Talmud Builders

    Shabbat 110b

    Back to index

    English translation — Shabbat 110b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1vessels full of Persian onions, and boil them in wine, and give it to her to drink. And we say to her: Stop emitting your discharge. And if that is not effective, seat her at a crossroads, and she should take a cup of wine in her hand, and let a person come from behind her and frighten her and say to her: Stop emitting your discharge. And if this is also not effective, bring her a fistful [ buna ] of cumin, and a fistful of saffron, and a fistful of fenugreek, and cook them in wine, and give it to her to drink, and say to her: Stop emitting your discharge. And if this is not effective, let one bring sixty barrel seals, soak them, and then spread it on her and say to her: Stop emitting your discharge. And if this is also does not effective, let one bring pashtina , a type of grass, boil it in wine, and then spread it on her and say to her: Stop emitting your discharge. And if this is not effective, let one bring a thistle that grows on Roman thorns and burn it, and place its ashes in rags from linen clothing in the summer and in rags from cotton clothing in the winter.

    2And if this is not effective, let one dig seven pits and burn young grape shoots in them from vines that are orla , and place a cup of wine in her hand and raise her up from that pit and sit her in another pit, and raise her from that pit and sit her in this pit, and raise her from that pit and sit her in this other pit. And each and every time say to her: Stop emitting your discharge. And if this is not effective, let one bring fine flour and place it on the bottom half of her body and say to her: Stop emitting your discharge. And if this is not effective, let one bring an ostrich egg and burn it, and place its ashes in linen rags during the summer, and in cotton rags during the winter. And if this is also not effective, let one open a barrel of wine for her, and let her drink it. And if this is not effective, let one hold a barley grain that is found in the dung of a white donkey. If she holds it for one day her discharge will cease for two days; and if she holds it for two days it will cease for three days, and if she holds it for three days it will cease forever.

    3The Gemara states: For jaundice, one should drink two of the three ingredients mentioned together with beer, and one becomes sterile from it. The Gemara continues to discuss this remedy: And if one does not have these ingredients, i.e., Alexandrian gum, saffron, and alum, or if the remedy did not work, let one bring the head of a salted shibuta fish and boil it in beer and drink it. And if this is not effective, let one bring grasshopper brine and drink it. And if one does not have grasshopper brine, let one bring brine of small birds, and enter the bathhouse, and smear himself with it. And if there is no bathhouse, have him stand between the oven and the wall and sweat out his disease. Rabbi Yoḥanan said: One who seeks to warm this patient up should wrap him tightly in his sheet. Rav Aḥa bar Yosef was sick with this disease, and Rav Kahana performed this remedy for him and he was healed.

    4The Gemara continues: And if this remedy is not effective, let one bring three vessels of Persian dates, and three vessels of dripping wax [ kira ], and three vessels of red aloe, and boil them in beer and drink it. And if this remedy is not effective, let one bring a donkey foal, and shave the middle of its head, and let blood from the donkey’s forehead, and place it on his own head. And he should take care not to let the blood enter his eyes lest it blind him. And if this is not effective, let one bring a pickled ram’s head and boil it in beer and drink it. And if this is not effective, let him bring a striped something else, i.e., a pig, and tear it open and place it on his heart. And if this is not effective, let him bring leeks from the middle of the row, which are very sharp.

    5It is reported that a certain Arab was sick with jaundice. He said to the gardener: Take my cloak and give me a row of leeks in exchange. The gardener gave him the row and he ate it. The Arab said to the gardener: Lend me your cloak and I will sleep in it for a short while. The gardener gave it to him and he wrapped himself in it and slept. When he got hot and stood up pieces fell from the cloak bit by bit because the cloak had become very hot from the Arab’s sweat. The Arab tricked the gardener, who ultimately received nothing.

    6The Gemara discussed the remedy for jaundice, saying that one should drink two of the ingredients mentioned together with beer, and one becomes sterile from it. The Gemara asks: And is it permitted to cause sterility? Wasn’t it taught in a baraita : From where is it derived that castration of a man is prohibited? The verse states: “Those whose testicles are bruised, or crushed, or torn, or cut, shall not be offered to the Lord, and you shall not do this in your land” (Leviticus 22:24), meaning that you shall not do it to yourselves; this is the statement of Rabbi Ḥanina. Apparently, it is prohibited to castrate a man. The Gemara answers: This prohibition applies only in a case where one intends to castrate. Here, in the cure for jaundice, the sterility happens on its own, incidental to the treatment. Proof is cited from that which Rabbi Yoḥanan said: One who seeks to castrate a rooster should remove its comb and it will become castrated on its own. Incidental castration is permitted. The Gemara rejects the proof. Didn’t Rav Ashi say: It is arrogance that it assumes when it has its comb, and when the comb is removed it becomes depressed and no longer procreates. However, it is not actually castrated. Rather, apparently this remedy for jaundice is permitted only for one who is castrated and for whom causing sterility is not a concern.

    7The Gemara asks: Didn’t Rabbi Ḥiyya bar Abba say that Rabbi Yoḥanan said:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קפזיזיכלי מחזיק ג' לוגין:

    שמכיבצלים:

    פרסאיגדולים הם:

    קום מזוביךחדלי מזוביך כמו ויעמוד השמן (מלכים ב ד):

    וליבעתהיבעתנה בלי ידיעתה פתאום:

    בונאמלא אגרוף:

    מוריקאכרכום:

    שבליתאתלתן פנגרי"ג:

    שיעי דדנאמגופת חבית:

    ולשייפיהלכשישורו במים:

    פשטינאעשב שאינו גדל בקומה אלא הולך ופשט על גבי קרקע:

    חרנוגאמין עשב הוא שגדל אצל ההיגים:

    היגתא רומיתאמין הגא הוא שנקראת רומי"ת:

    וליסבה בשחקי דכיתנאיקחו אותו האפר בבלאי בגדי פשתן בקיץ:

    דעמר גופנאקוטו"ן:

    ליכרי שב בירישבעה גומות:

    שבישתא דערלהזמורות של כרם ילדה:

    ולינקטה כסא דחמראיאחוז כוס של יין בידה ותשב על הגומא:

    ולוקמה מהאמעל גומא זו יושיבוה על זו ועל כל עמידה נימא לה קום מזוביך:

    קמחא דסמידאקמח סולת:

    וליסכהיסוכו אותה ממנו:

    דנעמיתאבת היענה:

    ליפתח לה חביתא דחמרא לשמהכלומר יין הרבה תשתה תמיד:

    שערתא דמשתכח בכפותא דכודנא חיורתישעורה הנמצאת בגללי פרדה לבנה:

    אי נקטאלה בידה חד יומא פסקה מזובה תרי יומא אית דגרס נקטה חדא נימא גרעין אחד:

    לירקונאדאמרן לעיל קומא וגביא גילא וכורכמא תרי בשיכרא ומיעקר:

    ואי לאדלית ליה אי נמי עביד ולא אהני:

    רישא דשיבוטאראש דג ששמו שיבוטא:

    דמילחאשהוא מלוח:

    מוניני דקמציציר חגבים:

    דנקירימין עופות קטנים:

    ולישייפיהישפשפוהו בו:

    בין תנור לגודאבין תנור לכותל במקום חם שיזיע ויצא החולי:

    הרוצה שיחממנולזה:

    יקנחנו בסדינויעטפנו בסדינו יפה או בסדין של חולה אחר של חולי זה:

    עבד ליה רב כהנארפואה זו של סדין:

    קירא דנישתרופישעוה הצפה ונוטפת מכוורת שנתמלאה ועודפת:

    אהלאאלויין:

    תולענאאדום:

    עילא בר חמראעייר בן אתונות:

    וליגלחהחולה:

    מציעתא דרישיהאמצעית ראשו:

    ולישבוק ליה דמא מאפותיהיקיז לעייר ממצחו:

    ולותביה ארישיהישפך הדם על התגלחת:

    ולזדהר מעיניהשלא יכנס מדם זה בעיניו:

    רישא דברחאשל איל:

    דמנח בכבשאכבוש בחומץ או בציר:

    דבר אחר חוטרנאחזיר טלוא בחברבורות מנומר:

    מכבתותא דמישרימאמצע הערוגה שהם חריפים:

    אושלן גלימיךהשאילני הטלית:

    ואיגני בהואישן בה:

    קלימעט:

    איכריך גנאנכרך בה וישן בה:

    נפל פורתא פורתאקדחה הטלית מחום שריפת החולי שיצא עם הזיעה ונפלה חתיכות דקות:

    ומי שרילשתות כוס עיקרין:

    לא תעשוקרי ביה לא תיעשו:

    ומסתרס מאליוואע"ג דסירוס אסור בידים:

    והא אמר רב אשידההוא לאו סירוס הוא אלא רמות רוחא נקיטא ליה לתרנגול ומשניטל הודו הוא מתאבל ואינו משמש אבל בסירוס אפילו ממילא אסור:

    אלא בסריסהך דשרי למישתי כוס של עיקרין במי שהוא סריס כבר עסקינן:

    שבת 110 עמוד ב

    1קפיזי שמכי פרסאי, ונישלוק בחמרא, ונשקייה, ונימא לה: קום מזוביך. ואי לא לותבה אפרשת דרכים, ולינקטה כסא דחמרא בידה, וליתי איניש מאחורה וליבעתה ולימא לה: קום מזוביך. ואי לא ליתי בונא דכמונא ובונא דמוריקא ובונא דשבלילתא ונישלוק בחמרא ונשקייה ונימא לה קום מזוביך ואי לא ליתי שיתין שיעי דדנא ולשפיה ולימא לה קום מזוביך ואי לא ליתי פשטינא ולישלוק בחמרא ולשפיה ונימא לה קום מזוביך ואי לא ליתי חרנוגא דהיגתא רומיתא וליקלי וליסבה בשחקי דכיתנא בקייטא ובשחקי דעמר גופנא בסיתוא׃

    2ואי לא ליכרי שבע בירי וליקלי בהו שבישתא ילדה דערלה ולינקטה כסא דחמרא בידה ולוקמה מהא ולותבה אהא ולוקמה מהא ולותבה אהא ואכל חדא וחדא לימא לה קום מזוביך ואי לא לייתי סמידא וליסכה מפלגא לתתאי ולימא לה קום מזוביך ואי לא ליתי ביעתא דנעמיתא וליקלי וליסבה בשחקי דכיתנא בקייטא ובשחקי דעמר גופנא בסיתוא ואי לא ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה ואי לא לנקיט שערתא דמשתכחת בכפותא דכודנא חיורא אי נקטה חד יומא פסקה תרי יומי ואי נקטה תרי יומי פסקה תלתא יומי ואי נקטה תלתא יומי פסקה לעולם:

    3לירקונא תרין בשיכרא ומעיקר ואי לא לייתי רישא דשיבוטא דמילחא ולישלוק בשיכרא ולישתי ואי לא לייתי מוניני דקמצי ואי ליכא מוניני דקמצי לייתי מוניני דנקירי וליעייליה לבי בני ולישפייה ואי ליכא בי בני לוקמיה בין תנורא לגודא אמר רבי יוחנן: הרוצה שיחממנו יקנחנו בסדינו רב אחא בר יוסף חש ביה עבד ליה רב כהנא ואיתסי׃

    4ואי לא ליתי תלתא קפיזי תמרי פרסייתא ותלתא קפיזי דקירא דנישתרופי ותלתא קפיזי אהלא תולענא ולישלוקינהו בשיכרא ולישתי ואי לא ליתי עילא בר חמרא וליגלח מציעתא דרישא ולישביק ליה דמא מאפותיה ולותביה ארישיה וליזהר מעיניה דלא ליסמי להו ואי לא ליתי רישא דברחא דמנח בכיבשא ולישלוק בשיכרא ולישתי ואי לא ליתי דבר אחר חוטרנא וליקרעיה ולותביה אליביה ואי לא ליתי כרתי מכבתותא דמישרי׃

    5ההוא טייעא דחש ביה אמר ליה לגינאי שקול גלימאי והב לי מישרא דכרתי יהיב ליה ואכלה א"ל אושלן גלימיך ואיגני ביה קלי איכרך גנא ביה כד איחמם וקם נפל פורתא פורתא מיניה:

    6לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר ומי שרי והתניא מניין לסירוס באדם שהוא אסור ת"ל (ויקרא כב, כד) ובארצכם לא תעשו בכם לא תעשו דברי ר' חנינא הני מילי היכא דקא מיכוין הכא מעצמו הוא דאמר ר' יוחנן הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתו ומסתרס מאליו והאמר רב אשי רמות רוחא הוא דנקיטא ליה אלא בסריס׃

    7והאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן׃

    Tosafot

    והתניא מניין לסירוס שהוא אסורוא"ת אפילו לא אסור סירוס תיקשי ליה דליתסר משום פריה ורביה וכ"ת משום דהוי מצי לשנויי ביש לו בנים הא משמע בסוף הבא על יבמתו (יבמות דף סה:) גבי דביתהו דר' חייא דאי הוה מיפקדה אפריה ורביה לא הוה שתיא סמא דעקרתא אע"ג דהוי לה שתי נקבות ושני זכרים משום בבקר זרע [את] זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת יא) ובאשה לא שייך סירוס אוקי במסקנא לרבי יוחנן בן ברוקה דמחייב בפריה ורביה בעקרה וזקנה ולא מוקי ביש לה בנים ויש לומר דמסירוס ניחא ליה למפרך משום דאיכא למ"ד בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סא:) כיון דקיימא פריה ורביה תו לא צריך:

    תלמוד לומר ובארצכם לא תעשומכם קא דריש והא דאמר בחגיגה (דף יד:) שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא אמר להו בארצכם לא תעשו כל שבארצכם לא תעשו התם נפקא לן מארץ כדמפרש בשאלתות דרב אחאי דהא חובת הגוף הוא מה לי בארץ מה לי בחו"ל אלא האי בארץ לכל אשר בארץ אתא והכא מכם דריש כדפי' ומה שמפרש בשאלתות דהא דאסר לשתות סמא דעקרתא היינו כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור ואע"ג דקי"ל כר"ש דשרי היינו דוקא בשבת משום דבעינן מלאכת מחשבת אבל בכל התורה כולה סבירא לן כרבי יהודה ואין נראה לר"י דבכל התורה כולה קי"ל כר"ש דשרי כדמשמע לעיל בפ' המוציא (שבת פא:) דאמרי' דרבי יוחנן סבר כסתם משנה דנזיר חופף ומפספס וכו' והיינו כרבי שמעון דשרי דבר שאינו מתכוין וכן משמע בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לד.) דשמואל סבר כר"ש בכל התורה כולה דדבר שאין מתכוין שרי גבי המקיז דם בבכור דפסק שמואל התם כר"ש דשרי להקיז ופריך עד השתא לא אשמועינן שמואל דדבר שאין מתכוין מותר דאמר רב חייא בר אשי כו' ואי יש חילוק בין שבת לדעלמא איצטריך התם שפיר לפסוק כר"ש אע"ג דכבר אשמעינן דבשבת הלכה כר"ש והכא אתיא אפילו לר' שמעון דפסיק רישיה הוא דודאי יסתרס בשתיי' כוס עיקרין:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    בגמ' דבני מערבא (הלכה ג) גרסי ר' בא שאל לרב ירמיה מה ניתני דיקלין או דקרין אמר ליה דקרין שהן דוקרין את המרה אמר ר' יונה לא מסתברא אלא דקלין שהן יוצאין מבין ב' דקלין ובסוף פ' כיצד מברכין על הפירות (שם) נמי גרסי אית תנאי תאנו מי דקרים ואית תנאי תאנו מי דקלים מאן דאמר מי דקרים שהן דוקרין את המרה ומאן דאמר מי דקלים שהן יוצאין מבין שני דקלים:

