מסכת פסחים דף י׳ עמוד ב׳

1הניח בזוית זו ומצא בזוית אחרת פלוגתא דרשב"ג ורבנן, דתניא: קרדום שאבד בבית הבית טמא. שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם ונטלו. רשב"ג אומר: הבית טהור, שאני אומר: השאילו לאחר ושכח, או שנטלו מזוית זו והניח בזוית האחרת ושכח.

2זוית מאן דכר שמיה?

3חסורי מחסרא, והכי קתני: קרדום שאבד בבית הבית טמא, שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם ונטלו. או שהניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת הבית טמא, שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם ונטלו מזוית זו והניחו בזוית אחרת. רשב"ג אומר: הבית טהור, שאני אומר השאילו לאחר ושכח, או שנטלו מזוית זו והניח בזוית זו ושכח.

4אמר רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ונכנס אחריו ומצא פירורין צריך בדיקה, מפני שאין דרכו של עכבר לפרר. ואמר רבא: תינוק נכנס וככר בידו, ונכנס אחריו ומצא פירורין א"צ בדיקה, מפני שדרכו של תינוק לפרר.

5בעי רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ועכבר יוצא וככר בפיו, מהו? מי אמרינן: היינו האי דעל, והיינו האי דנפק. או דילמא, אחרינא הוא.

6אם תמצא לומר היינו האי דעל והיינו האי דנפק: עכבר לבן נכנס וככר בפיו, ועכבר שחור יוצא וככר בפיו, מהו? האי ודאי אחרינא הוא. או דילמא, ארמויי ארמיה מיניה?

7ואת"ל עכברים לא שקלי מהדדי: עכבר נכנס וככר בפיו, וחולדה יוצאה וככר בפיה, מהו? חולדה ודאי מעכבר שקלתיה. או דילמא, אחרינא הוא. דאם איתא דמעכבר שקלתיה עכבר בפיה הוה משתכח.

8ואת"ל אם איתא דמעכבר שקלתיה, עכבר בפיה הוה משתכח: עכבר נכנס וככר בפיו, וחולדה יוצאה וככר ועכבר בפי חולדה, מהו? הכא ודאי איהו הוא, או דילמא: אם איתא דאיהו ניהו ככר בפי עכבר משתכח הוה בעי אישתכוחי. או דילמא: משום ביעתותא הוא נפל, ושקלתיה. תיקו.

9בעי רבא: ככר בשמי קורה צריך סולם להורידה, או אין צריך? מי אמרינן: כולי האי לא אטרחוהו רבנן, כיון דלא נחית מנפשיה לא אתי למיכלה. או דילמא: זימנין דנפל ואתי למיכלה.

10ואם תמצי לומר זימנין דנפל ואתי למיכלה: ככר בבור צריך סולם להעלותה, או אין צריך? הכא ודאי דלא עבידא דסלקה מנפשה, או דילמא: זימנין דנחית למעבד צורכיה, ואתי למיכליה.

11את"ל זימנין דנחית לצורכיה ואתי למיכלה: ככר בפי נחש צריך חבר להוציא, או אין צריך?

12בגופיה אטרחוהו רבנן, בממוניה לא אטרחוהו רבנן. או דילמא לא שנא. תיקו.

מתני׳ · משנה

13ר' יהודה אומר: בודקין אור י"ד ובי"ד שחרית, ובשעת הביעור. וחכ"א לא בדק אור י"ד יבדוק בי"ד׃

14לא בדק בי"ד יבדוק בתוך המועד. לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד. ומה שמשייר יניחנו בצינעא, כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו.

גמ׳ · גמרא

15מ"ט דרבי יהודה? רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו: כנגד שלש השבתות שבתורה (שמות יג, ז) ״לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור (שמות יב, יט) ״שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם״, (שמות יב, טו) ״אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם.

16מתיב רב יוסף, רבי יהודה אומר: כל שלא בדק בשלשה פרקים הללו שוב אינו בודק. אלמא במכאן ואילך הוא דפליגי.

17מר זוטרא מתני הכי: מתיב רב יוסף, רבי יהודה אומר: כל שלא בדק באחד משלשה פרקים הללו שוב אינו בודק. אלמא בשוב אינו בודק הוא דפליגי.

18אלא רבי יהודה נמי, אם לא בדק קאמר.

19והכא בהא קמיפלגי: מר סבר: מקמי איסורא אין, בתר איסורא לא, גזירה דילמא אתי למיכל מיניה. ורבנן סברי: לא גזרינן.

20ומי גזר ר' יהודה דילמא אתי למיכל מיניה? והא תנן: משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוקי ירושלים שהם מלאים קמח וקלי.