דף ביאור
מסכת זבחים דף צ׳ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף צ׳ עמוד ב׳
מסכת זבחים דף צ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־301 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
מאי לאו דמוספי החג דשעירים הוי חטאת וכבשים עולה וקתני כבשים קודמין:
לא נדבה ושניהם עולה:
וטעמא מאי קדמו פרים לאילים כו' שכן נתרבו בנסכים פר שלשה עשרונים ואיל שני עשרונים וכבש עשרון:
שכן נתרבו באליה לענין אימוריו ואע"ג דהשתא בעולה קיימינן שכולה כליל מיהו צד ריבוי למזבח אשכחן ביה גבי שלמים וחטאת:
פר כהן משיח קודם לפר העלם דבר מפורש טעם בהוריות פ"ב (דף יג.) כאשר שרף הפר הראשון ראשון יהא לפר העדה לכל מעשיו:
פר העלם דבר קודם לפר עבודת כוכבים שזה חטאת וזה עולה ואמרן לעיל חטאת קודמת:
פר עבודת כוכבים קודם לשעיר עבודת כוכבים אלמא יש עולה קודמת לחטאת:
ואימא מרישא כלומר אדמותבת מסיפא סייען מרישא דקתני פר העלם דבר [קודם] לפר עבודת כוכבים:
ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 90b · Sefaria
תוספות
מאי לאו דחג תימה מאי קשיא דלמא לא מיירי בדם אלא באברי עולה דקודמין לאימורי חטאת כדתנן:
חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר איזה מהן קודם וכעין בעיא זו איכא למיבעי אבדתו ואבדת חבירו וכיבוד אב ואם למ"ד משל בן בפ"ק דקדושין (דף לב.) איזה מהן קודם תקדום אבדתו איכא כיבוד אב ואם [דקודם] למ"ד דמשל בן תקדום אב ואם איכא אבדת חבירו דאמר באלו מציאות (ב"מ דף לב.) אפילו אמר ליה אביו אל תחזיר לא ישמע לו כו' תקדום אבידת חבירו איכא אבידתו דקודמת לאבידת חבירו:
תקדום חטאת העוף איכא מעשר דקדים ליה תימה תקדום חטאת העוף מק"ו ומה עולת בהמה שהיא חמורה וכולה כליל ומין זבח קודמת למעשר חטאת העוף קודם לה מעשר שאינו כליל ועולת בהמה קודמת לו אינו דין שחטאת העוף קודם לה וכי האי ק"ו אמרי' סנהדרין (דף לה:) דרציחה דוחה שבת מק"ו ומה עבודה שדוחה שבת רציחה דוחה אותה שבת שנידחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה וי"ל דחידוש הוא הא דחטאת העוף קודם לעולה ולא גמרי' מיניה:
חוץ מאשם מצורע מפני שהוא בא להכשיר ואם תאמר אדרבה חטאת מצורע עדיף דאכשורי ומכפר וי"ל כיון דמתן בהונות מדם האשם הוה חשיב ליה מכשיר טפי א"נ האי כל חטאות שבתורה דקתני לאו בחטאת הבאה עם האשם קאמר אלא בשאר חטאות:
שלמים של אמש וחטאת ואשם של יום שלמים של אמש קודמין פי' בקונטרס דזלזול הוא להשהותם כל כך שצורת הבשר מתקלקלת ועל חנם דחק אלא היינו טעמא דשלמים של אמש אין להם היתר (אנינות) אלא עד הלילה וחטאת ואשם של יום עד הבקר דנאכלין ליום ולילה:
וחכמים אומרים חטאת קודמת והוא הדין אשם דקדש קדשים:
צלויין שלוקין ומבושלין אף על גב דקתני שלוקין והדר תני מבושלין מ"מ שלוקה הוי טפי מבישול כדמוכח בפרק כל הבשר (חולין דף קיא.) גבי כבד דקאמר שלוקה אוסרת ונאסרת:
תדיר ומקודש איזה מהן קודם פירש בקונטרס כגון דם עולת תמיד ודם חטאת וקשה דבריש פירקין פרשינן דמלבד עולת הבוקר בעבודת הדם איירי ונראה כלשון אחר שפי' בקונטרס עולת מוספי ר"ח ופר העדה וא"ת תפשוט ממתניתין דתנא מוספי שבת קודמין למוספי ר"ח דמשמע אפילו עולת מוסף של שבת לחטאת מוסף של שבת ר"ח וי"ל כיון דעולת מוסף דשבת קודמת לעולת מוסף דר"ח משום דתדירה קודמת נמי לחטאת שהשוה הכתוב עולה דמוסף עם החטאת:
Tosafot on Zevachim 90b · Sefaria
גליון הש"ס
מתני' כל האשמות עיין לעיל דף לג ע"א תוס' ד"ה סמיכות:
גמ' איבעיא להו תדיר ומקודש עיין ירושלמי נזיר פ"ז סוף הלכה א:
Gilyon HaShas on Zevachim 90b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף צ׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־301 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 121 מילים
נפתחת ב״מַאי, לָאו דְּחַג? לָא, לִנְדָבָה. פָּרִים קוֹדְמִין…״
- קטע 220 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר…״
- קטע 318 מילים
נפתחת ב״פַּר עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה.…״
- קטע 411 מילים
נפתחת ב״וְאֵימָא מֵרֵישָׁא: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר…״
- קטע 516 מילים
נפתחת ב״בְּחַד מִינָא מִיהָא לָא קָאָמְרִינַן, דְּחַטָּאת קָדְמָה.…״
- קטע 619 מילים
נפתחת ב״אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי: חַטַּאת…״
- קטע 712 מילים
נפתחת ב״הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא פָּרִים דְּחַג…״
- קטע 835 מילים
נפתחת ב״אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר,…״
- קטע 915 מילים
נפתחת ב״הָכָא תַּרְגִּימוּ: מִין זֶבַח עֲדִיף. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי:…״
- קטע 1015 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ כׇּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת, חוּץ…״
- קטע 1123 מילים
נפתחת ב״כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין…״
- קטע 1240 מילים
נפתחת ב״כְּשֵׁם שֶׁקּוֹדְמִין בְּהַקְרָבָתָן, קוֹדְמִין בַּאֲכִילָתָן. שְׁלָמִים שֶׁל…״
- קטע 1332 מילים
נפתחת ב״וְכוּלָּן הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן – לְאָכְלָן…״
- קטע 1424 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ, אֵיזֶה מֵהֶם…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבינא [האחרון] · אמוראים · דור שישי לאמוראים
לבריאה 4260 דור שישי לאמוראים, תלמיד חבר של רב אשי.
מקור: מסכת זבחים דף צ׳ עמוד ב׳ · קטע 6 — “…– ״לְחַטָּת״ כְּתִיב. רָבִינָא אָמַר: ״כַּמִּשְׁפָּט״ כְּתִיב בְּהוּ.”
לשון המקור
מַאי, לָאו דְּחַג? לָא, לִנְדָבָה. פָּרִים קוֹדְמִין לְאֵילִים – שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בִּנְסָכִים. וְכֵן אֵילִים לִכְבָשִׂים. כְּבָשִׂים לִשְׂעִירִים – שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בְּאַלְיָה.
תָּא שְׁמַע: פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה,
פַּר עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. דְּאַף עַל גַּב דְּפַר עֲבוֹדָה זָרָה עוֹלָה, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה חַטָּאת!
וְאֵימָא מֵרֵישָׁא: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה!
בְּחַד מִינָא מִיהָא לָא קָאָמְרִינַן, דְּחַטָּאת קָדְמָה. כִּי קָאָמְרִינַן בִּתְרֵי מִינֵי – אַשְׁכְּחַן עוֹלָה דְּקָדְמָה לְחַטָּאת!
אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי: חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה חָסֵר א׳ – ״לְחַטָּת״ כְּתִיב. רָבִינָא אָמַר: ״כַּמִּשְׁפָּט״ כְּתִיב בְּהוּ.
הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא פָּרִים דְּחַג נָמֵי – ״כְּמִשְׁפָּטָם״ כְּתִיב בְּהוּ.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר, אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֵם? תִּיקְדּוֹם חַטַּאת הָעוֹף – אִיכָּא מַעֲשֵׂר דְּקָדֵים לַהּ. לִיקְדּוֹם מַעֲשֵׂר – אִיכָּא עוֹלַת בְּהֵמָה דְּקָדְמָה לֵיהּ. תִּיקְדּוֹם עוֹלַת בְּהֵמָה – אִיכָּא חַטַּאת הָעוֹף דְּקָדְמָה לַהּ.
הָכָא תַּרְגִּימוּ: מִין זֶבַח עֲדִיף. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: עָיְילָא בַּהּ עוֹלַת בְּהֵמָה בְּחַטַּאת הָעוֹף, וְאַגְבַּהְתַּהּ מִמַּעֲשֵׂר.
מַתְנִי׳ כׇּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת, חוּץ מֵאֲשַׁם מְצוֹרָע – מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא עַל הֶכְשֵׁר.
כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים, חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע – שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שֶׁנָּתָן, וְאֵין בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים.
כְּשֵׁם שֶׁקּוֹדְמִין בְּהַקְרָבָתָן, קוֹדְמִין בַּאֲכִילָתָן. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וּשְׁלָמִים שֶׁל יוֹם – שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין לְשֶׁל יוֹם. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל הַיּוֹם – שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַטָּאת קוֹדֶמֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים.
וְכוּלָּן הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן – לְאָכְלָן צְלוּיִן וּשְׁלוּקִין וּמְבוּשָּׁלִין, לָתֵת לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי חוּלִּין וְתַבְלֵי תְרוּמָה. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי תְרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיא הַתְּרוּמָה לִידֵי פְסוּל.
גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ, אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? תָּדִיר קוֹדֵם – מִשּׁוּם דִּתְדִיר, אוֹ דִלְמָא מְקוּדָּשׁ קָדֵים – דְּקַדִּישׁ? תָּא שְׁמַע: תְּמִידִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין.