ואף על גב דמוספין קדישי — מוספין שם שבת עליהן שהם באים חובה לה והתמידין באין אף בחול:
לתמידין לא אהנאי — כיון דהאידנא קריבין אם כן שם שבת עליהם:
מוספי ר"ח — מקודשין משל שבת דאיקרי מועד:
ד"א כו' — בפסחים תנינן לה דקאמרי ב"ה מברך על היין ואח"כ מברך על היום שהיין גורם לקידוש שתאמר דבר אחר כו':
הכי גרסינן דאע"ג דברכת היום קדישה — ששם שבת עליה שחובה לשבת היא באה דאילו ברכת היין אף בחול היא:
הלכה מתפלל של מנחה — במסכת ברכות היו לפניו שתי תפלות של מוספין ושל מנחה ופליגי רבי יהודה ורבנן וקא"ר יוחנן הלכה כדברי האומר מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל כו':
שלמים של אמש — הא פרישית לה לעיל (גבי) במתני':
תדירי — שהן מצויין מתוך שבאין בנדר ובנדבה:
מצוי קאמרת — שאין תדירותו חובה אלא שהוא מצוי תמיד יותר מחבירו:
הכי גרס מצוי לאו תדיר הוא בתמיה:
אוציא את הפסח שאינו תדיר — בת"כ שנויה גבי חטאת דקתני והרי פסח ומילה ענושין כרת יכול יביא על שגגתן חטאת ת"ל אשר לא תעשנה יצאו פסח ומילה שהן מצות עשה:
אוציא את הפסח שאינו תדיר ולא אוציא את המילה שהיא תדירה — ת"ל אשר לא תעשנה אלמא מצוי תדיר הוא:
תדירה במצות — סדורה במצות שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות וצוויין:
כי תדיר דמיא — שמצויה היא הרבה מפסח אבל מצוי דשלמים לגבי מצוי דחטאת לאו כתדירה דמי:
הא דיום דומיא דאמש והיכי דמי כגון דשחטו שלמים ברישא כו' — וקא ס"ד ה"ק שלמים שהביאן מאמש ושחטן היום וחטאת ואשם של יום עומדין לישחט שלמים של אמש קודמין ליזרק דאי בשניהם עומדין לישחט לא אמר דקדמו שלמים וטעמא דבאו מאמש הא אידי ואידי דהיום וקדים שחטינהו לשלמים ברישא אמרי' שחיטת חטאת ואשם קדמה לזריקת שלמים אלמא מקודש ושאינו מקודש וקדים שחטיה לשאינו מקודש יהא אחד ממרס בדמו ויזרוק את המקודש וה"ה לתדיר ושאינו תדיר:
דלמא שלמים של אמש וחטאת של יום — דאשמעינן של אמש קדמו:
היכי דמי דשחטינהו לתרוייהו — אע"ג דשחטיה לחטאת אחר השלמים ושניהן עומדין ליזרק אשמעינן דשלמים של אמש קדמו ודכותיה דייקא מיניה הא אידי ואידי דיום ושחט שלמים ואחר כך חטאת ובא לימלך על הזריקה אמרי' ליה חטאת קדמה:
אבל לא שחטיה — לחטאת בתר שלמים ובא לימלך על השחיטה תיבעי לך אי מזלזלינן בשלמים למרס בדמן ולהקדים שחיטת חטאת וזריקתה וכי מיבעיא לן בתדיר ושאינו תדיר הך מיבעיא לן ששחט את שאינו תדיר והתדיר קיים:
ברכת היין תדירה כו' תדיר קודם — ואע"ג דשאינו תדיר קדם ובא שכבר קדש היום ועדיין יין לא בא ודומיא קדים שחטיה לשאינו תדיר ברישא:
ומשני ה"נ כיון דאתא השתא יין קמן ומזומן לברכה כמאן דשחיטי תרוייהו לגבי קדשים [דמי] ולא תפשוט מינה לבעיין:
ואח"כ מתפלל של מוספין — ואף על גב דזמן מוספין אתא ברישא:
שחטו קודם חצות — בפסח קאי:
קודם לתמיד — של בין הערבים כשר ואע"פ שלכתחילה מצוה לאחרו כדתניא לעיל (זבחים דף יב.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים בלבד:
ויהא אחד ממרס בדמו — אלמא דקדים ושחטיה למאוחר אמרי ליה לשהות את הזריקה ולשחוט את הראוי ליקדם ולזרקו:
כגון דקדים שחטיה לתמיד — קודם שבא לימלך ולא נמלך אלא על הזריקה:
למשחה — לך נתתים למשחה מתרגמינן לרבו והיינו לגדולה:
מתני' שהוא מתחלק — לאכילת כהנים:
מותר רקיקי מנחת ישראל — מנחת מאפה שבא חלות ורקיקין חלות בוללן רקיקין מושחן ואמר רבי שמעון במנחות (דף עה.) מושחן כמין כ"י ושאר השמן נאכל לכהנים:
מנחת כהנים — כולה כליל ומותר מנחת כהן משיח לפי ששמנה מרובה שלשה לוגין לעשרון ומתוך שהיא אפויה תחילה אין שמנה נבלע בפיתיה וצריך להקטיר המותר בעצמו:
שאין מתנדבין שמן — לפיכך לא יעלה על דעתך שיהא שמן המתחלק מן הנקטר נדבה:
