אי לא חייש ניעבדיה בשש ומחצה — דהא הפסחים מרובין ובשבת לא בעי לאיחוריה משום נדרים ונדבות:
קסבר מוספין קודמין לבזיכין — ועל כרחך בזיכין בשבע ואינן פנויין בה:
בעלמא — כל ימות החול בשמונה ומחצה:
כך סידרו — בשבתות של כל השנה ואף על גב דליכא נדרים ונדבות חיישינן לסרך נדרים דחול דילמא אתו למיסרך ולמיעבד בחול נמי בשבע ומיפסלי נדרים ונדבות של אחריו:
ר"ע אומר — כל שבתות השנה הוא נשחט בשבע ומחצה כסידרו ערב הפסח דלא גזרינן משום חול:
דברי הכל היא — דר' ישמעאל ורבי עקיבא לא איירי בערב פסח כלל וכמתניתין סבירא להו בין בחול בין בשבת:
ניעבדיה בשש ומחצה — דהא זריזין מקדימין למצות:
קסבר מוספין קודמין לבזיכין — גרסינן:
כחל להיות בשני בשבת — ערב הפסח שהתמיד נשחט בשבע ומחצה:
בשני בשבת — חד מימות החול נקט ואית דאמרי יומא קמא דשבתא דחזי לארביסר נקט וחד בשבתא לא חזי לארביסר דלא בד"ו פסח ולאו מילתא היא שהרי על פי הראייה היו מקדשין:
ור"ע אומר כסידרו ערב הפסח — גרסינן ותו לא:
בשלמא לאביי ניחא — דמדקאמר רבי ישמעאל חל להיות בשבת כחל להיות בשני בשבת על כרחך כסידרו ערב הפסח דקאמר ר"ע בע"פ שחל להיות בע"ש קאמר:
אלא לרבא — דקאמר רבי ישמעאל למיכמר בישרא חייש וכסידרו בחול בעלמא קאמר הא קתני הכא כחל להיות בשני בשבת:
אלא אימא כשני בשבת — שאינו ערב הפסח דהיינו בשמונה ומחצה דחיישינן למיכמר בישרא:
כסדר כל השנה — היינו בשמונה ומחצה דחיישי' למיכמר בישרא:
כל השנים — שערב הפסח חל בחול דשחטינהו בשבע ומחצה ור"ע אמר כסידרו ערב הפסח שחל להיות בערב שבת:
מניין שלא יהא דבר — נקטר במערכה משנערכה שחרית קודם לתמיד של שחר ת"ל וערך עליה בתר ובער עליה הכהן כתיב דהוא סידור מערכה:
מאי תלמודא — דהאי העולה אתמיד של שחר קאי:
העולה עולה ראשונה — מדלא כתיב וערך עליה עולה אלא העולה הכי קאמר וערך עליה מיד העולה החשובה האמורה תחלה לכל העולות והיינו עולת תמיד דפרשת קרבנות [בפ' פינחס] דקרבן תמיד כתיב ברישא:
והקטיר עליה — אתמיד קאי דסיפיה דקרא הוא וה"ק והקטיר על העולה הזאת כלומר אחריה חלבי השלמים:
ואימא שלמים הוא דלא קרבי — אחר תמיד של בין הערבים:
השלמים — לשון השלם:
תמיד — של בין הערבים קודם לפסח:
לקטורת — של בין הערבים וכולהו יליף טעמא:
לנרות — להדלקת נרות:
