מסכת פסחים דף נ׳ עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Pesachim 50a, Chapter 3 Ellu Ovrim
רש"י
כאיסורו - של חמץ ובשר קודש נמי משנפסל ביוצא אסור באכילה:
יקרות וקפאון - איידי דאיירי בירושלים ביציאות שעריה דקתני וכן מי שיצא מירושלים כו' פתח בהא פרשתא דבעינן למימר קמן שעתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים:
אור שיקר בעולם הזה - כשחמה מאירה בגבורתה ואורה גדול אותו אור חשוב ויקר שלה יהא קפוי וקל לעולם הבא כל דבר קל קרי קפוי צף על המים ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא (מלכים ב ו׳:ו׳) :
בני אדם שיקרים - עשירים וחשובים ואינן טובים למקום:
איתנגיד - גוע ופרחה רוחו:
עליונים למטה - אותן שהיו כאן חשובים ראיתי קלים:
ואנן - תלמידי חכמים היכי איתינן התם:
הרוגי מלכות ותו לא - לא היתה בהן מעלה אחרת שיחשבו עליה אלא זו בלבד:
הרוגי לוד - שני אחים היו שמסרו עצמן על ישראל שהודו על עצמן הריגת בת מלך שהיו מטילין אותה על כל ישראל:
עד שעה שהסוס רץ ומציל - כשיעור מרוצת הסוס עד חצי היום ולשון מציל שצילו תחתיו שכל שעות היום חמה נוטה לצדדין וצל האדם וצל הבהמה נוטה לצידו כשחמה במזרח צל האדם למערב אבל בחצי היום חמה עומדת באמצע הרקיע בראש כל האדם וצל הסוס תחתיו בפי' ר' מכיר זצ"ל מצאתי:
כל מצילות - כלומר שתולין לסוס לנוי ולקשקש לשון מצלתים (ד"ה א יג):
יהיה קודש לה' - שיתנדבו ישראל נדבותיהן למקדש:
כל ביזה שיבוזו ישראל - מן הנכרים ביום אחד עד חצות יהיו קודש לה' שיביאום נדבה למקדש:
הסירות כמזרקים - אף הסירות יהיו של כסף ושל זהב שתהא שם ביזה רבה להקדש:
מאי והיה הסירות כמזרקים - הא במצילות הסוס ליכא הקדש כולי האי:
דמיתעתרי ישראל - יתעשרו ישראל ובשורה אחרת היא:
כנעני - לא יהיו צריכין גזברין לעשות סחורה בנכסי הקדש לפי שיהא שם עושר גדול מן הביזה:
בא אברהם והזהיר את יצחק - שהשביע לאליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני (בראשית כ״ד:ג׳) :
ויצחק את יעקב - לא תקח אשה מבנות כנען (שם כח) :
כולו הטוב והמטיב - שאין שם בשורה רעה:
למידרשיה בפירקא - קרייה דיו"ד ה"י דארבע אותיות דרשיה וטעמיה התלויים בו:
לעלם כתיב - זה שמי לעלם חסר וי"ו לשון העלמה:
כתיב זה שמי לעלם - בהעלמה וכתיב זה זכרי דמשמע קרייה ולא העלמה לשון אחר כיון דכתב זה שמי פשיטא דזה זכרי היאך יקרא אלא בשמו:
לא כשאני נכתב - שני שמות לימדו שם הכתיבה ושם הקרייה:
עד חצות - חצי היום:
שלא לעשות - כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו ושחיטת הפסח ותקון מצה לצורך הלילה דמצוה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר כדאמר בפרק בתרא (דף קט:) חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו:
1כאיסורו: מה איסורו בכזית, אף חזרתו בכזית.
ברייתא
2תניא, ר' נתן אומר: זה וזה כשתי ביצים, ולא הודו לו חכמים.
3(זכריה יד, ו) ״והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון״. מאי ״יקרות וקפאון״?
4א"ר אלעזר: זה אור שיקר בעולם הזה, וקפוי לעולם הבא.
5ר' יוחנן אמר: אלו נגעים ואהלות, שיקרין הן בעוה"ז וקפויין הן לעולם הבא.
6ור' יהושע בן לוי אמר: אלו בני אדם שיקרין הן בעולם הזה, וקפויין הן לעוה"ב כי הא דרב יוסף בריה דר' יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד, כי הדר, אמר ליה אבוה: מאי חזית? אמר ליה: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה, ותחתונים למעלה. אמר לו: בני, עולם ברור ראית. ואנן היכי התם? כי היכי דאיתו אנן הכא, הכי איתינן התם.
7ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן.
8(ומאן) נינהו? אילימא ר"ע וחביריו משום הרוגי מלכות ותו לא?! אלא: הרוגי לוד.
9(זכריה יד, כ) ״ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה'״. מאי ״מצלות הסוס״?
10א"ר יהושע בן לוי: עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל.
11ר' אלעזר אמר: כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה'.
12ור' יוחנן אמר: כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל יהיה קדש לה'.
13בשלמא למאן דאמר כל ביזה שבזזו ישראל, היינו דכתיב: ״(זכריה יד״, כ) ״והיה הסירות בבית ה' כמזרקים לפני המזבח״. אלא למ"ד בהנך תרתי, מאי ״והיה הסירות בבית ה'״? מילתא אחריתי קאמר, דמתעתרי ישראל ומתנדבי ומייתי.
14בשלמא למ"ד ביזה, היינו דכתיב: ״(זכריה יד״, כא) ״ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות״. אלא למ"ד הנך תרתי, מאי ״ולא יהיה כנעני״? א"ר ירמיה: אין כאן עני.
15וכנעני מנלן דאיקרי תגר? דכתיב: ״(בראשית לח״, ב) ״וירא שם יהודה בת איש כנעני״. מאי ״כנעני״? אילימא כנעני ממש, אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק, בא יצחק והזהיר את יעקב, ויהודה אזיל ונסיב?! אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: בת גברא תגרא, דכתיב: ״(הושע יב״, ח) ״כנען בידו מאזני מרמה״. ואיבעית אימא מהכא: (ישעיהו כג, ח) ״אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ״.
16(זכריה יד, ט) ״והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד״. אטו האידנא לאו אחד הוא?
17אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה, על בשורות טובות אומר: ״ברוך הטוב והמטיב״, ועל בשורות רעות אומר: ״ברוך דיין האמת״. לעולם הבא, כולו ״הטוב והמטיב״.
18״ושמו אחד״. מאי ״אחד״? אטו האידנא לאו שמו אחד הוא?
19א"ר נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה, נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת. אבל לעולם הבא כולו אחד, נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י.
20סבר רבא למדרשה בפירקא, א"ל ההוא סבא: ״לעלם״ כתיב.
21ר' אבינא רמי: כתיב ״(שמות ג״, טו) ״זה שמי לעלם״ ״וזה זכרי לדור דור״. אמר הקב"ה לא כשאני נכתב, אני נקרא. נכתב אני ביו"ד ה"א, ונקרא אני באל"ף דל"ת.
22הדרן עלך אלו עוברין׃
מתני׳ · משנה
23מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין. מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם.
תוספות
מתני' מקום שנהגו - אור"י בשם ריב"א דמפרש בירושלמי מאי שנא ערבי פסחים משאר י"ט משום דזמן הפסח מחצות ואילך ואף יחיד קאמר התם בשאר ימות השנה ביום שמביא קרבן אסור במלאכה ופריך אם כן יהא כל היום אסור כמו יחיד שמביא קרבן ומפרש התם משום דראוי להקריב משחרית אבל פסח אינו יכול להקריבו אלא אחר חצות כדנפקא לן מבין הערבים ופריך אם כן קרבן תמיד שהוא לכל ישראל וקרב בכל יום יהא בכל יום אסור במלאכה ומשני שאני תמיד שהתורה הוציאה מן הכלל דכתיב ואספת דגנך ואם כל ישראל יושבים ובטלים מי יאסוף להן דגן ומשמע התם דמדאורייתא אסורה ונראה דאף בזמן הזה דליכא הקרבה כיון שנאסר אז אסור לעולם:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
וכיון שהזכיר אם לא עבר הצופים חוזר דש"מ עד הצופים מירושלים הוא חשוב הוצרך מהאי קרא והיה ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' ואמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שעה שהסוס רץ ומציל פי' חצי היום שהצל של סוס תחתיו ומפני זה פתח והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון פי' ר' אלעזר אור שהוא יקר בעולם הזה כלו כדכתיב (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור וכתיב (שמואל א ג א) ודבר ה' היה יקר בימים ההם קפוי הוא מצוי לעולם הבא וכל דבר מצוי ביד הרבים בזול הוא דכתיב (יואל ג א) ביום ההוא אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו ריש לקיש דרשו בתלמוד נגעים ואהלות שהוא יקר עכשיו כו' ור' יוחנן אמר אלו בני אדם שנראין בעולם הזה יקרים ונכבדים קפויים הם לעולם הבא כי הא דיוסף בריה דר' יהושע בן לוי חלש כאלו פרחה נשמתו איתפח אמר ליה אבוה מאי חזית אמר ליה עולם הפוך ראיתי עליונים למטה כלומר היקרים החשובים בעולם הזה כדכתיב (ישעיה יג יב) אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר ראיתי אותם תחתונים במדרגה התחתונה והיורדים בעולם הזה ראיתי בעליה למעלה מאלו אמר ליה בני עולם ברור ראית כלומר האמת שם הוא שהוא לשם עליון הוא העיקר אמר ליה ואנו אנה מקומנו אמר ליה אנו חשיבותינו התם כי הכא ושמעתי אשרי מי שיבא לכאן ותלמודו בידו יש מי שאומר שגורס על פה כי הלך וגרסתו עמו ויש מי שמפרש מי שיבא בכאן ומעשיו מיסדים ותלמודו שקיים כל מה שלמד נמצא כאלו הביא ראיותיו עמו והרוגי מלכות אין כל בריה ולשון יכולה במחיצתן ואסיקנא לאו ר"ע וחבריו דהללו מעלתן גדולה זולתי מצות הריגתם אלא שני אחים שהיו בלוד בשעה שנמצאת בת קיסר הרוגה ובקשו להרוג כל יהודי בשבילה ואמרו שני האחים אנו הרגנוה כדי להציל כל ישראל ונהרגו הן וכו':
והיה ה' למלך [על כל הארץ] ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד [יהיה] ה' אחד שאין שם בשורה רעה שצריך לומר ברוך דיין האמת אלא הטוב בכל שהכל טוב שאין שם רע ושמו אחד כר"נ בר יצחק דאמר בעולם הזה שמי נכתב ביוד הא ונקרא באלף דלת אבל בעולם הבא כולו אחד כשאני נכתב כך אני נקרא:
רבה סבר למדרשה בפירקא ולגלותו א"ל ההוא סבא זה שמי לעלם חסר ו' כתיב כלומר עלמיה [וזה] זכרי כשאני נקרא עכשיו באלף דלת ובעולם [הבא] בשמי שנא' זה שמי לעולם:
הדרן עלך ואלו עוברין.
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין כו' ומתמהי' מאי אריא ערבי פסחים אפי' כל ערובה נמי דתניא העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם ושני' התם עד המנחה ולמעלה הכא מחצות אי נמי התם ברכה לא חזי הכא בערב הפסח העושה מלאכה מחצות היום ולמעלה זולתי שהתירו להם חכמים משמתינן ליה:
מסכת פסחים דף נ׳ עמוד א׳
מסכת פסחים דף נ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־496 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: פסחים דף נ׳ ע״א
פתיחה בקורא