Talmud Builders

    Shabbat 124b

    Back to index

    English translation — Shabbat 124b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1One may neither carry a child nor a lulav nor a Torah scroll out to the public domain on a Festival, and Beit Hillel permit doing so. Beit Hillel permit carrying objects from one domain to another on a Festival for purposes other than preparing food.

    2The Gemara rejects this: Say that you heard Beit Shammai prohibit carrying out an object from one domain to another; did you hear that they prohibited moving an object? The Gemara rejects that distinction: And isn’t the prohibition of moving itself a decree issued due to the prohibition of carrying out? One who prohibits carrying out certainly prohibits moving an object as well.

    3The Gemara adds: And even Rav holds in accordance with this halakha of Rava, as Rav said: Moving a hoe so that it will not be stolen; that is an example of moving an object not for a specific purpose, and it is prohibited. The Gemara infers: The reason that it is prohibited is that it is moved so it will not be stolen; however, for the purpose of utilizing the object itself and for the purpose of utilizing its place, it is permitted.

    4The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rav Kahana happen to come to the house of Rav, and he said: Bring a net for Kahana so that he may sit on it? Is that not to say that with regard to an object whose primary function is prohibited, for the purpose of utilizing the object itself, yes, it is permitted to move it; and for the purpose of utilizing its place, no, it is prohibited?

    5The Gemara answers that this is what he said to them: Remove the net from before Kahana. That is a case of moving for the purpose of utilizing its place. And if you wish, say instead: There, it was a case of moving the object from the sun to the shade, as it was in a place where it could have been damaged. One might have mistakenly concluded that this was the reason that they were moving the net. Rav specified that the net was being moved for the purpose of utilizing the object itself, not to indicate that moving it for the purpose of utilizing its place is prohibited, but to indicate that moving from the sun to the shade is prohibited.

    6The Gemara relates that Rav Mari bar Raḥel, had felt cushions in the sun on Shabbat. Rav Mari came before Rava and said to him: What is the ruling with regard to carrying them? Rava said to him: It is permitted. Rav Mari said to Rava: I have others, and I do not need these cushions specifically. Rava said to him: Even so, these cushions are suitable for guests. Rav Mari said to him: I also have others for guests and therefore would be moving the cushions so that they would not be ruined in the sun. Rava said to him: You have revealed your opinion that you hold in accordance with the opinion of Rabba. For everyone else, it is permitted to move the cushions in this situation; however, for you, it is prohibited, as it is inappropriate to permit one to perform an action that he considers prohibited.

    7Rabbi Abba said that Rabbi Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: With regard to brooms made of fine wool garments, it is permitted to move them on Shabbat because it is permitted to use them. However, brooms made of date-palm fronds, no, they may not be moved. It is prohibited to fill holes in the ground.

    8Rabbi Elazar says: It is permitted to move even those made of date-palm fronds. The Gemara asks: With what are we dealing? If you say that this is referring to moving it for the purpose of utilizing the object itself and for the purpose of utilizing its place, would Rav say a broom made of date-palm fronds, no, it may not be moved? Doesn’t Rav hold in accordance with the opinion of Rava? Rather, this is referring to moving the broom from the sun to the shade, and that these brooms are in a place where they can be damaged. However, it is still puzzling: In this case, would Rabbi Elazar say that even brooms made from date-palm fronds may be moved? The Gemara answers: Actually, this is referring to moving them from the sun, where they will be damaged, to the shade. Emend this and say: And so too, Rabbi Elazar said, like Rav, that it is prohibited.

    9MISHNA: All vessels that may be moved on Shabbat, their shards may be moved along with them, as long as they are suited for some purpose.

    10Shards of a large bowl may be used to cover the mouth of a barrel. Shards of a glass vessel may be used to cover the mouth of a cruse.

    11Rabbi Yehuda says: As long as they are suited for a purpose similar to their original use. Shards of a large bowl must be suited to pour soup into them, and shards of a glass vessel must be suited to pour oil into them.

    12GEMARA: Rav Yehuda said that Shmuel said: This dispute in the mishna is only with regard to a case where the vessels broke on Shabbat eve, as this Sage, Rabbi Yehuda, holds that if they are suited for a purpose similar to their original use, yes, it is permitted, and for some other use, no, it is prohibited. And this Sage, the Rabbis, hold: Even if they are suited for some other use, it is also permitted.

    13But if the vessels broke on Shabbat, everyone agrees they are permitted. The reason for this is since they were designated for Shabbat use and consequently considered prepared at the onset of Shabbat due to their original vessels, it is permitted to move the shards as well.

    14Rav Zutrai raised an objection from a baraita : One may kindle a fire on a Festival with whole vessels, but one may not kindle a fire with shards of vessels.

    15The Gemara seeks to clarify: Vessels that were broken when? If you say that they were broken before the Festival, why is it prohibited to light a fire with them? They are pieces of ordinary wood. Isn’t this referring to a case where they broke on the Festival, and it is taught: One may kindle a fire on a Festival with whole vessels, but one may not kindle a fire with shards of vessels. The legal status of a vessel broken on a Festival, and all the more so one broken on Shabbat, is more stringent, not less.

    16Rather, if it was stated, it was stated as follows. Rav Yehuda said that Shmuel said: This dispute in the mishna is only with regard to a case where the vessels broke on Shabbat, as this Sage, the Rabbis, holds it was prepared before Shabbat as part of the original vessel, and this Sage, Rabbi Yehuda, holds that it is an item that came into being on Shabbat. Since they were not shards before Shabbat, they are a new entity and are set-aside. However, if they were broken from before the onset of Shabbat everyone agrees that it is permitted to move them, since they were prepared to serve some function while it was still day, before the onset of Shabbat.

    17With regard to the halakhot of Festivals, it was taught in one baraita : One may kindle a fire with whole vessels, but one may not kindle a fire with shards of vessels. And it was taught in the other baraita : Just as one may kindle a fire with vessels, so too, one may kindle a fire with shards of vessels. And it was taught in yet another baraita : One may neither kindle a fire with vessels nor with shards of vessels.

    18The Gemara resolves the apparent contradiction between the baraitot : This baraita , which distinguishes between vessels and broken vessels, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who holds that there is a prohibition of set-aside on a Festival. That baraita , which permits kindling with both vessels and shards, is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that there is no prohibition of set-aside on a Festival. This third baraita , which prohibits kindling with both vessels and shards, is in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, who prohibits moving a vessel for any purpose other than its designated function.

    19Rav Naḥman said: With regard to these bricks that remained from the building after construction was completed, it is permitted to move them on Shabbat, because they are suited for one to sit on them. And if one arranged them in a pile, he certainly thereby set them aside from his consciousness, and it is prohibited to move them.

    20Rav Naḥman said that Shmuel said: With regard to a small earthenware shard, it is permitted to move it on Shabbat in the courtyard, because there are vessels there that need to be covered; but in a karmelit , no, one may not move it, because typically there are no vessels there and there would be no use for the shard. And Rav Naḥman himself said: Even in a karmelit it is permitted, but in the public domain, no, it is prohibited. And Rava said: Even in the public domain, it is permitted.

    21And Rava follows his regular line of reasoning, as Rava was walking in the street of Meḥoza and his shoes became dirty with clay. His servant came, took a shard of earthenware from the street, and wiped the clay off. The Sages raised their voice at him to reprimand him. Rava said: Is it not enough for them that they did not learn, but they are also teaching others? If the shard was in a courtyard, wouldn’t it be suited to cover a vessel with it? Here too, the shard is also suited to me, and moving it should not be prohibited.

    22Rav Yehuda said that Shmuel said: With regard to the clay seal of a jug that was broken, it is permitted to move it on Shabbat. That was also taught in a baraita : With regard to the clay seal that was broken, it is permitted to move it, and its shards are permitted to be carried on Shabbat. And one may not break a shard from it to cover a vessel with it or to support the legs of a bed with it. And if one threw it into the garbage dump, it is prohibited to move it because he set it aside from his consciousness.

    23Rav Pappa strongly objects to this: If that is so, if one throws his cloak into the garbage dump, would you also say that it is prohibited to move it because it is set-aside? Isn’t the cloak still fit for use, and its status is not dependent on his intention? Rather, Rav Pappa said: Rav Mari bar Raḥel, had felt

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אין מוציאיןהוצאה שלא לצורך דלא אישתרי לכתחילה ביו"ט טפי מבשבת אלא אוכל נפש והך דמשילין ב"ה:

    טלטול מי שמעת להודמשוי יו"ט לשבת:

    טלטול לאו לצורך הוצאהבתמיה הלכך אי מזלזלת בטלטול מזלזלת בהוצאה:

    להא דרבאדאמר צורך מקומו כצורך גופו:

    מרפושי"ר:

    שלא יגנבדומיא דמחמה לצל ואסור בדבר שמלאכתו לאיסור:

    שותאמצודה:

    לאו למימרא כו'למה לי לפרושי בהדיא דליתיב עלה לאו משום למימרא דהאי דשרי לטלטולי משום דצורך גופו הוא:

    שקילו שותא מקמיה כהנאדניתוב על מקומה קאמר וצורך מקומה הוא דהוה:

    מחמה לצל הוהבמקום הרע לה היתה ואי לאו דפריש בהדיא ליתיב עלה מאן דחזי סבר דמחמה לצל שרי ולמקומה לא היה צריך דלימא שישב במקומה:

    בי סדיותאכרים של לבד שקורין פילטר"א:

    בי שמשיבחמה:

    אמר ליה שרירבא לטעמיה דאמר דבר שמלאכתו להיתר אף מחמה לצל מותר:

    אית לי אחריניאיני צריך לגופו:

    דכרבה סבירא לךדאמר מחמה לצל אסור והלכה כרבא דאמר דבר שמלאכתו להיתר שרי לגמרי ודבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו מותר מחמה לצל ושלא יגנב אסור:

    מכבדותאישקוב"א שמכבדים בהן את השולחן:

    של מילתאבגדים לכבד שולחן שמלאכתו להיתר:

    של תמרהכעין שלנו לכבד את הבית דאסור משום אשווי גומות דמודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות:

    לצורך גופולמלאכת היתר:

    אלא מחמה לצל בהא לימא רבי אלעזר אף של תמרהדבר שמלאכתו לאיסור ליכא מאן דשרי מחמה לצל:

    וכן אמר רבי אלעזרשל מילתא מותר של תמרה אסור מחמה לצל:

    מתני' מעין מלאכהשום מלאכה ואפי' אינה מעין הראשונה:

    לצוק לתוכה מקפהעבה דומיא דעיסה מעורבת במים:

    גמ' הואיל ומוכנין על גבי אביהןכשקדש היום:

    מסיקין בכליםביו"ט שהרי ראוין לטלטל ויטלטל ויתנם לתוך האור:

    ואין מסיקין בשברי כליםדהוו להו מוקצין ולא חזו לטלטול:

    עצים בעלמא נינהודהא מאתמול להסקה קיימי:

    וקתני אין מסיקיןולא אמרינן מוכנין היו אגב אביהן אלא אמרינן נולד נינהו ואסירי:

    מר סבר מוכן הואכיון דראוי לשום מלאכה ומר סבר נולד הוה דמאתמול לאו להאי מלאכה הוה קאי הלכך: מעין מלאכתו בעינן:

    הא רבי יהודהמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים דאית ליה מוקצה ונולד כלים לאו מוקצה נינהו שברים נולד נינהו:

    והאדתני מסיקין בשניהם:

    רבי שמעוןדלית ליה מוקצה ולית ליה נולד:

    והאדתניא אף בכלים אין מסיקין:

    רבי נחמיה היאדאמר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו המיוחד לו והאי לאו מיוחד הוא לו דלאו להסקה קאי:

    דאייתורשהשלים בניינו וניתותר ומהשתא לא קיימי לבנין אלא לישב עליהם ותורת כלי עליהם:

    שרגינהואי סדרן זו על זו ודאי אקצינהו לצורך בנין אחר:

    בחצרדשכיחי בה כלים שהחרס הזה ראוי להם לכיסוי ותורת כלי עליו:

    אבל לא בכרמליתאפי' בתוך ד' אמות דלא שכיחי ביה מאני ולא חזי לכסויי:

    אפילו בכרמליתהואיל ולאו רה"ר הוא שכיחי דאזלי ויתבי התם וחזי לכסות בו רוק:

    ורבא אמר אף ברה"רכיון דבחצר כלי הוא בעלמא נמי לא פקע שם כלי מיניה:

    בריתקאשם רה"ר:

    איתווסאי מסאניה טינאנתלכלך מנעלו בטיט:

    כפר ליהמקנחו:

    אמר רבא לא מסתייה דלא גמירימה אסור מה מותר:

    אלא מיגמר נמי מגמרימלמדין שיבוש שבידם לאחרים:

    לדידילקינוח ואע"ג דלא שכיח הרי שם כלי עליו בחצר:

    שנתכתתההחבית:

    מגופהשל חבית שנתכתתה החבית:

    היאהמגופה:

    ושבריהשל חבית ניטלין בשבת דחזו לכיסוי מנא:

    לא יספותיתקן להתיר בליטותיו ועוקציו בשבת דעביד כלי והוי מכה בפטיש:

    ואם זרקמגופה זו לאשפה בטלה מתורת כלי:

    זרקיה לגלימיהבשבת לאשפה ה"נ דאסור לטלטולי:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    שבת 124 עמוד ב

    1אין מוציאין את הקטן ואת הלולב ואת ספר תורה לרה"ר ובית הלל מתירין.

    2אימר דשמעת להו לבית שמאי הוצאה, טלטול מי שמעת להו? וטלטול גופיה לאו משום הוצאה היא?!

    3ואף רב סבר לה להא דרבא. דאמר רב: מר שלא יגנב זהו טלטול שלא לצורך, ואסור. טעמא שלא יגנב, אבל לצורך גופו ולצורך מקומו מותר.

    4איני?! והא רב כהנא איקלע לבי רב, ואמר: אייתו ליה שותא לכהנא ליתיב עליה לאו למימרא דדבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו אין, לצורך מקומו לא!

    5הכי אמר להו: שקולו שותא מקמי כהנא. ואי בעית אימא: התם מחמה לצל הוה.

    6רב מרי בר רחל הוה ליה ההיא בי סדיותא בשמשא. אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: מהו לטלטולינהו? אמר ליה: שרי. אית לי אחרינא. חזו לאורחין. אית לי נמי לאורחים. אמר ליה: גלית אדעתיך דכרבה סבירא לך. לכולי עלמא שרי, לדידך אסיר.

    7אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: מכבדות של מילתא מותר לטלטלן בשבת, אבל של תמרה לא.

    8רבי אלעזר אומר: אף של תמרה. במאי עסקינן? אילימא לצורך גופו ולצורך מקומו בהא לימא רב של תמרה לא? והא רב כרבא סבירא ליה. אלא מחמה לצל: בהא לימא ר' אלעזר אף של תמרה? לעולם מחמה לצל, אימא: וכן אמר רבי אלעזר.

    Mishna

    9כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן, ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה.

    10שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית, שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך.

    11רבי יהודה אומר: בלבד שיהו עושין מעין מלאכתן: שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה, ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן.

    Gemara

    12אמר רב יהודה אמר שמואל: מחלוקת שנשברו מערב שבת, דמר סבר מעין מלאכתן אין, מעין מלאכה אחרת לא. ומר סבר: אפילו מעין מלאכה אחרת.

    13אבל נשברו בשבת דברי הכל מותרין. הואיל ומוכנין על גבי אביהן מותר.

    14מותיב רב זוטראי מסיקין בכלים, ואין מסיקין בשברי כלים.

    15דנשברו אימת? אילימא דנשברו מערב יום טוב? עצים בעלמא נינהו! אלא לאו ביום טוב, וקתני: מסיקין בכלים ואין מסיקים בשברי כלים!

    16אלא אי איתמר, הכי איתמר: אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת שנשברו בשבת, דמר סבר מוכן הוא, ומר סבר נולד הוא, אבל מערב שבת דברי הכל מותרין, הואיל והוכנו למלאכה מבעוד יום.

    17תני חדא: מסיקין בכלים, ואין מסיקין בשברי כלים. ותניא אידך: כשם שמסיקין בכלים, כך מסיקין בשברי כלים. ותניא אידך: אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים.

    18הא רבי יהודה. הא רבי שמעון. הא רבי נחמיה.

    19אמר רב נחמן: הני ליבני דאישתיור מבניינא שרי לטלטולינהו, דחזו למיזגא עלייהו. שרגינהו ודאי אקצינהו.

    20אמר רב נחמן אמר שמואל: חרס קטנה מותר לטלטל בחצר אבל בכרמלית לא ורב נחמן דידיה אמר אפילו בכרמלית אבל ברה"ר לא ורבא אמר אפילו ברה"ר׃

    21ואזדא רבא לטעמיה דרבא הוה קאזיל בריתקא דמחוזא אתווסאי מסאניה טינא אתא שמעיה שקל חספא וקא מכפר ליה רמו ביה רבנן קלא אמר לא מיסתייא דלא גמירי מיגמר נמי מגמרי אילו בחצר הואי מי לא הוה חזיא לכסויי ביה מנא הכא נמי חזיא לדידי׃

    22אמר רב יהודה אמר שמואל מגופת חבית שנכתתה מותר לטלטל בשבת תניא נמי הכי מגופה שנכתתה היא ושבריה מותר לטלטלה בשבת ולא יספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה ואם זרקה באשפה אסור׃

    23מתקיף לה רב פפא: אלא מעתה זריק ליה לגלימיה ה"נ דאסור אלא אמר רב פפא׃

    Tosafot

    הא רבי נחמיהדסבירא ליה דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו הרגיל בחול כדמפרש בפרק במה מדליקין (לעיל שבת דף לו.) והאי נמי אין רגיל בחול לשרוף אותו:

    ורבא אמר אפילו ברה"רובהני דנשברו בע"ש קאמר דאי בנשברו בשבת האמר בפרק נוטל (לקמן שבת דף קמב:) דרבא אית ליה מוקצה וכל שכן נולד:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    הא ר' יהודה והא ר' שמעון והא ר' נחמיה.

    דברי ר' יהודה ור"ש בפרק במה מדליקין (שבת דף כט) אמר רב יהודה אמר רב מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים דברי ר' יהודה ור' שמעון מתיר ודברי ר' נחמיה הן שנאמרו כן במשנה ר' נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך וכמו שתירץ רבא ואמר ואתא ר' נחמיה למימר אפילו דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו ולצורך מקומו אין אבל מחמה לצל לא ובתוספתא (פט"ו) ר' נחמיה אומר אפילו טליתו ואפילו תרווד אין ניטלין אלא לצורך בברייתא שנאמר בה אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים הן דברי ר' נחמיה ובמס' יו"ט בפרק המביא כדי יין (ביצה דף לב) הזכירו עוד זה הדבר ואמרו תרי תנאי ואליבא דר' נחמיה כלומר קצת התנאים סוברין כי ר' (יהודה) [נחמיה] שאני ליה בין שבות שבת לשבות יום טוב:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 124b

    Shabbat 124b. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 512 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אין מוציאין הוצאה שלא לצורך דלא אישתרי לכתחילה ביו"ט טפי מבשבת אלא אוכל נפש והך דמשילין ב"ה:

    טלטול מי שמעת להו דמשוי יו"ט לשבת:

    טלטול לאו לצורך הוצאה בתמיה הלכך אי מזלזלת בטלטול מזלזלת בהוצאה:

    להא דרבא דאמר צורך מקומו כצורך גופו:

    מר פושי"ר:

    שלא יגנב דומיא דמחמה לצל ואסור בדבר שמלאכתו לאיסור:

    שותא מצודה:

    לאו למימרא כו' למה לי לפרושי בהדיא דליתיב עלה לאו משום למימרא דהאי דשרי לטלטולי משום דצורך גופו הוא:

    45 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 124b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    הא רבי נחמיה דסבירא ליה דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו הרגיל בחול כדמפרש בפרק במה מדליקין (לעיל שבת דף לו.) והאי נמי אין רגיל בחול לשרוף אותו:

    ורבא אמר אפילו ברה"ר ובהני דנשברו בע"ש קאמר דאי בנשברו בשבת האמר בפרק נוטל (לקמן שבת דף קמב:) דרבא אית ליה מוקצה וכל שכן נולד:

    Tosafot on Shabbat 124b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rav Nissim Gaon

    הא ר' יהודה והא ר' שמעון והא ר' נחמיה.

    דברי ר' יהודה ור"ש בפרק במה מדליקין (שבת דף כט) אמר רב יהודה אמר רב מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים דברי ר' יהודה ור' שמעון מתיר ודברי ר' נחמיה הן שנאמרו כן במשנה ר' נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך וכמו שתירץ רבא ואמר ואתא ר' נחמיה למימר אפילו דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו ולצורך מקומו אין אבל מחמה לצל לא ובתוספתא (פט"ו) ר' נחמיה אומר אפילו טליתו ואפילו תרווד אין ניטלין אלא לצורך בברייתא שנאמר בה אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים הן דברי ר' נחמיה ובמס' יו"ט בפרק המביא כדי יין (ביצה דף לב) הזכירו עוד זה הדבר ואמרו תרי תנאי ואליבא דר' נחמיה כלומר קצת התנאים סוברין כי ר' (יהודה) [נחמיה] שאני ליה בין שבות שבת לשבות יום טוב:

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 124b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    וכן שאר השמועה כולה פשוטה היא והלכתא כרבנן וכדמוקים לה רבה דהכין סוגיא דשמעתא כולה. וזה שאמר רב שקולו שיתא מקמי כהנא. פי' שיתא שריתא והיא קורה כדמתרגמינן בצל קורתי בטלל שַׁיִרוֹתִי. וי"א חבילה. וי"א רשת כדכתיב ויפרשו עליו גוים בשחתם נתפש. ושיתא היא שחתא. פי' מכבדת מטאטא שמכבדין הבית בהן.

    הנהו בי סדוותא פי' כסתות והוא כגון כרים וכסתות:

    מתני' כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין [עמהן] ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה וכו'.

    ר' יהודה אומר ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן כו' פי' מקפה. מרק.

    בא רב יהודה משמיה דשמואל להעמיד מחלוקת ר' יהודה ות"ק כשנשברו מע"ש ולא עמד אלא כשנשברו בשבת.

    דת"ק סבר מוכן הוא ור' יהודה סבר מעין מלאכה אחרת כנולד הוא כדמפרש בגמרא דהכל שוחטין. אבל מע"ש דברי הכל מותרין. ואפילו לר' יהודה הואיל והוכנו למלאכה אחרת מבעו"י ואינו כנולד בשבת וקיי"ל כרבנן. וכלישנא בתרא דשמואל בין נשברו בשבת בין נשברו מע"ש. מעין מלאכה סגיא.

    תני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים פירוש בקעת שברי עצים שמסיקין בהן כדכתיב ויבקע עצי עולה. ותניא אידך כשם שמסיקין בכלים כך מסיקין בשברי כלים. ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים לא קשיא הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' נחמיה. הא דתני אין מסיקין בשברי כלים ר' יהודה דמתניתין היא דחשיב בשברי כלים בנולד. והא דתני מסיקין בזה ובזה ר"ש היא דלית ליה מוקצה. ומיפרשא בגמ' דבמה מדליקין. והא דתני אין מסיקין לא בזה ולא בזה ר' נחמיה היא דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו. ומפורש במס' יו"ט פרק המביא כדי יין. והא דאמר רב נחמן אמר שמואל לענין ליבני דאישתייר מבניינא שרגינהו אקצינהו אפילו לר' שמעון דהני כגרוגרות וכצמוקים דמו. דאית ליה מוקצה. וזה שאמר חרס קטנה מותר לטלטלה בחצר. הואיל וראוי לכסות בו כלי שבחצר.

    אבל בכרמלית שאין בו כלי לא ורב נחמן סבר כיון שהמוציא מרשות הרבים לכרמלית או המכניס אינו חייב זימנין דעייל ליה לחצר וחזי ליה. ורבא סבר אפילו ברה"ר חזי לכפורי ביה טינא ושרי לטלטולי בטעמיה. וזה שאמר רב יהודה אמר שמואל מגופת חבית שנכתתה מותר לטלטלה. פי' מגופת כסוי שסותם פי החבית מלשון יגיפו הדלתות [ולא יספות]. פי' לא יחתוך הוא. כדתנן סופת באבטיח.

    1 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 124b · Sefaria · Edition: Vilna Edition

    Rashba

    הא דאמר ליה רבא לרב מרי חזו לאורחים. לדבריו קאמר ליה, דאילו לרבא אפילו לא חזו כלל ולא צריך להו מטלטלין מחמה לצל, וכדאמר ליה לבסוף.

    בהא לימא ר' אלעזר אף של תמרה ונראה כי בה"ג גריס: הוא דאמר כר"ש דאמר דבר שאין מתכוון מותר. ואכתי קשיא לי קצת דמכל מקום היכי מתמה ואמר בהא לימא ר"א אף בשל תמרה, כיון דאיכא למימר דכר"ש סבירא ליה. ושמא לא גריס ליה להאי לישנא כולה, אלא ה"ג בשל תמרה ור"א כר"ש סבירא ליה. (ולדידן) [ולדבריו] גירסא קיימא דאף של תמרה שרי, ומכבדין את הבית דלא פסיק רישיה ולא ימות הוא, דזימנין דלא משוי ליה גומות. וכתב הראב"ד ז"ל דדוקא כשכבד את הבית מערב שבת, הא לאו הכי אסור, דודאי אתי לאשוויי גומות, ודוקא בדליכא קליפי רמונים וכיוצא בהן שאינן ראוין לטלטל. ותמיהא לי שאם כן כלל וכלל לא יכבד דהא מזיז עפר ממקומו. והגאונים ז"ל כולם פסקו דמותר לכבד את הבית, ואפילו במכבדות של תמרה, וכבר כתבתיה בארוכה בסוף פרק המצניע (שבת צה, א) בסייעתא דשמיא.

    שברי זכוכית לכסות פי הפך ירושלמי (דפרקין, ה"ה): תמן תנינן (לעיל שבת פא, א) זכוכית כדי לגרוד בה בראש הכרכר, והכא הוא אמר הכין רבי אחא רבי מיאשה רבי כהן בשם רבנן דקסרין כאן בעבה כאן בחדה, ואית דבעי מימר כאן במטלטל כאן במוציא.

