בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־518 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    מטושטשין בטיט:

    מקורעין ואפילו הן חדשים דלאו בגד הוא הראוי לעבודה דבעינן לכבוד ולתפארת:

    כאן שסילקן ע"י אבנט משקורציי"ר בלע"ז כדרך שהנשים עושות כשרין דהא איתנהו:

    אחד זה ואחד זה אחד מרושלין ואחד מסולקין יותר מדאי שלא על ידי אבנט:

    והתניא בברייתא דלעיל:

    אלא לרב קשיא מרושלין:

    וכ"ת מאי מרושלין דמכשר תנא כגון שסילקן עד למדתו על ידי אבנט וקמכשר ליה תנא דקסבר אבנט מיגז אגיז כלומר כל סלוק שע"י אבנט הוה ליה כחותך ונוטל היתר שבהן ומכשירו:

    אלא מסולקין קשיא דקתני כשרין וסתם מסולקין גבוהין מן הקרקע למעלה מרגליו משמע ולרב ליכא לאוקומא כגון שסילקן ע"י אבנט כדתרצה שמואל דהא על כרחיך לרב דשני דסילוק אבנט מיגז אגיז והשתא הוו כולהו כקצרים מעיקרא:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 18b · Sefaria

    תוספות

    מסולקין כשרין הא דתניא בפ' תמיד נשחט (פסחים סה:) מדו בד כמדתו פי' הקונטרס דהיינו למצוה ולא לעכב:

    ואידך אשר לא דריש משמע הכא דאיכא דמרבה כסות דסומא ולא מרבה בעלת חמש ומקשה ר"ת דבפ' התכלת (מנחות דף מג.) גבי פלוגתא דר' שמעון מרבי התם רבי שמעון כסות סומא מאשר תכסה ובעלת חמש מאשר ולאו פירכא היא דההיא סוגיא כמאן דמרבי הכא בעלת חמש ומיהו קשה אההיא דמנחות ולקמן בפ' בית שמאי (זבחים דף מ.) אמרינן דר"ש אשר לא דריש ויש לומר דהכי אמרינן אשר כי האי לא דריש וטובא איכא כי האי גוונא בפ' קמא דבכורות (דף ו:) דדריש ר"ש את הגמל ובפ"ק דמנחות (דף יא:) לא דריש את:

    והתניא משוחקין כשרין תימה דביומא (דף יב:) דרשינן מה ת"ל ילבש לרבות את השחקין ואמאי צריך רבוי:

    ואימא עמרא ה"ר אפרים היה מדקדק דקנבוס דתנן שילהי כלאים שמותר עם צמר אין זה מה שאנו קורין קנב"א בלע"ז מדלא פריך ואימא קנבוס שעולה בד בבד והיה אומר דקנבוס הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים והשיב לו רבינו חיים כהן דהאי דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדי כהונה אי אפשר להיות אלא מצמר ופשתים דכל בגדים האמורים בתורה סתם היינו צמר ופשתים ועוד דכל קנבוס אינו עולה בד בבד דפירש בקונטרס בד בבד קנה יחידי מכל גרעין ואין שני קנים עולים מגרעין אחד ואפשר דקנבוס אינו כן אלא כמו חיטין שכמה שבלין עולין מחיטה אחת:

    Tosafot on Zevachim 18b · Sefaria

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה פרט לכסות וכו' טלית העשויה וכ"כ רש"י שבת דף כז ע"ב ד"ה לכסות ועי' מנחות דף מ ע"ב ברש"י ד"ה ה"ג:

    Gilyon HaShas on Zevachim 18b · Sefaria

    בן יהוידע

    כְּשֶׁהֵן חוֹגְרִין, אֵין חוֹגְרִין לֹא לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶם וְלֹא לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן, אֶלָּא כְּנֶגֶד אַצִּילֵי יְדֵיהֶן (יחזקאל מד, יח). נראה לי בס"ד לזה אמר (יחזקאל מד, יח) לֹא יַחְגְּרוּ 'בַּיָּזַע' חלק התיבה לשתים וקרי בה ' ב ' יזע ' כלומר בשני מקומות אשר יזע שם שהם האחד 'לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶם' והאחד 'לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן'. ומה שאמר אִקַיֵּם בָּךְ ' וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ ' (ישעיה מט, כג) אות א' תתחלף באות ה"א באחה"ע והכי קאמר 'וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ' פירוש הווייה של אומניך תהיה על ידי מלכים נמצא ענין זה עצמו נרמז בפסוק הנזכר.

    Ben Yehoyada on Zevachim 18b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף י״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־518 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״מְטוּשְׁטָשִׁין אוֹ מְקוֹרָעִין – וְעָבַד; עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.…״

    2. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְרוּשָּׁלִין –…״

    3. קטע 38 מילים

      נפתחת ב״רַב אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה –…״

    4. קטע 428 מילים

      נפתחת ב״רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְאַרְגִּיזָא, רְמָא לֵיהּ בַּר…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא לְרַב – קַשְׁיָא! וְכִי תֵּימָא: מַאי…״

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי זֵירָא, רַב חֲדָא תָּנֵי: מְרוּשָּׁלִין…״

    7. קטע 769 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: מְרוּשָּׁלִין שֶׁלֹּא סִילְּקָן…״

    8. קטע 829 מילים

      נפתחת ב״וְתַנְיָא אִידַּךְ: ״עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ״ –…״

    9. קטע 913 מילים

      נפתחת ב״לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי; וְשָׁאנֵי…״

    10. קטע 1042 מילים

      נפתחת ב״וְאִידַּךְ, הַאי ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ מַאי עָבֵיד…״

    11. קטע 1126 מילים

      נפתחת ב״וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת כְּסוּת סוֹמֵא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת…״

    12. קטע 1210 מילים

      נפתחת ב״וְאִידַּךְ – נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אֲשֶׁר״. וְאִידַּךְ –…״

    13. קטע 1328 מילים

      נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: בַּד – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל בּוּץ;…״

    14. קטע 1432 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּשְׁלָמָא שֶׁיְּהוּ…״

    15. קטע 1539 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חוּטָן…״

    16. קטע 1617 מילים

      נפתחת ב״מִמַּאי דְּהַאי ״בַּד״ – כִּתָּנָא הוּא? אָמַר…״

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״אֵימָא עַמְרָא! עַמְרָא מִיפְּצֵל. כִּיתָּנָא נָמֵי מִיפְּצֵל!…״

    18. קטע 1816 מילים

      נפתחת ב״רָבִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל…״

    19. קטע 1960 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: וְהָא עַד…״

    20. קטע 2022 מילים

      נפתחת ב״מַאי ״לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע״? אָמַר אַבָּיֵי: לָא…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    מְטוּשְׁטָשִׁין אוֹ מְקוֹרָעִין – וְעָבַד; עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.

    אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְרוּשָּׁלִין – כְּשֵׁרִין, מְסוּלָּקִין – פְּסוּלִין. וְהָתַנְיָא מְסוּלָּקִין כְּשֵׁרִין! אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁסִּילְקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט, כָּאן דְּלֵיתְנִיהוּ מֵעִיקָּרָא כְּלָל.

    רַב אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – פְּסוּלִין.

    רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְאַרְגִּיזָא, רְמָא לֵיהּ בַּר אוּשְׁפִּיזְכָנֵיהּ: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל מְרוּשָּׁלִין כְּשֵׁרִין וּמְסוּלָּקִין פְּסוּלִין?! וְהָתַנְיָא: מְסוּלָּקִין – כְּשֵׁרִין! אֲמַר לֵיהּ: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, דְּשַׁנְּיַיהּ רָמֵי בַּר חָמָא.

