Talmud Builders

    Shabbat 149b

    Back to index

    English translation — Shabbat 149b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And according to Beit Hillel, they even violate the prohibition of interest. In Beit Hillel’s view, it is prohibited to loan or return objects without determining their monetary value, lest the object rise in value and the borrower end up returning an item that is more expensive than the one he borrowed.

    2The Gemara asks: If this is so, and one violates so many prohibitions when drawing lots, it should be prohibited to do so with one’s children and family members also. The Gemara answers: With regard to one’s children and family members, this is the reason that it is permitted: It is like the ruling that Rav Yehuda said that Rav said, for Rav Yehuda said that Rav said: It is permitted to loan to one’s children and family members with interest, in order to let them experience a taste of how difficult it is to repay a loan taken with interest. Also, in the case of family members, all the money, including the money used to repay the loan, belongs to the same person. Therefore, there is no real prohibition of interest.

    3The Gemara asks: If this is so, and everything in this case actually belongs to the father, and he uses a lottery system in order to educate his family, it should be permitted to cast lots for a big portion against a small portion also.

    4The Gemara answers: Yes, it is indeed so, and the mishna is incomplete and it teaches the following: A person may draw lots with his children and his family members at the table, and he may even do so with a large portion against a small portion. What is the reason for this? It is in accordance with the ruling that Rav Yehuda said that Rav said. Although with one’s children and family members, yes, this is permitted, with others it is not. What is the reason for this? It is in accordance with the ruling that Rav Yehuda said that Shmuel said: Raffling a large portion against a small portion is prohibited to do for other people, even on a weekday. What is the reason? Due to the prohibition against gambling with dice, which is prohibited by rabbinic law as a form of theft.

    5The mishna taught that one may draw lots for the sacrifices but not for the specific portions. This statement is not entirely clear, and the Gemara asks: What is the meaning of the phrase: But not for the specific portions? Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, said that it means: But one may not draw lots for the weekday [ ḥol ] portions on a Festival. The Gemara challenges: This is obvious. The Gemara answers: Lest you say that since the priests are naturally quarrelsome, which the Sages derive from that which is written: “Yet let no man strive, neither let any man reprove, for your people are like those that strive with the priest” (Hosea 4:4), and in order to maintain peace between them even lotteries for weekday portions were also permitted, therefore, the mishna teaches us that this is not the case.

    6Having quoted Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, the Gemara brings another teaching of this amora . And Rabbi Ya’akov, son of the daughter of Ya’akov, said: Anyone who causes another to be punished on his account, they do not bring him within the partition of the Holy One, Blessed be He, even if he is right. The Gemara asks: From where do we know this? If you say it is because of what is written in the prophecy of Micaiah, that proof can be disputed. It is written: “And the Lord said: Who will entice Ahab to go up and fall at Ramot Gilad? And one said: In this manner, and another said: In that manner. And the spirit came out and stood before the Lord and said: I will entice him. And the Lord said to it: With what? And it said: I will go out and will be a lying spirit in the mouth of all of his prophets. And He said: You shall entice him and will prevail. Go out and do this” (I Kings 22:20–22).

    7And we said: What is this spirit? Rabbi Yoḥanan said: This is the spirit of Naboth the Jezreelite, who asked to avenge his death at the hands of Ahab. And what is the meaning of the words: Go out, which God commanded him? Rav said: It means that he was given permission to entice Ahab, but God said: Leave from within My partition. Therefore, it seems that the spirit of Naboth was told to leave God’s area because it caused Ahab to be punished. The Gemara rejects this proof: But perhaps there, the reason is as it is written: “One who speaks lies shall not dwell before My eyes” (Psalms 101:7), and this is the only reason that the spirit of Naboth was removed from within God’s partition.

    8Rather, it is derived from here: “You are filled with shame instead of honor. Drink, you, and be like one who is uncircumcised, the cup of the Lord’s right hand will turn to you and filthiness shall be upon your glory” (Habakkuk 2:16). The verse is expounded: “You are filled with shame instead of honor”; this is referring to Nebuchadnezzar. “Drink, you, and be like one who is uncircumcised”; this is referring to Zedekiah, who was also punished for being the cause of Nebuchadnezzar’s punishment, as will be explained. The Gemara rejects this proof: One objection to this is that the entire verse is written about Nebuchadnezzar. And furthermore, with regard to Zedekiah, the righteous one, what could he have done to him? For Rav Yehuda said that Rav said about this matter: When that wicked man wanted to do this to that righteous man, his foreskin was stretched, as will be explained.

    9Rather, the basis for this idea is from here: “Punishment is also not good for the righteous” (Proverbs 17:26), meaning that it is not good for a righteous person to issue punishment. There is no meaning of not good other than evil. And it says: “For You are not a God that desires wickedness, evil will not dwell with You” (Psalms 5:5), meaning that You, God, are righteous and evil shall not dwell with You in Your place of dwelling. Even a righteous person who punishes someone and is called evil and cannot dwell within God’s partition.

    10The Gemara asks: From where may it be inferred that this term used in the mishna, ḥalashim , is a word for lots? As it is written: “How have you fallen from heaven, O day-star, son of the morning! How have you been cut down to the ground, casting lots [ ḥolesh ] over the nations!” (Isaiah 14:12), and Rabba bar Rav Huna said: This verse teaches us that he, Nebuchadnezzar, would cast lots [ ḥolesh ] for the royal leaders of the nations he had captured, in order to know whose day it was to service him with homosexual relations. And it is written: “All the kings of the nations, all of them sleep in glory, every one in his own house” (Isaiah 14:18). And Rabbi Yoḥanan said: The meaning of this verse is that they rested from homosexual relations.

    11And Rabbi Yoḥanan said: All of the days of the life of that wicked man, laughter could not be found in the mouth of any creature, as it is stated: “The whole earth is at rest and is quiet; they break forth into singing” (Isaiah 14:7). This proves by inference that until now there was not any song.

    12And Rabbi Yitzḥak said that Rabbi Yoḥanan said: It is prohibited even nowadays to stand in the ruins of the house of that wicked man, Nebuchadnezzar, in Babylonia, for it is stated about that place: “And demons shall dance there” (Isaiah 13:21). There is concern that one may be injured by the harmful forces there (Maharsha).

    13And Rav Yehuda said that Rav said: At the time when that wicked man, Nebuchadnezzar, wanted to do to that righteous man, Zedekiah, this act of sodomy, his foreskin was stretched three hundred cubits, and it surrounded the entire company at Nebuchadnezzar’s feast, as it is stated: “Woe to one who gives his neighbor drink, who puts your venom in and also makes him drunk so that you may look upon their nakedness. You are filled with shame instead of honor. Drink, you, and be like one who is uncircumcised [ vehe’arel ]” (Habakkuk 2:15–16). The word arel , which refers here to one who is uncircumcised and also connotes the foreskin, has a numerical value of three hundred.

    14And Rav Yehuda also said that Rav said: When that wicked man descended into Gehenna, everyone who had already descended to Gehenna trembled, and they said, referring to themselves in third person: Perhaps he is coming to rule over them; or is he coming to be weakened like them? As it is stated: “They all answer and say to you: Have you also become weak like us? Have you become like us [ eleinu nimshalta ]?” (Isaiah 14:10). The Hebrew phrase: Eleinu nimshalta , can mean: Have you become like us, or alternatively: Have you come to rule over us. A Divine Voice emerged and said: “Whom do you pass in beauty? Go down and be laid with the uncircumcised” (Ezekiel 32:19). This confirmed that Nebuchadnezzar has the same status in Gehenna as everyone else.

