בוני התלמוד

    מסכת פסחים דף ע״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    והני תרי קראילר' יהושע למה לי:

    וחד בשלמיםזבחיך שלמים:

    שכן כלילהילכך חשיבא ומחמרינן בה:

    אם כןדכולי אתא למימר דדם מתיר בשר באכילה ולאו למימר דם אע"פ שאין בשר:

    לכתוב ובשר זבחיך תאכל והדר והדם ישפךוהוי משמע נמי והדם ישפך תחלה קודם לאכילה דהא לא כתיב והדם תשפוך מאי שנא דאקדמיה לדם זבחיך ישפך ברישא:

    ש"מלמדרש ודם זבחיך ישפך מכ"מ:

    אימורים דכי ליתנהו לא מעכביוכגון נטמאו או אבדו לא מעכבי אכילת בשר כדאמרן בתמיד נשחט (לעיל פסחים דף נט:):

    כי איתנהו מעכביאכילת בשר כדאמרן התם:

    דם דכי ליתיה מעכבדהא תרווייהו מודו אם אין דם אין בשר דמתחלת הקדשן הן נאסרין וכפרה אינה באה אלא בדם וכהנים משולחן גבוה קא זכו וכיון דכפרה ליתיה איסורא להיכא אזל:

    לימא דלא כר' יהושעאמילתיה קא מהדר דאמרן לעיל מתני' דלא כר' יהושע:

    בעינן תרתידם ובשר:

    וציץ אאכילות לא מרציוהשתא בשר ליכא אלא דם לחודיה דמרצי ציץ עלה ה"נ דלא אתו בטומאה:

    הציץ מרצה על העוליןעל טומאת הנקטרין על האשים דהיינו אימורין מודי רבי יהושע דאי איכא כזית חלב לאכילת מזבח זורק את הדם כדאמר לקמן בברייתא בפירקין (פסחים ד' עט.) רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק הדם:

    עומר ושתי הלחם דליכא עוליןלבד הקומץ שהוא במנחה כזריקת דם בזבחים אבל בשיריים ליכא הקטרה וכיון דבעי ר' יהושע תרתי צריך להיות קומץ ושיריים קיימין והכא שיריים ליכא ושתי הלחם דכוליה אכילות אפילו חדא נמי ליכא בשלמא לר"א דאית ליה הציץ מרצה על אכילות כולהו כמאן דלא איטמו נינהו:

    כי אמר ר' יהושעדבעינן תרתי:

    נטמאו שיריהשל מנחה לאחר שנקמצה ועדיין לא נקטר קומצה:

    כמדת ר' אליעזרשהיה אומר בזבחים (ד' קד.) דם אף על פי שאין בשר כשירה להקטיר קומצה ונפטרו הבעלים:

    ומאן האי תנא כו'היכא אשכחן תנא דאמר הכי:

    מילתיה דר' יוסי מיפרשא לקמן בשמעתין:

    אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על אכילותומיתוקמא מתני' אליביה דהא איכא תרתי וגבי שתי הלחם נמי כיון דציץ מרצה על אכילות הוה ליה כמעיקרא ומתירין במקדש:

    אי הכי נטמאו שיריהכיון דנטמאו לר' יהושע אמאי פסולין ומשני כי קתני פסולה אאבדו שיריה ונשרפו שיריה:

    אלא נטמאו שיריהכיון דרבי יהושע לא עלה פליג:

    למאן קתני לה לר' אליעזר וכו'להודיע לנו דברי מי שנאה להודיענו בה דברי רבי אליעזר דלמדתו כשירה בתמיה פשיטא השתא י"ל כו' אלא פשיטא על כרחיך ר' יהושע פליג עלה ולאשמעינן דרבי יהושע פסיל בה תניא ורבותא אשמעינן דאף על גב דאיתא בעינא פסול:

    ולא על העוליןדהיינו חלב דאי מרצי אחד מינייהו אמאי פסול:

    אלא לא קשיאמתני' ודרבי יהושע מתני' דיעבד ודר' יהושע לכתחלה תרתי בעי ואי אייתוה מתכשר דיעבד:

    נפסלבטבול יום:

    חדא דפסולה דיעבד משמע כו'אתקפתא היא:

    פסחים 77 עמוד ב

    1והני תרי קראי למה לי? חד בעולה, וחד בשלמים. וצריכא, דאי כתב רחמנא בעולה, הוה אמינא: עולה היא דחמירא, שכן כליל, אבל שלמים דלא חמירי, אימא לא.

    2ואי כתב רחמנא שלמים, הוה אמינא: אדרבה, דאית בהו שתי אכילות. אבל עולה דלית בה שתי אכילות, אימא לא, קמ"ל׃

    3ור' אליעזר נמי, הכתיב ״והבשר תאכל״! אמר לך: ההוא מיבעי ליה שאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם.

    4אי הכי, אימא כוליה להכי הוא דאתא דם אע"פ שאין שם בשר מנלן׃

    5אמר לך אם כן נכתוב רחמנא הבשר תאכל והדר ודם זבחיך ישפך כדכתיב ״ברישא (דברים יב״, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם מאי שנא דאקדמיה לדם זבחיך שמע מינה דם אע"פ שאין בשר ושמע מינה שאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם׃

    6ור' יהושע אין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם קל וחומר הוא ומה אימורין דכי ליתנהו לא מעכבי כי איתנהו מעכבי דם דכי ליתיה מעכב כי איתיה לא כל שכן דמעכב׃

    7ורבי אליעזר מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא ור' יהושע כל היכא דאיכא למדרש דרשינן׃

    8השתא לימא מתני' דלא כרבי יהושע דכיון דאמר בעינן תרתי וציץ אאכילות לא מרצה היכי אתי בטומאה׃

    9אפילו תימא רבי יהושע אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על העולין׃

    10הא תינח זבחים דאיכא עולין אלא עומר ושתי הלחם דליכא עולין מאי איכא למימר אמרי כי אמר רבי יהושע נמי דבעינן תרתי בזבחים במנחות לא אמר׃

    11ובמנחות לא אמר והתנן נטמאו שיריה אבדו שיריה כמדת רבי אליעזר כשירה כמדת רבי יהושע פסולה׃

    12כמדת ולא כמדת כמדת רבי יהושע דבעינן תרתי ולא כמדת רבי יהושע דאילו רבי יהושע בזבחים אמר במנחות לא אמר ואילו האי תנא סבר אפילו במנחות׃

    13ומנו האי תנא דקאי כוותיה ומחמיר טפי מיניה ועוד תניא א"ר יוסי רואה אני את דברי רבי אליעזר במנחות ובזבחים ודברי רבי יהושע בזבחים ובמנחות׃

    14דברי רבי אליעזר בזבחים שהיה אומר דם אף על פי שאין שם בשר ודברי רבי יהושע בזבחים שהיה אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם דברי רבי אליעזר במנחות שהיה אומר קומץ אף על פי שאין שירים דברי רבי יהושע במנחות שהיה אומר אם אין קומץ אין שירים אם אין שירים אין קומץ׃

    15אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על [העולין ועל] האכילות׃

    16אי הכי אמאי כמדת רבי יהושע פסולה אאבוד ושרוף׃

    17אלא נטמא למאן קתני לרבי אליעזר פשיטא השתא יש לומר אבוד ושרוף דליתנהו מכשיר רבי אליעזר נטמא דאיתיה מיבעיא אלא פשיטא לרבי יהושע וקתני פסולה׃

    18ועוד תניא רבי יהושע אומר כל זבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים ובין שנטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם אבל נטמאו תרווייהו לא אלמא קסבר רבי יהושע אין הציץ מרצה על העולין ולא על האכילות׃

    19אלא לעולם רבי יהושע היא מתני' ולא קשיא כאן לכתחלה כאן דיעבד כי אמר רבי יהושע לכתחלה דיעבד לא׃

    20ומנא תימרא דשני ליה לרבי יהושע בין לכתחלה לדיעבד דתניא נטמא בשר או שנפסל או שיצא חוץ לקלעים ר"א אומר יזרק ר' יהושע אומר לא יזרק ומודה ר' יהושע שאם זרק הורצה׃

    21חדא דפסולה דיעבד משמע. ועוד חמשה דברים באין לכתחלה משמע׃

    תוספות

    שאין בשר ניתר באכילה עד שיזרק הדםתימה אימא דוקא שלמים דאית ביה תרי אכילות אבל עולה מנלן דאימא כי היכי דלית בה מעילה אחר שנזרק הדם כדתנן במעילה בפרק חטאת העוף (מעילה דף ט.) לית בה נמי מעילה קודם זריקה דהאי קרא בשלמים כתיב וי"ל דר"א לא חשיב הך חומרא ורשב"א מתרץ דר"א יליף עולה מקל וחומר דר' יהושע ובשלמים טרח וכתב לה קרא כדאמר בסמוך:

    עומר ושתי הלחם דליכא עולין מאי איכא למימרוא"ת ובשתי הלחם מה שייך באין בטומאה ויש לומר משום תנופה דאית בהו:

    קסבר ר' יהושע הציץ מרצה על העוליןוא"ת לענין מה מפיק קרא בעולה אם אין בשר אין דם הלא הציץ מרצה ויש לומר לענין אבוד ושרוף דלא מרצה ציץ:

    אלא פשיטא ר' יהושע קתני להתימה לרשב"א אמאי לא משני כדלעיל כמדת ר' יהושע דבעי תרתי ולא כמדת ר' יהושע דאיהו ס"ל הציץ מרצה על אכילות ואנן סבירא לן דלא מרצה:

    כי אמר ר' יהושע בזבחים במנחות לא אמרהשתא משתי הלחם לא תירץ כלום ובלאו הכי פריך שפיר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ר' אליעזר אומר דם אע"פ שאין בשר שנאמר דם זבחיך ישפך ומה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם ללמד כי הבשר נזרק על גבי המזבח כמו הדם הוי אומר אויר יש בין כבש למזבח שאינו יכול לעבור ועומד בכבש וזורק על גבי המזבח והאי דכתיב והבשר תאכל בא ללמד שאין הבשר נאכל אלא אחרי שיזרוק דם (המזבח) [הזבח] כדכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל ומדלא כתיב והבשר תאכל ברישא והדר ודם זבחיך ישפך כדכתיב ועשית עולותיך הבשר והדם ש"מ דדם ישפך לעולם מ"מ ואם יש בשר יאכל אחריו ואם אין בשר ראוי לאכילה אינו מעכב הדם ואם נאמר משנתנו לר' [יהושע] (יהודה) היא והנה הוא לית ליה כי הציץ מרצה על אכילות וכמו דאמרן דר' אליעזר לבדו הוא דאית ליה האי סברא היכי אתו הני חמשה דברים בטומאה ואמרינן אפילו תימא ר' יהושע קסבר הציץ מרצה על העולין כלומר אפילו קרבין כשהן טמאין הציץ מרצה בשלמא זבחים איכא אימוריהן שהן עולין אפילו טמאין וגם הדם נזרק והציץ מרצה אלא עומר ושתי הלחם דקתני באין בטומאה וליכא בהו תרתי שהן עולין אמאי באין בטומאה ושני' לא בעי ר' יהושע אלא בזבחים אבל במנחות אית ליה קומץ אף על פי שאין שירים: איני והתנן במנחות פ"ג נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כמדת ר' אליעזר כשרה כמדת ר' יהושע פסולה מכלל דכי היכי דפליגי בזבחים הכי [נמי] פליגי במנחות ומשני' האי תנא דמנחות שנאה כמדת ר' יהושע דבעי תרתי ולא כמדת ר' יהושע דאלו ר' יהושע בזבחים בעי תרתי במנחות לא בעי תרתי ואקשי' ומאן האי תנא דקאי בשיטת ר' יהושע דבעי תרתי ומחמיר טפי מיניה דבמנחות נמי בעי תרתי ועוד תניא א"ר יוסי [רואה אני] דברי ר' אליעזר בזבחים ודברי ר' יהושע בזבחי' דברי ר' אליעזר במנחות ודברי ר' יהושע במנחות [אלמא] כי הנה בהדיא תאני ר' יוסי כי ר' יהושע סבר במנחות אם אין קומץ אין שירים אם אין שירי' אין קומץ [ומשני] (ופי') אלא לעולם קסבר ר' יהושע הציץ מרצה על אכילות אי הכי כי הציץ מרצה על האכילות אמאי תנינן כמדת ר' יהושע פסולה (תאכל) כי הציץ מרצה ושני' כי קתני פסולה אאבדו שיריה ונשרפו שיריה דהא ליתנהו אבל נטמאו שיריה דברי הכל כשרה ולא הורך התנא לפרש כי ר' אליעזר מכשיר בה ודחי' הכי השתא באבדו ונשרפו דליתנהו כלל מכשיר בה ר' אליעזר בנטמאו דאיתנהו והציץ מרצה על אכילות מיבעיא לי' דודאי מכשיר אלא לא הוצרך נטמאו שיריה אלא לר' יהושע קתני לה וקתני פסולה.

    ועוד תניא ר' יהושע אומר כל הזבחים בין נטמא בשר וחלב קיים בין נטמא חלב ובשר קיים זורק הדם הא נטמאו תרווייהו לא אלמא קסבר ר' יהושע אין הציץ מרצה לא על העולין ולא על האכילות ושנינן שינויא כי קא בעי ר' יהושע תרתי לכתחלה כגון דמנחות אבל דאיעבד כגון משנתנו אפי' חדא (לא) [סגי] ותניא הכי דשני ליה לר' יהושע בין לכתחלה ובין דאיעבד דתניא נטמא הבשר או נפסל או יצא חוץ לקלעים ר' אליעזר אומר יזרק ר' יהושע אומר לא יזרק ומודה ר' יהושע שאם זרק הורצה ואקשי' חדא דפסולה דקתני בנטמאו שיריה דאיעבד משמע דהאי נטמאו קתני ואפי' נטמאו הכי פסולה ועוד מתני' דקתני חמשה דברים באין בטומאה לכתחלה משמע אלא לא קשיא כי קתני דבעי ר' יהושע תרתי בקרבן יחיד אבל בקרבן צבור הוא ומנחות אפילו חדא סגי ליה ומתני' קרבן צבור הוא ומנחות קרבן יחיד.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת פסחים דף ע״ז עמוד ב׳

    מסכת פסחים דף ע״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־488 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    והני תרי קראי לר' יהושע למה לי:

    וחד בשלמים זבחיך שלמים:

    שכן כליל הילכך חשיבא ומחמרינן בה:

    אם כן דכולי אתא למימר דדם מתיר בשר באכילה ולאו למימר דם אע"פ שאין בשר:

    לכתוב ובשר זבחיך תאכל והדר והדם ישפך והוי משמע נמי והדם ישפך תחלה קודם לאכילה דהא לא כתיב והדם תשפוך מאי שנא דאקדמיה לדם זבחיך ישפך ברישא:

    ש"מ למדרש ודם זבחיך ישפך מכ"מ:

    אימורים דכי ליתנהו לא מעכבי וכגון נטמאו או אבדו לא מעכבי אכילת בשר כדאמרן בתמיד נשחט (לעיל פסחים דף נט:):

    כי איתנהו מעכבי אכילת בשר כדאמרן התם:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Pesachim 77b · Sefaria

    תוספות

    שאין בשר ניתר באכילה עד שיזרק הדם תימה אימא דוקא שלמים דאית ביה תרי אכילות אבל עולה מנלן דאימא כי היכי דלית בה מעילה אחר שנזרק הדם כדתנן במעילה בפרק חטאת העוף (מעילה דף ט.) לית בה נמי מעילה קודם זריקה דהאי קרא בשלמים כתיב וי"ל דר"א לא חשיב הך חומרא ורשב"א מתרץ דר"א יליף עולה מקל וחומר דר' יהושע ובשלמים טרח וכתב לה קרא כדאמר בסמוך:

    עומר ושתי הלחם דליכא עולין מאי איכא למימר וא"ת ובשתי הלחם מה שייך באין בטומאה ויש לומר משום תנופה דאית בהו:

    קסבר ר' יהושע הציץ מרצה על העולין וא"ת לענין מה מפיק קרא בעולה אם אין בשר אין דם הלא הציץ מרצה ויש לומר לענין אבוד ושרוף דלא מרצה ציץ:

    אלא פשיטא ר' יהושע קתני לה תימה לרשב"א אמאי לא משני כדלעיל כמדת ר' יהושע דבעי תרתי ולא כמדת ר' יהושע דאיהו ס"ל הציץ מרצה על אכילות ואנן סבירא לן דלא מרצה:

    כי אמר ר' יהושע בזבחים במנחות לא אמר השתא משתי הלחם לא תירץ כלום ובלאו הכי פריך שפיר:

    Tosafot on Pesachim 77b · Sefaria

    רבנו חננאל

    ר' אליעזר אומר דם אע"פ שאין בשר שנאמר דם זבחיך ישפך ומה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם ללמד כי הבשר נזרק על גבי המזבח כמו הדם הוי אומר אויר יש בין כבש למזבח שאינו יכול לעבור ועומד בכבש וזורק על גבי המזבח והאי דכתיב והבשר תאכל בא ללמד שאין הבשר נאכל אלא אחרי שיזרוק דם (המזבח) [הזבח] כדכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל ומדלא כתיב והבשר תאכל ברישא והדר ודם זבחיך ישפך כדכתיב ועשית עולותיך הבשר והדם ש"מ דדם ישפך לעולם מ"מ ואם יש בשר יאכל אחריו ואם אין בשר ראוי לאכילה אינו מעכב הדם ואם נאמר משנתנו לר' [יהושע] (יהודה) היא והנה הוא לית ליה כי הציץ מרצה על אכילות וכמו דאמרן דר' אליעזר לבדו הוא דאית ליה האי סברא היכי אתו הני חמשה דברים בטומאה ואמרינן אפילו תימא ר' יהושע קסבר הציץ מרצה על העולין כלומר אפילו קרבין כשהן טמאין הציץ מרצה בשלמא זבחים איכא אימוריהן שהן עולין אפילו טמאין וגם הדם נזרק והציץ מרצה אלא עומר ושתי הלחם דקתני באין בטומאה וליכא בהו תרתי שהן עולין אמאי באין בטומאה ושני' לא בעי ר' יהושע אלא בזבחים אבל במנחות אית ליה קומץ אף על פי שאין שירים: איני והתנן במנחות פ"ג נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כמדת ר' אליעזר כשרה כמדת ר' יהושע פסולה מכלל דכי היכי דפליגי בזבחים הכי [נמי] פליגי במנחות ומשני' האי תנא דמנחות שנאה כמדת ר' יהושע דבעי תרתי ולא כמדת ר' יהושע דאלו ר' יהושע בזבחים בעי תרתי במנחות לא בעי תרתי ואקשי' ומאן האי תנא דקאי בשיטת ר' יהושע דבעי תרתי ומחמיר טפי מיניה דבמנחות נמי בעי תרתי ועוד תניא א"ר יוסי [רואה אני] דברי ר' אליעזר בזבחים ודברי ר' יהושע בזבחי' דברי ר' אליעזר במנחות ודברי ר' יהושע במנחות [אלמא] כי הנה בהדיא תאני ר' יוסי כי ר' יהושע סבר במנחות אם אין קומץ אין שירים אם אין שירי' אין קומץ [ומשני] (ופי') אלא לעולם קסבר ר' יהושע הציץ מרצה על אכילות אי הכי כי הציץ מרצה על האכילות אמאי תנינן כמדת ר' יהושע פסולה (תאכל) כי הציץ מרצה ושני' כי קתני פסולה אאבדו שיריה ונשרפו שיריה דהא ליתנהו אבל נטמאו שיריה דברי הכל כשרה ולא הורך התנא לפרש כי ר' אליעזר מכשיר בה ודחי' הכי השתא באבדו ונשרפו דליתנהו כלל מכשיר בה ר' אליעזר בנטמאו דאיתנהו והציץ מרצה על אכילות מיבעיא לי' דודאי מכשיר אלא לא הוצרך נטמאו שיריה אלא לר' יהושע קתני לה וקתני פסולה.

    ועוד תניא ר' יהושע אומר כל הזבחים בין נטמא בשר וחלב קיים בין נטמא חלב ובשר קיים זורק הדם הא נטמאו תרווייהו לא אלמא קסבר ר' יהושע אין הציץ מרצה לא על העולין ולא על האכילות ושנינן שינויא כי קא בעי ר' יהושע תרתי לכתחלה כגון דמנחות אבל דאיעבד כגון משנתנו אפי' חדא (לא) [סגי] ותניא הכי דשני ליה לר' יהושע בין לכתחלה ובין דאיעבד דתניא נטמא הבשר או נפסל או יצא חוץ לקלעים ר' אליעזר אומר יזרק ר' יהושע אומר לא יזרק ומודה ר' יהושע שאם זרק הורצה ואקשי' חדא דפסולה דקתני בנטמאו שיריה דאיעבד משמע דהאי נטמאו קתני ואפי' נטמאו הכי פסולה ועוד מתני' דקתני חמשה דברים באין בטומאה לכתחלה משמע אלא לא קשיא כי קתני דבעי ר' יהושע תרתי בקרבן יחיד אבל בקרבן צבור הוא ומנחות אפילו חדא סגי ליה ומתני' קרבן צבור הוא ומנחות קרבן יחיד.

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 77b · Sefaria

    מאירי

    בשר קדשים אינו נאכל לא בחטאות ואשמות לכהנים ולא בשלמים לכהנים בחלקם ולא לבעלים בחלקם עד שיזרק הדם ויקרבו האימורים ובחטאת העוף שאין שם אימורים שלא נטמאו אינם זוכים עד שיקטרו:

    הציץ אינו מרצה אלא על הטומאה אבל לא על פסול אחר מעתה דם הקדשים שנפסל אין הציץ מרצה עליה ואינו נזרק כלל ואם זרק לא הורצה שהרי פסול טומאה אין בה שדם קדשים אינו מקבל טומאה ופיסול אחר כגון שיצא הדם חוץ לעזרה אין הציץ מרצהו ואפילו זרק לא הורצה וכן אין הציץ מרצה אלא על העולים ר"ל דברים הקרבים כגון קומץ במנחה ואימורין בקרבן או איברי עולה שאם נטמאו מקטירם והציץ מרצה אבל אינו מרצה על הנאכלים ר"ל על הבשר או על שירי המנחה שנטמאו שמא תאמר א"כ נטמא הבשר הרי הוא כמי שאינו ונאמר שלא יזרוק הדם ואף אם זרק שלא הורצה שהרי כתיב ועשית עולותיך הבשר והדם ואם אין דם אין בשר ואם אין בשר אין דם תדע שלא נאמר כן אלא אם אבד או נשרף שאם נשתייר כזית מן הבשר או האימורין זורק ואם לאו אינו זורק ולא הורצה הואיל ואין כזית בשר או מן האימורין בעולם אבל אם נטמא הואיל ומ"מ ישנו בעין דנין בו בדרך אחרת והוא שאם נטמא הבשר והחלב אם כזית ממנו טהור אף בקרבן יחיד זורק את הדם לכתחלה ואם נטמאו הבשר והאימורין ביחיד לא יזרוק ואם זרק הורצה בצבור זורק לכתחלה ואם נפסל הבשר ביוצא לא יזרוק לכתחלה אע"פ שהאימורין לא נפסלו ואם זרק הורצה ובמנחה נטמאו שיריה או אבדו או נשרפו או נפסלו ביוצא לא יקטיר הקומץ ואם הקטיר הורצה ואם נשאר כזית מן השירים מקטיר הקומץ לכתחלה ואמר שכן למה אמרו שאין הציץ מרצה על הנאכלין שאם שלא ליאכל הבשר זו לא הוצרכה שאף הסובר שהציץ מרצה על אכילתו לא חלק בה י"א שלא לעלות לבעלים וצריך קרבן אחר ויש חולקין בה ומפרשים אותה לענין שאם נטמאו שניהם לא יזרוק לכתחלה או שמא לא להתחייב כרת בפגול שבה שאין הציץ עושה אותה כטהור להתחייב כרת בפגול שבה שכל זריקה שאינה מכשרת הבשר לאכילה אין בה פגול וכן שלא לצאת מידי חיוב מעילה שכל קדשי מזבח אע"פ שנפסלו מועלין בהם מדברי סופרים כל שלא היה שעת היתר לאכילת הכהנים אבל אם היה להם שעת היתר לכהנים ואח"כ נפסלו ונאסרו באכילה אין עוד מעילה בהם וזו אין הציץ עושה בהם כשעת היתר ויש בהם מעילה:

    זהו הפסק הנראה לנו בשמועה זו ויש חולקים בה בקצת דברים:

    Meiri on Pesachim 77b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא א"ה אימא כוליה להכי הוא דאתא כו' ק"ק מנליה לתלמודא דר"י מצריך תרי קראי לעולה ושלמים אימא דלא מצריך רק חד קרא כמו ר"א דלא מצריך תרי קראי לעולה ולשלמים וקרא דודם זבחיך ישפך מוקי לה כולה להך דרשה דהכא דאין הבשר מותר באכילה עד שיזרוק הדם וסבר כר"א בהא דמלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ודו"ק:

