מסכת פסחים דף ק״כ עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Pesachim 120b, Chapter 10 Arvei Pesachim
רש"י
גמ' עד שעת חפזון - שנבהלו לצאת והיינו עד הבקר:
ויום אחד - ט"ו המפסיק בין הלילות דלא ליהוי נותר עד ט"ז:
הא אפקיה קרא מהיקישא - דפסח דכתיב (שמות יב) (בערב תאכלו מצות) [ששת ימים כו'] ואקשיה בהיקישא דעל מצות ומרורים יאכלוהו (במדבר ט׳:י״א):
קמ"ל דכי אהדריה קרא - (שבעת ימים תאכל מצות) [בערב כו'] (שמות יג) למילתיה קמייתא אהדריה לעמוד במקום הפסח ולאכול עד חצות:
1ר' יוסי אומר: נתנמנמו יאכלו, נרדמו לא יאכלו. הפסח אחר חצות מטמא את הידים. הפגול והנותר מטמאין את הידים.
גמ׳ · גמרא
2ר' יוסי אומר: נתנמנמו יאכלו, נרדמו לא יאכלו. ה"ד נתנמנם? אמר רב אשי: נים ולא נים, תיר ולא תיר. כגון דקרי ליה ועני, ולא ידע לאהדורי סברא, וכי מדכרו ליה מדכר.
3אביי הוה יתיב קמיה דרבה. חזא דקא נמנם, א"ל מינם קא נאים מר. א"ל מינומי קא מנמנם ותנן: נתנמנמו יאכלו, נרדמו לא יאכלו.
4הפסח אחר חצות מטמא את הידים וכו'. אלמא מחצות ה"ל נותר. מאן תנא?
5אמר רב יוסף: ר"א בן עזריה הוא, דתניא: (שמות יב, ח) ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״, ר"א בן עזריה אומר: נאמר כאן ״בלילה הזה״, ונאמר להלן (שמות יב, יב) ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״.
6מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות.
7אמר לו ר"ע והלא נאמר ״חפזון״ עד שעת חפזון.
8אם כן, מה ת"ל ״בלילה״? יכול יהא נאכל כקדשים ביום ת"ל ״בלילה״, בלילה הוא נאכל, ואינו נאכל ביום.
9ור"ע האי ״הזה״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה למעוטי לילה אחר הוא דאתא. ס"ד אמינא: הואיל ופסח קדשים קלים, ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד, אף פסח;׃
10אוקים לילות במקום ימים, ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד, כתב רחמנא: ״הזה״.
11ור"א בן עזריה אמר לך: (שמות יב, י) מלא תותירו עד בקר נפקא הא.
12ור"ע אמר לך: אי לא כתב רחמנא ״הזה״, הוה אמינא: מאי ״בקר״ בקר שני. ור"א אמר לך: כל היכא דכתב ״בקר״ בקר ראשון הוא.
13אמר רבא: אכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לר"א בן עזריה לא יצא ידי חובתו. פשיטא! דכיון דאיתקש לפסח כפסח דמי.
14מהו דתימא: הא אפקיה קרא מהיקישא. קמשמע לן דכי אהדריה קרא למילתא קמייתא אהדריה.
15הפיגול והנותר מטמא את הידים וכו. רב הונא ורב חסדא, חד אמר: משום חשדי כהונה, וחד אמר: משום עצלי כהונה. חד אמר: כזית, וחד אמר: כביצה.
תוספות
מלא תותירו עד בקר נפקא - אע"ג דדרשינן מיניה (לעיל פסחים דף פג:) ליתן לו בקר שני לשריפתו דנפקא לן מהתם דאין שורפין קדשים בי"ט אית מאן דמפיק ליה בפ"ב דשבת (דף כד:) ובמכילתין מדוכתא אחרינא:
אמר רבא אכל מצה בזמן הזה כו' - יש מפרשים דכך הלכה דהא סתם מתני' כוותיה ואין זה ראיה דהא פרק ב' דמגילה (דף כ:) אשכחן סתמא אחרינא דלא כוותיה דתנן זה הכלל כל דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה לאתויי אכילת פסחים ודלא כר"א בן עזריה דאמר אכילת פסחים עד חצות היינו ודאי מדאוריית' ובתר הכי פסול למיכל אבל הא דאמרינן הקטר חלבים ואימורים עד חצות כדאמרינן בריש ברכות (דף ב.) לא הוי אלא מדרבנן אפילו לראב"ע משום הכי אם עיכב להקטיר עד חצות לא נפסל בכך דהא מן התורה היו כשירים עד הבקר וחכמים לא עשו סייג לדבר להביאם לבית הפסול קודם הזמן ובפ' המזבח מקדש (זבחים פו:) נמי מוכח הא דחצות עושה (פיגול) [עיכול] מדרבנן וההוא דבפרק איזהו מקומן (זבחים נז:) דקאמ' דמתני' דהפסח אינו נאכל אלא עד חצות ר"א בן עזריה היא ופריך ממאי דאורייתא דלמא מדרבנן ור"ע היא ומשני א"כ מאי אלא פירוש אי הוה מדרבנן לא ה"ל למיתני אלא דהא לעיל גבי תודה וחטאת תנא עד חצות ולא תנא אלא דאפילו אירע דעבר על דברי חכמים ולא אכל קודם חצות לא נפסל ואוכלו לאחר חצות כדמשמע פ"ק דברכות (דף ט.) גבי ק"ש בההוא מעשה דבאו בניו של ר"ג מבית המשתה ומ"מ איכא סייג דעבר על דברי חכמים אם לא אכל קודם חצות וה"ג התם א"כ מאי אלא ותו כי הנך מה הנך דאורייתא כלומר מה הנהו דאינו נאכל אלא למנוייו וצלי היינו דאוריית' אף הנך נמי דעד חצות דאורייתא ורבי אלעזר בן עזריה היא [עי' תוס' זבחים נז: ד"ה ואב"א ותוס' מגילה כא. דא לאתויי]:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
מתני' ישנו מקצתן יאכלו כלן לא יאכלו נתנמנו יאכלו היכי דמי נתנמנמו אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרי ליה מדכר אביי הוה יתיב קמיה דרבא חזייה דהוה קא מנמנם אמר ליה מינם קא ניים מר אמר ליה מתנמנומי קא מנמנם ונתנמנמו יאכלו תנן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים אלמא חצות הוה ליה נותר מאן תנא אמר רב יוסף ר' אלעזר בן עזריה הוא דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה כתיב הכא בלילה הזה וכתיב התם ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות שנא' כחצות הלילה אף כאן נמי עד חצות: אמר רבא לא (יאכל) [אכל] מצה בזמן הזה אלא לאחר חצות לר' אלעזר בן עזריה לא יצא ידי אכילת מצה פשיטא כיון דאתקיש לפסח שנא' על מצות ומרורים יאכלוהו כפסח דמי מהו דתימא אפקה קרא מהקישא דפסח שנאמר בערב תאכלו מצות קמ"ל דכי אהדריה קרא למלתיה קמייתא כלומר לדוכתיה אהדריה עד חצות כפסח ואע"ג דר' עקיבא פליג עליה כותיה קיימא לן דסם מתני' כותיה: הפיגול והנותר מטמאין את הידים רב הונא ורב חסדא חד אמר משום חשדי כהונה שלא יגע בו הכהן לטלטלו ויחשדו אותו הכהנים כי לאכלו מטלטלו לפיכך גזרו בו טומאה שלא יגע בו כלל וחד אמר משום עצלי כהונה כלומר גזרו עליו טומאה מפני שנתעצלו הכהנים באכילתו ובא לידי נותר:
מסכת פסחים דף ק״כ עמוד ב׳
מסכת פסחים דף ק״כ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־299 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: פסחים דף ק״כ ע״ב
פתיחה בקורא