    15On a related note, the verse states: “And you shall take up this parable against the king of Babylonia and you shall say: How has the oppressor ceased. The exactor of gold has ceased” (Isaiah 14:4). Rav Yehuda said that Rav said: The meaning of this verse is that this nation that said:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וכדברי (בית) הללדחייש שמא יוקירו חיטי בהלואת ככרות אף משום רבית:

    בניו ובני ביתו נמיליחוש לרבית וכל הני:

    בניו ובני ביתוהסמוכים על שלחנו דכיון דהכל משלו אין כאן רבית:

    להלוותמשלו:

    להטעימן טעם רביתשידעו כמה קשה אלמא כיון דמשלו הוא אין כאן איסור רבית והלכך גבי מדה ומשקל ומנין נמי לאו קפידא הוא אלא להשוותם בלא קנאה:

    אי הכי מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמידמוקמינן טעמא לקמן משום קוביא ואפי' בחול אסור וכיון דהכל משלו אמאי אסור להטעימן טעמא קוביא בעלמא הוא:

    מאי טעמא מותרולא חייש לקוביא:

    כדרב יהודה אמר רבדלהטעימן בעלמא הוא:

    עם אחר לא כדרב יהודה אמר שמואלדכיון דמקפידין עוברין משום מדה ומשקל ומנין:

    משום קוביאדגזל הוא דאסמכתא לא קניא והא אסמכתא דסמיך על הגורל אם יפול גורל אמנה הגדולה אזכה בה ולפיכך תלה עצמו אף לגורל הקטנה על הספק ואילו יודע מתחלה שכן לא היה מתרצה:

    של חולשל קדשים של אתמול:

    כמריבי כהןככהנים אלו שהם בעלי מריבה:

    אפי' דחול נמילישתרי להו להפיס ביו"ט כי היכי דלא לינצו:

    זה בכהאני אפתנו בכה:

    שבעת קלוןבנבוכדנצר משתעי שהיה מטיל משכב זכור על המלכים וכשהגיע יומו של צדקיהו נמשכה ערלתו ג' מאות אמה והיינו שבעת קלון:

    חדא דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיבשפיר מצית לאוקמי כוליה בנבוכדנצר וה"ק שתה גם אתה כאותם שהיית מקלה אותן והערל והתערל והתגנה:

    בשעה שעשה לו כו'לקמן היא מדקאמר לאותו צדיק ש"מ אנוס היה:

    ענוש לצדיק לא טובצדיק המעניש לא טוב וכיון דאינו טוב הרי הוא רע:

    וכתיב לא יגורך רעאלמא אינו נכנס במחיצתו:

    חולש על גויםבנבוכדנצר כתיב:

    ושעירים ירקדו שםולא אנשים ובשביל הבריות מסתלקין המזיקין ונמצא מבטל גזירת המלך:

    המסיבהמלכים שהיו מסובין ויושבין לפניו:

    גם אתה חולית כמונו אלינו וגו'ביורדי גיהנם כתיב דכתיב לעיל מיניה שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך וגו':

    חולית כמונו אלינו נמשלתלשון ממשלה:

    נעמתסבור אתה להיות בנועם מן האחרים:

    שבת 149 עמוד ב

    1וכדברי (ב"ה) אף משום רבית.

    2אי הכי בניו ובני ביתו נמי! בניו ובני ביתו היינו טעמא כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית.

    3אי הכי, מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי!

    4אין ה"נ וחסורי מיחסרא והכי קתני: מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן אפי' מנה גדולה כנגד מנה קטנה. מ"ט כדרב יהודה אמר רב. עם בניו ועם בני ביתו אין, עם אחרים לא. מ"ט כדרב יהודה אמר שמואל. מנה גדולה כנגד מנה קטנה אף בחול לאחרים אסור. מ"ט משום קוביא.

    5מטילין חלשין על וכו'. מאי ״אבל לא על המנות״? א"ר יעקב בריה דבת יעקב: אבל לא על המנות של חול ביו"ט פשיטא! מהו דתימא: הואיל וכתיב ״(הושע ד״, ד) ״ועמך כמריבי כהן״, אפי' מנות דחול נמי. קמ"ל׃

    6וא"ר יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה מנלן? אילימא משום דכתיב: ״(מלכים א כב״, כ) ״ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה. ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' ויאמר אני אפתנו וגו' ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן״,׃

    7ואמרינן: מאי ״רוח״, א"ר יוחנן: זה רוחו של נבות. ומאי ״צא״ אמר רב: צא ממחיצתי. ודילמא התם היינו טעמא, דכתיב ״(תהלים קא״, ז) ״דובר שקרים לא יכון״?!