    אֶלָּא לְרַב – קַשְׁיָא! וְכִי תֵּימָא: מַאי מְרוּשָּׁלִין – מְסוּלָּקִין עַל יְדֵי אַבְנֵט, וְאַבְנֵט מֵיגָז אָגֵיז; אֶלָּא מְסוּלָּקִין קַשְׁיָא!

    אָמַר רַבִּי זֵירָא, רַב חֲדָא תָּנֵי: מְרוּשָּׁלִין שֶׁסִּילְּקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט – כְּשֵׁרִין.

    אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: מְרוּשָּׁלִין שֶׁלֹּא סִילְּקָן – תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ״עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ״ – אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ – הֲרֵי בַּעֲלַת חָמֵשׁ אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אַרְבַּע? אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת בַּעֲלַת חָמֵשׁ וּלְהוֹצִיא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ? מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלַת חָמֵשׁ – שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ אַרְבַּע, וּמוֹצִיא אֲנִי בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ – שֶׁאֵין בִּכְלַל שָׁלֹשׁ אַרְבַּע.

    וְתַנְיָא אִידַּךְ: ״עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ״ – אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: יָתֵר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, וּמָר סָבַר: כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי?

    לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּרַבִּי רַחֲמָנָא: ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״.

    וְאִידַּךְ, הַאי ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״ – פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לִכְסוּת סוֹמֵא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ – הֲרֵי כְּסוּת סוֹמֵא אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״? פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה.

    וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת כְּסוּת סוֹמֵא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת לַיְלָה? מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוֹמֵא – שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים, וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה – שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים.

    וְאִידַּךְ – נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אֲשֶׁר״. וְאִידַּךְ – ״אֲשֶׁר״ לָא דָּרֵישׁ.

    תָּנוּ רַבָּנַן: בַּד – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל בּוּץ; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ שְׁזוּרִים; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה; ״בַּד״ – שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ שֶׁל חוֹל עִמָּהֶן.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּשְׁלָמָא שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ – הָא קָא מַשְׁמַע לַן: בּוּץ אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. אֶלָּא ״בַּד״ שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים – חֲדָשִׁים אִין, שְׁחָקִין לָא?! וְהָתַנְיָא: מְשׁוּחָקִין – כְּשֵׁרִים!

    אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה?! ״בַּד״ – חַד חַד לְחוֹדֵיהּ מַשְׁמַע! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: בְּגָדִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ״בַּד״ – צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ, חֲדָשִׁים, שְׁזוּרִין, שֶׁיְּהֵא חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה; יֵשׁ מֵהֶן לְמִצְוָה, יֵשׁ מֵהֶן לְעַכֵּב.

    מִמַּאי דְּהַאי ״בַּד״ – כִּתָּנָא הוּא? אָמַר רַבִּי יוֹסֵף בְּרַבִּי חֲנִינָא: דָּבָר הָעוֹלֶה מִן הַקַּרְקַע בַּד בְּבַד.

    אֵימָא עַמְרָא! עַמְרָא מִיפְּצֵל. כִּיתָּנָא נָמֵי מִיפְּצֵל! עַל יְדֵי לָקוּתָא מִיפְּצֵיל.

    רָבִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם, וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מׇתְנֵיהֶם, לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע״.

    אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: וְהָא עַד דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל – מְנָלַן? וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה – מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ: ״כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי״; עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל מְנָלַן? אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ – וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכֵיהּ אַקְּרָא; הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ כּוּ׳.

    מַאי ״לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע״? אָמַר אַבָּיֵי: לָא יַחְגְּרוּ בִּמְקוֹם שֶׁמְּזִיעִין. כִּדְתַנְיָא: כְּשֶׁהֵם חוֹגְרִין, אֵין חוֹגְרִין לֹא לְמַטָּה מִמׇּתְנֵיהֶן, וְלֹא לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן, אֶלָּא