בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף ל״א עמוד א׳פרק 2 כל הזבחים שקבלו דמן

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף ל״א עמוד א׳

    מסכת זבחים דף ל״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־325 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    הַשְׁתָּא ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ כְּלָלָא, ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״ מִיבַּעְיָא?!

    לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״ פְּרָטָא, ״כְּזַיִת״ ״כְּזַיִת״ מִיבַּעְיָא?!

    אִיתְּמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, חֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ – אָמַר רָבָא: ״וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן״ הַפִּיגּוּל. וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר: עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי.

    אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: כְּבֵיצָה אוֹכֶל רִאשׁוֹן וּכְבֵיצָה אוֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָּזֶה – רִאשׁוֹן. חִלְּקָן – זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי. הָא חָזַר וְעֵירְבָן – רִאשׁוֹן הָוֵי.

    מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: נָפֵל זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה – פְּסָלוּהָ. נָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת – עֲשָׂאוּהָ שְׁנִיָּה.

    וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר: הָתָם אִיכָּא שִׁיעוּרָא, הָכָא לֵיכָּא שִׁיעוּרָא.

    אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: הָאוֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה, וְשֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. מַאי, לָאו אַף עַל גַּב דַּהֲדַר מַלְּיֵיהּ?

    דִּלְמָא דְּלָא הֲדַר מַלְּיֵיהּ!

    כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ – תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת.

    כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ – תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת.

    רַב אָשֵׁי מַתְנֵי הָכִי: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּכְזַיִת – חֶצְיוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ וְחֶצְיוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ; תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת.

    אָמַר רַבִּי יַנַּאי: חִישֵּׁב שֶׁיֹּאכְלוּהוּ כְּלָבִים לְמָחָר – פִּיגּוּל; דִּכְתִיב: ״וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל״.

    מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַמֵּי: אֶלָּא מֵעַתָּה, חִישֵּׁב שֶׁתֹּאכְלֵהוּ אֵשׁ לְמָחָר, דִּכְתִיב: ״תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח״ – הָכִי נָמֵי דְּפִיגּוּל?! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי; וְהָתְנַן: לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר חֲצִי כְּזַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין!

    אִי דְּאַפְּקַהּ בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה – הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאַפְּקַהּ בִּלְשׁוֹן הַקְטָרָה. דִּלְשׁוֹן אֲכִילָה לְחוֹד, וּלְשׁוֹן הַקְטָרָה לְחוּד.

    בָּעֵי רַב אָשֵׁי: חִישֵּׁב לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, מַהוּ? בָּתַר מַחְשָׁבָה אָזְלִינַן – דְּאִיכָּא שִׁיעוּרָא, אוֹ בָתַר אוֹכְלִין אָזְלִינַן – וְלֵיכָּא שִׁיעוּרָא?

    אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין.