דף ביאור
מסכת זבחים דף ק״ה עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ק״ה עמוד א׳
מסכת זבחים דף ק״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־329 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
או דלמא בתר בהמה דמיחבר בה והיכא דאיתא שדינן לה ואע"ג דלאו רובא דבהמה היא אלא פלגא וליכא למימר כדאמרן לעיל שבקינן רובא דבהמה אפילו הכי כיון דאין האבר נתוק לא אזלינן ביה בתר רובא ולא הויא יציאה ואם נטמא הפר שורפו בפנים:
מתני לה להך בעיא ברובא דמניינא דגברי:
שיצאו וחזרו מהו קס"ד לענין טומאת בגדים של אלו שהוציאום קמיבעיא ליה:
איטמו להו בגדיהם:
כיון דהדור הדור והוו להו כמי שלא יצאו:
הנך דאיכא גוואי נמי נטמאו דהא יציאה לענין טומאת בגדים בפרים כתיבא יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו וגו' ומיניה ילפינן לקמן בפירקין (זבחים דף קה:) לומר לך כיון שיצא הפר חוץ למחנה אחת מטמא בגדים אע"פ דלא נפוק גברי נטמאו אלא לאו משום דאמר דאי הדר הדור וכל שכן אלו שמוחזרים ועומדין שהרי לא יצאו:
אמר רבא ותסברא דהך דקמייתי ראיה מילתא היא:
הא בעינן ואחר יבא אל המחנה אלמא קרא בדנפיק לבראי קאי דכל כמה דלא נפק לא קרינא ביה ואחר יבא וכיון דלא קרינא ביה ואחר יבא לא קרינא ביה יכבס בגדיו:
ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 105a · Sefaria
תוספות
או דלמא בתר בהמה אזלינן תימה אם הבהמה בפנים פשיטא דגברי טהורים כדמוכח כולה שמעתין ויש לומר דה"ק בתר בהמה דוקא אזלינן בתר רובא אבל בגברי לא:
או דלמא כיון דהדור הדור פי' בקונטרס דמבעיא ליה לענין טומאת בגדים של אלו שהוציאו וקשה אטו מחיצות עזרה מקום טהרה דכיון שנטמאו מי יטהרם ונראה לפרש דמבעיא ליה לענין הנוגע בפנים דדלמא כיון דיצאו בחוץ אע"ג דחזרו הנוגע בפנים טמא ומסיק דמיבעיא ליה כיון דנקטי בבקולסי ומיירי בעומד בחוץ ואוחז במקלות להוציאם לאחר שיחזרו כדפירש בקונטרס. הג"ה:
פרים הנשרפים שיצאו הפרים והאנשים וחזרו הפרים וגברי מהו פשיטא האנשים וגם בגדים שהיו עליהם טמאים ובחזרתן לא נטהרו אלא אם אנשים אחרים נכנסו בעזרה ויתעסקו בהוצאתן או הראשונים לבשו בגדים אחרים מי הוו טמאים בעסק זה קודם שיצאו חוץ לעזרה כיון שיצאו הפרים כבר חשוב כאילו מוציאים אותם מפתח עזרה ולחוץ וקאמר מי תלי מילתא בהוצאת הפר לבדו אע"פ שלא יצאו האנשים א"כ גבי סובלין אותן במוטות כיון שיצא הפר ולכך נטמאו הראשונים אם כן גם דגואי נטמאו ותסברא שיהא תלוי ביציאת הפר לבדו והא בעינן ואחר יבא אל המחנה אלא פשיטא דבעיא גם שיצאו האנשים עם הפרים ולכך דגואי לא מטמאי וגם בבעיא דילך אנשים אחרים שמעולם לא יצאו פשיטא דטהורין או גברי קדמאי אם לבשו בגדים אחרים אלא רבי אלעזר הכי בעי דנקטי בבקולסי שהפרים יצאו וחזרו אנשים אחרים ועמדו חוץ לעזרה ומוציאין הפרים שבתוך העזרה במקלות מי אמרינן כיון שהפרים כבר יצאו והאנשים עומדים בחוץ חשוב כאילו מוציאין אותן מפתח עזרה ולחוץ וטמאין או חשוב כאילו לא יצאו הפרים מעולם לחוץ וטהורים אבל אם נכנסו בפנים גברי חדשים או הראשונים בבגדים חדשים כיון שמעולם אלו לא יצאו פשיטא דטהורים אע"פ שיצאו כבר הפרים: מה שבפנים אינו מבואר וזה עיקר. ברוך ד"ך:
מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי או לא וא"ת אי מטמאו בפנים אם כן יטמאו את האימורים ויש לומר דמחוסר חתיכה פשיטא דהוי כמחוסר מעשה ולא תטמאו בשעת פרישתן דמיירי בניתזין בעל כרחו ובירושלמי גרסינן בסוף פרק שני שעירים רבי אליעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפים מהו שיטמאו בגדים בלא הכשר ובלא טומאה מפני שסופן לטמאות טומאה חמורה השיב רבי שמואל קפודקיא מעתה יטמאו אימורים אלא כשפרשו ואפילו תימא דלא פירשו כהדא אין מי חטאת מטמאין דבר לחזור ולטמאות ממנו:
Tosafot on Zevachim 105a · Sefaria
גליון הש"ס
גמ' צריכין הכשר טומאה עיין בב"ק דף טז ע"א תוס' ד"ה פרה:
Gilyon HaShas on Zevachim 105a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ק״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־329 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 115 מילים
נפתחת ב״בָּתַר רוֹב אֵבֶר שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְהָא נְפַק…״
- קטע 228 מילים
נפתחת ב״רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מַתְנֵי לַהּ בְּגַבְרֵי,…״
- קטע 322 מילים
נפתחת ב״בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁיָּצְאוּ…״
- קטע 446 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, תָּא שְׁמַע:…״
- קטע 510 מילים
נפתחת ב״אָמַר רָבִינָא: וְתִסְבְּרָא?! הָא בָּעֵינָא ״וְאַחַר יָבֹא…״
- קטע 610 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הֵיכִי בָּעֵי לַהּ? כְּגוֹן…״
- קטע 742 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: פָּרִים וּפָרָה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ –…״
- קטע 817 מילים
נפתחת ב״בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר – כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי…״
- קטע 931 מילים
נפתחת ב״מָה זְרָעִים – שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה…״
- קטע 1020 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא לְרַבָּנַן – אִי אִית לְהוּ דְּתָנָא…״
- קטע 1112 מילים
נפתחת ב״כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא:…״
- קטע 1219 מילים
נפתחת ב״בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, מַהוּ…״
- קטע 139 מילים
נפתחת ב״בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר…״
- קטע 1418 מילים
נפתחת ב״בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר שְׁמוּאֵל מֵרַבִּי…״
- קטע 1526 מילים
נפתחת ב״דְּמַחֲתָא לְאַרְעָא – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; דְּנָקֵיט…״
- קטע 164 מילים
נפתחת ב״בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ:…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת זבחים דף ק״ה עמוד א׳ · קטע 8 — “…– כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:…”
- רבינא [האחרון] · אמוראים · דור שישי לאמוראים
לבריאה 4260 דור שישי לאמוראים, תלמיד חבר של רב אשי.
מקור: מסכת זבחים דף ק״ה עמוד א׳ · קטע 5 — “אָמַר רָבִינָא: וְתִסְבְּרָא?! הָא בָּעֵינָא ״וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה״,…”
לשון המקור
בָּתַר רוֹב אֵבֶר שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְהָא נְפַק לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא בָּתַר בְּהֵמָה שָׁדֵינַן לֵיהּ? תֵּיקוּ.
רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מַתְנֵי לַהּ בְּגַבְרֵי, בְּמִתְעַסְּקִין בּוֹ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וּנְפַקוּ תְּלָתָא וּפָשׁוּ לְהוּ תְּרֵי – מַאי? בָּתַר רוֹב מִתְעַסְּקִין אָזְלִינַן, אוֹ בָתַר בְּהֵמָה אָזְלִינַן? תֵּיקוּ.
בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁיָּצְאוּ וְחָזְרוּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ – אִיטַּמּוֹ לְהוּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דַּהֲדוּר הֲדוּר?
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, תָּא שְׁמַע: הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתָן בְּמוֹטוֹת, הָרִאשׁוֹנִים יָצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ – הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיָּצְאוּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ אִיטַּמּוֹ – הָנָךְ דְּאִיכָּא גַּוַּאי (לִיטָּמֵא) [לִיטַּמּוֹ]!
אָמַר רָבִינָא: וְתִסְבְּרָא?! הָא בָּעֵינָא ״וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה״, וְלֵיכָּא!
אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הֵיכִי בָּעֵי לַהּ? כְּגוֹן דִּנְקִיטִי לַהּ בְּבָקוּלְסֵי.
תָּנוּ רַבָּנַן: פָּרִים וּפָרָה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ – הַמְשַׁלֵּחַ, הַשּׂוֹרְפָן וְהַמּוֹצִיאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים; וְהֵן עַצְמָן אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים, אֲבָל מְטַמְּאִין אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּרָה וּפָרִים מְטַמְּאִין אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֵינוֹ מְטַמֵּא. שֶׁהוּא חַי, וְהַחַי אֵינוֹ מְטַמֵּא אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר – כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ״ –
מָה זְרָעִים – שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר; אַף כֹּל שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. יָצְתָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר – שֶׁסּוֹפָהּ לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר.
אֶלָּא לְרַבָּנַן – אִי אִית לְהוּ דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֲפִילּוּ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ! אִי לֵית לֵיהּ, אֲפִילּוּ פָּרָה וּפָרִים מְנָלַן?
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: צְרִיכִין הֶכְשֵׁר טוּמְאָה מִמָּקוֹם אַחֵר.
בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, מַהוּ שֶׁיְּטַמְּאוּ אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין בִּפְנִים כְּבַחוּץ? מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, אוֹ לָא?
בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר שְׁמוּאֵל מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, לְרַבִּי מֵאִיר, מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא בִּכְזַיִת?
דְּמַחֲתָא לְאַרְעָא – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; דְּנָקֵיט בְּפוּמֵּיהּ – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ: מְחוּסַּר קְרִיבָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, אוֹ לָא?
בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: