מסכת פסחים דף קי״ז עמוד א׳

1א"ר חסדא א"ר יוחנן: ״הללויה״ וכסיה״ וידידיה״ אחת הן. רב אמר: ״כסיה״ ומרחביה״ אחת הן. רבה אמר: ״מרחביה בלבד.

2איבעיא להו: ״מרחב יה״ לרב חסדא, מאי? תיקו.

3איבעיא להו: ״ידידיה״ לרב, מאי? ת"ש דאמר רב: ״ידידיה״ נחלק לשנים, לפיכך: ידיד חול, יה קודש.

4איבעיא להו: ״הללויה״ לרב, מאי? ת"ש דאמר רב: חזינא תילי דבי חביבא דכתיב בהו ״הללו״ בחד גיסא, ויה בחד גיסא.

5ופליגא דריב"ל דאמר ריב"ל מאי ״הללויה״? הללוהו בהלולים הרבה.

6ופליגא דידיה אדידיה, דאמר ריב"ל בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים: בניצוח״, בנגון״, במשכיל״, במזמור״, בשיר״, באשרי״, בתהלה״, בתפלה״, בהודאה״, בהללויה״. גדול מכולן ״הללויה״, שכולל שם ושבח בבת אחת.

7אמר רב יהודה אמר שמואל: שיר שבתורה, משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים. והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן. ולכשנגאלין, אומרים אותו על גאולתן.

ברייתא

8תניא, היה ר"מ אומר: כל תושבחות האמורות בספר תהלים כלן דוד אמרן, שנאמר: ״(תהלים״, עב, כ) כלו תפלות דוד בן ישי אל תיקרי כלו אלא כל אלו:

9הלל זה מי אמרו רבי יוסי אומר? אלעזר בני אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים וחלוקין עליו חביריו לומר שדוד אמרו ונראין דבריו מדבריהן אפשר ישראל שחטו את פסחיהן ונטלו לולביהן ולא אמרו שירה׃

10ד"א פסלו של מיכה עומד בבכי וישראל אומרים: את ההלל:

ברייתא

11ת"ר כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים ר"א אומר כנגד עצמו אמרן רבי יהושע אומר כנגד ציבור אמרן וחכ"א יש מהן כנגד ציבור ויש מהן כנגד עצמו האמורות בלשון יחיד כנגד עצמו האמורות בלשון רבים כנגד ציבור׃

12ניצוח וניגון לעתיד לבא משכיל על ידי תורגמן לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה׃

13ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר ״(מלכים ב ג״, טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'׃

14אמר רב יהודה אמר רב וכן לדבר הלכה אמר רב נחמן וכן לחלום טוב׃

15איני והאמר רב גידל אמר רב כל ת"ח היושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה שנאמר ״(שיר השירים ה״, יג) שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרי שושנים אלא ששונים אל תקרי מור עובר אלא מר עבר׃

16לא קשיא הא ברבה הא בתלמידא׃

17ואי בעית אימא הא והא ברבה ולא קשיא הא מקמי דפתח והא לבתר דפתח כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחו רבנן ולבסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא׃

ברייתא

18ת"ר הלל זה מי אמרו ר"א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים הם אמרו (תהלים קטו, א) לא לנו. ה' לא לנו משיבה רוח הקודש ואמרה להן (ישעיהו מח, יא) למעני למעני אעשה רבי יהודה אומר יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו'׃

19רבי אלעזר המודעי אומר דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא הם אמרו לא לנו ורוח הקודש משיבה ואומרת להם למעני למעני אעשה ר' אלעזר בן עזריה אומר חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי עקיבא אומר חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו'׃

20וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן:

21אמר רב חסדא הללויה סוף פירקא רבה בר רב הונא אמר הללויה ריש פירקא אמר רב חסדא חזינא להו לתילי דבי רב חנין בר רב דכתיב ״בהו הללויה באמצע פירקא אלמא מספקא ליה״׃

22אמר רב חנין בר רבא הכל מודים (תהלים קמה, כא) בתהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד (הללויה) הללויה דבתריה ריש פירקא (תהלים קיב, י) רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד הללויה דבתריה ריש פירקא (תהלים קלה, ב) ושעומדים בבית ה' הללויה דבתריה ריש פירקא׃

23קראי מוסיפין אף את אלו (תהלים קי, ז) מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש הללויה דבתריה ריש פירקא (תהלים קיא, י) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם הללויה דבתריה ריש פירקא׃

24נימא כתנאי עד היכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד (תהלים קיג, ט) אם הבנים שמחה ובית הלל אומרים עד (תהלים קיד, ח) חלמיש למעינו מים ותניא אידך עד היכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד (תהלים קיד, א) בצאת ישראל ממצרים ובית הלל אומרים עד (תהלים קטו, א) לא לנו ה' לא לנו׃