מסכת פסחים דף ק״ד עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Pesachim 104a, Chapter 10 Arvei Pesachim
רש"י
והא מר לא שלש אמר - [כולן] ארבע:
מעין חתימה - ולא ממנינא הוא:
ה"ג י"ט שחל להיות אחר השבת - דבעי למחתם המבדיל בין קודש לקודש:
ה"ג מ"ד מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב כו':
האמורות בתורה - כמו הנך דלקמן:
סדר הבדלות - היינו שבע הבדלות ואף על גב דאיכא תמני בין [יום] השביעי לא קא חשיב דמעין חתימה:
ובין כהנים ללוים כו' - מפרש להו לקמן אבל הבדלה דשבת לא כתיבא דמעין חתימה קא חשיב ליה לקמן ולאו ממנינא:
וחותם בסדר בראשית - ברוך סודר בראשית וכולהו הנך כתיבי ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור (ויקרא י׳:י׳) ויבדל אלהים בין האור ובין החשך (בראשית א׳:ד׳) ויבדל בין המים (שם):
מעין חתימה היא - דקאמר וחותם בסדר בראשית והויא ליה בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה ובצרי להו משבע:
1והא מר לא תלתא אמר ולא שבע אמר! א"ל איברא ״בין יום השביעי לששת ימי המעשה״, מעין חתימה היא, ואמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימתו. ופומבדיתאי אמרי מעין פתיחתן סמוך לחתימתן.
2מאי בינייהו? איכא בינייהו יום טוב שחל להיות אחר השבת, דחתמינן ״בין קודש לקודש״,׃
3מ"ד מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, לא בעי למימר ״בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת״. ומאן דאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן, בעי למימר ״בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת״.
4גופא. אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: הפוחת לא יפחות משלש, והמוסיף לא יוסיף על שבע.
5מיתיבי: אומר הבדלות במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים ובמוצאי יום הכפורים, ובמוצאי שבת ליום טוב ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד, אבל לא במוצאי יום טוב לשבת. הרגיל אומר הרבה, ושאינו רגיל אומר אחת.
6תנאי היא, דא"ר יוחנן: בנן של קדושים אומר אחת, ונהגו העם לומר שלש. מאן ניהו ״בנן של קדושים״? רבי מנחם בר סימאי. ואמאי קרו ליה ״בנן של קדושים״? דלא איסתכל בצורתא דזוזא. שלח ליה רב שמואל בר אידי: חנניא אחי אומר אחת. ולית הלכתא כוותיה.
7אמר רבי יהושע בן לוי: המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה. מיתיבי: סדר הבדלות היאך? אומר: ״המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, בין טמא לטהור, בין הים לחרבה, בין מים העליונים למים התחתונים, בין כהנים ללוים וישראלים״.
8וחותם בסדר בראשית״. ואחרים אומרים: ביוצר בראשית״. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: חותם ״מקדש ישראל״. ואם איתא, הא ״בין הים לחרבה״ לא כתיבא ביה ״הבדלה״! סמי מכאן ״בין הים לחרבה״.
9אי הכי ״בין יום השביעי לששת ימי המעשה״ נמי? מעין חתימה הוא, בצר חדא וליכא שבע!
10אמרי, כהנים לוים וישראלים תרי מילי נינהו. בין לוים לישראלים, דכתיב: ״(דברים י״, ח) ״בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי״. בין הכהנים ללוים, דכתיב: ״(דברי הימים א כג״, יג) ״בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים״.
11מחתם מאי חתים? רב אמר: ״מקדש ישראל״, ושמואל אמר: ״המבדיל בין קודש לחול״. לייט עלה אביי ואיתימא רב יוסף אהא דרב.
12תנא משמיה דרבי יהושע בן חנניא: כל החותם ״מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול״ מאריכין לו ימיו ושנותיו.
תוספות
ומר לא תלת אמר ולא שבע אמר - ומסתמא או ג' או ז' תיקנו כנגד שום דבר שלא לפחות או להוסיף כדאמר בהתכלת (מנחות דף לט.) לא יפחות מז' כנגד ז' רקיעים והמוסיף לא יוסיף על י"ג כנגד ז' רקיעים וששה אוירים:
מאי בינייהו - דרוב הברכות הפתיחה והחתימה מענין אחד:
בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת - שאל ר' אפרים את ר"ת למה נהגו העולם להוסיף ולומר ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך דאין זה לא מעין פתיחה ולא מעין חתימה והשיב לו ר"ת משום חיבת היום האריכו כדי לומר פעם אחת מעין ז' הבדלות. בין קודש לחול אחד. בין אור לחשך ב'. בין ישראל לעמים ג'. בין יום השביעי לששת ימי המעשה ד'. בין קדושת שבת לקדושת י"ט הבדלת. פירוש שבי"ט שרי מידי דאוכל נפש. ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת היינו חולו של מועד דשרי דבר האבוד ובשבת אסור. זה חלוק שבת מי"ט והיא הבדלה אחת הרי ה'. הבדלת וקדשת. את עמך ישראל בקדושתך שתי הבדלות בין כהנים לוים וישראלים ז' והוי מעין חתימה דבין קדש לקדש:
מיתיבי אומרים הבדלות כו' - הוה מצי לאתויי מרבי יהודה הנשיא דלעיל אלא דניחא ליה למיפרך מברייתא:
דלא מסתכל בצורתא דזוזא - ארבי מנחם קאי דאמר במועד קטן בפרק בתרא (דף כה:) כי קא ניחא נפשיה דר' מנחם בר רבי סימאי אישתנו כל צילמניא והוו למיחצלייא פירוש חלקים בלא צורה ותולה קדושתו באביו שגם אביו היה קדוש:
בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא - ה"נ הוה מצי למיפרך הא לא כתיבא והא דלא קתני לה לבסוף פירש רשב"ם דשנאה אחר ג' הבדלות דכשאינו אומר רק ג' הבדלות הויא סמוך לחתימה ואם תאמר לר' יוסי ברבי יהודה ולרב דחתמי מקדש ישראל היכי הויא מעין חתימה אדרבה כהנים ולוים וישראלים הוי טפי מעין חתימה ויש לומר דבין יום השביעי לששת ימי המעשה הוי שפיר מעין חתימה שקדשנו הקב"ה במצותיו ונתן לנו את השבת אבל כהנים לוים וישראלים לא הזכיר ישראל אלא להקל שקלים בקדושתן מכהנים ולוים ולא הוי מעין חתימה:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
פומבדיתאי אמרי מעין פתיחתן סמוך לחתימתן איכא בינייהו יום טוב שחל להיות אחר שבת דחתימתן בין קדש לקדש מאן דאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן צריך לומר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת מאן דאמר מעין פתיחתן סמוך לחתימתן לא צריך:
אמר רבי יוחנן בנן של קדושים אומרים הבדלה אחת ומאי אינון ר' מנחם בר סימאי ואמאי קרי להו בנן של קדושים דלא אסתכל מימיו בצורתא דזוזא: נהגו העם לומר שלש הבדלות חנניה אומרה אחת ולית הלכתא כותיה:
המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות שבתורה.
מסכת פסחים דף ק״ד עמוד א׳
מסכת פסחים דף ק״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־348 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: פסחים דף ק״ד ע״א
פתיחה בקורא