בוני התלמוד

    מסכת פסחים דף קי״ז עמוד ב׳

    פרק י׳ - ערבי פסחים

    Also cited as: Pesachim 117b, Chapter 10 Arvei Pesachim

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    קסבר עד ועד בכלל - ואי אמינא עד בצאת סברי עלמא דאף בצאת בכלל משום הכי אמר עד אם הבנים שמחה ותו לא:

    [עד ולא עד בכלל] - ואי הוה אמינא עד אם הבנים הוה משמע עד אם הבנים ולא אם הבנים בכלל:

    ה"ג כתיב הכא למען תזכור את יום צאתך וגו' וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו:

    כשם הגדולים - כאברהם כיצחק ויעקב:

    דברבים איתא - משום כבוד רבים אומר מקדש ישראל:

    פסחים 117 עמוד ב

    1מאי לאו, בהא קמיפלגי: למ"ד עד ״אם הבנים שמחה״, סבר ״הללויה״ ריש פירקא, ומאן דאמר עד ״בצאת ישראל״, סבר ״הללויה״ סוף פירקא.

    2רב חסדא מתרץ לטעמיה, דכולי עלמא סברי: ״הללויה״ סוף פירקא. מ"ד עד ״בצאת ישראל״ שפיר, ומאן דאמר עד ״אם הבנים שמחה״, עד ועד בכלל.

    3ונימא עד ״הללויה״! וכי תימא דלא ידעינן הי ״הללויה״ ונימא ״הללויה״ של ״אם הבנים שמחה״? קשיא.

    4רבה בר רב הונא מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא ״הללויה״ ריש פירקא, מאן דאמר עד ״אם הבנים שמחה״ שפיר, ומאן דאמר עד ״בצאת ישראל״, סבר: עד ולא עד בכלל.

    5ונימא: עד ״הללויה״, וכי תימא דלא ידעינן הי ״הללויה״ ונימא עד ״הללויה״ שבצאת ישראל? קשיא.

    6וחותם בגאולה. אמר רבא: ק"ש והלל ״גאל ישראל״. דצלותא ״גואל ישראל״. מ"ט דרחמי נינהו.

    7אמר רבי זירא: דקידושא ״אשר קדשנו במצותיו וצונו״. דצלותא ״קדשנו במצותיך״. מ"ט דרחמי נינהו.

    8אמר רב אחא בר יעקב: וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום. כתיב הכא: (דברים טז, ג) ״למען תזכור את יום״. וכתיב התם: (שמות כ, ז) ״זכור את יום השבת לקדשו״.

    9אמר רבה בר שילא: דצלותא ״מצמיח קרן ישועה״, דאפטרתא ״מגן דוד״.

    10(שמואל ב ז, ט) ״ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים״, תני רב יוסף: זהו שאומרים ״מגן דוד״.

    11א"ר שמעון בן לקיש: (בראשית יב, ב) ״ואעשך לגוי גדול״, זהו שאומרים ״אלהי אברהם״. ״ואברכך״, זהו שאומרים ״אלהי יצחק״. ״ואגדלה שמך״, זהו שאומרים ״אלהי יעקב״.

    12יכול יהו חותמין בכולן? ת"ל ״והיה ברכה״. בך חותמין, ואין חותמין בכולן.

    13אמר רבא: אשכחתינא לסבי דפומבדיתא דיתבי וקאמרי: בשבתא בין בצלותא בין בקידושא: ״מקדש השבת״. ביומא טבא בין בצלותא ובין בקידושא: ״מקדש ישראל והזמנים״. ואמינא להו אנא: אדרבה, דצלותא בין בשבתא בין ביומא טבא: ״מקדש ישראל״, בקידושא דשבתא: ״מקדש השבת״, ביומא טבא: ״מקדש ישראל והזמנים״.

    14ואנא אמינא טעמא דידי וטעמא דידכו. טעמא דידכו: שבת, דקביעא וקיימא בין בצלותא ובין בקידושא: ״מקדש השבת״. יומא טבא, דישראל הוא דקבעי ליה דקמעברי ירחי וקבעי לשני: ״מקדש ישראל והזמנים״.

    15טעמא דידי: צלותא, דברבים איתא: ״מקדש ישראל״. קידוש, דביחיד איתא, בשבת: ״מקדש השבת״, ביום טוב: ״מקדש ישראל והזמנים״.

    16ולא היא, צלותא ביחיד מי ליתיה? וקידושא ברבים מי ליתיה? ורבא סבר: זיל בתר עיקר.

