דף ביאור
מסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳
מסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־318 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
בפרה והזה אל נכח פני אהל מועד וגו' וכתב חוקה לעיכובא:
בנגעים בלוג שמן של מצורע והזה מן השמן באצבעו וגו' וכתיב זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא י״ד:ט״ז) וכל הווייה עיכובא:
מתן ארבע נמי כתיבן בהדיא וכפילן דועשה כאשר עשה אכולה מילתא קאי ומהיכא תיתי למעוטינהו:
דכתיבן בהדיא:
וכפילן ועשה כאשר עשה:
מתן ארבע נמי כתיבן בהדיא וכפילן דועשה כאשר עשה אכולה מילתא קאי ומהיכא תיתי למעוטינהו:
לא נצרכא אלא לר"ש דאמר לא כתיב ביה אלא שתים ושתים אחרות בהיקשא דהאי קרא איתקוש פר כהן משיח ופר העלם דבר כדאמרן לפר זה פר כהן משיח הילכך אי לא דהדר כפלינהו לא הוו כפולין:
למעלה בפר כהן משיח:
ועוד 33 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 40a · Sefaria
תוספות
מתן ארבע נמי כתיבן וכפילן אמר רבי ירמיה לא נצרכה כו' תימה כיון דבכתיבן וכפילן תליא מילתא אמאי תלי רבי טעמא דברייתא במה שמעכבות בכל מקום ויש לומר דלא תימא דנילף מתן ארבע ממתן שבע וא"ת מתן שתים לכל הפחות כתיבן וכפילן ואפילו לר"ש ואם כן נילף אינך שתים מינייהו (תוספת) נראה לי דאחת דכתיבה בעלמא ומינה לא נילף ומן השניה דכתיבה לא נילף השתים הנוספות דתרתי מחדא לא ילפינן ע"כ:
לא נצרכה אלא לר"ש דתניא כו' פירש בקונטרס דר"ש אית ליה יש אם למקרא וכן ודאי שמעינן ליה בפ"ק דסנהדרין (דף ד.) גבי בסכת בסכת והא דשמעינן בפ"ק דקדושין (דף יח:) דדריש תרוייהו יש אם למקרא ולמסורת גבי בבגדו בה משום דהתם אפשר לקיים שניהם אבל כאן אי אפשר לדרוש שניהם אבל לר"ע קשה דלא דריש התם תרוייהו ובפ' כל שעה (פסחים דף לו.) גבי על לחם עוני דריש מקרא ומסורת ובפ' לולב הגזול (סוכה דף לד:) תנן נמי ר"ע אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כו' ודריש בגמ' לולב אחד מדכתיב כפת וי"ל דנהי דר"ע ס"ל מקרא (ומסורת) עיקר מ"מ לדרשא פורתא דרשינן ליה למסורת ומיהו קשה מר"ש דהכא סבירא ליה יש אם למקרא ובסוף כיצד צולין (פסחים דף פו:) גבי בבית אחד יאכל קסבר יש אם למסורת וההיא דיותן דומיא דכי יתן ועובד דומיא דעבד ישמע ישמיע ולא תשא ולא תשיא אומר ר"ת דבהנהו כ"ע מודו שהמקרא והמסורת שניהם משמעותם א' ולא שייכי לפלוגתא (בין מקרא למסורת דשניהם משמעות אחד ולא שייכי לפלוגתא) דמקרא ומסורת:
למטה הוא אומר קרן קרנות ארבע דברי ר"ש וא"ת כיון דהוקשו בזו ובזו גבי הזאות נמי א"כ ניבעי ארביסר וי"ל דלא דמי דמתן ד' אשכחן אבל הזאות ארביסר לא אשכחן בשום מקום (תוספת) ועוד י"ל דקרנות טובא נמי משמע ואם נאמר ארבע אין זה סתירת הפסוק אבל גבי הזאות כתיב והזה שבע ולא יותר:
לסמיכה ושירי הדם בפ' איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב.) דריש מדכתיב הפר [לימד] על פר יוה"כ שטעון מתן דמים ליסוד ותימה לההוא תנא סמיכה מנא ליה וי"ל דבתורת כהנים דריש מדכתיב וסמך על ראש הפר לרבית פר יוה"כ לסמיכה:
ואפי' נפקא ליה לההוא תנא מהיקשא דהכא יותרת ושתי הכליות אע"ג דלא מעכבי כפרה מ"מ שירים לא נפקי דגריעי כדאמר בסוף השוחט והמעלה (לקמן זבחים דף קיא.) דאימורים תחילת עבודה ושיריים סוף עבודה:
אשר לא דריש לעיל פירשתי בריש פ"ב (דף יח: ד"ה ואידך:):
אביי אמר לרבי יהודה נמי איצטריך תימה הא שמעינן ליה לרבי יהודה דשיריים הפנימים מעכבי לחד אמורא בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב:) ובפרק הוציאו לו (יומא דף ס:) והך ברייתא קתני ונסלח אע"פ שלא נתן שיריים על כרחין דלא כוותיה וכיון דשיריים מעכבין כל שכן מתן ארבע וכי תימא דהני מילי בשיריים דיוה"כ דגלי קרא וכלה מכפר לא משמע הכי כדפרישית מדלא קאמר מחלוקת בשיריים של יוה"כ אלא מפליג בין פנימים לחיצונים ובשום מקום לא מצינו שמחלק בפנימים ועוד קשה הא דקאמר לעיל סד"א הני מילי עבודה דמעכבא כפרה כו' הא על כרחין שיריים לרבי יהודה מעכבי כפרה ונראה דהך סוגיא אתא כריב"ל דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו ולית ליה לר' יהודה שיריים מעכבין ור' יוחנן דאית ליה לר' יהודה שיריים מעכבי איצטריך וכן יעשה לסמיכה לבד:
אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לרבי יהודה כאביי ס"ל דלר' ירמיה לעיל לא מיתוקמא כר' יהודה דר' יהודה דריש כן יעשה לסמיכה ושיריים והך ברייתא מוקמא ליה למתן ארבע:
ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.
Tosafot on Zevachim 40a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף מ׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־318 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 116 מילים
נפתחת ב״אָמַר מָר: אֵין לִי אֶלָּא מַתַּן שֶׁבַע…״
- קטע 220 מילים
נפתחת ב״מַתַּן אַרְבַּע מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֵּן יַעֲשֶׂה״.…״
- קטע 323 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְרַבִּי…״
- קטע 423 מילים
נפתחת ב״רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; הֲרֵי הוּא…״
- קטע 517 מילים
נפתחת ב״מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְפַר…״
- קטע 612 מילים
נפתחת ב״וּלְפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא לָמַדְנוּ? הָא אָמַרְתָּ:…״
- קטע 720 מילים
נפתחת ב״אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי –…״
- קטע 828 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ מַאי עָבֵיד…״
- קטע 930 מילים
נפתחת ב״אַבָּיֵי אָמַר: לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא…״
- קטע 1015 מילים
נפתחת ב״״לַפָּר״ – זֶה פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים. לְמַאי…״
- קטע 1129 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָא…״
- קטע 1224 מילים
נפתחת ב״אֲבָל דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן בַּחוּץ, הִקְדִּים…״
- קטע 1325 מילים
נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ…״
- קטע 1416 מילים
נפתחת ב״אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, מִפְּנֵי מָה לֹא…״
- קטע 1520 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְאֶת…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות
ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…
מקור: מסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳ · קטע 13 — “…לֹא כִּילָּה. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.”
- רב אחא · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
מהעיר לוד היה דיין בעירו.
מקור: מסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳ · קטע 15 — “…״אֶת״ – אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לֹא נִצְרְכָא…”
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת זבחים דף מ׳ עמוד א׳ · קטע 9 — “אַבָּיֵי אָמַר: לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא:…”
לשון המקור
אָמַר מָר: אֵין לִי אֶלָּא מַתַּן שֶׁבַע שֶׁמְּעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם. הֵיכָא? אָמַר רַב פָּפָּא: בְּפָרָה וּבִנְגָעִים.
מַתַּן אַרְבַּע מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֵּן יַעֲשֶׂה״. מַאי שְׁנָא מַתַּן שֶׁבַע – דִּכְתִיבָן וּכְפִילָן, מַתַּן אַרְבַּע נָמֵי – כְּתִיבָן וּכְפִילָן!
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא, לְמַעְלָה אוֹמֵר: ״קֶרֶן״–״קַרְנוֹת״ – שְׁתַּיִם; לְמַטָּה הוּא אוֹמֵר: ״קֶרֶן״–״קַרְנוֹת״ – אַרְבַּע. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ – עַל כׇּל הָאָמוּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְרַבִּי יְהוּדָה, ״כֵּן יֵעָשֶׂה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ?
מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים לִסְמִיכָה. וּשְׁיָרֵי הַדָּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֵּן יַעֲשֶׂה״.
וּלְפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא לָמַדְנוּ? הָא אָמַרְתָּ: ״לַפָּר״ – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים!
אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי – עֲבוֹדָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל עֲבוֹדָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה – אֵימָא לָא; קָמַשְׁמַע לַן.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? ״בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ מִבְּעֵי לֵיהּ שֶׁאִם נִפְחֲתָה תִּקְרָה שֶׁל הֵיכָל, לֹא הָיָה מַזֶּה. וְאִידַּךְ – מֵ״אֲשֶׁר״. וְאִידַּךְ – ״אֲשֶׁר״ לָא דָּרֵישׁ.
אַבָּיֵי אָמַר: לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַסְּמִיכָה וּשְׁיָרֵי הַדָּם – דְּאַף עַל גַּב דִּכְתִיבָן וּכְפִילָן לָא מְעַכְּבָא, מַתַּן אַרְבַּע נָמֵי לָא תִּתְעַכַּב; קָא מַשְׁמַע לַן.
״לַפָּר״ – זֶה פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים. לְמַאי הִילְכְתָא? אִי לְעַכֵּב – פְּשִׁיטָא, ״חֻקָּה״ כְּתִיבָה בֵּיהּ!
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: כִּי כְּתִיבָה ״חֻקָּה״ – אַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן בִּפְנִים, שֶׁאִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם;
אֲבָל דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן בַּחוּץ, הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי; אֵימָא מִדִּכְסִידְרָן לָא מְעַכְּבִי, הַזָּאוֹת נָמֵי לָא מְעַכְּבִי; קָא מַשְׁמַע לַן.
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?! וְהָתַנְיָא: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ״ – אִם כִּיפֵּר כִּילָּה, וְאִם לֹא כִּיפֵּר לֹא כִּילָּה. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נֹאמַר: אִם כִּילָּה כִּיפֵּר, וְאִם לֹא כִּילָּה לֹא כִּיפֵּר?
אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְאֶת (דם) [בְּדָם] וּבִטְבִילָה. ״אֶת״ – אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לֹא נִצְרְכָא לְהַכְשִׁיר