האי מאן דמפני אגרדא דדיקלא:
האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא — פלשדי"ן (פליישי"ן: שיתוק) בלע"ז:
צרדא — כאב חצי הראש:
אי מיקטל קטיל — אם נקצץ האילן נהרג האיש ואם נעקר האילן האיש מת:
ה"ג הני מילי היכא דלא מנח כרעיה עילויה כו':
חמשה טולי הוו — שרוח רעה שורה תחתיהם:
טולא דכנדא — שם האילן:
טולא דפרחא — צלף קרפי"ף בלע"ז:
זרדתא — שונדכיי"ר:
טולא דארבא — ספינה:
טולא דערבתא — צל אילן ערבה:
דקשה סילויה — עצו:
דבי פרחא רוחי — כך הוא שמם:
דבי זרדתא — שדים שמן:
דבי איגרי — המצויין בגגות רשפי שמם:
ונפקא מינה — לכתוב קמיעא בשם אילן כגון אם הוזק תחת בי פרחא יכתוב לו קמיעא בשם רוחי:
למאי נפקא מינה לגזויי לה — לברוח מפניה לפי שאין לה עינים ואינה רודפתו:
גזייה — ברח מפניה:
כי אזלא נפקא אדיקלא — כשהלכה אחריו נתקלה ונפלה על עיקר אילן:
ה"ג פקעה היא וצווח דיקלא — יבש הדקל:
בר קשא — שומר העיר:
ה"ג סודרא דמר דומה כי צורבא מרבנן:
בדקנוה למר לא ידע ליה למימר ברוך — שאינו יודע לברך על הסודר ברוך עוטר ישראל:
בחשא — כף הקדירה:
והדר בכדא דכמכא — מתגלגל בתוך כד של כותח:
ומשתכח בטולא דחצבא — חצב שתיחם יהושע בו לישראל את הארץ:
דלא חצב גרמידא — שלא גדל אמה:
ארבונא — עיורון:
אדמתנא כרעיה — בעוד שרגליו לחים ממי הרחיצה:
תליא בביתא — התולה פתו באויר בתוך סל אחד:
תלא לסילתיה — לסלו ופת בתוכו:
נישוורא — פירורין:
איסרא דמזוני — מלאך הממונה לזמן מזונות:
נקוד שמיה — לשון נקידו כמו מנקד חצירו לפיכך אינו רוצה שיהו פרורים נשלכים לידרס ברגל:
איסרא דעניותא נבל שמיה — ושמא נכנס לבית שהוא רואה שאינן נוהגים מנהג נקיות בפת:
לברוקתי — כליון עינים:
מפחד — ואינו יודע למה:
1האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה לדידיה רוח פלגא. והאי מאן דמצלי רישיה אגירדא דדיקלא אחדא ליה רוח צרדא. האי מאן דפסעי אדיקלא, אי מיקטל קטיל, אי איעקר מיעקר ומיית. הנ"מ דלא מנח כרעיה עילויה, אבל מנח כרעיה עילויה לית לן בה.
2חמשה טולי הוי: טולא דדיקלא יחידא, טולא דכנדא, טולא דפרחא, טולא דזרדתא. איכא דאמרי: אף טולא דארבא, וטולא דערבתא. כללא דמילתא: כל דנפיש ענפיה קשי טוליה,׃
3וכל דקשי סילויה קשי טולי'. לבר מכרו משא אע"ג דקשי סילויה לא קשי טוליה דאמרה לה שידא לברה פירחי נפשיך מכרו משא דאיהו הוא דקטיל לאבוך וקטיל לדידיה אמר רב אשי חזינא לרב כהנא דפריש מכולהו טולי׃
4בי פרחי רוחי דבי זרדתא שידא דבי איגרי רישפי למאי נפקא מינה לקמיעא׃
5דבי פרחי בריה שאין לה עינים למאי נפקא מינה לגזוזי לה זימנא חדא הוה אזיל צורבא מרבנן לאפנויי לבי פרחי שמע דקא אתא עילויה. וגזי לה כי אזלא חבקיה לדיקלא צווח דיקלא ופקעה היא׃
6פרחא דבי זרדתא שידי הא זרדתא דסמיכה למתא לא פחתא משיתין שידי למאי נפקא מינה למיכתב לה קמיעא׃
7ההוא בר קשא דמתא דאזיל וקאי גבי זרדתא דהוה סמיך למתא עלו ביה שיתין שידי ואיסתכן אתא לההוא מרבנן דלא ידע דזרדתא דשיתין שידי היא כתב לה קמיע לחדא שידא שמע דתלו חינגא בגוויה וקא משרו הכי סודריה דמר כי צורבא מרבנן בדיקנא ביה במר דלא ידע ברוך אתא ההוא מרבנן דידע דזרדתא שיתין שידי הוה כתב לה קמיעא דשיתין שידי שמע דקא אמרו פנו מנייכו מהכא׃
8קטב מרירי תרי קטבי הוו חד מקמי טיהרא וחד מבתר טיהרא דמקמי טיהרא קטב מרירי שמו ומיחזי בי כדא דכמכא והדר ביה בחשא דבתר טיהרא (תהלים צא, ו) קטב ישוד צהרים שמו ומיחזי בי קרנא דעיזא והדר ביה כנפיא׃
9אביי הוה שקיל ואזיל ואזיל רב פפא מימיניה ורב הונא בריה דרב יהושע משמאליה חזייה לההוא קטב מרירי דקא אתי לאפיה דשמאליה אהדרא לרב פפא לשמאליה ולרב הונא בריה דרב יהושע לימיניה אמר ליה רב פפא אנא מאי שנא דלא חשש לי אמר ליה את שעתא קיימת לך׃
10מחד בתמוז עד שיתסר ביה ודאי שכיחי מכאן ואילך ספק שכיחי ספק לא שכיחי ומשתכחי בטולי דחצבא דלא חצב גרמידא ובטולי דצפרא ופניא דלא הוי גרמידא ועיקר בטולי דבית הכסא׃
11אמר רב יוסף הני תלת מילי יהיב ארבונא לנהורא מן דסריק רישיה יבש ומן דשתי טיף טיף ומן דסיים מסני אדמייתניה כרעא׃
12תלאי בביתא קשי לעניותא כדאמרי אינשי תלא סילתא תלא מזוניה ולא אמרן אלא ריפתא אבל בישרא וכוורי לית לן בה אורחיה היא פארי בביתא קשי לעניותא נשורא בביתא קשי לעניותא בלילי שבתות ובלילי רביעית שרו מזיקין עילויה׃
13איסרא דמזוני נקיד שמיה איסרא דעניותא נבל שמיה צעא אפומא דחצבא קשי לעניותא מאן דשתי מיא בצעי קשי לברוקתי דאכיל תחלי ולא משי ידיה מפחיד תלתין יומין.