    17עולא בר רב נחית קמיה דרבא, אמר כסבי דפומבדיתא, ולא א"ל ולא מידי. אלמא הדר ביה רבא. רב נתן אבוה דרב הונא בריה דרב נתן נחית קמיה דרב פפא, אמר כסבי דפומבדיתא, ושבחיה רב פפא.

    18אמר רבינא: אנא איקלע לסורא קמיה דמרימר, ונחית קמיה שלוחא דציבורא ואמר כסבי דפומבדיתא, והוו משתקי ליה כולי עלמא, אמר להו: שבקוהו הילכתא כסבי דפומבדיתא, ולא הוו משתקו ליה.

    מתני׳ · משנה

    19מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו. רביעי גומר עליו את הלל, ואומר עליו ברכת השיר. בין הכוסות הללו, אם רוצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה.

    גמ׳ · גמרא

    20א"ל רב חנן לרבא: ש"מ ברכת המזון טעונה כוס. א"ל ארבע כסי תיקנו רבנן דרך חירות, כל חד וחד נעביד ביה מצוה.

    21רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר.

    תוספות

    למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים - לכך קבעו זכר ליציאת מצרים ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאות' ל"ט מלאכות:

    רביעי אומר עליו הלל הגדול - רביעי גרסי' ולא גרסינן חמישי ולה"ר יוסף טוב עלם שכתב בסדרו קימעא לשתות מים יכנס אם חולה הוא או איסטניס ואי בעי משתיא חמרא משום אונס לומר בחמישי הלל הגדול ישתנס תימה כיון שאוסר לשתות איך תיקנו כוס חמישי הא ארבע כוסות תיקנו ולא חמישי וכן מה שאוסר לשתות אפי' מים הא לא מבטלי טעם מצה דאפילו אחר הפסח לא אסר לקמן רק מיני מיכלא אבל מיני מישתיא אפילו יין לא מצינן לאסור והא דאמר בין שלישי לרביעי לא ישתה מפרש בירושלמי שלא ישתכר ושלא יוכל לומר הלל וכן פסק רבי' שמואל לקמן דכל שתיה מותרת ואפי' לפי המפרשים בין שלישי לרביעי לא ישתה שלא יבטל טעם מצה מ"מ במים לא מיירי אלא ביין דומיא בין ראשון לשני ישתה דמיירי ביין כי היכי דניגרריה לליביה כדאמרי' לעיל [פסחים דף קח.] ומיהו רוב עמא דבר לשתות וגם רב אלפס התיר מים ולא אסר רק יין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    מתני' עד היכן אומר ב"ה אומר עד חלמיש למעינו מים והלכה כב"ה וחותם בגאולה אמרי ק"ש והלל חותמין גאל ישראל צלותא גואל ישראל מאי טעמא רחמי נינהו אמ' רבי זירא ברכה דקידוש אק"ב אבל של תפלה קדשנו במצותיך מאי טעמא דתפלה רחמי נינהו וצריך שיזכיר יציאת מצרים (בלילות) [בקידוש היום] כתיב הכא זכור את יום השבת לקדשו וכתיב התם למען תזכור את יום צאתך וגו'.

    אמר רבה בר זירא בצלותא חותמין מצמיח קרן ישועה בהפטרה מגן דוד שנאמר ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ.

    תאני רב יוסף שחותמין בהפטרה מגן דוד כדרך שחותמין בתפלה מגן אברהם - אמר ריש לקיש ואעשך לגוי גדול זה שאומר אלהי אברהם ואברכך זהו שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב יכול יהו חותמין בכלן ת"ל והיה ברכה אין חותמין אלא בך בלבד.

    אמר רבא אשכחתינהו לסבי דפומבדיתא דהוו אמרו בשבתא בין בקידושא בין בצלותא מקדש השבת ביום טוב בין בצלותא בין בקידושא מקדש ישראל והזמנים ואמינא להו אנא אדרבא כו' ואסיקנא כסבי דפומבדיתא מדאמר רבינא אנא אקלעי לסורא לגבי מרימר ונחית שליח צבור לקמיה ואמר כסבי דפומבדיתא והוו כולי עלמא משתקי ליה ואמר להו מרימר שבקוה דהלכתא כסבי דפומבדיתא:

    מזגו לו כוס שלישי ברך על מזונו אמר לו רבינא לרבא ש"מ ברכה טעונה כוס אמר ליה ארבע כוסות דתקון רבנן דרך חירות כל חד וחד נעביד ביה מצוה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת פסחים דף קי״ז עמוד ב׳

    מסכת פסחים דף קי״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־460 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: פסחים דף קי״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026