    בפירש"י בד"ה עומר ושתי הלחם כו' בשלמא לר"א דאית ליה הציץ מרצה על אכילות כו' עכ"ל וא"נ דהוה ס"ל לר"א דאין הציץ מרצה על אכילות ניחא דהא ס"ל יש דם אע"פ שאין בשר אלא דקושטא קאמר דבהדיא ס"ל לר"א לעיל בברייתא דהציץ מרצה על אכילות כולהו כו' כפרש"י וניחא ליה נמי לר"א השתא מב' הלחם וק"ל:

    תוס' בד"ה אלא פשיטא כו' ר"י דאיהו ס"ל הציץ מרצה כו' ואנן ס"ל דלא מרצה עכ"ל דהכא ליכא למפרך מי איכא תנא דמחזיר טפי מיניה דהא ודאי איכא רבי יוסי דסבר אין מרצה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Pesachim 77b · Sefaria

    מהר"ם

    בגמ' ש"מ דם אע"פ שאין בשר וש"מ אין הבשר מותר באכילה וכו' כצ"ל:

    שם אלא קסבר ר' יהושע דציץ מרצה כו' כצ"ל:

    ברש"י ד"ה דם דכי ליתי מעכב דהא תרווייהו וכו' כצ"ל:

    ד"ה ולא על העולים וכו' דאי מרצי וכו' כצ"ל:

    Maharam on Pesachim 77b · Sefaria

    חידושי רבי עקיבא איגר

    תוס' ד"ה שאין בשר כו' [עולה מנ"ל דאימא כי היכי דלית בה מעילה אחר שנזרק הדם כדתנן במעילה] פ' חטאת העוף (דף ט'). תמוה לי, הא בעולה מועלין לעולם אף אחר זריקה כמפורש להדיא באותה מתני' דמעילה שהביאו, וד' יאר עיני:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Pesachim 77b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת פסחים, דף ע״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־488 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״והני תרי קראי למה לי? חד בעולה,…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״ואי כתב רחמנא שלמים, הוה אמינא: אדרבה,…״

      חכמים: רבה.

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״ור' אליעזר נמי, הכתיב ״והבשר תאכל״! אמר…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, אימא כוליה להכי הוא דאתא…״

    5. קטע 541 מילים

      נפתחת ב״אמר לך אם כן נכתוב רחמנא הבשר…״

    6. קטע 631 מילים

      נפתחת ב״ור' יהושע אין הבשר מותר באכילה עד…״

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״ורבי אליעזר מילתא דאתיא בקל וחומר טרח…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    8. קטע 817 מילים

      נפתחת ב״השתא לימא מתני' דלא כרבי יהושע דכיון…״

      חכמים: רבי יהושע.

    9. קטע 912 מילים

      נפתחת ב״אפילו תימא רבי יהושע אלא קסבר רבי…״

      חכמים: רבי יהושע.

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״הא תינח זבחים דאיכא עולין אלא עומר…״

      חכמים: רבי יהושע.

    11. קטע 1116 מילים

      נפתחת ב״ובמנחות לא אמר והתנן נטמאו שיריה אבדו…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    12. קטע 1226 מילים

      נפתחת ב״כמדת ולא כמדת כמדת רבי יהושע דבעינן…״

      חכמים: רבי יהושע.

    13. קטע 1325 מילים

      נפתחת ב״ומנו האי תנא דקאי כוותיה ומחמיר טפי…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    14. קטע 1457 מילים

      נפתחת ב״דברי רבי אליעזר בזבחים שהיה אומר דם…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    15. קטע 1510 מילים

      נפתחת ב״אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על…״

      חכמים: רבי יהושע.

    16. קטע 169 מילים

      נפתחת ב״אי הכי אמאי כמדת רבי יהושע פסולה…״

      חכמים: רבי יהושע.

    17. קטע 1725 מילים

      נפתחת ב״אלא נטמא למאן קתני לרבי אליעזר פשיטא…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    18. קטע 1837 מילים

      נפתחת ב״ועוד תניא רבי יהושע אומר כל זבחים…״

      חכמים: רבי יהושע.

    19. קטע 1919 מילים

      נפתחת ב״אלא לעולם רבי יהושע היא מתני' ולא…״

      חכמים: רבי יהושע.

    20. קטע 2032 מילים

      נפתחת ב״ומנא תימרא דשני ליה לרבי יהושע בין…״

      חכמים: רבי יהושע.

    21. קטע 2110 מילים

      נפתחת ב״חדא דפסולה דיעבד משמע. ועוד חמשה דברים…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: פסחים דף ע״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026