מסכת פסחים דף מ״ב עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Pesachim 42b, Chapter 3 Ellu Ovrim
רש"י
דסמידא - סולת:
דצפירתא דלא אפתח - עז שלא ילדה:
עתיק עתיקי - ישן של שלש שנים:
כל דמעלי - לחולי זה קשה לזה המועיל ללב קשה לעינים או לאחד מתחלואי שאר האברים:
זנגבילא - זינזיבר"א:
שכר המדי - לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שכר אלא מתמרים ובמדי עושין שכר ממי שעורין כעין אותן שלנו קרי ליה שכר המדי:
דרמו ביה מי שערי - שמטילין לתוכו מי שעורין כגון שכר שלנו ועושין אותו במדי:
דשדו ביה מי שערי - ביין נותנין שעורין שלמים כדי להחמיצו לפי שיינם טוב ואינו בא לידי חימוץ עד שנותנין לתוכו שעורין:
בתחילה - כשבית המקדש קיים היו מביאין נסכים מיהודה ובזכות הנסכים היה טעם ביינם ולא היה מחמיץ כו':
אמלאה החרבה - רישא דקרא יען אמרה צור לירושלים האח וגו' אתמלא מן חורבנה של ירושלים וצור מאדום היא:
ולאם מלאם יאמץ - כשעשו גבור יעקב חלש אין מלכות שניהם מתקיים יחד:
תמד - בופי"ט לפי שהיין היה טוב ואינו מחמיץ וסתם חומץ שלהם מן תמד היה בא:
ועכשיו - בטל טעם היין וממהר להחמיץ:
פטור - מלעשר שהרי אין כאן אלא מים שלא מצא אלא כדי מדתו ואע"ג דחזותיה וטעמא חמרא קיוהא דפירא בעלמא הוא דעייל ביה:
ורבי יהודה מחייב - דאזיל בתר חזותא וטעמא:
הכי קאמר - מתניתא קמייתא לא נחשדו עמי הארץ מלעשר את התמד לפי שאינו חשוב בעיניהם לפיכך הלוקחו ממנו פטור מן הדמאי:
ואי בעית אימא נחשדו - ורבי יהודה במתניתא קמייתא טעמיה משום דפטור אפי' ממעשר ודאי ובתמד דפורצני קאמר שנותנין מים בחרצנין והוא מחמיץ ומרתיח לאחר זמן כיין התוסס והיינו תמד ולית ביה אלא קיוהא דפירא והא דקתני ר' יהודה מחייב בדרווקא שנותנין בשמרים מים והוא נמי תמד בההוא מחייב ר' יהודה אע"ג דלא מצא אלא כדי מדתו לפי שהיין של שמרים מעורב בו ומן המים נשאר בשמרים:
קורטמי - מוריק"א קרו"ג:
וסימניך - שלא תטעה מאן אמר חיטי ומאן אמר שערי:
סמ"ך סמ"ך - רב יוסף שיש סמ"ך בשמו אמר שערי לישנא אחרינא וסימניך סיסני כלי ששמו כן כדאמרינן (בכתובות) (ב"מ דף סז:) ואי אגבינהו בסיסני קנה ושם כלי זה יהא סימן לגירסא זו דרב יוסף אמר שערי שני סמכי"ן יחד:
תרו להו - שורין אותן יחד:
מדבחא ועד עצרתא - מפסח ועד עצרת:
דקמיט - עצור מנקביו:
מרפי ליה - משלשלו:
ודרפי קמיט ליה - למי שיש לו שילשול מעצרו:
סכנתא - שמשלשל יותר מדאי:
מיא דחיורא - מי סובין:
דצבעו בהו לבא - סרכ"א:
פירורא דאושכפי - גלו"ד והרצענים מדבקין בו את העור כשמתחלק לשתים או מדבקין שתי עורות יחד לעשותן עבה ודרכן לתת בה קמח של שיפון ולקמיה מפרש מאי של סופרים:
טיפולן של בנות עשירים - שהיא של סולת משיירות משיוריהן לבנות סופרים מלמדי תינוקות שהן עניים ומטיפולן של בנות עניים לא מצי למימר דעניות אין להן סולת אלא סיד טיפול לשון מטפל ומדביק אותו דבר או סיד או סולת על בשרן להשיר השער:
והא תני ר' חייא - ויהיב סימנא בהני דמתני' ואמר ארבע מיני מדינה שנינו בהם הצריכין לכל אדם בין אומן בין לא אומן שהרי למאכל או לרפואה עשויין כותח שכר וחומץ וזיתום אבל זומן אינו ראוי אלא לצבעים וקולן של סופרים ועמילן של נחתומין נייר עשוי מעשבים ע"י דבק שקורין גלו"ד:
תכשיטי נשים - הוא כחל ושרק ובשמים שתולות בצואריהן להריח ומאי חמץ איכא:
1דסמידא, בשר שמן דצפירתא דלא אפתח, יין ישן עתיק עתיקי.
2כל מילי דמעלי להאי קשה להאי, ודקשה להאי מעלי להאי, בר מזנגבילא רטיבא, ופילפלי אריכתא, ופת נקייה, ובשר שמן, ויין ישן דמעלי לכולי גופיה.
3שכר המדי. דרמו ביה מי שערי.
4וחומץ האדומי. דשדו ביה שערי.
5אמר רב נחמן (בר יצחק): בתחלה כשהיו מביאין נסכים מיהודה, לא היה יינם של יהודה מחמיץ, עד שנותנין לתוכן שעורין. והיו קורין אותו חומץ סתם.
6ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, וקורין אותו חומץ האדומי, לקיים מה שנאמר: ״(יחזקאל כו״, ב) ״אמלאה החרבה״, אם מלאה זו חרבה זו, ואם מלאה זו חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר, מהכא: (בראשית כה, כג) ״ולאם מלאם יאמץ״.
ברייתא
7תניא, אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ אינו צריך לעשר, מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד. ועכשיו, הלוקח חומץ מעם הארץ צריך לעשר, שחזקתו אינו בא אלא מן היין.
8וסבר רבי יהודה: תמד לאו בר עשורי הוא? והא (תניא) המתמד ונתן מים במדה, ומצא כדי מדתו פטור, ורבי יהודה מחייב?
9הכי קאמר: לא נחשדו עמי הארץ על התמד. אי בעית אימא: נחשדו, ולא קשיא: הא בדרווקא, הא בדפורצני.
10וזיתום המצרי וכו'. מאי זיתום המצרי?
11תנא רב יוסף: תלתא שערי, תלתא קורטמי, ותלתא מלחא.
12רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי, וסימניך סיסני.
13תרו להו וקלו להו וטחני להו ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא. דקמיט מרפי ליה, ודרפי מקמיט ליה, לחולה ולאשה עוברה סכנתא.
14וזומן של צבעים וכו'. הכא תרגימו: מיא דחיורי דצבעי בהו לבא.
15ועמילן של טבחים וכו'. פת תבואה שלא הביאה שליש, שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא.
16וקולן של סופרים וכו'. הכא תרגומא: פרורא דאושכפי.
17רב שימי מחוזנאה אמר: זה טיפולן של בנות עשירים, שמשיירות אותו לבנות עניים.
18איני? והא תנא רבי חייא: ארבעה מיני מדינה, ושלשה מיני אומנות. ואי אמרת טיפולן של בנות עשירים, מאי מיני אומנות איכא?
19ואלא מאי, פרורא דאושכפי? אמאי קרי ליה האי קולן של סופרים? קולן של רצענין מיבעיא ליה! אמר רב אושעיא: לעולם פרורא דאושכפי, ומאי קרי ליה קולן של סופרים? דסופרים נמי מדבקין בהו ניירותיהן.
20רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו'. תכשיטי נשים סלקא דעתך? אלא אימא: אף טיפולי נשים. דאמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל׃
תוספות
הא בדרווקא והא בדפורצני - והא דאמרינן שחזקתו מן התמד היינו מתמד דפורצני אבל דרווקני טוב מאד ואינם נעשים לעולם חומץ:
וסימניך סיסני - בבמה אשה יוצאה (שבת סו.) גבי הקיטע יוצא בקב שלו רבי יוסי אוסר גרסינן וסימניך סמ"ך סמ"ך הוא סימן טוב יותר והכא לא מצי למימר הכי משום דשערי בשי"ן כתיב:
טיפולן בנו' עשירי - וא"ת א"כ היינו תכשיטי נשים ותירץ הר"י דאורלינ"ש דהכא מיירי בפנים של מעלה דלא מאיס כל כך כשטופלים על פניהם ותכשיטי נשים היינו בפנים של מטה שטופלים להסיר השער דמאיס טפי:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
שכר המדי רמי ביה שערי חומץ האדומי אין יינם של אדום מחמיץ עד שנותנים בו שעורים. פי' תמד דפורצני אחר שסוחטין הענבים נותני' שם על החרצנים שנים שלש' ימים ואחר כן סוחטין אותן היוצאת מהן נקראת תמד דפורצני והנותן מים בשמרי יין ומסננן היוצא מהן נקרא תמד דדוחקא:
זיתום המצרי' משום שערי דאית בהו:
זומא של צבעין - משום מיא דחיורא:
עמילן של טבחים - הפת שעושין לשאוב הזוהמא של בשר נקרא עמילן של טבחים:
קולן של סופרים - ויש מי ששונה קולה והדבר אחד הוא והוא אל נשי שמדבקין בו הסופרים ניירותיהם. אלו כולן השנויי' במשנתנו במקום שיש בתוכן מים אבל אין בהן מים הא קיי"ל מי פירות אין מחמיצין ומצאנוהו מפורש בתלמוד ארץ ישראל אלו עוברין בפסח וכו' אמר ר' מונא וכולהו על ידי מוי: כותח הבבלי הוא דיהיב בגויה קמחא דשערי. תאני ר' חייא שלשה מיני מדינה הן הכותח והשכר והחומץ וארבעה מיני אומנות זיתום מעשה אומנות הרופאים וזומא של צבעים ועמילן של טבחים וקולן של סופרים.
ר' אליעזר אומר אף תכשיטי נשים תריצנא טיפולי נשים:
מסכת פסחים דף מ״ב עמוד ב׳
מסכת פסחים דף מ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־354 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: פסחים דף מ״ב ע״ב
פתיחה בקורא