דף ביאור
מסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳פרק 2 כל הזבחים שקבלו דמן
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳
מסכת זבחים דף י״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־518 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מְטוּשְׁטָשִׁין אוֹ מְקוֹרָעִין – וְעָבַד; עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְרוּשָּׁלִין – כְּשֵׁרִין, מְסוּלָּקִין – פְּסוּלִין. וְהָתַנְיָא מְסוּלָּקִין כְּשֵׁרִין! אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁסִּילְקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט, כָּאן דְּלֵיתְנִיהוּ מֵעִיקָּרָא כְּלָל.
רַב אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – פְּסוּלִין.
רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְאַרְגִּיזָא, רְמָא לֵיהּ בַּר אוּשְׁפִּיזְכָנֵיהּ: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל מְרוּשָּׁלִין כְּשֵׁרִין וּמְסוּלָּקִין פְּסוּלִין?! וְהָתַנְיָא: מְסוּלָּקִין – כְּשֵׁרִין! אֲמַר לֵיהּ: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, דְּשַׁנְּיַיהּ רָמֵי בַּר חָמָא.
אֶלָּא לְרַב – קַשְׁיָא! וְכִי תֵּימָא: מַאי מְרוּשָּׁלִין – מְסוּלָּקִין עַל יְדֵי אַבְנֵט, וְאַבְנֵט מֵיגָז אָגֵיז; אֶלָּא מְסוּלָּקִין קַשְׁיָא!
אָמַר רַבִּי זֵירָא, רַב חֲדָא תָּנֵי: מְרוּשָּׁלִין שֶׁסִּילְּקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט – כְּשֵׁרִין.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: מְרוּשָּׁלִין שֶׁלֹּא סִילְּקָן – תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ״עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ״ – אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ – הֲרֵי בַּעֲלַת חָמֵשׁ אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אַרְבַּע? אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת בַּעֲלַת חָמֵשׁ וּלְהוֹצִיא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ? מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלַת חָמֵשׁ – שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ אַרְבַּע, וּמוֹצִיא אֲנִי בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ – שֶׁאֵין בִּכְלַל שָׁלֹשׁ אַרְבַּע.
וְתַנְיָא אִידַּךְ: ״עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ״ – אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: יָתֵר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, וּמָר סָבַר: כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי?
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּרַבִּי רַחֲמָנָא: ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״.
וְאִידַּךְ, הַאי ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״ – פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לִכְסוּת סוֹמֵא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ – הֲרֵי כְּסוּת סוֹמֵא אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״? פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה.
וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת כְּסוּת סוֹמֵא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת לַיְלָה? מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוֹמֵא – שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים, וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה – שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים.
וְאִידַּךְ – נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אֲשֶׁר״. וְאִידַּךְ – ״אֲשֶׁר״ לָא דָּרֵישׁ.
תָּנוּ רַבָּנַן: בַּד – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל בּוּץ; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ שְׁזוּרִים; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה; ״בַּד״ – שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ שֶׁל חוֹל עִמָּהֶן.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּשְׁלָמָא שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ – הָא קָא מַשְׁמַע לַן: בּוּץ אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. אֶלָּא ״בַּד״ שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים – חֲדָשִׁים אִין, שְׁחָקִין לָא?! וְהָתַנְיָא: מְשׁוּחָקִין – כְּשֵׁרִים!
אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה?! ״בַּד״ – חַד חַד לְחוֹדֵיהּ מַשְׁמַע! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: בְּגָדִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ״בַּד״ – צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ, חֲדָשִׁים, שְׁזוּרִין, שֶׁיְּהֵא חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה; יֵשׁ מֵהֶן לְמִצְוָה, יֵשׁ מֵהֶן לְעַכֵּב.
מִמַּאי דְּהַאי ״בַּד״ – כִּתָּנָא הוּא? אָמַר רַבִּי יוֹסֵף בְּרַבִּי חֲנִינָא: דָּבָר הָעוֹלֶה מִן הַקַּרְקַע בַּד בְּבַד.
אֵימָא עַמְרָא! עַמְרָא מִיפְּצֵל. כִּיתָּנָא נָמֵי מִיפְּצֵל! עַל יְדֵי לָקוּתָא מִיפְּצֵיל.
רָבִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם, וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מׇתְנֵיהֶם, לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע״.
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: וְהָא עַד דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל – מְנָלַן? וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה – מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ: ״כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי״; עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל מְנָלַן? אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ – וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכֵיהּ אַקְּרָא; הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ כּוּ׳.
מַאי ״לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע״? אָמַר אַבָּיֵי: לָא יַחְגְּרוּ בִּמְקוֹם שֶׁמְּזִיעִין. כִּדְתַנְיָא: כְּשֶׁהֵם חוֹגְרִין, אֵין חוֹגְרִין לֹא לְמַטָּה מִמׇּתְנֵיהֶן, וְלֹא לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן, אֶלָּא