Talmud Builders

    Shabbat 24a

    Back to index

    English translation — Shabbat 24a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1It was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Ḥisda. All of these oils with which the Sages said that one may not light on Shabbat, one may light with them on a Festival, with the exception of burnt oil, because one may not burn consecrated items on a Festival.

    2A dilemma was raised before the Sages: What is the ruling with regard to the obligation to mention Hanukkah in Grace after Meals? The dilemma is: Since it is merely an obligation by rabbinic law, do we not mention it? Or, perhaps due to publicity of the miracle, we mention it. Rava said that Rav Seḥora said that Rav Huna said: One does not mention it. And if, nevertheless, he comes to mention it, he mentions it in the blessing of thanksgiving. The Gemara relates that Rav Huna bar Yehuda happened by Rava’s house on Hanukkah. When, after eating, he came to recite Grace after Meals, he thought to mention Hanukkah in the blessing: Who builds Jerusalem. Rav Sheshet said to the yeshiva students: One mentions Hanukkah in Grace after Meals just as he does in the Amida prayer. Just as in the Amida prayer one mentions Hanukkah in the blessing of thanksgiving, so too, in Grace after Meals one mentions Hanukkah in the blessing of thanksgiving.

    3Based on the previous dilemma, an additional dilemma was raised before the Sages: What is the ruling with regard to the obligation to mention the New Moon in Grace after Meals? The dilemma is: If you say that on Hanukkah, since it is only by rabbinic law, one need not mention it in Grace after Meals; perhaps the New Moon, which is by Torah law, one is required to mention it. Or, perhaps since it is not a day on which it is prohibited to perform labor, one need not mention it. The Sages disputed this matter: Rav said: One mentions the New Moon in Grace after Meals. Rabbi Ḥanina said: One does not mention it. Rav Zerika said: Take the halakha of Rav in your hand as authoritative, since Rabbi Oshaya holds in accordance with his opinion. As Rabbi Oshaya taught in a Tosefta : Days on which there is an additional offering sacrificed in the Temple, i.e., the New Moon and the intermediate days of a Festival; in the evening, morning, and afternoon prayers, one recites the eighteen blessings of the Amida prayer and says a passage pertaining to the event of the day during the blessing of Temple service. And if he did not recite it, we require him to return to the beginning of the prayer and repeat it. And on those days, there is no kiddush recited over the cup of wine at the start of the day, but there is mention of the day recited in Grace after Meals, in accordance with Rav’s opinion. Days on which there is no additional offering, i.e., Monday, and Thursday, and fast days, and non-priestly watches [ ma’amadot ], have a different legal status as detailed below.

    4Before drawing a conclusion, the Gemara seeks to clarify: Monday and Thursday, what is their purpose in this discussion, i.e., why are Monday and Thursday mentioned here if no special prayers are recited on those days? The Gemara explains: Rather, certainly the reference is to Monday and Thursday and Monday that are fast days for rain and of ma ’ amadot . On those days, in the evening, morning, and afternoon prayers, one recites eighteen blessings and recites a passage pertaining to the event of the day, i.e., the fast, in the blessing: Who listens to prayer. However, if one did not mention it, we do not require him to return to the beginning of the prayer and repeat it. And, on those days, there is no kiddush recited over a cup of wine, and there is no mention of the day recited in Grace after Meals.

    5An additional dilemma was raised before the Sages: What is the ruling with regard to the obligation to mention Hanukkah in the additional prayer on Shabbat during Hanukkah or on the New Moon of Tevet, which falls during Hanukkah? The sides of the dilemma are: Do we say that since Hanukkah has no additional prayer of its own, and the additional prayer has no connection to Hanukkah, we do not mention it? Or, perhaps it is the essence of the day that is obligated in the mention of Hanukkah, in which case there is no distinction between the various prayers, and it should be mentioned in all four prayers, including the additional prayer on Shabbat and the New Moon. There is a dispute: Rav Huna and Rav Yehuda both said: One does not mention it. Rav Naḥman and Rabbi Yoḥanan both said: One mentions it.

    6Abaye said to Rav Yosef: This opinion of Rav Huna and Rav Yehuda is Rav’s opinion, as Rav Giddel said that Rav said: In the case of the New Moon that occurs on Shabbat, the one who recites the portion from the Prophets [ haftara ] on Shabbat need not mention the New Moon in the blessing, as, if it were not Shabbat, there would be no reading from the Prophets on the New Moon. The haftara is unrelated to the New Moon, and therefore the New Moon is not mentioned in the blessing. The same should be true with regard to mention of Hanukkah in the additional service on the New Moon, as, if it were not the New Moon, he would not be reciting the additional service on Hanukkah. Therefore, when he recites the additional prayer, he need not mention Hanukkah.

    7The Gemara rejects this comparison. Is this comparable? There, reading from the Prophets is not at all part of the service on the New Moon. Here, there is mention of Hanukkah in the evening, morning, and afternoon prayers. Rather, it is comparable to this: As Rav Aḥadvoi said that Rav Mattana said that Rav said: On a Festival that occurs on Shabbat, one who recites the portion from the Prophets during the afternoon service on Shabbat need not mention the Festival, as, if it were not Shabbat, there would be no reading from the Prophets during the afternoon service on a Festival. If so, even though there is a haftara during the morning service on a Festival, since they do not read from the Prophets in the afternoon, the reading is considered totally unrelated to the Festival and one does not mention the Festival. The same is true with regard to Hanukkah. One does not mention Hanukkah in the additional prayer.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    And one mentions the event of the day in the blessing of temple service: to request mercy on Israel and Jerusalem, to return the service to its place and perform the sacrifices of the day.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    שבת 24 עמוד א

    Baraita

    1תניא כוותיה דרב חסדא. כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת, מדליקין בהן ביום טוב, חוץ משמן שריפה לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב.

    2איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון? כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן, או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן?! אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: אינו מזכיר. ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה. רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא. סבר לאדכורי בבונה ירושלים. אמר להו רב ששת: כתפלה. מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה.

    3איבעיא להו: מהו להזכיר ראש חודש בברכת המזון? אם תימצי לומר בחנוכה דרבנן לא צריך, ראש חודש דאורייתא צריך. או דילמא כיון דלא אסור בעשיית מלאכה לא מזכרינן רב אמר: מזכיר, רבי חנינא אמר: אינו מזכיר. אמר רב זריקא: נקוט דרב בידך, דקאי רבי אושעיא כוותיה. דתני ר' אושעיא: ימים שיש בהן קרבן מוסף, כגון ר"ח וחוש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה. ואם לא אמר מחזירין אותו. ואין בהן קדושה על הכוס, ויש בהן הזכרה בברכת המזון. ימים שאין בהן קרבן מוסף, כגון שני וחמישי (ושני) ותעניות ומעמדות.

    4שני וחמישי מאי עבידתייהו? אלא שני וה' וב' של תעניות ומעמדות. ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה, ואומר מעין המאורע בשומע תפלה, ואם לא אמר אין מחזירין אותו. (ואין בהן קדושה על הכוס) ואין בהן הזכרה בברכת המזון.

    5איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה במוספין? כיון דלית ביה מוסף בדידיה לא מדכרינן, או דילמא יום הוא שחייב בארבע תפלות. רב הונא ורב יהודה דאמרי תרוייהו: אינו מזכיר. רב נחמן ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו: מזכיר.

    6אמר אביי לרב יוסף: הא דרב הונא ורב יהודה דרב הוא. דאמר רב גידל אמר רב: ראש חדש שחל להיות בשבת המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חדש, שאילמלא שבת אין נביא בראש חדש׃

    7מי דמי?! התם נביא בדר"ח ליכא כלל, הכא איתיה בערבית ושחרית ומנחה. אלא להא דמיא: דאמר רב אחדבוי אמר רב מתנה אמר רב: יום טוב שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא במנחה בשבת א"צ להזכיר של יום טוב, שאילמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב.

    Tosafot

    תניא כוותיה דרב חסדאוא"ת והא משמע חוץ משמן שריפה דאין מדליקין בשבת ולא ביו"ט והיינו דלא כרב חסדא דלדידי' מדליקין בשבת וי"ל דה"ק כל אלו שאמרו אין מדליקין בשבת מדליקין ביום טוב וכ"ש אותו שמדליקין בשבת מדליקין ביום טוב חוץ משמן שריפה שאף על פי שמדליקין בשבת אין מדליקין ביום טוב וכו':

    איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזוןתימה דהך מילתא הוה ליה לאסוקי לעיל גבי מילי דחנוכה:

    מהו להזכיר של חנוכה בבהמ"זבתפלה פשיטא ליה דמזכיר משום דתפלה בצבור הוא ואיכא פרסומי ניסא אבל בבהמ"ז שבבית ליכא פרסומי ניסא כולי האי:

    מזכיר בהודאהדעל הניסים הודאה היא ולא תפלה:

    בבונה ירושליםכמו בר"ח שאומר יעלה ויבא בבונה ירושלים ומשום דיעלה ויבא היא תפלה ותחנונים תקנוה בבונה ירושלים דהיא נמי תפלה ובי"ח תיקנוה בעבודה שהיא תפלה להשב ישראל לירושלים:

    או דילמא כיון דלא אסור בעשיית מלאכה כו'והא דאמר בפ"ג דמגילה (דף כב: ושם) כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית ציבור וט' באב קורין שלשה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראש חודש וחולו של מועד קורין ד' היינו מנהג בעלמא שאין רגילין לעשות מלאכה:

    דתני ר' אושעיא (כוותיה) כו'מהכא לא הוי בעי למיפשט לעיל דאינו מזכיר חנוכה בברכת המזון דאיכא למידחי דדוקא נקט תעניות ומעמדות אבל חנוכה ופורים אף על פי שאין בהן קרבן מוסף צריך להזכיר משום פרסומי ניסא ואיפכא ליכא למיפשט דדילמא נקיט תעניות ומעמדות משום תפלת מוסף והוא הדין דחנוכה ומיהו אף בחנוכה ופורים אם לא אמר בתפלה אין מחזירין אותו כדתניא בהדיא בתוספתא דברכות (פרק ת"ה):

    תעניות ומעמדות ערבית שחרית ומנחה כו'מה שפי' הגאונים שאין אנו רגילין לאומרה ערבית ואפילו שחרית שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו ומה שש"צ מתפלל שחרית היינו לפי שא"א שלא יתענה אחד מהם וקשה לר"י אם כן היאך לוה אדם תעניתו ופורע הלא ימצא שקרן בתפלתו קודם תקנת הגאונים ולעיל בפ"ק (שבת דף יא.) דאמר. ליזוף מר וליפרע הלא כבר התפלל תפלת תענית:

    אלא להא דמיא דאמר רב אחדבוי כו'תימה תרתי מילתא דרב למה לי לאשמועינן יום טוב שחל להיות בשבת וכ"ש ראש חודש דליכא נביא כלל ותירץ ר"י דחדא מכלל חבירתה איתמר:

    שאלמלא שבת אין נביא במנחהוקשה לר"י דתנן בפרק שלישי דמגילה (דך כא. ושם ע"ש) בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה ואין מפטירין בנביא ותירץ ר"ת דנביא דהכא היינו כתובים שהיו מפטירין בכתובים בשבת במנחה כדאמר בפרק כל כתבי (לקמן שבת דף קנ ז:) בנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא ובמגילה איירי בנביא ממש:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמר רבא מזכיר של חנוכה בברכת המזון כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה אמר רב מזכיר של ר"ח בברכת המזון דתני רב הושעיא ימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ר"ח וחוש"מ ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומרין מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו ואין בהם קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בבהמ"ז.

    Edition: Vilna Edition

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 24a

    Shabbat 24a. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 328 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    And one mentions the event of the day in the blessing of temple service: to request mercy on Israel and Jerusalem, to return the service to its place and perform the sacrifices of the day.

    Rashi on Shabbat 24a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    תניא כוותיה דרב חסדא וא"ת והא משמע חוץ משמן שריפה דאין מדליקין בשבת ולא ביו"ט והיינו דלא כרב חסדא דלדידי' מדליקין בשבת וי"ל דה"ק כל אלו שאמרו אין מדליקין בשבת מדליקין ביום טוב וכ"ש אותו שמדליקין בשבת מדליקין ביום טוב חוץ משמן שריפה שאף על פי שמדליקין בשבת אין מדליקין ביום טוב וכו':

    איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון תימה דהך מילתא הוה ליה לאסוקי לעיל גבי מילי דחנוכה:

    מהו להזכיר של חנוכה בבהמ"ז בתפלה פשיטא ליה דמזכיר משום דתפלה בצבור הוא ואיכא פרסומי ניסא אבל בבהמ"ז שבבית ליכא פרסומי ניסא כולי האי:

    מזכיר בהודאה דעל הניסים הודאה היא ולא תפלה:

    בבונה ירושלים כמו בר"ח שאומר יעלה ויבא בבונה ירושלים ומשום דיעלה ויבא היא תפלה ותחנונים תקנוה בבונה ירושלים דהיא נמי תפלה ובי"ח תיקנוה בעבודה שהיא תפלה להשב ישראל לירושלים:

    או דילמא כיון דלא אסור בעשיית מלאכה כו' והא דאמר בפ"ג דמגילה (דף כב: ושם) כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית ציבור וט' באב קורין שלשה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראש חודש וחולו של מועד קורין ד' היינו מנהג בעלמא שאין רגילין לעשות מלאכה:

    דתני ר' אושעיא (כוותיה) כו' מהכא לא הוי בעי למיפשט לעיל דאינו מזכיר חנוכה בברכת המזון דאיכא למידחי דדוקא נקט תעניות ומעמדות אבל חנוכה ופורים אף על פי שאין בהן קרבן מוסף צריך להזכיר משום פרסומי ניסא ואיפכא ליכא למיפשט דדילמא נקיט תעניות ומעמדות משום תפלת מוסף והוא הדין דחנוכה ומיהו אף בחנוכה ופורים אם לא אמר בתפלה אין מחזירין אותו כדתניא בהדיא בתוספתא דברכות (פרק ת"ה):

    תעניות ומעמדות ערבית שחרית ומנחה כו' מה שפי' הגאונים שאין אנו רגילין לאומרה ערבית ואפילו שחרית שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו ומה שש"צ מתפלל שחרית היינו לפי שא"א שלא יתענה אחד מהם וקשה לר"י אם כן היאך לוה אדם תעניתו ופורע הלא ימצא שקרן בתפלתו קודם תקנת הגאונים ולעיל בפ"ק (שבת דף יא.) דאמר. ליזוף מר וליפרע הלא כבר התפלל תפלת תענית:

    2 more comments on this page.

    Tosafot on Shabbat 24a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    אמר רבא מזכיר של חנוכה בברכת המזון כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה אמר רב מזכיר של ר"ח בברכת המזון דתני רב הושעיא ימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ר"ח וחוש"מ ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומרין מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו ואין בהם קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בבהמ"ז.

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 24a · Sefaria · Edition: Vilna Edition

    Rashba

    ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון שני וחמישי של תעניות ומעמדות והוא הדין לכל שאר ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים. ובהדיא תניא בתוספתא (ברכות פ"ג הי"ד) כל יום שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים, שחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע בהודאה, ואם לא אמר אין מחזירין אותו.

    גירסא דוקיא י"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה וכו'. ואע"פ ששנינו במגילה (כא, א) בשבת במנחה קוראין ג' ואין מפטירין בנביא, מקומות מקומות יש, ועדיין בפרס מפטירין בנביא במנחה בשבת. וכן השיב הגאון ז"ל בתשובה. ומגיהי ספרים הגיהו יוה"כ שחל להיות בשבת, מפני שהוקשה להם מה ששנינו שם במגילה. וכן כתב בעל המאור ז"ל.

    Rashba on Shabbat 24a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    כבר ביארנו שימי חנוכה נקבעו ימים טובים להלל ולהודאה ופי' הודאה להזכיר ענינה בתפלה ומקומה בהודאה שכל שיש בה הודאה לשעבר אומרו בהודאה ומ"מ לענין ברכת המזון לא חייבו חכמים בהזכרתה אלא שאם בא להזכיר מזכיר בברכה שנייה ר"ל ברכת הודאה ועכשיו נהגו בהזכרתה הכל כאלו היא חובה:

    כל יום שיש בו קרבן מוסף ואינו יום טוב גמור כגון ראש חדש וחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמנה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו בכלם חוץ מערבית של ראש חדש ומפני שאין מקדשין את החדש בלילה כמו שביארנו במקומו ואין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון בברכת ירושלים כדין כל תפלה להבא ואם שכחה אין מחזירין אותו אלא שאם נזכר עד שלא פתח הטוב והמטיב אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון כמו שביארנו במקומו:

    ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון שני וחמישי של תעניות ומעמדות ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמנה עשרה ואומר מעין המאורע ר"ל עננו בשומע תפלה ואם לא אמר אין מחזירין אותו ואין בהן הזכרה בברכת המזון ר"ל בלילה שמתענה למחר ואין צריך לומר שאין בהן קדושה על הכוס ולחנם הוא מזכירה בשמועה זו חנוכה ופורים הרי הם ימים שאין בהם קרבן מוסף ומעין המאורע שלהם בהודאה ומ"מ למדת שאם טעה אף בתפלה ולא הזכיר על הניסים אין מחזירין אותו:

    מאחר שכתבנו בתענית שמתפלל עננו בכניסתו למדת שפעמים שאין אדם שרוי בתענית והוא מתפלל עננו ופעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל עננו שהרי ערבית של כניסה אומר עננו והוא עתיד לאכול לאלתר וליל מחרתו מתפלל ערבית והתענה כל היום ואינו אומר עננו וכך היא בברייתא ומ"מ יראה שלא נאמר עננו בערבית של כניסה אלא בתענית שפוסקים מאכילה מבעוד יום אלא שהראשונים כתבו שמן התורה דין תענית מערב עד ערב אלא שחכמים הקלו בקצת תעניות הא מכיון שהתענית חל עליו מן התורה כדין הוא קוראו יום תענית ועכשיו נהגו שלא לאומרו אלא במנחה של יום התענית חוץ משליח ציבור שאומרו אף בשחרית לשם כל המתענים הא יחיד לא שמא יארע לו אונס ונמצא תפלתו שקר ואין נראה לי כן שהרי מ"מ דרך כלל הוא מתפלל ובנוסח כללי לכל הציבור ואחר שכונתו להתענות אין חוששין לאונסין:

    שבת ור"ח הבאים בתוך חנוכה מזכירין של חנוכה במוספין אע"פ שאין מוסף בחנוכה מ"מ יום הוא שנתחייב בארבע תפלות ועל כל פנים אתה משוה בהם את המדות וכן יום הכפרים שחל להיות בשבת המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת בין באמצע תפלה ר"ל את יום המנוח הזה וכו' בין בחתימתה יום הוא שנתחייב בחמש תפלות וכן יום הכפרים שחל להיות בשבת המפטיר בנביא אף במנחה צריך להזכיר של שבת אע"פ שאין הפטרה למנחה בשבת יום הוא שנתחייב בשתי הפטרות לאיזו סבה שיהיה ויש גורסין יום טוב שחל להיות בשבת המפטיר בנביא אף במנחה צריך להזכיר של יום טוב אע"פ שאין הפטרת מנחה ביום טוב ואע"פ שאמרו במגלה שאין מפטירין בשבת במנחה מקומות מקומות יש ואף גאוני הראשונים העידו שעדיין יש מקומות בעולם שנוהגים כן:

    ראש חדש שחל להיות בשבת אע"פ שאין הפטרה בר"ח היה לנו לומר לשיטה זו שיזכיר בה של ר"ח ר"ל מקדש השבת וישראל וראשי חדשים וכן כתבוה גדולי הפוסקים ממה שאמרו בסוף הסוגיא ולית הילכתא ככל הני שמעתתא אלמא שעל כלם הוא סובב לומר כן ומ"מ חכמי הצרפתים כתבו שאין לזו דמיון עם האחרות שזו אין הפטרה בר"ח כלל לא בשעה זו ולא בשעה אחרת שביום וכמו שאמרו התם נביא בר"ח ליכא כלל אבל יום הכפרים יש בשבת שחלה בו הפטרה בשחרית ולמי שגורס בה יום טוב אף ביום טוב כן שנעילה ומוסף חנכה יש לשבת ולחנוכה תפלה בשאר תפלות של יום וראוי לנו להשוות בהם את המדות אבל בר"ח אין בו נביא כלל ואין להזכירו וכן הדברים נראין לענין סברא ואף בנרבונאה נוהגין כן אלא שמכח סוגיא נראה כדעת ראשון שלא אמרו מי דמי התם נביא בר"ח ליכא כלל אלא לומר שאף רב מודה בחנוכה שיזכיר וכשדמו את דבריו לזו של יום הכפרים נתברר בדעת רב שאינו מטעם שאין נביא כלל אלא אף אם היה בו נביא כן ונמצאו של ר"ח ושל יום הכפרים בחדא מחתא ובשתיהן אין הלכה כרב ועוד שהרי אמר ולית הלכתא ככל הני שמעתתא ואף שמועת ר"ח בכללן היא:

    Meiri on Shabbat 24a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בא"ד אע"ג דבחלב מהותך גזרינן גזירה לגזירה כו' הא לא חשיב גזירה כו' עכ"ל ר"ל שלא תאמר אע"ג דבחלב מהותך גזרינן כו' וא"כ ע"כ הא דלא גזרינן בנתן שמן לתוך חלב מהותך דהוה שלשה גזירות הא ליתא דהא לא חשיב גזירה לגזירה כו' וא"כ בנתן שמן בתוכו לא הוי רק שני גזירות ולא גזרינן ותקשי לרבה דגזר יום טוב אטו שבת ושבת גופיה שמא יטה הוא דמשום דמצוה הוא לית לן למימר דודאי יטה וק"ל:

    בד"ה גזירה יום טוב כו' וצריך לדחוק דגזרינן חלה אטו שמן עכ"ל ויש להקשות דהא הוה גזירה לגזירה דגזירה חלה אטו שמן ושמן גופיה שמא יטה וי"ל דר"ל דצריך לדחוק דגזרינן גזירה לגזירה לרבה ולעיל גבי נתן שמן לתוך חלב מהותך דלא גזור היינו משום דהוה שלשה גזירות כמו שרצו התוס' לומר לעיל ודו"ק:

    בד"ה דתני רב אושעיא כו' ומיהו אף בחנוכה כו' בתפלה אין מחזירין כדתניא כו' עכ"ל ר"ל דמהך ברייתא דתעניות ומעמדות דאין מחזירין ודאי ליכא הכרע למפשט מיניה חנוכה ופורים כמ"ש לעיל מיניה לגבי בהמ"ז מיהו בתוספתא דברכות מפורש דבחנוכה ופורים נמי אין מחזירין וק"ל:

    בד"ה תעניות כו' וקשה לר"י א"כ היאך לוה אדם תעניתו ופורע הלא ימצא שקרן כו' עכ"ל מה שלא היו חוששין בדורות הראשונים לשמא יארע לו אונס חולי כו' כדקתני הכא בברייתא תעניות ערבית ושחרית כו' אומר מעין המאורע לא תקשי ליה לגאונים שחששו לשמא יארע אונס כו' כדאמרי' בעלמא דבדורות אחרונים הוספה חולשה בעולם אבל מה דאדם לוה תעניתו כו' קשיא ליה שפיר כיון דכבר התפלל תפלת תענית ודאי ימצא שקרן וק"ל:

    Chidushei Halachot on Shabbat 24a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    בתוס' ד"ה דתני רב אושעיא כוותיה וכו' מהכא לא הוה בעי מפשט לעיל דאינו מזכיר חנוכה בבהמ"ז וכו' פירוש דהא דקתני דבתעניות ומעמדות דמשום שאין בהם קרבן מוסף אין בהם אזכרה בבהמ"ז וא"כ ה"ה נמי חנוכה דהא חנוכה נמי אין בהן קרבן מוסף דזה אינו דאיכא למדחי דדוקא נקט תעניות וכו' וכ"ת אם איתא דבחנוכה מזכירים אם כן הוה ליה למתני ברישא רבותא דאפילו היכא דאין בהם מוסף יש הזכרה בברכת המזון משום פרסומי ניסא דאיכא למימר דהא גופא אתא לאשמעינן דבר"ח מזכירין דאע"ג דאין בו פרסומי ניסא וליכא להקשות דליתני תרוייהו ברישא ר"ח וגם חנוכה דאין טעמם שוה דזה הוה משום תפלת מוסף וזה משום פרסומי ניסא וק"ל וכבר הארכתי בענין זה בפלפול הישיבה ועתה ראוי לקצר ואיפכא ליכא למפשט דדלמא תעניות ומעמדות משום שאין בהם תפלת מוסף והוא הדין חנוכה כצ"ל ור"ל וכ"ת נפשוט איפכא דבחנוכה יש הזכרה בברכת המזון דמדקתני תעניות ומעמדות אין בהם הזכרה ולא קתני חנוכה משמע דוקא תעניות ומעמדות שאין בהם פרסומי גיסא אבל חנוכה שיש בהם פרסומי ניסא מזכירין זה אינו דאיכא למימר דלמא קתני תעניות ומעמדות דאין בהם הזכרה בברכת המזון משום שאין בהם מוסף ואם כן הוא הדין חנוכה ולא איצטריך למתני חנוכה:

    בא"ד ומיהו אף בחנוכה ופורים אם לא אמר בתפלה וכו' חוזר אדלעיל דאמר דליכא למפשט דין ברכת המזון דחנוכה מברכת המזון דתעניות ומעמדות משום דאיכא למימר דלא דמיין להדדי דהתם אין פרסומי ניסא אבל גבי חנוכה איכא פרסומי ניסא מיהו מ"מ לענין הא דקתני גבי תעניות ומעמדות דאפי' בתפלה אם לא אמר אין מחזירין אותו בזה שוה חנוכה לתעניות ומעמדות דבחנוכה ג"כ אם לא אמר אין מחזירין אותו:

    Maharam on Shabbat 24a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Penei Yehoshua

    בתוס' בד"ה גזירה י"ט אטו שבת וקשה להרשב"א הא דתנן פ"ג דביצה כו' עס"ה. והנראה מזה דהרשב"א סובר בפשיטות דלית ליה לרבה כלל הך גזרה דתרומה אטו קדשים מדאיצטריך לפ' גזרה י"ט אטו שבת כמ"ש התוספות לעיל והיינו דקשי' לי' ממתני' דפ"ג דביצה. אמנם למאי דפרישית לעיל אין מקום לקושיית הרשב"א כלל דלעולם לרבה נמי גזרינן תרומה אטו קדשים כדמוכח ממתני' דחלה שנטמאת גופא אלא דאפ"ה איצטריך רבה לטעמא דשמא יטה משום דנר של שבת מדליק מבעו"י דתו לא שייך איסורא דשריפת קדשים כלל כדפרישית וכיון שכן הוצרך לפ' ג"כ גזרה י"ט אטו שבת משום דמשמע לי' דמתני' דסיפא דקתני אין מדליקין בשמן שריפה בי"ט היינו אפילו מבע"י מעי"ט דומיא דולא בשמן שריפה דרישא ועוד דאי ס"ד דלא איירי מתני' דסיפא אלא ביו"ט עצמו א"כ הו"ל משנה שאינה צריכה דהא ממתני' דחלה שנטמאת שמעינן לה דקיי"ל מעש' רב אלא ע"כ דהאי דשמן שריפה במדליק מבע"י איירי מש"ה הוצרך לפ' מטעמא דגזר' י"ט אטו שבת ודו"ק:

    בגמ' איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בבה"מ כו' וכתבו התוספת תימא דהך מילתא הוה לאסוקי לעיל גבי מילי דחנוכה עכ"ל והניחו בתימא. וכבר כתבתי לעיל דהך שקלא וטריא דשמן שריפה שייך נמי לענין נר חנוכה ונר ביתו וק"ה ע"ש. וכיוצא בזה כתב הרשב"א ז"ל בחידושיו בשם רבינו יונה ז"ל דלרבה דמפר' טעמא דשמן שריפה מתוך שמצוה עליו לבערו גזרה שמא יטה א"כ מה"ט אסור להדליק ג"כ בשמן שריפה לנ"ח שחל בשבת וכוונתו דאף למאי דמסקינן לעיל דמותר להדליק נ"ח בפתילות ושמנים פסולות דלא חיישינן לשמא יטה דאסור להשתמש לאורה אפ"ה בשמן שריפה אסור להדליק בחנוכה בשבת דמתוך שמצוה לבערו גזרה שמא יטה:

    אלא דלפי הך פירושא הו"ל לאתויי הך שקלא וטריא דשמן שריפה לעיל בפלוגתא דר"ה ור"ח גבי פתילות ושמנים משא"כ לפי מה שפירשתי שייך שפיר האי דשמן שריפה אמימרא דרבא דלעיל מיני'. וא"כ לפ"ז השתא חוזר הש"ס לענין שאר דיני חנוכה ובישיבה העליתי עוד דלא שייך הך אבעי' דהזכרת חנוכה בבה"מ אלא בתר דשקלא וטריא דשמן שריפה דקיי"ל כר"ח דתני' כוותיה והיינו דכיון דעיקר האבעי' בהזכרת חנוכה בבה"מ היינו משום דמספקא ליה אי שייך פרסומי ניסא בבית או לא כמ"ש התוס' א"כ לפ"ז הו"מ למיפשט האבעי' ממימרא דרבא גופא דמסיק לעיל דנ"ח וק"ה נ"ח עדיף משום פרסומא ניסא ונדחה ק"ה אע"ג דבלא"ה מצי לקיים מצות נ"ח בנר של שבת שיניחנו על שלחנו וא"כ יוכל לקיים ג"כ ק"ה אע"כ דלא שייך פרסומי ניסא בביתו על שלחנו ודוקא בשעת הסכנה מניחה על שלחנו שלא יעקור מצות חנוכה לגמרי וא"כ ממילא דאין להזכיר של חנוכה בבה"מ כיון דלא הוי פרסומי ניסא כלל וכיוצא בזה כתבו התוספת לעיל בד"ה הדר פשטה לענין הפטרת חנוכה ור"ח אם דמינן דיני נ"ח לשאר הזכרת חנוכה. משא"כ השתא דמסקינן דקיי"ל כר"ח דשמן שריפה מותר בשבת ואפ"ה אסור בחנוכה כדפרישית לעיל במימרא דר"ה ור"ח בשם הירושלמי. א"כ לפ"ז תו לא מצינן למיפשט האבעי' דהכא לענין הזכרת בה"מ ממימרא דרבא דלעיל דלעולם אימא לך דצריך להזכיר חנוכה בבה"מ משום דבביתו שייך נמי פרסומי ניסא ואפ"ה קאמר רבא לעיל שפיר דנ"ח קודם לק"ה ולא סגי' להניח נר ביתו על שלחנו דהא שפיר משכחת לה נר ביתו הוא שמן שריפה א"כ פסול לנר חנוכה כך העליתי בישיבה לחדד התלמידים וממילא רווחא שמעתא ודו"ק:

    Penei Yehoshua on Shabbat 24a · Sefaria · Edition: Penei Yehoshua, Warsaw 1861 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 24, Amud Aleph, about 328 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 124 words

      Opens “תניא כוותיה דרב חסדא. כל אלו שאמרו…”

      Named: רב חסדא.

    2. Segment 257 words

      Opens “איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה בברכת…”

      Named: רב סחורה, רב הונא, רב הונא בר יהודה, רב ששת, רבא.

    3. Segment 393 words

      Opens “איבעיא להו: מהו להזכיר ראש חודש בברכת…”

      Named: רב אמר, רבי חנינא, רב זריקא, רב בידך, רבי אושעיא, רבן מוסף.

    4. Segment 438 words

      Opens “שני וחמישי מאי עבידתייהו? אלא שני וה'…”

    5. Segment 536 words

      Opens “איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה במוספין?…”

      Named: רב הונא, רב יהודה, רב נחמן, רבי יוחנן.

    6. Segment 636 words

      Opens “אמר אביי לרב יוסף: הא דרב הונא…”

      Named: רב יוסף, רב הונא, רב יהודה, רב הוא, רב גידל, אביי.

    7. Segment 744 words

      Opens “מי דמי?! התם נביא בדר"ח ליכא כלל,…”

      Named: רב אחדבוי, רב מתנה.

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Shabbat 24a · Segment 6 — “אמר אביי לרב יוסף: הא דרב הונא ורב יהודה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 24a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026