דף ביאור
מסכת זבחים דף ס״ד עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ס״ד עמוד ב׳
מסכת זבחים דף ס״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־511 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
הקפה ברגל ואין היין בידו ולמצוה בעלמא מפני שכל העולין לשאר דברים פונין לימין ומקיפין וזה להקטיר עולה לפיכך מקיף ובא למקום שמנסכין שם ונותנין לו יין לנסך אבל שאר כהנים שהזוכה בנסכים בפייס לא זכה לעבודה אחרת עולה והיין בידו ופנה לשמאל וחוזר על העקב כדמתני':
עולים דרך מזרח כשהן עולין לכבש במזרחו אצל שפתו עולין שהרי דרך ימין יפנה ולמה לו להאריך הילוכו כל רחבו של כבש וכשהוא יורד יורד בשפת מערבו של כבש:
ה"ג חוץ מן העולה לג' דברים הללו שעולין דרך מערב ויורדין דרך מערב עולין דרך ימין ויורדין דרך ימין:
שמאל הוא מערבו של כבש שמאל הוי כשהאיש פניו למזבח:
מאי ימין דקתני בסיפא ימין דמזבח שהמזבח פניו לדרום וימינו למערב:
ומאי שמאל דקתני ברישא שמאל דגברא:
אידי ואידי דרישא ודסיפא:
מתני' ואינו מבדיל הראש מן הגוף אלא סימן אחד לבדו מולק דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל (ויקרא ה׳:ח׳) ובהכל שוחטין (חולין דף כא:) ילפינן דבסימן אחד הוא:
ועוד 32 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 64b · Sefaria
תוספות
חטאת העוף כיצד היתה נעשית משום דדם חטאת קודם לעולה מפרש חטאת תחילה:
מגופה של חטאת מדכתיב והזה מדם החטאת ולא כתיב ולקח דמשמע בכלי:
אוחז בראש ובגוף ומזה תימה דלא בעי הכא מאי קאמר כדקבעי פ"ק דחולין (דף כב.):
ואיזה זה קיר התחתון דאי קיר העליון פעמים שהוא מתמצה לסובב אם עושה למעלה מן הסובב דקיר העליון הוי מן החוט עד הקרנות:
קמיצה וחפינה בכולהו תנינא עבודה קשה:
Tosafot on Zevachim 64b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ס״ד, עמוד ב׳, בהיקף של כ־511 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 118 מילים
נפתחת ב״הַקָּפָה בָּרֶגֶל. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי…״
- קטע 237 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הָעוֹלִין לְמִזְבֵּחַ – עוֹלִין…״
- קטע 321 מילים
נפתחת ב״״דֶּרֶךְ יָמִין״?! דֶּרֶךְ שְׂמֹאל הוּא! אָמַר רָבִינָא:…״
- קטע 410 מילים
נפתחת ב״וְנִיתְנֵי אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּמִזְבֵּחַ, אוֹ אִידֵּי…״
- קטע 540 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ חַטַּאת הָעוֹף כֵּיצַד הָיָה נַעֲשֵׂית? (עָלָה…״
- קטע 634 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת״ –…״
- קטע 722 מילים
נפתחת ב״אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קִיר הָעֶלְיוֹן? וְדִין הוּא:…״
- קטע 818 מילים
נפתחת ב״תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד…״
- קטע 914 מילים
נפתחת ב״וְנַעְבֵּיד מֵעִילַּאי, וַהֲדַר נַעְבֵּיד מִתַּתַּאי! אָמַר רָבָא:…״
- קטע 1025 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב:…״
- קטע 1123 מילים
נפתחת ב״בְּמַתְנִיתָא תְּנָא: צִיפְּרָא מִלְּבַר; אוֹחֵז גַּפָּיו בִּשְׁתֵּי…״
- קטע 1216 מילים
נפתחת ב״זוֹ הִיא – וְתוּ לָא?! וְהָאִיכָּא קְמִיצָה…״
- קטע 1340 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד נַעֲשֵׂית? עָלָה לַכֶּבֶשׁ…״
- קטע 1429 מילים
נפתחת ב״בָּא לוֹ לַגּוּף, וְהֵסִיר אֶת הַמּוּרְאָה וְאֶת…״
- קטע 1547 מילים
נפתחת ב״לֹא הֵסִיר הַמּוּרְאָה וְלֹא הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי…״
- קטע 1627 מילים
נפתחת ב״חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; מִיצָּה דָּמָהּ…״
- קטע 1736 מילים
נפתחת ב״אֶחָד חַטַּאת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁמְּלָקָן…״
- קטע 1828 מילים
נפתחת ב״כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? מָלַק בִּשְׁתִיקָה, וּמִיצָּה…״
- קטע 1926 מילים
נפתחת ב״כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? מָלַק חוּץ…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבינא [האחרון] · אמוראים · דור שישי לאמוראים
לבריאה 4260 דור שישי לאמוראים, תלמיד חבר של רב אשי.
מקור: מסכת זבחים דף ס״ד עמוד ב׳ · קטע 3 — “…שְׂמֹאל הוּא! אָמַר רָבִינָא: תְּנִי ״שְׂמֹאל״. רָבָא אָמַר: מַאי…”
לשון המקור
הַקָּפָה בָּרֶגֶל. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״נוֹתְנִין לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ״, וְלָא קָתָנֵי ״אוֹמֵר לוֹ נַסֵּךְ״; שְׁמַע מִינַּהּ.
תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הָעוֹלִין לְמִזְבֵּחַ – עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, עוֹלִין דֶּרֶךְ מִזְרָח וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ מַעֲרָב; חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ – שֶׁעוֹלִים דֶּרֶךְ מַעֲרָב וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ מַעֲרָב, עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ יָמִין.
״דֶּרֶךְ יָמִין״?! דֶּרֶךְ שְׂמֹאל הוּא! אָמַר רָבִינָא: תְּנִי ״שְׂמֹאל״. רָבָא אָמַר: מַאי ״יָמִין״ – יָמִין דְּמִזְבֵּחַ, וּמַאי ״שְׂמֹאל״ – שְׂמֹאל דְּגַבְרָא.
וְנִיתְנֵי אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּמִזְבֵּחַ, אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּגַבְרָא! קַשְׁיָא.
מַתְנִי׳ חַטַּאת הָעוֹף כֵּיצַד הָיָה נַעֲשֵׂית? (עָלָה לַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית), הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עׇרְפָּה וְאֵינוֹ מַבְדִּיל, וּמַזֶּה מִדָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה מִתְמַצֶּה עַל הַיְסוֹד; וְאֵין לְמִזְבֵּחַ אֶלָּא דָּמָהּ, וְכוּלָּהּ לַכֹּהֲנִים.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת״ – מִגּוּף הַחַטָּאת. הָא כֵּיצַד? אוֹחֵז בָּרֹאשׁ וּבַגּוּף, וּמַזֶּה עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ; וְלֹא עַל קִיר הַכֶּבֶשׁ, וְלֹא עַל קִיר הֵיכָל, וְלֹא עַל קִיר אוּלָם. וְאֵיזֶה? זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן.
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קִיר הָעֶלְיוֹן? וְדִין הוּא: וּמָה בְּהֵמָה, שֶׁעוֹלָתָהּ לְמַטָּה – חַטָּאתָהּ לְמַעְלָה; עוֹף, שֶׁעוֹלָתוֹ לְמַעְלָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁחַטָּאתוֹ לְמַעְלָה?!
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ״ – קִיר שֶׁהַשְּׁיָרִין שֶׁלּוֹ מִתְמַצִּים לַיְסוֹד; וְאֵיזֶה? זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן.
וְנַעְבֵּיד מֵעִילַּאי, וַהֲדַר נַעְבֵּיד מִתַּתַּאי! אָמַר רָבָא: מִי כְּתִיב ״יְמַצֶּה״?! ״יִמָּצֵה״ כְּתִיב, דְּמִמֵּילָא מַשְׁמַע.
אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: כֵּיצַד מוֹלְקִין חַטַּאת הָעוֹף? אוֹחֵז גַּפָּיו בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ עַל רוֹחַב גּוּדָלוֹ, וּמוֹלְקָהּ.
בְּמַתְנִיתָא תְּנָא: צִיפְּרָא מִלְּבַר; אוֹחֵז גַּפָּיו בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּשְׁנֵי רַגְלַיִם בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וּמוֹתֵחַ צַוָּארוֹ עַל רוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּמוֹלֵק. וְזוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.
זוֹ הִיא – וְתוּ לָא?! וְהָאִיכָּא קְמִיצָה וַחֲפִינָה! אֶלָּא אֵימָא: זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.
מַתְנִי׳ עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד נַעֲשֵׂית? עָלָה לַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עׇרְפָּה, וּמַבְדִּיל, וּמִיצָּה אֶת דָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. נָטַל אֶת הָרֹאשׁ וְהִקִּיף בֵּית מְלִיקָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ, סְפָגוֹ בְּמֶלַח, וּזְרָקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים.
בָּא לוֹ לַגּוּף, וְהֵסִיר אֶת הַמּוּרְאָה וְאֶת הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי הַמֵּעַיִים הַיּוֹצְאִין עִמָּם, וְהִשְׁלִיכָן לְבֵית הַדֶּשֶׁן. שִׁיסַּע, וְלֹא הִבְדִּיל. וְאִם הִבְדִּיל – כָּשֵׁר. סוֹפְגוֹ בְּמֶלַח, וְזֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים.
לֹא הֵסִיר הַמּוּרְאָה וְלֹא הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי מֵעַיִים הַיּוֹצְאִין עִמָּם, וְלֹא סְפָגוֹ בְּמֶלַח – כֹּל שֶׁשִּׁינָּה בָּהּ מֵאַחֵר שֶׁמִּיצָּה אֶת דָּמָהּ, כְּשֵׁירָה. הִבְדִּיל בַּחַטָּאת וְלֹא הִבְדִּיל בָּעוֹלָה – פָּסוּל. מִיצָּה אֶת דַּם הָרֹאשׁ וְלֹא מִיצָּה דַּם הַגּוּף – פְּסוּלָה. דַּם הַגּוּף וְלֹא מִיצָּה דַּם הָרֹאשׁ – כְּשֵׁירָה.
חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; מִיצָּה דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ – פָּסוּל. עוֹלַת הָעוֹף כְּשֵׁירָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לִבְעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה.
אֶחָד חַטַּאת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁמְּלָקָן וְשֶׁמִּיצָּה אֶת דָּמָן – לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ; פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת; וּבִלְבַד שֶׁיַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ.
כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? מָלַק בִּשְׁתִיקָה, וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁמָּלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּמִיצָּה הַדָּם בִּשְׁתִיקָה; אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ – זֶהוּ שֶׁקָּרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ.
כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? מָלַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ, מִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁמָּלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ; אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ;