Talmud Builders

    Shabbat 109b

    Back to index

    English translation — Shabbat 109b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Say that they disagree over the status of the Mediterranean Sea with regard to impurity and purity, but with regard to Shabbat did you hear that they disagree? Rather, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The contradiction between the two baraitot is not difficult. This baraita , which prohibits bathing in the Mediterranean, is referring to a case where one remained in the water and thereby indicated that he bathed in the Mediterranean for its curative effects. That baraita , which permits bathing, is referring to a case where one did not remain in the water, and thereby indicated that he bathed in the Mediterranean for non-medical purposes.

    2The Gemara asks: And how did you establish this last baraita ? Do you say that it is referring to a case where one did not remain in the water? If it is referring to a case where one did not remain in the water, it would be permitted to bathe even in water in which flax was soaked, as it was taught in a baraita : One may bathe on Shabbat in the waters of Tiberias, and in water in which flax was soaked, and in the Sodom Sea, and this is even though one has wounds on his head that are healed by bathing in these waters. In what case is this statement said? In a case where one did not remain in the water, since it appears that he entered the water to cool himself. However, if one remained in the water it is prohibited.

    3Rather, the contradiction between the baraita that permits bathing in the Great Sea on Shabbat and the baraita that prohibits bathing in the Great Sea on Shabbat is not difficult. There is a distinction between the two. This baraita , which permits doing so, is referring to the pure water in it, i.e., the area in the Great Sea in which one bathes for pleasure during the week. That baraita, which prohibits bathing, is referring to the polluted water in it, which people enter only for medicinal purposes. And with regard to the contradiction between one statement with regard to the water in which flax was soaked and the other statement about water in which flax was soaked, it is also not difficult. There is a distinction between the two statements. This baraita , which prohibits bathing on Shabbat in water in which flax was soaked, is referring to a case where one remained in the water and thereby indicated that he was bathing for medicinal purposes. That baraita , which permits bathing on Shabbat in water in which flax was soaked, is referring to a case where one did not remain there. It is permitted to bathe in that water for non-medical purposes.

    4MISHNA: One may not eat eizoveyon on Shabbat because healthy people do not eat it, and therefore it is clear that anyone eating it is doing so for its medicinal value. However, one may eat a plant called yo’ezer and may drink abuvro’e . Furthermore, all types of food that healthy people eat may be eaten by a person even for medicinal purposes. And one may drink all drinks except for water from palm trees and a kos ikarin because they are known as a remedy for jaundice. Therefore, it is prohibited to drink them on Shabbat for curative purposes. However, one may drink palm tree water on Shabbat in order to quench his thirst, and one may smear ikarin oil on himself for non-medical purposes.

    5GEMARA: Rav Yosef said: Unspecified hyssop mentioned in the Torah is called abarta bar hamag in Babylonia, and eizoveyon is called abarta bar hing . Ulla said: The hyssop mentioned in the Torah is white sage. The Gemara relates: Ulla happened to come to the house of Rav Shmuel bar Yehuda. They brought white sage before him. He said: This is the hyssop that is written in the Torah. Rav Pappi said: Hyssop is the root called shumeshuk . Rav Yirmeya of Difti said: In accordance with the opinion of Rav Pappi it is reasonable, as we learned in a mishna: The mitzva of hyssop is that one take three branches each with three stems, and shumeshuk is the species that is found with that configuration of three stems on each of its branches. The Gemara says: For what purpose do people eat it? It is eaten for curing intestinal worms. And with what is it eaten? It is eaten with seven black dates. From what do worms come into being in the intestines? They come into being from eating barley flour from a vessel that held the flour for forty days since it was ground.

    6We learned in the mishna: However, one may eat the yo’ezer plant. The Gemara asks: What is yo’ezer ? The Gemara answers: It is the vegetable known as potnak . For what is it eaten? It is eaten to cure liver worms. With what is it eaten? It is eaten with seven white dates. From what do worms come into being in the liver? From eating raw meat with water on an empty stomach, and from eating fatty meat on an empty stomach, and from eating ox meat on an empty stomach, and from eating nuts on an empty stomach, and from eating fenugreek shoots on an empty stomach and drinking water thereafter.

    7And if one has liver worms but does not have any potnak handy, or if one has taken potnak and it did not help, he should swallow white cress. And if he does not have that or if it did not help him, he should sit in fast, and take fatty meat and place it on coals and suck the bone and swallow vinegar. And some say: One should not drink vinegar because it is harmful to the liver. And if none of those options are available, let one take the sawdust that was scraped from the shell of a thorn bush from top to bottom, and not from bottom to top, as perhaps then the worms will come out through his mouth. And let one then boil the scrapings in beer at twilight and the next day close his nostrils and drink it. And when he defecates, he should defecate on the trunk of a palm tree.

    8We learned the mishna: And one may drink abuvro’e on Shabbat. The Gemara asks: What is abuvro’e ? The Gemara answers: It is the plant known as ḥumtareya. The Gemara asks: What is ḥumtareya ? It is that which is called the lonely staff. The Gemara asks: For what purpose is it used? It is used for one who drank exposed water from which we suspect a snake drank and left behind its venom. And if one does not have the lonely staff, or if it was ineffective, let him take five roses and five cups of beer and cook them together until there is a quarter of a log of liquid and then drink it.

    9The Gemara relates: Rav Aḥadvoi bar Ami’s mother made this remedy for a certain man who had drunk exposed water suspected of having venom in it. She took one rose and one cup of beer and she boiled them. She gave it to him to drink, and lit the oven, and swept out the coals, and placed a brick inside it on which he could sit and not get burned. And something that appeared like a green leaf emerged, i.e., he vomited the venom.

    10Rav Avya said: The remedy for one who has swallowed venom is to drink a quarter of a log of milk from a white goat. Rav Huna bar Yehuda said: Let one bring a sweet citron and make a hole in it, and fill it with honey, and place it among burning coals, and eat it. Rabbi Ḥanina said: Urine that is forty days old is an effective remedy for several maladies: A very small cupful is beneficial in treating a hornet sting. A quarter of a log is beneficial in treating a scorpion bite. Half a log is effective in treating one who drank exposed water. A log is even effective in counteracting witchcraft. Rabbi Yoḥanan said: Water in which spinach was boiled [ anigron ] , and water in which banagri grass was boiled [ avangar ] , and balsam are effective for both one who drank exposed water and as an antidote for witchcraft.

    11One who swallowed a snake should be fed hops in salt, and then he should be made to run a distance of three mil . The Gemara relates: Rav Shimi bar Ashi saw a person who swallowed a snake, and Rav Ashi appeared to that person as a horseman. Rav Shimi fed him hops with salt and made him run in front of him for three mil , and the snake came out of him in pieces. Some say that Rav Shimi bar Ashi was the one who swallowed a snake, and Elijah came and appeared to Rav Ashi as a horseman. He fed him hops with salt and made him run in front of him for three mil , and the snake came out of him in pieces. One who was bitten by a snake should have the fetus of a white donkey brought to him , and it should be torn open and placed on the snakebite. The Gemara says: And this applies only when the mother does not have a condition that will cause it to die within twelve months [ tereifa ]. The Gemara relates: There was a certain

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אימור דפליגי לענין טומאה וטהרהומשום קרא:

    לענין שבתדטעמא משום רפואה הוא מי שמעת להו:

    הא דאישתהיבגוייהו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קא מכוין:

    הא דלא אישתהיאלא רחץ ויצא מותר:

    בתרייתאדקתני רוחצין בדלא אישתהי:

    חטטיןמאלנ"ץ:

    שלא נשתהיבתוך המים דנראה כמיקר בעלמא:

    ביפיןשכן רוחצין בהן בחול לרחיצה שאינה לרפואה:

    ברעיםאין רוחצין דמוכחא מלתא דלרפואה ותרוייהו בדאישתהי:

    מי המשרה אמי המשרה לא קשיאהך דקתני רוחצין במי המשרה אהנך תרתי דלעיל דקתני אבל לא במי המשרה הא דאישתהי הא דלא אשתהי:

    מתני' איזביוןמפרש בגמרא שאינו מאכל בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה:

    אבל אוכל הוא את יועזרשהרבה אוכלין אותו כשהן בריאין:

    ממי דקליםמפרש בגמרא:

    וכוס עיקריןמשקה שכותשין לתוכו עיקרי ירקות ובשמים ובגמרא מפרש ליה:

    מפני שהן לירוקהלחולי של ירקון ואינו מאכל בריאים:

    לצמאואם אינו חולה:

    גמ' אמר רב יוסף אזובדאורייתא שהוכשר להזאה הוא שקורין אברתא בר המג:

    איזביוןדמתניתין הוא שקורין אברתא בר הינג ויש מרבותי מפרשים בר המג שגדל במקום גמי בר הינג שגדל בין ההגים רונצ"ץ:

    עולא אמראזוב דאורייתא הוא מרוא חיורא בלע"ז שלוי"א:

    שומשוקהוא אזוב דאורייתא:

    ג' קלחיםדאגודה כתיב ואין אגודה פחות מג':

    ובהן ג' גבעוליןבכל קלח ג' גבעולין קנים דקים כעין של קנבוס:

    לקוקייניתולעים שבבני מעים:

    דחליף עליה מ' יומימשנטחן:

    פותנקבלע"ז פולא"ל:

    לארקתאתולעים שבכבד:

    ממאי הויהחולי:

    מאומצאבשר בגחלים:

    אליבא ריקנאקודם אכילה:

    ומגירי דרובייאלולבי תילתן כעין לולבי גפנים:

    רוביאתילתן פינגרי:

    ומשתי מיא בתרייהוהאוכל אחד מאלו קודם אכילה ושותה אחריו מים:

    ואי לאאי לית ליה פותנק א"נ אכליה ולא איתסי:

    תחלישחלי כרישו"ן:

    לימוץ גרמאיהא מוצץ אבר יפה מאותו בשר וימץ שמנו בפיו:

    גורדא דאסינתאקליפה גרודה מן הסנה:

    מעילאי לתתאישתהא גרודה מלמעלה למטה:

    דלמא נפקהתולעים:

    איידי פומיהדרך פיו:

    בי שבביבין השמשות בחשכותא דשמשי. ל"א בי שבבי בבית אחד משכניו שלא יריח הוא הריח שהוא קשה לו:

    נסכרינן לנקבים דיליהיסתום נחיריו שלא יריח ל"א יסתום נחיריו ונקבי אזניו שלא יצא כח המשקה מגופו:

    מפני אפשיחהמקום שנפשח הדקל אישברנקי"ר:

    חוטרא יחידאהעץ הגדל יחידי בלא ענף:

    לגילוייאמי ששתה מים מגולין:

    חמשה כליליוורדין:

    כוסאתא דשיכראכוסות:

    עד דקיימי אאנפקאשיעמדו על מדה מחזקת אנפק והיא רביעית הלוג כדאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב נח:):

    ושגרא תנוראהסיקה תנור:

    וגרפתיהמגחלים שיצטנן קצת:

    ואותבה לבינתא בגויהשישב עליה ולא יכוה:

    ונפק מיניההקיא הארס שבלע:

    הוצאעלה של לולב:

    אתרוג חליתאמתוק:

    ולחייקיהלגויה יחקוק בתוכו חקק:

    וליתבה בי מיללי דנוראמניחו ע"ג גחלים לוחשות שיתבשל האתרוג בדבש:

    בני מ' יוםשעברו עליהם מ' יום. ל"א של תינוק בן מ' יום:

    רבעאלוג:

    ברזינא לזיבוראכוס קטן מאד ושמו ברזינא מאותן מי רגלים שותין למי שנשכתו צרעה ומתרפא:

    רביעתא לעקרברביעית לוג למי שעקצו עקרב:

    פלגא ריבעא לגילויאחצי לוג:

    אניגרון ואבנגר ותירייקימים שנשלק בהם בנגרי מין עשב ששמו בנגרי וסתם אניגרון מי שלק תרדין כדאמרינן (ברכות דף לה:) אניגרון מיא דסילקא ותירייקי צרי:

    אידמי ליה כפרשאתופסו ומייסרו שהפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם ומת הנחש בתוכו:

    גוביחתיכות חתיכות יצא הנחש ממנו: גובי טרונצו"ץ בלע"ז:

    דטרקיהנשכו:

    עוברא דחמרא חיוורתיעובר הנמצא במעי חמורה לבנה:

    דלא אשתכח טרפההאם:

    שבת 109 עמוד ב

    1אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה, לענין שבת מי שמעת להו? אלא אמר רב נחמן בר יצחק, לא קשיא: הא דאישתהי, הא דלא אישתהי.

    2במאי אוקימתא לבתרייתא דלא אישתהי, אי דלא אישתהי אפילו במי משרה נמי. דהתניא: רוחצין במי טבריא ובמי משרה ובימה של סדום, ואף על פי שיש לו חטטים בראשו. במה דברים אמורים שלא נשתהא, אבל נשתהא אסור.

    3אלא ים הגדול אים הגדול לא קשיא: הא ביפין שבו, הא ברעים שבו. מי משרה אמי משרה נמי לא קשיא: הא דאישתהי, הא דלא אישתהי.

    Mishna

    4אין אוכלין איזביון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים, אבל אוכל הוא את יועזר, ושותה אבוברואה. כל האוכלין אוכל אדם לרפואה, וכל המשקין שותה, חוץ ממי דקלים וכוס עיקרין, מפני שהן לירוקה. אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו, וסך שמן עיקרין שלא לרפואה.

    Gemara

    5אמר רב יוסף: אזוב ״אברתה בר המג״, איזביון ״אברתה בר הינג״. עולא אמר: מרוא חיורא. עולא איקלע לבי רב שמואל בר יהודה, אייתו לקמיה מרוא חיורא. אמר: היינו אזוב דכתיב ״באורייתא״. רב פפי אמר: שומשוק. א"ר ירמיה מדיפתי: כוותיה דרב פפי מסתברא, דתנן: מצות אזוב שלשה קלחין ובהן שלשה גבעולין, ושומשוק הוא דמשתכחא הכי. למאי אכלי ליה לקוקאיני. במאי אכלי ליה בשבע תמרי אוכמתא. ממאי הויא מקימחא דשערי (במנא) דחליף עליה ארבעין יומין.

    6אבל אוכל הוא את יועזר. מאי יועזר? פותנק. למאי אכלי לה לארקתא. במאי אכלי לה בשבע תמרי חיוורתא. ממאי הויא מאומצא ומיא אליבא ריקנא, ומבישרא שמנא אליבא ריקנא, ומבישרא דתורא אליבא ריקנא, מאמגוזא אליבא ריקנא, ומגירי דרוביא אליבא ריקנא ומשתי מיא אבתריה.

    7ואי לא ליבלע תחלי חיוורתא. ואי לא ליתיב בתעניתא, וליתי בישרא שמנא ולישדי אגומרי, ולימיץ גרמא, וליגמע חלא. ואיכא דאמרי: חלא לא, משום דקשי לכבדא. ואי לא לייתי גורדא דאסינתא דגרידא מעילאי לתתאי, ולא מתתאי לעילאי, דילמא נפקא איידי פומיה, ולישלקה בשיכרא בי שיבבי, ולמחר נסכרינון לנקבין דידיה ולישתי, וכי מפני מפני אפשיחה דדקלא.

    8ושותין אבוברואה. מאי אבוברואה? חומטריא. מאי חומטריא? חוטרא יחידאה. למאי עבדי לה לגילויא. ואי לא ליתי חמשא כלילי וחמשא כוסתא דשיכרא, ונישלוקינהו בהדי הדדי עד דקיימא אאנפקא, ונישתי.

    9אימיה דרב אחדבוי בר אמי עבדה ליה לההוא גברא חד כלילא וחד כוסתא דשיכרא. שלקה ואישקיתיה, ושגרא תנורא וגרפתיה, ואותביתיה לבינתא בגוויה, ונפק כהוצא ירקא.

    10רב אויא אמר: רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא. רב הונא בר יהודה אמר: לייתי אתרוגא חליתא ולחייקיה ולימלייה דובשא, ולותבה בי מיללי דנורא, וליכליה. רבי חנינא אמר, מי רגלים בני ארבעים יום: ברזינא לזיבורא, רביעאה לעקרבא, פלגא ריבעא לגילויא, ריבעא אפילו לכשפים מעלו. אמר רבי יוחנן: אניגרון, ואבנגר, ותירייקה מעלו בין לגילויא בין לכשפים.

    11האי מאן דבלע חיויא לוכליה כשותא במילחא, ולירהטיה תלתא מילי. רב שימי בר אשי חזייה לההוא גברא דבלע חיויא. אידמי ליה כפרשא. אוכליה כשותא במילחא וארהטיה קמיה תלתא מילי, ונפק מיניה גובי גובי. איכא דאמרי: רב שימי בר אשי בלע חיויא, אתא אליהו אידמי ליה כפרשא. אוכליה כשותא במילחא וארהטיה קמיה תלתא מילי ונפק מיניה גובי גובי. האי מאן דטרקיה חיויא ליתי עוברא דחמרא חיורתא וליקרעיה, ולותביה עילויה. והני מילי דלא אישתכח טרפה. ההוא׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    אלו השלשה (תנאים) [דברים] אמר בהן הכתוב מים חיים נאמר בזב (ויקרא ט״ו:י״ג) ורחץ בשרו במים חיים וזה מיוחד בזב בלבד ולא בזבה כמו שיש בתוספתא (זבים פרק ג) חומר בזב מה שאין בזבה שהזב טעון ביאת מים חיים וזבה אינה טעונה ביאת מים חיים והמצורע נאמר בו (ויקרא י״ד:ה׳) ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים ונאמר בפירוש דבר זה מים חיים ולא מים מלוחין ולא מים פושרין ולא מים מכזבין ולא מים מנטפין וזה מיוחד בהזאתו של מצורע בלבד אבל טבילתו אין צריך מים חיים ובזה נאמר (שם) ורחץ במים אפי' במי מקוה ולא דין הוא ומה אם הזב שאינו טעון הזיית מים חיים טעון ביאת מים חיים מצורע שהוא טעון הזיית מים חיים אינו דין שיטעון ביאת מים חיים תלמוד לומר ורחץ במים ואפי' במי מקוה וקידוש מי חטאת נאמר בו (במדבר י״ט:י״ז) ולקחו לטמא ונאמר בו ונתן עליו מים חיים אל כלי ונאמר בפירושו במי מעין הכתוב מדבר ובפסחים בגמ' דכל שעה (דף לד) נאמר ונתן עליו מים חיים אל כלי שתהא חיותן בכלי מדקאמר ונתן אלמא תלושין נינהו ומדקאמר מים חיים אלמא מחוברים נינהו אלא מעלה ובמס' סוטה בפרק היה מביא את מנחתה (דף טז) אמרו ונתן עליו אלמא אפר ברישא וכתיב מים חיים אל כלי כיצד רצה זה נותן רצה זה נותן ורבנן [אל] כלי דוקא עליו לערבן ואימא עליו דוקא כלי שתהא חיותן בכלי וכו' ובמשנת מקואות בפרק א' שנינו למעלה מהן מים חיים (שהן טעונין טבילה) [שבהן טבילה לזבים] והזיה למצורעין וכשרין לקדש מהן מי חטאת לקוקני הם תולעים נקראים בלשון ישמעאל חב אל קרע ותמצא בפ' אלו טריפות (חולין ד' סז):

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 109b

    Shabbat 109b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 477 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה ומשום קרא:

    לענין שבת דטעמא משום רפואה הוא מי שמעת להו:

    הא דאישתהי בגוייהו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קא מכוין:

    הא דלא אישתהי אלא רחץ ויצא מותר:

    בתרייתא דקתני רוחצין בדלא אישתהי:

    חטטין מאלנ"ץ:

    שלא נשתהי בתוך המים דנראה כמיקר בעלמא:

    ביפין שכן רוחצין בהן בחול לרחיצה שאינה לרפואה:

    58 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 109b · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    אלו השלשה (תנאים) [דברים] אמר בהן הכתוב מים חיים נאמר בזב (ויקרא ט״ו:י״ג) ורחץ בשרו במים חיים וזה מיוחד בזב בלבד ולא בזבה כמו שיש בתוספתא (זבים פרק ג) חומר בזב מה שאין בזבה שהזב טעון ביאת מים חיים וזבה אינה טעונה ביאת מים חיים והמצורע נאמר בו (ויקרא י״ד:ה׳) ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים ונאמר בפירוש דבר זה מים חיים ולא מים מלוחין ולא מים פושרין ולא מים מכזבין ולא מים מנטפין וזה מיוחד בהזאתו של מצורע בלבד אבל טבילתו אין צריך מים חיים ובזה נאמר (שם) ורחץ במים אפי' במי מקוה ולא דין הוא ומה אם הזב שאינו טעון הזיית מים חיים טעון ביאת מים חיים מצורע שהוא טעון הזיית מים חיים אינו דין שיטעון ביאת מים חיים תלמוד לומר ורחץ במים ואפי' במי מקוה וקידוש מי חטאת נאמר בו (במדבר י״ט:י״ז) ולקחו לטמא ונאמר בו ונתן עליו מים חיים אל כלי ונאמר בפירושו במי מעין הכתוב מדבר ובפסחים בגמ' דכל שעה (דף לד) נאמר ונתן עליו מים חיים אל כלי שתהא חיותן בכלי מדקאמר ונתן אלמא תלושין נינהו ומדקאמר מים חיים אלמא מחוברים נינהו אלא מעלה ובמס' סוטה בפרק היה מביא את מנחתה (דף טז) אמרו ונתן עליו אלמא אפר ברישא וכתיב מים חיים אל כלי כיצד רצה זה נותן רצה זה נותן ורבנן [אל] כלי דוקא עליו לערבן ואימא עליו דוקא כלי שתהא חיותן בכלי וכו' ובמשנת מקואות בפרק א' שנינו למעלה מהן מים חיים (שהן טעונין טבילה) [שבהן טבילה לזבים] והזיה למצורעין וכשרין לקדש מהן מי חטאת לקוקני הם תולעים נקראים בלשון ישמעאל חב אל קרע ותמצא בפ' אלו טריפות (חולין ד' סז):

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 109b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ושלשתן מותר לרחוץ בהן אע"פ [שהן] חמין ואין רוחצין בימא של סדום אבל בים הגדול סבר לה ר' יוחנן פלוגתא. ר' מאיר אסר ור' יהודה שרי ואתקיף רב נחמן בר יצחק עליה עד כאן לא פליגי אלא לענין טומאה וטהרה אי עלתה לטבילה אי לא אבל לענין שבת לא פליגי ומשני אם נשתהה בים הגדול בשבת כדי להתרפאות אסור ואם לא נשתהה מותר ואקשינן במאי אוקימתא להא ברייתא דקתני רוחצין בים הגדול בדלא אישתהי אימא סיפא ולא במי משרה [ואי] לא אישתהי אפי' במי משרה נמי שרי.

    דתניא רוחצין במי טבריא ובמי משרה וימא של סדום ואע"פ שיש לו חטטין בראשו בד"א בשלא נשתהה (אסור) אבל נשתהה אסור ופרקי' כי אמרי שהיה במי משרה אבל בים הגדול יפים ורעים אמרינן. הא דתניא רוחצין בים הגדול במים יפין שבו דלא מסו. הא דתניא אבל לא בים הגדול ברעים שבו דמסו.

    מי דקלים המעין היוצא במערבא מבין אותן ג' שתילים ובירושלמי שונין מי דקרין שדוקרין את המרה. אבוב רועה פי' בלשון ישמעאל אנבוב אל רעאי או עצאה אל רעאי:

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 109b · Sefaria

    Rashba

    במה דברים אמורים בשלא נשתהא שם אבל נשתהא שם אסור פירוש: אמי משרה וימה של סדום קאי, אבל במי טבריא אפילו נשתהא, תדע דהא קתני בברייתא רוחצין במי טבריא ובים הגדול, אבל לא במי משרה, ואי בלא נשתהא אפילו במי משרה נמי.

    ים הגדול אים הגדול לא קשיא, הא ביפין שבו הא ברעים שבו ומסתברא לי דמילתא פסיקתא קתני, יפין שבו אפילו נשתהא, רעין שבו אסור אפילו לא נשתהא, מדלא הזכיר כאן שהוי כלל, והא דקתני בברייתא קמייתא לא בים הגדול ולא במי משרה, לאו למימרא שיהא זה כזה ותרוייהו בדאשתהי, אלא תרוייהו לאיסורי האי כדיניה והאי כדיניה. ויש מפרשים דוקא בדאישתהי מדתני לה בהדי מי משרה, ולפי דבריהם יש לי לומר דמה שלא הזכיר כאן אשתהי ולא אשתהי, משום דסמיך אמאי דאמרן מעיקרא דאוקים ההיא דאין רוחצין בים הגדול דוקא בדאשתהי, ואכתי על ההיא תירוצא קיימא, אלא דאסיקנא השתא דלאו כולא מלתא תליא בשהוי בלחוד, אלא אף ביפין שבו ורעין שבו. וכסברא ראשונה נראה מדברי הריא"ף ז"ל.

    מתני' אין אוכלין איזוב יון בשבת. תוספתא (פי"ג, ה"ז): אין לועסין מצטיכא בשבת, אימתי בזמן שמתכוון לרפואה ואם מפני ריח הפה הרי זה מותר, לא ישוף אדם סם יבש בשיניו בשבת, אימתי בזמן שמתכוון לרפואה, ואם מפני ריח הפה הרי זה מותר.

    Rashba on Shabbat 109b · Sefaria

    Meiri

    המשנה השלישית אין אוכלין אזוב יון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יעזר ושותה את אבוברואה כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין הוא שותה חוץ ממי דקרים וכוס העקרים מפני שהן לירוקה אבל שותה הוא מי דקרים לצמאו וסך שמן עקרין שלא לרפואה אמר הר"ם פי' אזוב יון הוא בערבי אסטובדוס ויעזר הוא בערבי פודג וכיוצא בו ואבוברו"אה בערבי עצ"א אלדמי ומה שאמ' כל האוכלי' אוכל אדם לרפואה ענינו כי כל דבר שדרכו שאוכלין אותו הבריאים שנזונין בו שהוא מותר לאדם לאכלו על דרך רפואה כיון שהוא מזון אצל בני אדם בכלל ובארץ ישראל שני דקלים וביניהם מעיין מים והשותה מהם ישלשל וירפה בני מעיו ואלו המים נקראים מי דקרים ואסור לאדם לשתות אספרגוס והוא סם משלשל בשבת כלל וכוס העקרין הוא שיחברו עקרין בד בבד ודכין אותן ושותין אותן ביין ומי שהיא זבה ושותה מהן שלשה כוסות תתרפא ותחיה מחליה וכששותה ממנו בעל הירקון באחד ממיני היין יתרפא ויהיה עקר ולא יוליד ולפיכך הוא הנקרא כוס העקרין וירוקה שם החולי הנקרא ירקון ובערבי ירקאז ואותם העקרים הם זא"ג מאסכנדריא ועשב סרו בערבי עשבא אלס"ר ופירשו עשב השמחה וכרכם:

    אמר המאירי המשנה השלישית והכונה בה בביאור החלק השלישי והוא שאמר אין אוכלין אזוב יון בשבת ופרשו בו אברתא בר הות ומפרשים בו אזוב הגדל בין הקנים ויש קורין אזוב יון בקמצות היוד והוא"ו כלומר שבא מארץ יונים ואמר שאין אוכלין אותו בשבת לפי שאינו מאכל בריאים כלל והדבר ברור שאינו אוכלו אלא לרפואה להוציא התולעים שבמעים והוא שאמרו עליו לקוקני וכל שהוא ברור שאוכלו לרפואה יש לגזור בו משום שחיקת סמנין אבל אוכל הוא את יועזר והוא עשב ידוע אצלם לתולעים שבכבד והוא האמור בגמ' עליו לארקתא והיו הרבה מן הבריאים אוכלים אותו ושותה את אבובראה והוא משקה ידוע אצלם והיו אף הבריאים שותים ממנו הרבה פעמים והוא עוזר לרפואה למי ששתה מים מגולים:

    Meiri on Shabbat 109b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא רוחצין במי טבריא ובמי משרה כו' בד"א שלא נשתהא כו' צ"ל דהאי בד"א לא קאי אמי טבריא שהרי בהנך תרתי לעיל דאיירי בנשתהא ואפ"ה התיר בה מי טבריא ועי"ל דהכא איירי ביש לו חטטים בראשו דנראה טפי לרפואה להכי לא שרי אפילו במי טבריא אלא בלא נשתהא ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Shabbat 109b · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 109, Amud Bet, about 477 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 123 words

      Opens “אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה, לענין שבת…”

      Named: רב נחמן בר יצחק.

    2. Segment 236 words

      Opens “במאי אוקימתא לבתרייתא דלא אישתהי, אי דלא…”

    3. Segment 325 words

      Opens “אלא ים הגדול אים הגדול לא קשיא:…”

    4. Segment 443 words

      Opens “מתני׳ אין אוכלין איזביון בשבת לפי שאינו…”

    5. Segment 574 words

      Opens “גמ׳ אמר רב יוסף: אזוב ״אברתה בר…”

      Named: רב יוסף, רב שמואל בר יהודה, רב פפי, עולא, שמואל.

    6. Segment 642 words

      Opens “אבל אוכל הוא את יועזר. מאי יועזר?…”

    7. Segment 754 words

      Opens “ואי לא ליבלע תחלי חיוורתא. ואי לא…”

    8. Segment 828 words

      Opens “ושותין אבוברואה. מאי אבוברואה? חומטריא. מאי חומטריא?…”

    9. Segment 925 words

      Opens “אימיה דרב אחדבוי בר אמי עבדה ליה…”

      Named: רב אחדבוי בר אמי.

    10. Segment 1053 words

      Opens “רב אויא אמר: רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא.…”

      Named: רב אויא, רב הונא בר יהודה, רבי חנינא, רבי יוחנן, רבא.

    11. Segment 1174 words

      Opens “האי מאן דבלע חיויא לוכליה כשותא במילחא,…”

      Named: רב שימי בר אשי.

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Shabbat 109b · Segment 5 — “גמ׳ אמר רב יוסף: אזוב ״אברתה בר המג״, איזביון…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Shabbat 109b · Segment 5 — “…איקלע לבי רב שמואל בר יהודה, אייתו לקמיה מרוא…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Shabbat 109b · Segment 5 — “…״אברתה בר הינג״. עולא אמר: מרוא חיורא. עולא איקלע…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 109b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026