

    14הדרן עלך כל שעה׃

    מתני׳ · משנה

    15ואלו עוברין בפסח: כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי, וזיתום המצרי, וזומן של צבעים, ועמילן של טבחים, וקולן של סופרים.

    16ר"א אומר: אף תכשיטי נשים.

    17זה הכלל: כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח. הרי אלו באזהרה, ואין בהן משום כרת.

    גמ׳ · גמרא

    18ת"ר שלשה דברים נאמרים בכותח הבבלי: מטמטם את הלב, ומסמא את העינים, ומכחיש את הגוף.

    19מטמטם את הלב משום נסיובי דחלבא. ומסמא את העינים משום מילחא. ומכחיש את הגוף משום קומניתא דאומא.

    ברייתא

    20ת"ר ג' דברים מרבין הזבל, וכופפין את הקומה, ונוטלין אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, אלו הן: פת קיבר, ושכר חדש, וירק חי.

    ברייתא

    21ת"ר שלשה דברים ממעטין את הזבל, וזוקפין את הקומה, ומאירין את העינים, אלו הן: פת נקייה, בשר שמן, ויין ישן. פת נקייה׃

    תוספות

    לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו - נראה לר"י דהיינו דוקא בהנך דברים דאית בהו לאו הבא מכלל עשה אבל שאר דברים לא:

    מתני' ואלו עוברין בפסח - פ"ה לעבור עליהן בבל יראה ובבל ימצא וגם ריב"א מדקדק מלשון עוברים דמשמע עוברין מן העולם ואין נראה לר"ת דמשמע דכל הנך מרבינן מכל מחמצת לא תאכלו ואפילו באכילה לא הוה מיחייב אי לאו דרבייא קרא ומהיכי תיתי בל יראה ובל ימצא ונראה לר"ת דאלו עוברין פי' האוכלין ועוברין היינו מעל השולחן דלאו בני מיכל נינהו אבל בל יראה ליכא:

    רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים - היינו חמץ נוקשה ואפילו הוי חמץ דגן גמור על ידי תערובות מ"מ מדקאמר אף משמע דמודה לת"ק ובגמרא אמרי' דרבי אליעזר סבר נוקשה בעיניה בלא כלום לכך נראה דגרס רבי אלעזר בחד מינייהו או במתני' או בגמרא:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    אמר רב חסדא זו הברייתא לר' יהודה היא דתניא ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אותו פי' אותו שהוא בעל מום אתה מתפיסו נדבה לבדק הבית ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית אלא לנדר מתפיס תמימין מכאן אמרו כל המתפיס תמימים לבדק הבית עובר בעשה דלאו הבא מכלל עשה עשה הוא ואין לי אלא בעשה בלא תעשה מנין ת"ל וידבר ה' אל משה לאמר לימד על הפרשה כולה שהיא בלאו דברי ר' יהודה א"ל ר' לבר קפרא והיכן אתה מוצא בזה הפסוק לאו אמר ליה דכתיב לאמר לא יומרו דברים מכאן למדנו כל המימר ממה שכתוב ואפילו עשה עובר בלאו שהרי המיר דבי רב אמרי כן פרשו לאמר לא אמר כלומר על כל מצוה שבתורה גזר עליהן בלאו:

    מי תשמיש של נחתום ישפכו מפני שהן נקוין ומחמיצין פירורי העיסה הנגררים מן המים שנשתמש בהן כמו שרוחץ אותם נקוין ומחמי ואוקימ' אי נפישי דקוו וקיימו נשפכין במקום מדרון ואי לא נפישי אלא נבלעין ממקומן שופכין אפילו במקום האשבורן.

    אמר רב יהודה אין לשין אלא במים השאובין מאתמול ולנו בלילה דאינון מיא ביתו ונצטננו הרבה:

    דרש רבא אין לשין בחמה ולא במים הגרופין ולא במים חמין ולא אפילו במים שהוחמו בחמה פי' גרופין מושכין דכתיב (שופטים ה' כ"א) נחל קישון גרפם כלומר משכם ולא תגביה היד מן התנור כלומר לא תניח הפת מוטל ותתעסק בדבר אחר עד שתגמור את הפת ויש אומרים לא תגביה ידה מן הפת עד שתדבקהו בתנור וצריכה שני כלים במים אח' שמקטפת בו הפת בתוך התנור ואח' שמצננת ידיה עברה ולשה בחמין או במים גרופין או באלו כלן מאי ופשט רב אשי עברה ולשה אסור וקיימא לן כותיה:

    הדרן עלך כל שעה.

    פ"ג ואלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי וכו' כותח הבבלי אסור בפסח משום קומניתא דאומא דהיא חמץ פת ניקודים ואסור לאכלו בבשר משום נסיובי דחלבא פי' נסיובא פי' ריפתא ספסקא פסולת הסלת פת קיבר צפירתי דלא אפתח יש מי שאומר שעירה שעדיין לא ילדה כלומר לא נפתחה רחמה ויש אומר עופות צפרים שמנות שלא ילדו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת פסחים דף מ״ב עמוד א׳

    מסכת פסחים דף מ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־349 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: פסחים דף מ״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026