    8אלא מהכא: (חבקוק ב, טז) ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל וגו'״. ״שבעת קלון מכבוד״ זה נבוכדנצר. ״שתה גם אתה והערל״ זה צדקיה. חדא, דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב״. ועוד: צדקיה צדיקא מאי הוה ליה למיעבד ליה, דא"ר יהודה אמר רב: בשעה״ שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך וכו'.

    9אלא מהכא: (משלי יז, כו) ״גם ענוש לצדיק לא טוב״, אין ״לא טוב״ אלא רע, וכתיב: ״(תהלים ה ה) כי לא אל חפץ רשע״, אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך רע׃

    10מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורא הוא דכתיב ״(ישעיהו יד״, יב) איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים וגו' אמר רבה בר רב: הונא מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות לידע איזה בן יומו של משכב זכור וכתיב ״(ישעיהו יד״, יח) כל מלכי גוים כולם וגו' אמר רבי יוחנן שנחו ממשכב זכור׃

    11וא"ר יוחנן כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה שנאמר ״(ישעיהו יד״, ז) נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה מכלל דעד השתא לא הוה רנה׃

    12ואמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן אסור לעמוד בביתו של אותו רשע שנא' (ישעיהו יג, כא) ושעירים ירקדו שם׃

    13ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך נמשכה ערלתו שלש מאות אמה והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה שנאמר ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל ערל בגימטריא שלש מאות הוי״׃

    14ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם אמרו שמא למשול עליהם הוא בא או ליחלות כמותם הוא בא שנאמר ״(ישעיהו יד״, י) גם אתה חולית כמונו אלינו נמשלת יצאתה ב"ק ואמרה (יחזקאל לב, יט) ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים׃

    15(ישעיהו יד, ד) איך שבת נוגש שבתה מדהבה א"ר יהודה אמר רב שבתה אומה זו שאמרה׃

    Tosafot

    מאי טעמא משום קוביאהיינו כרבי יהודה בשם רבי טרפון דאמר אין אחד מהן נזיר שלא נתנה נזירות אלא להפלאה וסבירא ליה דלא מחית אינש לספיקא ולית הלכתא הכי אלא כאידך דר' יהודה כדפסקינן בסנהדרין בפרק זה בורר (סנהדרין דף כה. ושם). מ"ר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    פרק שואלוכדברי הלל אף משום ריבית הוא שהוקדם זכרו בראש הפרק (דף קמח) וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקרו חטים או יוזלו ונמצאו באות לידי ריבית ועיקר זה במשנה בפרק אי זהו נשך (דף עה):

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 149b

    Shabbat 149b. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 513 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וכדברי (בית) הלל דחייש שמא יוקירו חיטי בהלואת ככרות אף משום רבית:

    בניו ובני ביתו נמי ליחוש לרבית וכל הני:

    בניו ובני ביתו הסמוכים על שלחנו דכיון דהכל משלו אין כאן רבית:

    להלוות משלו:

    להטעימן טעם רבית שידעו כמה קשה אלמא כיון דמשלו הוא אין כאן איסור רבית והלכך גבי מדה ומשקל ומנין נמי לאו קפידא הוא אלא להשוותם בלא קנאה:

    אי הכי מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי דמוקמינן טעמא לקמן משום קוביא ואפי' בחול אסור וכיון דהכל משלו אמאי אסור להטעימן טעמא קוביא בעלמא הוא:

    מאי טעמא מותר ולא חייש לקוביא:

    כדרב יהודה אמר רב דלהטעימן בעלמא הוא:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 149b · Sefaria

    Tosafot

    מאי טעמא משום קוביא היינו כרבי יהודה בשם רבי טרפון דאמר אין אחד מהן נזיר שלא נתנה נזירות אלא להפלאה וסבירא ליה דלא מחית אינש לספיקא ולית הלכתא הכי אלא כאידך דר' יהודה כדפסקינן בסנהדרין בפרק זה בורר (סנהדרין דף כה. ושם). מ"ר:

    Tosafot on Shabbat 149b · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    פרק שואל וכדברי הלל אף משום ריבית הוא שהוקדם זכרו בראש הפרק (דף קמח) וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקרו חטים או יוזלו ונמצאו באות לידי ריבית ועיקר זה במשנה בפרק אי זהו נשך (דף עה):

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 149b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    בניו ובני ביתו אין אחרים לא משמיה דר' יהודה אמר שמואל דאמר בני חבורה המקפידין זה על זה פי' שמדקדקין זה על זה שאומר אחד לחבירו המנה שלך שלקחתה גדולה תן לי אני כמותה והוא שוקלה בידו. ואם היה דג אומר לו לקחת דג או כדומה לו שהוא ארוך זרת צריך לתת לו (שמדתו) [תמורתו] זרת דגים או קישואין או אבטיחים וכדומה להן ואם היו אגוזים ושקדים וכדומה להן אומר לקחת עשרים או אומר לו בעת (שניטלו) [נוטלו] המתן עד שאשקול המנה ועד שאמדוד אורך הדגים והקישואים ואמנה הביצים והאגוזים והשקדים שאתה נוטל שאטול גם במשקלם וכמדתם וכמניינם. וכדברי ב"ה שאומרים לא תלוה אשה מחברתה ככרות כו':

    ומטילין חלשים כו' פירוש מטילין גורלות אבל לא על המנות אוקמוה על המנות של חול ביו"ט:

    נבוכדנאצר אנס צדקיהו בעברה וכיון שנענש נ"נ ע"י צדקיהו נענש גם הוא שנאמר שבעת קלון מכבוד זה נבוכדנאצר שתה גם אתה והערל זה צדקיהו ואמרינן האי קרא כוליה בנ"נ כתיב ועוד צדקיהו צדיקא מאי הוה ליה למעבד.

    אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעשה אותו רשע לאותו צדיק כן נמשכה ערלתו וכו':

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 149b · Sefaria

    Rashba

    הא דאמרינן מפיס אדם עם בניו כו'. כתב הראב"ד ז"ל דלית הלכתא הכי, אלא אפילו עם בניו אסור, ואפילו בחול משום קוביא ומאי דשרינן הכא מטעמיה דר"י אמר רב דאמר מותר אדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית, הא אמרינן התם דאין הלכתא כותיה משום דלמא אתי למסרך.

    Rashba on Shabbat 149b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בא"ד דהא רישא באין מקפידין איירי דקתני שואל דאילו למקפידין אסרינן שאלה לפי מה שפי' כו' עכ"ל אין זה מפורש בדבריהם אבל ר"ל לפי מה שפירש דאיסור מדה ומשקל ומנין דנקט דלא הוה אלא למקפידין ולא לשאר בני אדם ע"כ אית לן לפרושי נמי משום לוין ופורעין דלא הוה איסור אלא למקפידין והיינו שאלה דשרי לשאר בני אדם אסור למקפידין משום לוין ופורעין לשאר אדם וכן וכדברי הלל אף משום רבית דלא הוה אסור לשאר אדם וזה שדקדקו לפרש באידך פירושא דמשום לוין ופורעין גופיה קאמר ובשאר אדם נמי אסור אבל שאלה למקפידין נמי שרי ורישא דמתניתין נמי סתמא במקפידין כמ"ש לקמן לההוא פירושא ודו"ק:

    בא"ד דכשלוין זה מזה כבר באין לידי רבית כו' וכיון שאינו מוחל הוי רבית כו' עכ"ל דלפירוש ראשון לא הוי זה רבית אלא דגזרו לאסור במקפידין כדי שלא יבא לידי רבית גמור דומיא דכל אינך איסורי דנקט אבל לפי' שני דהכא בכל הנך איסורי גופה דאיסורא נינהו ובכל אדם נמי אסור צ"ל דדומיא דהכא שזה גופיה בא לידי רבית כגון שמקפיד ואינו מוחל וכל סתם בני אדם דלאו חברים כגון שכנים נמי לא מחלי בכה"ג אבל שאר בני אדם מחלי היינו חברים אין מקפידים מסתמא ולא אשמועינן עצה טובה אלא בחברים שידוע לנו שמקפידין ודו"ק:

    בא"ד ומה שדברו כאן על מקפידין לא אמרינן אלא גבי חבורה שרגילים כו' עכ"ל נ"ל דברים אלו מקומן כאן והוא קושיא לפ"ז כמ"ש התוס' ס"פ איזהו נשך כיון דסתם בני אדם מקפידין אמאי נקט שמואל בני חבורה המקפידין ולא נקט סתם ב"א דנקט בני חבורה שרגילות כו' עכ"ל ע"ש באורך וע"פ דבריהם שם תפרש דבריהם דהכא גבי חבורה אשמועינן עצה טובה שלא ישתתף עמו דמתוך שרגילין לישאל זה מזה אף בחול יבא לידי איסור משא"כ בשכנים לא שייך למימר בהו עצה טובה כיון שאין רגילין לישאל מהן מיהו לשון התוס' דהכא קצת מגומגם שכתבו אבל שכנים שאינם תדירים כל כך לישאל זה מזה מותרים כו' דהא ודאי בשכנים סתם המקפידין נמי איסורא איכא לישאל מהן לפי פירוש שני וי"ל ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Shabbat 149b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' כל שחבירו נענש על ידו עי' ב"ב דף כב ע"א תוס' ד"ה אנא ענשתיה:

    Gilyon HaShas on Shabbat 149b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    כָּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. נראה לי בס"ד הכונה על עולם היצירה שהיא בסוד וא"ו דשמא קדישא, אלא ישאר בעשיה שהיא בסוד ה"א אחרונה שה"ס [שהוא סוד] מלכות ודו"ק.

    שֶׁהָיָה מַטִּל פּוּר עַל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, לֵידַע אֵי זֶה בֶּן יוֹמוֹ שֶׁל מִשְׁכַּב זָכוּר. נראה לי בס"ד היה מתכוין בהטלת הגורל לעשות פרסום ואמבוהא לדבר הרע והמאוס הזה כאלו הוא עושה דבר ההגון לו, ואפשר כי היה בועל ונבעל ולכך היה מטיל גורל על אותם הבועלים אותו לידע יומו, וכל זה הוא מתוקף הטומאה שלו. ובזה פרשתי בס"ד הטעם שהיה אותו רשע אוכל ארנבת, ולא עוד אלא שהיה אוכל אותה חיה, כמה שנאמר בגמרא דנדרים (דף סה) שצדקיה המלך ע"ה ראה ופרסם קלונו עיין שם, והיינו כי איתא בשער הגלגולים לרבינו האר"י ז"ל שהחוטא במשכב זכור יתגלגל בשפן או בארנבת עיין שם, ולכך אותו רשע מרוב דבקותו בטומאת עון זה של משכב זכור היה אוכל הארנבת המוכנת לגלגול עון זה כשהיא חיה שהיא אכילה משונה.

    בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ, נִמְשְׁכָה עָרְלָתוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה. נראה לי בס"ד טעם למספר כמנין יֵצֶר [300], וכמנין אותיות 'קר' דזיופא דסטרא אחרא כנזכר בזוהר הקדוש. ועוד נראה לי בזה דכתב מהרד"ף ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל ד נ בוכדנצר היה גלגול נ מרוד עיין שם, ונראה לי לכן שניהם ראשיהם שוה שהוא נו"ן המורה על 'נפילה' ולכן נמשכה ש' אמה כמנין נִמְרוֹד [300]. ונראה לי כי ראש שמו נו"ן מורה על נפילה ראשונה שנהפך לבהמה, ואחר נו"ן [נ בוכד נצר] יש אותיות כָּבוֹד, ירמוז על כבוד שהיה לו אחר נפילה זו שרכב על ארי וקשר לו תנין בראשו, וכמו שנאמר (דניאל ד, לג) וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי. ואחר אותיות כָּבוֹד [נבוכד נצר ] יש אותיות נצר ירמוז על מפלתו האחרונה, דאחר שמת בכ"ה לחודש ונקבר בכ"ו לחודש אז אויל מרודך בנו בכ"ז לחודש הוציאו מקברו לקיים מה שנאמר (ישעיהו יד, יט) וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב, כמו שכתב רש"י ז"ל בסוף מלכים, וזהו רמז אותיות נֵצֶר הנשארים בשמו שהושלך כְּנֵצֶר נִתְעָב.

    שֶׁמָּא לִמְשֹׁל עָלֵינוּ הוּא בָּא נראה לי בס"ד אותם שרעשו בגיהנם בבואו הם אותם הגויים שהיה מתעסק עמהם במשכב זכור שמתו קודם ממנו וירדו לגיהנם, ובראותם שבא במחיצתם אמרו שמא למשול בם בא או ליחלש כמותם? כי ידוע מעובדא דאיתא בסדר אליהו זוטא (פרק ח) שהמתעסקים בעבירה זו כל אחד ילקט עצים לשרוף חבירו, וזה הנשרף חוזר לקדמותו ומלקט לשרוף לאותו שליקט בשבילו, וכן על זה הדרך, כי אף על פי שיש בגיהנם אש כך נגזר עליהם כנזכר שם, ולכן גם אלו חשבו שמא בא בשביל כך לעשות להם אש והם יעשו לו גם כן אש כהך עובדא.

    Ben Yehoyada on Shabbat 149b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 149, Amud Bet, about 513 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 15 words

      Opens “וכדברי (ב"ה) אף משום רבית.…”

    2. Segment 230 words

      Opens “אי הכי בניו ובני ביתו נמי! בניו…”

      Named: רב יהודה.

    3. Segment 38 words

      Opens “אי הכי, מנה גדולה כנגד מנה קטנה…”

    4. Segment 452 words

      Opens “אין ה"נ וחסורי מיחסרא והכי קתני: מפיס…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    5. Segment 537 words

      Opens “מטילין חלשין על וכו'. מאי ״אבל לא…”

    6. Segment 664 words

      Opens “וא"ר יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו…”

    7. Segment 727 words

      Opens “ואמרינן: מאי ״רוח״, א"ר יוחנן: זה רוחו…”

    8. Segment 850 words

      Opens “אלא מהכא: (חבקוק ב, טז) ״שבעת קלון…”

    9. Segment 935 words

      Opens “אלא מהכא: (משלי יז, כו) ״גם ענוש…”

    10. Segment 1057 words

      Opens “מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורא הוא…”

      Named: רבי יוחנן, רבה.

    11. Segment 1129 words

      Opens “וא"ר יוחנן כל ימיו של אותו רשע…”

    12. Segment 1219 words

      Opens “ואמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן אסור…”

    13. Segment 1337 words

      Opens “ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש…”

      Named: רב יהודה, רב בשעה.

    14. Segment 1447 words

      Opens “ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שירד…”

      Named: רב יהודה, רב בשעה.

    15. Segment 1516 words

      Opens “(ישעיהו יד, ד) איך שבת נוגש שבתה…”

      Named: רב שבתה.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Shabbat 149b · Segment 7 — “ואמרינן: מאי ״רוח״, א"ר יוחנן: זה רוחו של נבות.

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Shabbat 149b · Segment 4 — “…כדרב יהודה אמר שמואל. מנה גדולה כנגד מנה קטנה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 149b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026