מסכת זבחים דף צ״א עמוד ב׳

גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לְדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן, הַמִּתְנַדֵּב שֶׁמֶן – קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן; וְכִי מִנְחָה – מָה מִנְחָה קוֹמְצָהּ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אַף שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין.

אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁמִּתְחַלֵּק בַּעֲזָרָה – אִי אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחוֹת יִשְׂרָאֵל וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין. מִכְּלָל דְּמַאן דְּאָמַר מִתְנַדְּבִין – מִתְחַלֵּק.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אֵימָא סֵיפָא: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁנִּיתָּן עַל גַּבֵּי אִישִּׁים – אִי אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. מִכְּלָל דִּלְמַאן דְּאָמַר מִתְנַדֵּב – כּוּלָּן לָאִישִּׁים. לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא רֵישָׁא, לְרַבִּי זֵירָא קַשְׁיָא סֵיפָא!

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי זֵירָא – רֵישָׁא בְּשִׁירַיִם, סֵיפָא בְּקוֹמֶץ. אֶלָּא לְאַבָּיֵי – קַשְׁיָא! תְּנָא רֵישָׁא אַטּוּ סֵיפָא.

בִּשְׁלָמָא סֵיפָא – תָּנֵי מִשּׁוּם רֵישָׁא; אֶלָּא רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא מִי תָּנֵי?! אִין; אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: תְּנָא רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא.

תָּא שְׁמַע: יַיִן כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כְּדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן – לָאִישִּׁים. מַאי, לָאו מִדְּיַיִן כּוּלּוֹ לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כּוּלּוֹ לָאִישִּׁים? מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתַהּ וְהָא כִּדְאִיתַהּ.

אָמַר רַב פָּפָּא, כְּתַנָּאֵי: שֶׁמֶן לֹא יִפְחוֹת מִלּוֹג. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין, אַף שֶׁמֶן מִתְנַדְּבִין [וּמִינַּהּ – מָה מִנְחָה לוֹג שֶׁמֶן, אַף כָּאן לוֹג שֶׁמֶן. וּמָה מִנְחָה קוֹמְצָהּ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אַף שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין].

וְאִידַּךְ – מִמִּנְחָה: מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין, אַף שֶׁמֶן מִתְנַדְּבִין; וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ – כִּנְסָכִים: מָה נְסָכִים שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין [אַף שֶׁמֶן (שלש) [שְׁלֹשָׁה] לוּגִּין, וּמָה נְסָכִים כּוּלָּן לַסְּפָלִין] – אַף שֶׁמֶן (כּוּלָּן) [כּוּלּוֹ] לָאִישִּׁים.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִי מִמִּנְחָה מַיְיתֵי לַהּ [רַבִּי], דְּכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ! אֶלָּא רַבִּי מֵ״אֶזְרָח״ גָּמַר לַהּ.

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: מִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?! וְהָתַנְיָא: ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. וְכַמָּה? שְׁלֹשָׁה לוּגִּין. וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר שְׁלֹשָׁה לוּגִּין – רַבִּי הִיא; וְקָא מַיְיתֵי לַהּ מִ״קׇּרְבָּן״! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא תַּנְיָא.

אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּתְנַדֵּב יַיִן, מֵבִיא וּמְזַלְּפוֹ עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״. וְהָא קָא מְכַבֵּי! כִּיבּוּי בְּמִקְצָת לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּי.

אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַמּוֹרִיד גַּחֶלֶת מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְכִיבָּהּ – חַיָּיב, דְּלֵיכָּא אֶלָּא הַאי! אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּיבּוּי דְּמִצְוָה שָׁאנֵי.

תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כְּלַפֵּי שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה לִתְרוֹם, יָכוֹל יְכַבֶּה וְיִתְרוֹם? אָמְרַתְּ: לֹא יְכַבֶּה! שָׁאנֵי הָתָם, אֶפְשָׁר דְּיָתֵיב וְנָטַר.

תָּא שְׁמַע: יַיִן כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כְּדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן – לָאִישִּׁים! וְעוֹד תַּנְיָא: יַיִן (נסך) – [לְנַסֵּךְ] לַסְּפָלִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָאִישִּׁים? אָמַרְתָּ: לֹא יְכַבֶּה!

לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי יְהוּדָה, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. לְמֵימְרָא דִּשְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: מְכַבִּין גַּחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִזּוֹקוּ בָּהּ רַבִּים.