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 110b

    Shabbat 110b. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 380 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    קפזיזי כלי מחזיק ג' לוגין:

    שמכי בצלים:

    פרסאי גדולים הם:

    קום מזוביך חדלי מזוביך כמו ויעמוד השמן (מלכים ב ד):

    וליבעתה יבעתנה בלי ידיעתה פתאום:

    בונא מלא אגרוף:

    מוריקא כרכום:

    שבליתא תלתן פנגרי"ג:

    51 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 110b · Sefaria

    Tosafot

    והתניא מניין לסירוס שהוא אסור וא"ת אפילו לא אסור סירוס תיקשי ליה דליתסר משום פריה ורביה וכ"ת משום דהוי מצי לשנויי ביש לו בנים הא משמע בסוף הבא על יבמתו (יבמות דף סה:) גבי דביתהו דר' חייא דאי הוה מיפקדה אפריה ורביה לא הוה שתיא סמא דעקרתא אע"ג דהוי לה שתי נקבות ושני זכרים משום בבקר זרע [את] זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת יא) ובאשה לא שייך סירוס אוקי במסקנא לרבי יוחנן בן ברוקה דמחייב בפריה ורביה בעקרה וזקנה ולא מוקי ביש לה בנים ויש לומר דמסירוס ניחא ליה למפרך משום דאיכא למ"ד בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סא:) כיון דקיימא פריה ורביה תו לא צריך:

    תלמוד לומר ובארצכם לא תעשו מכם קא דריש והא דאמר בחגיגה (דף יד:) שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא אמר להו בארצכם לא תעשו כל שבארצכם לא תעשו התם נפקא לן מארץ כדמפרש בשאלתות דרב אחאי דהא חובת הגוף הוא מה לי בארץ מה לי בחו"ל אלא האי בארץ לכל אשר בארץ אתא והכא מכם דריש כדפי' ומה שמפרש בשאלתות דהא דאסר לשתות סמא דעקרתא היינו כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור ואע"ג דקי"ל כר"ש דשרי היינו דוקא בשבת משום דבעינן מלאכת מחשבת אבל בכל התורה כולה סבירא לן כרבי יהודה ואין נראה לר"י דבכל התורה כולה קי"ל כר"ש דשרי כדמשמע לעיל בפ' המוציא (שבת פא:) דאמרי' דרבי יוחנן סבר כסתם משנה דנזיר חופף ומפספס וכו' והיינו כרבי שמעון דשרי דבר שאינו מתכוין וכן משמע בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לד.) דשמואל סבר כר"ש בכל התורה כולה דדבר שאין מתכוין שרי גבי המקיז דם בבכור דפסק שמואל התם כר"ש דשרי להקיז ופריך עד השתא לא אשמועינן שמואל דדבר שאין מתכוין מותר דאמר רב חייא בר אשי כו' ואי יש חילוק בין שבת לדעלמא איצטריך התם שפיר לפסוק כר"ש אע"ג דכבר אשמעינן דבשבת הלכה כר"ש והכא אתיא אפילו לר' שמעון דפסיק רישיה הוא דודאי יסתרס בשתיי' כוס עיקרין:

    Tosafot on Shabbat 110b · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    בגמ' דבני מערבא (הלכה ג) גרסי ר' בא שאל לרב ירמיה מה ניתני דיקלין או דקרין אמר ליה דקרין שהן דוקרין את המרה אמר ר' יונה לא מסתברא אלא דקלין שהן יוצאין מבין ב' דקלין ובסוף פ' כיצד מברכין על הפירות (שם) נמי גרסי אית תנאי תאנו מי דקרים ואית תנאי תאנו מי דקלים מאן דאמר מי דקרים שהן דוקרין את המרה ומאן דאמר מי דקלים שהן יוצאין מבין שני דקלים:

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 110b · Sefaria

    Rashba

    הני מילי היכא דקא מכוון הכא לא מכוון כתב רב אחא בשאלתות שלו (פ' אמור סי' קה): אסור למשתא סמא דעקראתא אפילו מעלי לגופא, דכתיב (ויקרא כב, כד) ובארצכם לא תעשו. ואע"ג דלא מכוון וקיימא לן כרבי שמעון בדבר שאין מתכוון, הני מילי לענין שבת, אבל במילי דעלמא כר' יהודה קיימא לן. ולדבריו הא דקאמר הני מילי היכא דקא מכוון הכא לא מכוון, פירושו ומותר כרבי שמעון, דהא בפלוגתא דרבי שמעון ור' יהודה שייכא.

    והקשו עליו בתוס' דודאי כל מאן דאית ליה דבר שאינו מתכוון מותר בכל מילי אית ליה הכין, לא שנא שבת ולא שנא מילי דעלמא. ותדע לך מדאמר רבי יוחנן בפרק המוציא יין (שבת פא, ב) אסור לקנח בחרס בשבת, וקא מפרש עולא טעמא התם משום השרת נימין ואע"ג דלא מיכוין אסור, ואקשינן ומי אמר ר"י הכין, הא אמר ר"י הלכה כסתם משנה ותנן נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק, ומאי קושיא דלמא בעלמא אית ליה דבר שאין מתכוון מותר אבל לענין שבת לא, ובבכורות פרק כל פסולי המוקדשין (בכורות לד, א) גבי מקיז דם לבכור, אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון, ופריך אטו עד השתא לא אשמעינן שמואל דבר שאין מתכוון מותר, ואם איתא, מאי קא פריך, עד השתא אשמעינן במילי דשבת, והשתא אשמעינן אפילו בשאר מילי. ולדידי נמי קשיא, דאם איתא דהא בפלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון בדבר שאין מתכוון שייכא, כי קאמר דא"ר יוחנן הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתו, הוה ליה למימר דאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה, ותנן נזיר חופף ומפספס, ואפילו תמצי לומר דניחא לי לאתויי טפי הא דתרנגול דאיירי בסרוס ממש, אכתי מאי קא מייתי מההיא, דההיא אפילו במתכוון היא, וכדאמרינן הרוצה שיסרס תרנגול. ועוד כי דחי לה רב אשי מינה ואמר, והאמר ר' יוחנן רמות רוחא הוא דנקיט ליה, ליהדר וליתי' ראיה מאידך דרבי יוחנן, דאמר הלכה כסתם משנה ותנן נזיר חופף ומפספס. <ובתוס' אמרו דהא לאו בדרבי שמעון ורבי יהודה שייכא, דבהא אפילו רבי שמעון מודה בה משום דפסיק רישיה ולא ימות הוא, ואפילו לפירוש הערוך (ערך פסק) דאמר דאפילו בפסיק רישיה פליג רבי שמעון בכל שאינו נהנה ממנו, וכדמוכח ההיא דלעיל דריש פרק הבונה (לעיל שבת קג, א) גבי תולש עולשין, דאקשינן והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות, ופרקינן התם דעביד בארעא דלאו דידיה, איכא למימר דהני מילי לענין שבת משום דכתיב ביה מלאכת מחשבת, אבל במילי דעלמא כל שפסיק רישיה ולא ימות מודה ביה רבי שמעון. ותדע לך מדפריך תלמודא בזבחים בפרק כל התדיר (זבחים צא, ב) גבי מתנדב יין מזלפו על גבי האשים, והא מכבה, ואע"ג דהתם לא מכוון לכבוי ולא ניחא ליה. ומכל מקום אכתי קשיא לי, מאי קא מייתי מדרבי יוחנן דאמר הרוצה שיסרס תרנגול דהתם הא מכוון. ויש לומר דלרבותא נקטיה דאיהו סבירא ליה דלא אסרה תורה אלא בנוגע ממש במקום סירוס, וכדכתיב (ויקרא כג, כד) ומעוך וכתות ונתוק וכרות, אבל בשאינו נוגע באבר עצמו מותר וכדבר דאתי ממילא היא, והיינו דקאמר הני מילי היכא דקא מכוון ליגע באבר אבל היכא דלא מכוון ליגע באבר עצמו לא כדר"י ואף על גב דמתכוון לסרוסי וכל שכן הכא דלא מכוון.

    Rashba on Shabbat 110b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה והתניא כו' ובאשה דלא שייך סירוס אוקי כו' בעקרה וזקנה ולא מוקי ביש לה כו' עכ"ל וה"ה דמדברי המקשה דפריך ולריב"ב כו' ה"מ לאוכוחי כן דכיון דלא פריך הכא מפריה ורביה משום דאיכא לשנויי ביש לו בנים מאי פריך לרבי יוחנן בן ברוקא הא איכא לאוקמא נמי ביש לו בנים ויש ליישב דהמקשה לקמן ודאי כיון דלית ליה לאקשויי מסירוס גבי אשה מקשה מפריה ורביה ומהדר לאוקמא אפילו באין לה בנים אבל הכא גבי זכר ניחא ליה לאקשויי מסירוס ואפי' ביש לו בנים ומיהו מדברי המתרץ לקמן הוכיחו שפיר כיון דמוקי לה דדוקא בעקרה וזקנה ה"נ ה"ל לאוקמא דלא איירי אלא ביש לו בנים ועוד נכתוב לקמן ישוב לזה בפשיטות טפי ודו"ק:

    בד"ה ת"ל כו' דשמואל סבר כר"ש כו' דפסיק שמואל התם כר"ש דשרי להקיז ופריך עד השתא כו' עכ"ל מהא דפסיק שמואל כר"ש דשרי להקיז מוכח שפיר דס"ל כר"ש בכל התורה דדבר שאין מתכוין שרי אלא שהביאו גם ראיה ומסתמא דתלמודא דאינו מחלק בין שבת לדעלמא מדפריך עד השתא לא כו' וכן הוא הראיה ברא"ש מסתמא דתלמודא דפריך עד השתא כו' וק"ל:

    Chidushei Halachot on Shabbat 110b · Sefaria

    Maharam

    בתוס' ד"ה ת"ל וכו' מה לי בארץ מה לי בחו"ל אלא האי בארץ וכו' כצ"ל:

    Maharam on Shabbat 110b · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    בר"ן ד"ה אלא, ואפילו לר' נתן בעל הערוך כו', אבל באיסורים דעלמא כו'. תמוה לי, הא הר"ן שם ע"ב הביא דברי הערוך שהביא ראי' ממוכרי כסות, והא מזה מוכח דבכל איסורים הכי הוא, וצע"ג:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Shabbat 110b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 110, Amud Bet, about 380 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 180 words

      Opens “קפיזי שמכי פרסאי, ונישלוק בחמרא, ונשקייה, ונימא…”

    2. Segment 289 words

      Opens “ואי לא ליכרי שבע בירי וליקלי בהו…”

    3. Segment 355 words

      Opens “לירקונא תרין בשיכרא ומעיקר ואי לא לייתי…”

      Named: רבי יוחנן, רב אחא בר יוסף, רב כהנא.

    4. Segment 463 words

      Opens “ואי לא ליתי תלתא קפיזי תמרי פרסייתא…”

    5. Segment 532 words

      Opens “ההוא טייעא דחש ביה אמר ליה לגינאי…”

    6. Segment 653 words

      Opens “לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר ומי שרי והתניא…”

      Named: רב אשי.

    7. Segment 78 words

      Opens “והאמר ר' חייא בר אבא אמר ר'…”

      Named: אבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Shabbat 110b · Segment 6 — “…מעצמו הוא דאמר ר' יוחנן הרוצה שיסרס תרנגול יטול…

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Shabbat 110b · Segment 3 — “…ביה עבד ליה רב כהנא ואיתסי

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Shabbat 110b · Segment 3 — “…שיחממנו יקנחנו בסדינו רב אחא בר יוסף חש ביה…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 110b

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026