    חרס קטנה מותר לטלטלה בחצר פירוש: משום (דשייכי) [דשכיחי] בה כלים וחזיא לכסויי ביה מאנא. ודוקא חרס דאתי משיורי כלים, אבל אבן דלא אתיא משיורי כלים לא, והיינו טעמא דכל הני שמעתין.

    Rashba on Shabbat 124b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    המשנה הרביעית כל הכלים הניטלין בשבת שבריהם ניטלין ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה שברי עריבה לכסות בה את החבית שברי זכוכית לכסות את הפך ר' יהודה אומר ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן שברי [עריבה] לכוף לתוכו מקפה שברי זכוכית לצוק לתוכו שמן אמר הר"ם פי' עריבה הוא קערה ומקפה תבשיל או מרק קפוי והמחלקת שביניהם הוא כשנשברו בשבת אבל אם נשברו מערב שבת אפי' אינן עושין מעין מלאכתן:

    אמר המאירי המשנה הרביעית והיא מענין החלק הראשון אלא שנשנית שלא כסדר והוא שאמר כל הכלים הניטלין בשבת בין שנשברו בשבת בין שנשברו קודם השבת שבריהן ניטלין ובלבד שיהו עושים מעין מלאכה אע"פ שאין עושין מעין מלאכתן הראשונה כגון שברי עריבה לכסות בה את פי החבית שברי זכוכית לכסות בהם את פי הפך הא אם אין השברים ראויים לשום מלאכה אסור לטלטלם ור' יהודה אומר שאף מעין מלאכה אסור עד שיהו ראויים לכעין מלאכתן ראשונה כגון שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה שברי זכוכית לצוק לתוכן שמן והלכה כתנא קמא וכמו שפסקנו בהרבה מקומות שאין מוקצה לשבת ויש פוסקין כר' יהודה בזו מפני שסתם מתניתין ר' מאיר ור' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה וגדולי הפוסקים משיבין עליהם שלא נאמר כן אלא במה שנחלקו ר' מאיר ור' יהודה זה עם זה להדיא אבל לא בסתם משנה אלא הלכה כסתם משנה ואע"פ שנחלקו בה אין חוששין למחלקת של בריתא כלל ואע"פ שאמרו ביבמות שכל שהוזכר מחלקת במשנה אינה קרויה סתם מ"מ הואיל ושנויה בלשון חכמי' נראה שהלכה כר' מאיר ואיני יודע למה הוצרכו בטורח זה והרי לענין מוקצה הלכה כר' שמעון בשבת ומ"מ אף הפוסקים בזו כר' יהודה מודים שלא אמרה ר' יהודה אלא בנשברו בשבת שכל שאינו עושה כעין מלאכה ראשונה הרי הוא ככלי אחר והוה ליה נולד אבל נשברו מערב שבת הואיל וכבר הוכן לאיזו מלאכה מבעוד יום מותר:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    מסיקין בכלים ביום טוב שהרי הכלי' ראויי' הם לטלטל וכן מסיקין בשבריהן אם היו ראויים למעין מלאכתן הא כל שאין ראויים לכעין מלאכתן אע"פ שהם ראויים לאיזו מלאכה אסור שהרי נולד הוא והלכה כר' יהודה לאסור מוקצה ונולד ביום טוב ומ"מ נשברו מערב יום טוב עצים בעלמא נינהו וכבר הוכנו להיסק מבערב:

    לבנים שנשארו או שנישרו מן הבנין מותר לטלטלם בשבת שהרי ראויים הם לישב עליהם אבל אם סדרם זה על גב זה כבר הוא מקצה אותם בסדורו ואסור:

    חרס קטנה מותר לטלטלה ולא סוף דבר בחצר או בבית שהרי היא ראויה לכסות בה את הכלי אלא אפי' ברה"ר שהרי אף ברה"ר ראויה היא לקנח בה טיט שבמנעלו או בבגדיו:

    מגופה של חבית שנתכתתה ר"ל שהחבית נתכתתה מותר לטלטל ר"ל המגופה ושבריה ר"ל שברי החבית שהרי ראויים הם לכסות בהם את הכלי ולא יספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה ר"ל שלא יחתוך מלשון וסופת את האבטיח והענין שלא יתקן השברים להסיר בליטותיהן ועוקציהן להלמן לכסוי הכלי או לסמיכת כרעי המטה שזהו תקון והכאה בפטיש ואפי' זרק המגופה בשבת לאשפה אין אומרין שבטלה עכשו מתורת כלי שהרי מ"מ ראויה היתה בשבת והרי הוא כאלו זרק שם גלימתו שאינה בטלה שבטלה דעתו אבל אם זרקה מבעוד יום לאשפה כבר נתבטלה מאתמול ולא נראית בשבת וכגון זה לא בטלה דעתו ואסורה לטלטל ואע"פ שאילו זרק גלימתו אף מבעוד יום לא נאסר טלטולה בזו שאני הואיל ונדחית מערב שבת נדחית מה שאין כן בגלימא:

    Meiri on Shabbat 124b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בגמרא אילימא דנשברה מעי"ט עצים בעלמא כו' לגבי הסקה בי"ט פשיטא ליה לתלמודא דהוכנו מעי"ט דסתם עצים להסקה נתנו אבל בנשברו מע"ש דבעי לאחר שבירה תורת כלי לא פסיקא ליה דהוכנו מע"ש למלאכה אחרת ובעי למימר דפליגי בהכי וק"ל:

    Chidushei Halachot on Shabbat 124b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 124, Amud Bet, about 512 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 113 words

      Opens “אין מוציאין את הקטן ואת הלולב ואת…”

    2. Segment 216 words

      Opens “אימר דשמעת להו לבית שמאי הוצאה, טלטול…”

    3. Segment 325 words

      Opens “ואף רב סבר לה להא דרבא. דאמר…”

      Named: רב סבר, רבא.

    4. Segment 425 words

      Opens “איני?! והא רב כהנא איקלע לבי רב,…”

      Named: רב כהנא.

    5. Segment 514 words

      Opens “הכי אמר להו: שקולו שותא מקמי כהנא.…”

    6. Segment 641 words

      Opens “רב מרי בר רחל הוה ליה ההיא…”

      Named: רב מרי בר רחל, רבא, רבה.

    7. Segment 720 words

      Opens “אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר…”

      Named: רבי אבא, רבי חייא בר אשי, אבא.

    8. Segment 842 words

      Opens “רבי אלעזר אומר: אף של תמרה. במאי…”

      Named: רבי אלעזר, רב של, רב כרבא, רבא.

    9. Segment 913 words

      Opens “מתני׳ כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין…”

    10. Segment 1014 words

      Opens “שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית,…”

    11. Segment 1118 words

      Opens “רבי יהודה אומר: בלבד שיהו עושין מעין…”

      Named: רבי יהודה.

    12. Segment 1225 words

      Opens “גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: מחלוקת…”

      Named: רב יהודה, רב שבת, שמואל.

    13. Segment 1312 words

      Opens “אבל נשברו בשבת דברי הכל מותרין. הואיל…”

    14. Segment 149 words

      Opens “מותיב רב זוטראי מסיקין בכלים, ואין מסיקין…”

      Named: רב זוטראי.

    15. Segment 1521 words

      Opens “דנשברו אימת? אילימא דנשברו מערב יום טוב?…”

      Named: רב יום.

    16. Segment 1632 words

      Opens “אלא אי איתמר, הכי איתמר: אמר רב…”

      Named: רב יהודה, רב שבת, שמואל.

    17. Segment 1726 words

      Opens “תני חדא: מסיקין בכלים, ואין מסיקין בשברי…”

    18. Segment 189 words

      Opens “הא רבי יהודה. הא רבי שמעון. הא…”

      Named: רבי יהודה, רבי שמעון, רבי נחמיה.

    19. Segment 1915 words

      Opens “אמר רב נחמן: הני ליבני דאישתיור מבניינא…”

      Named: רב נחמן.

    20. Segment 2026 words

      Opens “אמר רב נחמן אמר שמואל: חרס קטנה…”

      Named: רב נחמן, שמואל, רבא.

    21. Segment 2144 words

      Opens “ואזדא רבא לטעמיה דרבא הוה קאזיל בריתקא…”

      Named: רבא.

    22. Segment 2237 words

      Opens “אמר רב יהודה אמר שמואל מגופת חבית…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    23. Segment 2315 words

      Opens “מתקיף לה רב פפא: אלא מעתה זריק…”

      Named: רב פפא.

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Shabbat 124b · Segment 4 — “איני?! והא רב כהנא איקלע לבי רב, ואמר: אייתו…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Shabbat 124b · Segment 12 — “…רב יהודה אמר שמואל: מחלוקת שנשברו מערב שבת, דמר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 124b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026