מצוה באנפי נפשה היא — ואין מצטרפין זה לזה:
אמאי נמלך הוא — ואין מצטרפין לזוגות הכי קאמר לא יאכל תרי ויעשה צרכיו אפילו פעם אחת או אם שתה לא ישמש:
דילמא חליש — מחמת תשמיש איידי דבזוגות קאי מיתרע:
שלא ראה פני השוק — בין כוס לכוס:
ולא אמרן — דמרעי ליה זוגות אלא לצאת לדרך אחר הזוגות אבל לעמוד בביתו לית לן בה:
מני כשורי — כששותה כוס זה מסתכל בקורה זו וכשהוא שותה שני מסתכל בשאצלה ולפי חשבון הקורות מזדהר בזוגות:
כי הוה שתי חד כסא מנקטא תרי כסי — דהוו להו תלתא:
אדם חשוב שאני — דמסרי שדים נפשייהו לאזוקי:
עשרה כוסות דבית האבל — מפרש טעמא בכתובות בפ"ק (דף ח:):
שלום — תיבה שביעית לישא ה' פניו אליך וגו':
לטובה מצטרף — אם שתה שבעה וחזר ושתה את השמיני אין שמיני מצטרף עמהן:
אפקינהו לרבנן בארבעה — פעמים הרבה כשהיו נפטרים ממנו היה משקן ויש פעמים שלא היה משקן אלא ד' פעמים ונפטרין:
דאותבן בפרקא הוה — שהיה רגיל להקשות בשעת הדרשה:
לא אתקרי מזיק — ולא חיישינן לזוגות:
בתרי — כסי קטלינא ליה משום זוגות:
איקרי ונפיק — בזוגות מאי תקנתיה:
זקפא — אגודל:
ואי שמע קלא — ואפילו קול אדם או אשה דאמר ארבעה נימא איהו חמשה:
רישתינהי דנשים כשפניות — השולטות עליהם אמרה לי דבר זה:
חרי חמימי בדיקולי בזייא — צואה חמה בסלים נקובים וקרועים לפומייכו:
נשי חרשייתא — יזדמנו לפיכם נשים כשפניות:
קרח קרחייכי — יהי רצון שימרטו אותן שערות שלכם שאתן מכשפות בהן:
פרח פרחייכי — ישא הרוח אותן פירורי לחם שאתן מכשפות בהן:
