מסכת פסחים דף נ״ד עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Pesachim 54a, Chapter 4 Makom SheNahagu
רש"י
ואיש תבונה ידלנה - הבין מה היה בלבו של עולא שהיה מסתכל בו:
זה עולא - שהבין מדבריו של רבה בר בר חנה טעות וחזא ביה בישות וסתם דבריו שלא אמר לו כלום והיינו עצה בלב איש דנקיט ליה בלביה ולא אמר לו למה אמרת כך:
ואינהו כמאן סברוה - עולא ורבה שלא רצו להודות לדברי רבי אבא:
עמא דבר - נוהג:
באור ששבת - שהיה בשבת שדלק היום ומכל מקום ממלאכת עבירה שבת שדלק בהיתר כגון של חיה ושל חולה או נר הדולק מערב יום הכפורים מברכין אף במוצאי יום הכפורים דההיא ברכה משום דדבר חידוש הוא לו שלא נהנה מן האור היום:
באור היוצא מהעצים - דנברא עכשיו אין מברכין עליו במוצאי יוה"כ אלא במוצאי שבת שאף הוא תחילת בריית אור:
רבי מפזרן - רבי כשראה אור מברך עליו מיד וכשמביאין לו בשמים לסוף שעה מברך עליהן:
מכנסן - על הכוס כמו שאנו עושין:
באר - בארה של מרים סלע שיצאו ממנו המים על ידי משה ועגול כמין כברה היה ומתגלגל עמהן כל מקום שהולכין:
כתב - קריאת שם האותיות:
המכתב - חקיקתן וצורתן כך שמעתי ולי נראה כתב זו היא חקיקת צורתן והמכתב הוא עט וחרט שנכתב בו חקיקת הלוחות כי ההיא דקדושין (דף כא:) מניין לרבות הסול והסירא והמכתב ונראין דברי דקרייה לא קרי ליה כתב:
ומערה שעמד בו משה - ושמתיך בנקרת הצור עד עברי (שמות ל״ג:כ״ב) וכן באליהו וילך עד הר האלהים חורב ויבא שם אל המערה וילן שם (מלכים א י״ט:ח׳-ט׳):
לבלוע את הרשעים - עדת קרח:
והפרד - אין כל חדש תחת השמש ופרד ראשון נברא מן הארץ ולא בא מן הכלאים:
האיל - של אברהם:
השמיר - כמין תולעת היה ואין כל דבר קשה עומד בפניו שלא יתפרק ובו בנה שלמה את הבית במסכת גיטין (דף סח.):
הצבת - טנליי"ש של ברזל:
צבתא - שעושין עכשיו הנפחים:
בצבתא מתעביד - על ידי צבת אחרת היא עשויה שאוחזה בצבת ומכה בקורנס עד שנעשית וצבתא קמייתא מאן עבדא:
הא לאי - באמת על כרחך בריה בידי שמים היא:
יעשנה בדפוס - על ידי יציקה כמו שיוצקין כלי כסף וכלי נחשת:
ויקבענה כיון - כולה כאחד מהר:
ראשית דרכו - קודם לשאר דרכים והא דאמרן לעיל הכתב בערב שבת בכתבן של לוחות וזו היתה כתובה מתחילה באש שחורה על גבי לבנה:
בטרם הרים יולדו - בראת מדת תשובה:
תשב אנוש עד דכא - עד ידכא לבבו לפניך:
מקדם - מוקדם לעולם:
מאתמול - קודם לעולם:
תפתה - שכל המתפתה ביצרו נופל שם:
מרום מראשון - מרום הוא בערבות מראשון מקודם העולם וכן מקום מקדשנו נברא מראשון:
חללה - חלל של גיהנם קודם בריית העולם ותירוצא הוא:
אין לו כבייה עולמית - שהוא אור של גיהנם:
חזר וכללו - לקרותו טוב לפי שהרשעים נידונין בו:
אלא - ודאי אור דגיהנם נברא בשני בשבת והא דתניא לעיל אור בערב שבת באור דידן ודתניא ברישא במו"ש לא תיקשי כאן במחשבה כאן ביצירה בערב שבת עלה במחשבה ליבראות ולא נברא עד מוצאי שבת:
וטחן - טח והכה ושפשף זו בזו:
דורשי חמורות - מקראות סתומים:
פסול היה - שאחיו מאמו היה אביו כדמפרש שבא צבעון על אמו והוליד:
אלה בני שעיר וגו' - וצבעון וענה אלמא אחי הוו וכתיב אלה בני צבעון ואיה וענה אלמא בנו היה:
שמואל קרי ליה רבא שבור מלכא משום דבקי היה בדינין והלכתא כוותיה בדיני כדין היוצא מפי המלך שמתקיים ושבור ממלך פרסיים היה בימי רבא:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
1ואיש תבונה ידלנה״. ״מים עמוקים עצה בלב איש״ זה עולא. ״ואיש תבונה ידלנה זה רבה בר בר חנה. ואינהו כמאן סברוה? כי הא דאמר ר' בנימן בר יפת אמר רבי יוחנן: מברכין על האור בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים. וכן עמא דבר.
