מסכת זבחים דף ע״ה עמוד א׳

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: קׇרְבַּן יָחִיד שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקׇרְבַּן יָחִיד, וְקׇרְבַּן צִיבּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקׇרְבַּן צִיבּוּר, וְקׇרְבַּן יָחִיד וְקׇרְבַּן צִיבּוּר שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאִם נָתַן מַתָּנָה מִכׇּל אֶחָד – יָצָא, וְאִם נָתַן אַרְבַּע מִכּוּלָּן – יָצָא.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין, אֲבָל נִתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכּוּלָּן.

וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת מִכּוּלָּן – יָצָא. רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַמַּתָּנָה; אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו – פְּסוּלָה.

קָתָנֵי יָחִיד דּוּמְיָא דְּצִיבּוּר – מָה צִיבּוּר גַּבְרֵי, אַף יָחִיד גַּבְרֵי.

אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא הָא מְתָרַצְתָּא הִיא?! דְּקָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין, אֲבָל נִתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין – לָא. מָה לִי חַיִּים מָה לִי שְׁחוּטִין?

אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁנִּתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין כְּעֵין חַיִּים, בְּכוֹסוֹת; אֲבָל בְּבוֹלֵל – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת לְכוּלָּן. וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת לְכוּלָּן – יָצָא.

רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַמַּתָּנָה; אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – כְּשֵׁרָה, וְאִם לָא – פְּסוּלָה. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי הַאי סְבָרָא?! וְהָא תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,