ואזיל רב פפא מימיניה — מצדד איצדודי הוה דאמר בפרק הממונה (יומא דף לז.) המהלך לימין רבו הרי זה בור:
תליא בביתא קשי לעניותא — מכאן קשה לרש"י דפירש בפרק קמא דחגיגה (דף ה.) היינו דאמרי אינשי זוזי לתליתא שכיחא לעללא לא שכיח ופי' לתליתא לקנות פת לצורך היום שתולין בסל ואין דרך לתלותו בסל דהא אמרינן הכא דקשי לעניותא ור"ת מפרש שם לתליתא כשדוחקין אותו לפרוע מוצא לווין אבל לקנות תבואה לאכול אינו מוצא לווין:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מסכת פסחים דף קי״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־441 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאהאי מאן דמפני אגרדא דדיקלא:
האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא פלשדי"ן (פליישי"ן: שיתוק) בלע"ז:
צרדא כאב חצי הראש:
אי מיקטל קטיל אם נקצץ האילן נהרג האיש ואם נעקר האילן האיש מת:
ה"ג הני מילי היכא דלא מנח כרעיה עילויה כו':
חמשה טולי הוו שרוח רעה שורה תחתיהם:
טולא דכנדא שם האילן:
טולא דפרחא צלף קרפי"ף בלע"ז:
ועוד 29 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Pesachim 111b · Sefaria
ואזיל רב פפא מימיניה מצדד איצדודי הוה דאמר בפרק הממונה (יומא דף לז.) המהלך לימין רבו הרי זה בור:
תליא בביתא קשי לעניותא מכאן קשה לרש"י דפירש בפרק קמא דחגיגה (דף ה.) היינו דאמרי אינשי זוזי לתליתא שכיחא לעללא לא שכיח ופי' לתליתא לקנות פת לצורך היום שתולין בסל ואין דרך לתלותו בסל דהא אמרינן הכא דקשי לעניותא ור"ת מפרש שם לתליתא כשדוחקין אותו לפרוע מוצא לווין אבל לקנות תבואה לאכול אינו מוצא לווין:
Tosafot on Pesachim 111b · Sefaria
יחידת טקסט מלאה של מסכת פסחים, דף קי״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־441 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
נפתחת ב״האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה…״
נפתחת ב״חמשה טולי הוי: טולא דדיקלא יחידא, טולא…״
חכמים: רבא.
נפתחת ב״וכל דקשי סילויה קשי טולי'. לבר מכרו…״
חכמים: רב אשי, רב כהנא.
נפתחת ב״בי פרחי רוחי דבי זרדתא שידא דבי…״
נפתחת ב״דבי פרחי בריה שאין לה עינים למאי…״
חכמים: רבא.
נפתחת ב״פרחא דבי זרדתא שידי הא זרדתא דסמיכה…״
נפתחת ב״ההוא בר קשא דמתא דאזיל וקאי גבי…״
חכמים: רבא.
נפתחת ב״קטב מרירי תרי קטבי הוו חד מקמי…״
נפתחת ב״אביי הוה שקיל ואזיל ואזיל רב פפא…״
חכמים: רב פפא, רב הונא, רב יהושע, אביי.
נפתחת ב״מחד בתמוז עד שיתסר ביה ודאי שכיחי…״
נפתחת ב״אמר רב יוסף הני תלת מילי יהיב…״
חכמים: רב יוסף.
נפתחת ב״תלאי בביתא קשי לעניותא כדאמרי אינשי תלא…״
נפתחת ב״איסרא דמזוני נקיד שמיה איסרא דעניותא נבל…״
סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.
מקור: מסכת פסחים דף קי״א עמוד ב׳ · קטע 11 — “אמר רב יוסף הני תלת מילי יהיב ארבונא לנהורא…”
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת פסחים דף קי״א עמוד ב׳ · קטע 9 — “אביי הוה שקיל ואזיל ואזיל רב פפא מימיניה ורב…”
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: פסחים דף קי״א ע״ב
פתיחה בקורא