2מיתיבי: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחילת ברייתו הוא. וכיון שרואה מברך מיד. רבי יהודה אומר, סודרן על הכוס. ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה!
3לא קשיא: כאן באור ששבת, כאן באור היוצא מן העצים ומן האבנים.
4תני חדא: אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליו, ותני חדא: אין מברכין עליו. לא קשיא: כאן במוצאי שבת, כאן במוצאי יום הכפורים.
5רבי מפזרן. רבי חייא מכנסן. אמר רבי יצחק בר אבדימי: אע"פ שרבי מפזרן חוזר וסודרן על הכוס, כדי להוציא בניו ובני ביתו.
6ואור במוצאי שבת איברי? והא תניא: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, אלו הן: באר, והמן, וקשת, כתב, ומכתב, והלוחות, וקברו של משה, ומערה שעמד בו משה ואליהו, פתיחת פי האתון, ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים.
7רבי נחמיה אומר משום אביו: אף האור והפרד. ר' יאשיה אומר משום אביו: אף האיל, והשמיר. רבי יהודה אומר: אף הצבת. הוא היה אומר: צבתא בצבתא מתעבדא, וצבתא קמייתא מאן עבד? הא לאי בריה בידי שמים היא. אמר ליה: אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון. הא לאי בריה בידי אדם היא.
8לא קשיא: הא באור דידן, הא באור דגיהנם. אור דידן במוצאי שבת, אור דגיהנם בערב שבת. ואור דגיהנם בערב שבת איברי? והא תניא: *שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח.
9תורה, דכתיב: ״(משלי ח״, כב) ״ה' קנני ראשית דרכו״. תשובה, דכתיב: ״(תהלים צ״, ב) ״בטרם הרים יולדו וכתיב: ״(תהלים צ״, ג) ״תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם.
10גן עדן, דכתיב: ״(בראשית ב״, ח) ״ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם״. גיהנם, דכתיב: ״(ישעיהו ל״, לג) ״כי ערוך מאתמול תפתה״.
11כסא הכבוד ובית המקדש, דכתיב: ״(ירמיהו יז״, יב) ״כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו״. שמו של משיח, דכתיב: ״(תהלים עב״, יז) ״יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו״!
12אמרי, חללה הוא דנברא קודם שנברא העולם, ואור דידיה בערב שבת.
13ואור דידיה בערב שבת איברי? והתניא, רבי יוסי אומר: אור שברא הקב"ה בשני בשבת אין לו כבייה לעולם, שנאמר: ״(ישעיהו סו״, כד) ״ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה״, ואמר רבי בנאה בריה דרבי עולא: מפני מה לא נאמר ״כי טוב״ בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנם. ואמר רבי אלעזר: אע"פ שלא נאמר בו ״כי טוב״, חזר וכללו בששי, שנאמר: ״(בראשית א״, לא) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד׃
14אלא חללה קודם שנברא העולם ואור דידיה בשני בשבת ואור דידן במחשבה עלה ליבראות בערב שבת ולא נברא עד מוצאי שבת דתניא ר' יוסי אומר שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד רבן שמעון בן גמליאל אומר פרד בימי ענה היה שנאמר ״(בראשית לו״, כד) הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר׃
15דורשי חמורות היו אומרים: ענה פסול היה לפיכך הביא פסול לעולם שנאמר ״(בראשית לו״, כ) אלה בני שעיר החורי וכתיב ״אלה בני צבעון ואיה וענה אלא מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה״׃
16ודילמא תרי ענה הוו אמר רבא אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה ומנו שמואל איכא דאמרי אמר ר"פ אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה ומנו רבא אמר קרא ״הוא ענה הוא ענה דמעיקרא״׃
ברייתא
17תנו רבנן עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן באר ומן וקשת הכתב והמכתב והלוחות קברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו פתיחת פי האתון ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים ויש אומרים: אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה ויש אומרים אף המזיקין ויש אומרים אף׃
תוספות
אלה בני שעיר החורי וכו' מלמד שבא צבעון על אמו - תימה דביש נוחלין (ב"ב קטו:) מוכח מהאי קרא דבני בנים כבנים וא"כ מנלן שבא על אמו ועוד לא מצינו בכל התורה שיקראו לבן אשתו בנו והכא אמר דלהכי קרי ליה בנו לפי שנולד מאשתו וי"ל דקרי ליה בנו לפי שהיה בן בנו כדאמרינן ביש נוחלין והכא דייק שבא על אמו מדלא כתיב איה שהיה כמו כן בן צבעון ולא כתיב אלא ענה לחודיה ש"מ לפי שהיה נמי בן אשתו של שעיר כתביה קרא הכא עם שאר בני שעיר:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
ואותבי' עלייהו הא דתניא אין מברכין על האור אלא במוצאי שבתות הואיל ותחלת ברייתו הוא וכיון שרואהו מברך עליו מיד ר' יהודה אומר סודרן על הכוס ואמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה ופרקי' לא קשיא הא דתניא אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת באור היוצא מן העצים ומן האבנים והא דאמר משמא דר' אלעזר מברכין אפילו ביוה"כ באור ששבת ממלאכת עבודה. בואלו דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה תניא נמי הכי עששית שהיתה דולקת והולכת בשבת כלו במוצאי שבת מברכין עליה ואקשי' ואור במוצאי שבת איברי והתניא אלו דברים שנבראו [בע"ש] בין השמשות באר שהיתה מהלכת עם ישראל ומן שירד להם וקשת דכתיב (בראשית ט יג) את קשתי נתתי בענן.
כתב מכתב פי' כתב צורת האותיות מכתב צירוף האותיות להיות תיבה להקרות במלה ד"א כתב הוא כתב הקודש שהן כ"ב אותיות מכתב הוא שהיה חרות על הלוחות הנקרא טטרגונא מפני שהיה נקרא מארבעה צדדים ולוחות כמשמען וקבר משה רבינו ואליהו ופתיחת פי אתון בלעם ופתיחת פי הארץ לבלוע קרח.
ור' יאשיה אמר אף האיל הנאחז בסבך והשמיר שבו בנה שלמה הבית ר' נחמיה אומר משום אביו אף האור ופרד ר' יהודה אומר אף הצבת קתני מיהא ר' נחמיה דאור בין השמשות נברא ופרקי' האי אור דגיהנם הוא אבל אור דידן במוצאי שבת נברא. ואקשי' איני והא גיהנם אחד משבעה דברים שנבראו קודם בריאת העולם הוא ואלו הן תורה ותשובה גן עדן וגיהנם כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח ופרקי' חללה של גיהנם נבראת קודם בריאת העולם אור של גהינם נברא בשני בשבת אור דידן עלה במחשבה להבראות בערב שבת ולא נברא עד מוצאי שבת.
ר' יוסי אומר שני דברי' עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה בינה באדם מעין דוגמא של מעלה והביא שתי אבני' וטחנן זו בזו ויצא מהן אור והביא מין סוס ומין חמורה והרכיבן זו על זו ויצא מהן פרד וכו':
ת"ר עשרה דברים נבראו בע"ש ביה"ש ואלו הן מן ובאר וכו' ויש אומר' אף מקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה ובגדו של אדם הראשון והמזיקין:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
מסכת פסחים דף נ״ד עמוד א׳
מסכת פסחים דף נ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־632 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: פסחים דף נ״ד ע״א
פתיחה בקורא