מסכת זבחים דף פ״ח עמוד ב׳

הוגעו למים כלומר אם היה גיעולן מועט ולא הזקיקן אלא לכיבוס מים מכבסים אותן אף בנתר ואהל:

הוגעו לנתר ואהל שנתגעלו גיעול רב שהגיעו ליזקק לכיבוס נתר ואהל תו לא מתקן להו כלל:

אף במים לאו לרבותא הוא אלא למימרא דנתר ואהל דנקט לאו לענין כיבוס נקט דהיכא דאסור אסור לגמרי והיכא דשרי שרי לגמרי אלא לענין גיעול נקיט ליה וה"ק נתגעלו אין מכבסין אותו כלל אם הוזקקו לנתר ואהל:

נראה בעיני דה"ג שוליו כיצד היה מביא כו' דברימונים נאמרו שלשה צבעים:

שלא נפתחו פיהם דרך רימונים כששוהין באילן אחר גמר בישולן מתפתחין מאיליהן כדרך שעושין קליפי אגוזים החיצונות:

וכמין קונאות בוטונ"ש עשויין כמין תיק של נחשת שעושין [בסוף] בית יד הרומח שקורין ארישטייל לשון (שמואל ב כ״א:ט״ז) ומשקל קינו דישבי בנוב והתינוקות תולין אותו בראשי כובעי נצרים שעושין אותו למלחמתן שקורים הילמ"ש:

קנסות שבראשי תינוקות לשון וקלסא דנחשא על רישיה:

זגין אינצליט"ש:

כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים פר"ת דתלי האי בהאי דמשום דמעיל בא לכפר על לשון הרע וכן נגעים באין על לשון הרע כדאמרינן פרק יש בערכין (ערכין דף טז.):

שבעים ושנים לא פליג התנא אמתניתין דשבועות (דף ב.) דתנן שתים שהן ארבע דהתם מיירי בנגעים לבנים והכא מיירי בכל מיני נגעים ירקרק ואדמדם ופתוכים ויש להוסיף עוד נגעי בתים ונגעי בגדים:

מכפרים על שפיכות דמים מה שמפרשים אהא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו ד' מיתות דין [ארבע] מיתות לא בטלו דלהכי לא נקט מ' שנה קודם שחרב בית המקדש שגלתה סנהדרין דבההיא שעתא אפי' דין ארבע מיתות לא הוה דבגדי כהונה מכפרין ולא נהירא דגבי שמעון בן שטח פריך ליה באחד דיני ממונות (סנהדרין דף לז:) אף על גב דהוו בגדי כהונה ומיהו הייתי יכול לקיים פירוש זה ולומר דלהכי לא נקט מ' שנה משום דאיכא דין מיתות דבטלו כגון עריות ועבודת כוכבים שמכפרין עליהם מכנסים ואפוד אבל דין שפיכות דמים לא בטל דכתונת שמכפרת על שפיכות דמים אין מכפרת על ההורג אלא על ישראל שערבין זה בזה דומיא דעגלה ערופה דכתיב (דברים כ״א:ח׳) כפר לעמך ישראל ואציבור מכפרת ולא על ההורג וכן משמע הכא דכתנת לא מכפרת אהורג דאי מכפרת מאי פריך הכא מעגלה ערופה והא עגלה ערופה אישראל מכפרה וכן משמע פ' יש בערכין (ערכין דף טז.) דקאמר על ז' דברים נגעים באים וקחשיב שפיכות דמים ולשון הרע ופריך התם ממעיל שמכפר על לשון הרע ומכתנת שמכפר על שפיכות דמים לא פריך מידי משום דלא מכפר אהורג אלא אישראל כדפרישית אבל מלשון הרע דלא מצינו לשנויי הכי דמסתמא אין ציבור נענשין על לשון הרע של זה כיון דשמא לא יבא לידי תקלה וכן פירש בקונט' התם ועוד יש מפרשים בההיא דערכין (גז"ש) דלהכי לא פריך מכתנת דנהי דמצלת מעונש מיתה מנגעים ויסורין לא מצלת ואם תאמר הכא משמע דכתנת מכפרת על דידיע מאן קטליה ובשבועות (דף ח.) מצריך קרא למימר שאין שעיר המשתלח מכפר על דידיע מאן קטליה ואמאי צריך קרא פשיטא דהא כתנת מכפרת ומיהו יש לפרש דיש חילוק בין ציבור לכל ישראל דכתנת מכפרת אציבור ושעיר המשתלח על כל ישראל:

גמ' למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה בערכין דף ו איתא למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפ' קרבנות ועי' ברש"י כאן והתם. ועיין בדרשות הראנ"ח פ' תצוה:

כְּתֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים (שמות כח, טו) נראה לי בס"ד השופך דמים פוגם בקו האמצעי שהוא סוד גופא ויש בו ד' שמות והם אהי־ה בכתר בשלש ראשונות והוי־ה בתפארת בשלש אמצעיות ושד"י ביסוד בשלש תחתונות ואדנ־י במלכות שהיא אחר נה"י [נצח הוד יסוד] וארבעה שמות אלו שהם 'אהי־ה הוי־ה שד־י אדנ־י' [426] עולה מספרם 'תוך' [426] וזה נרמז ב' כתונת ' שהוא ' תן תוך '. ואומרו ' מִכְנָסַיִם מְכַפְּרִין עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת ' נראה לי בס"ד 'מִכְנָסַיִם' אותיות 'כנס מים' הוא הזרע שנקרא מים שהשליכו האדם בביאה אסורה של ערוה כנס ואסף אותו לתקנו על ידי המכנסים. ואומרו ' אַבְנֵט מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב ' נראה לי בס"ד הגוף נקרא ט"ן כמו שאמרו רבותינו ז"ל 'טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ' והלב הוא אב לכל אברים של הגוף וזהו 'אַבְנֵט' אותיות 'אב טן' שנתקן הלב באבנט. ומה שאמר ' חֹשֶׁן מְכַפֵּר עַל הַדִּינִין ' כי בעשיית הדין למטה ישתוק וינוח השטן שלא יקטרג למעלה וידוע השטן רמוז באות ש' שהיא מספר יצר [300] וזהו חֹשֶׁן - נח ש'. ' וְאֵפוֹד מְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה ' נראה לי בס"ד כי עון עבודה זרה יש בו תרתי אף דהיינו על המעשה ועל המחשבה והרהור וזהו אֵפוֹד אותיות 'דו אף' והיינו דו רצונו לומר שנים. ' וּמְעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרַע ' נראה לי בס"ד כי בעל לשון הרע פוגם בפה ששם שערי בינה שהוא סוד ה"א ראשונה שבשם הוי־ה ברוך הוא שנקראת מ"י וזהו מְעִיל - על מי. ' וְהַצִּיץ צִיץ מְכַפֵּר עַל עַזּוּת פָּנִים ' כי ידוע בפנים יש צורת א' שהוא וא"ו ושני יודי"ן וכן בפנים יש חוטם שהוא דוגמת ו' ויש שני עינים שהם צורת שני יודי"ן וידוע כי אות אלף רמוז בו מספר האלף כי ציץ [1000] עולה מספר אלף שהצד"י האחרון הוא של אותיות מנצפ"ך שמספרו תת"ק [900].