Talmud Builders

    Shabbat 140a

    Back to index

    English translation — Shabbat 140a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Because it is only made to enhance the color of the food. That does not negate the egg-white as significant food in the sense that it would be considered waste, and therefore, no actual selection is performed.

    2It is stated: With regard to mustard that one kneaded on Shabbat eve, on the following day, Shabbat, Rav said: One may dissolve it in wine or water with a vessel, but not with his hand, as using a vessel diverges from the normal method of preparation.

    3Shmuel said to him: Why may he not dissolve it with his hand? Is that to say that he dissolves it with his hand every day? If it is prepared in that manner, it is donkey food. Certainly dissolving by hand is not the manner in which mustard is prepared during the week. Therefore, dissolving mustard with a vessel should not be permitted on Shabbat. Rather, Shmuel said the opposite: He may dissolve it with his hand as a divergence from the typical method of preparation, but he may not dissolve it in the usual manner, with a vessel.

    4It is stated that amora’im from Eretz Yisrael also disputed this issue, as Rabbi Elazar said: Both this and that, dissolving by hand and with a vessel, are prohibited; while Rabbi Yoḥanan said: Both this and that are permitted. Abaye and Rava both said: The halakha is not in accordance with the lenient opinion of Rabbi Yoḥanan.

    5Subsequently, Rabbi Yoḥanan stood and adopted the opinion of Rabbi Elazar and prohibited both methods of dissolving. Rabbi Elazar stood and adopted the opinion of Shmuel, who prohibited using a vessel but permitted it by hand. Given these stances, Abaye and Rava both said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who prohibited both methods.

    6The Gemara relates: Abaye’s mother, actually his foster mother, prepared mustard for him, and he did not eat it. Ze’eira’s wife prepared mustard for Rav Ḥiyya bar Ashi, her husband’s student, and he did not eat it. She said to him: I made this for your rabbi and he ate it, and you do not eat it? Rava bar Shabba said: I was standing before Ravina, and they stirred mustard for him with the inner part of the garlic, and he ate it.

    7Mar Zutra said: The halakha is not in accordance with any of these statements. Rather, it is in accordance with this one, as it was stated: Mustard that one kneaded on Shabbat eve, on the following day he may dissolve it either by hand or with a vessel, and he may place honey in it. And when he dissolves it he may not beat it forcefully as would a craftsman, but he may mix it gently.

    8Cress that one ground on Shabbat eve, on the following day he may place oil and vinegar in it, and add amita into the mixture, and he may not beat it, but he may mix it. Similarly, garlic that one crushed on Shabbat eve, on the following day, he may place beans and grits in it, and he may not pound, but mix, and he may add amita into the mixture. The Gemara asks: What is amita ? The Gemara answers: It is mint. Abaye said: Learn from this that adding mint is beneficial for cress.

    9We also learned in the mishna: One may prepare anumlin on Shabbat. The Sages taught in a baraita : One may prepare anumlin on Shabbat. However, one may not prepare aluntit . The baraita explains: And what is anumlin and what is aluntit ? Anumlin is a drink, which is a mixture of wine, honey, and pepper. Aluntit is a mixture of aged wine and clear water and balsam, which they prepare for use after bathing in a bathhouse to cool down from the heat of the bathhouse. It is prohibited to prepare it on Shabbat because it is a form of remedy.

    10Rav Yosef said: On one occasion, I followed Mar Ukva into a bathhouse. When I exited, he came and gave me one cup of this wine to drink, and I felt its chill from the hairs on my head down to the toenails on my feet. And if he had given me another cup to drink, and if I would have survived it, I would have feared a reduction of my merit in the World-to-Come. The Gemara asks: Didn’t Mar Ukva drink this wine every day? How was he not harmed? The Gemara answers: Mar Ukva was different, as he grew accustomed to it.

    11MISHNA: One may not soak asafoetida in lukewarm water to prepare a medicinal drink from it; however, one may place it into vinegar like a standard spice. And one may not soak vetches in water in order to separate them from their chaff, nor rub them by hand so as to remove their chaff. However, one may place them into a sieve or into a basket, and if the chaff gets removed, so be it.

    12One may not sift straw in a sieve, and similarly, one may not place it on a high place so that that the chaff blows away in the wind; however, one may take the straw in a sieve and place it into the trough of an animal, and one need not be concerned if the chaff is removed in the process.

    13GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: If one unwittingly soaked asafoetida on Shabbat, what is the halakha ? Rav Adda from the city of Naresh interpreted it before Rav Yosef: If one soaked it, he is liable to bring a sin-offering.

    14Abaye said to him: But if that is so, if one soaked a piece of meat in water, would you also say that he is liable? No cooking was performed at all. Rather, Abaye said: It is prohibited by rabbinic decree, so that one will not conduct himself on Shabbat in the manner in which he conducts himself during the week.

    15Rabbi Yoḥanan raised a dilemma before Rabbi Yannai: What is the halakha with regard to soaking asafoetida in cold water on Shabbat? Rabbi Yannai said to him: It is prohibited. Rabbi Yoḥanan asked: Didn’t we learn in the mishna: One may not soak asafoetida in lukewarm water, indicating that it is permitted to soak it in cold water?

    16Rabbi Yannai said to him: If so, that is the difference between my knowledge and yours, as I am able to analyze the halakha more profoundly. In this case, the mishna is not a reliable source, as the mishna expresses an individual opinion. As it was taught in the Tosefta : One may neither soak asafoetida in hot water nor in cold water. Rabbi Yosei says: In hot water it is prohibited; in cold water it is permitted. The mishna that does not prohibit cold water is in accordance with the individual opinion of Rabbi Yosei, but the halakha is not ruled based on that opinion.

    17The Gemara asks: For what purpose is soaked asafoetida prepared? The Gemara answers: As a cure for heaviness of the heart. One who feels a pain in his heart drinks asafoetida. The Gemara relates: Rav Aḥa bar Yosef felt heaviness in his heart. He came before Mar Ukva to ask his advice. Mar Ukva said to him: Go drink the weight of three shekels of asafoetida in three days. He went and drank on Thursday and Shabbat eve. In the morning, he went and asked in the study hall if he could drink it on Shabbat. They said to him: The Sage from the school of Rav Adda taught, and others say, that the Sage from the school of Mar bar Rav Adda taught: A person may drink asafoetida on Shabbat, even a kav or two kav , and he need not be concerned about the decree prohibiting medicine, because asafoetida is drunk by healthy people as well.

    18Rav Aḥa bar Yosef said to them: With regard to drinking, I have no dilemma. When I raised a dilemma, it is with regard to soaking asafoetida; what is the halakha ? Rav Ḥiyya bar Avin said to them: There was an incident that happened with me, and I came and asked that question to Rav Adda bar Ahava, and he did not have an answer for it. I came and asked Rav Huna, and he said that this is what Rav is saying: One may soak asafoetida in cold water and place it in the sun to warm it so it will be fit to drink.

    19The Gemara asks: Was Rav’s ruling according to the opinion of the one who permitted soaking asafoetida in cold water? The Gemara answers: His ruling could be even according to the opinion of the one who prohibited doing so; this prohibition applies only when he had not drunk asafoetida at all; however, here, since he drank it on Thursday and on Shabbat eve, if he does not drink on Shabbat he would thereby be endangered. Therefore, he is permitted even to soak the asafoetida.

    20The Gemara relates another incident involving Rav Aḥa bar Yosef: Rav Aḥa bar Yosef was walking and leaning on the shoulder of Rav Naḥman bar Yitzḥak, his sister’s son. Rav Aḥa said to him: When we arrive at Rav Safra’s house, bring me in. When they arrived, Rav Naḥman brought him in. Rav Aḥa then raised a dilemma before Rav Safra: What is the halakha pertaining to rubbing and thereby softening a linen shirt that is hard after being laundered on Shabbat? Does one intend to soften the shirt, and one may well do so? Or perhaps he intends to generate whiteness in the shirt, and it is prohibited? Rav Safra said to him: He intends to soften, and one may well do so.

    21When Rav Aḥa emerged and came from Rav Safra’s house, Rav Naḥman said to him: What dilemma did the Master raise before Rav Safra? Rav Aḥa said to him: I raised the following dilemma before him: What is the halakha pertaining to rubbing and thereby softening a linen shirt on Shabbat, and he said to me: One may well do so.

    22Rav Naḥman bar Yitzḥak asked: And let the Master raise the same dilemma with regard to rubbing a scarf. He replied: I did not raise the dilemma with regard to a scarf, as I raised it before Rav Huna. And he resolved it for me and said that it is permitted (Rif).

    23Rav Naḥman asked him: And let the Master resolve the dilemma with regard to a shirt from Rav Huna’s ruling with regard to a scarf. Rav Aḥa said to him: There is a difference between the cases: There, in the case of a shirt, it appears that one is generating whiteness, whereas here, in the case of a scarf, it does not appear that one is generating whiteness, as people are not so particular with the whiteness of a scarf, and one’s intention is undoubtedly to soften it.

    24Rav Ḥisda said: With regard to this linen shirt,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לפי שאין עושין אלא לגווןלמראה שהחלמון יפה לגוון ולא החלבון הלכך אידי ואידי אוכל הוא ואין כאן ברירת פסולת מאוכל:

    ממחודישטיפדי"ר בלע"ז במים או ביין:

    ממחו בכלימשמע זהו שינוי שלו:

    ואינו ממחו בידדממחו ליה שפיר טפי:

    אלא אמר שמואל ממחו בידשאין זה דרכו בחול:

    קם ר' יוחנן בשיטתיה דר"אחזר בו ואסר:

    אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוחנןדאסר:

    לרבךלזעירי:

    בשופתא דתומאאמצעי של שום:

    ולא יטרוףכדרך שטורפין ביצים בקערה בכף דרך טריפה שמכה בכח:

    שחלייםכרישין והיו שוחקין אותם במים:

    ממשיךנותן:

    אמיתאמינט"א בלע"ז:

    מעליא לתחלילערב עם שחליים:

    ואין עושין אלונטיתשאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה:

    וחשי מבינתא דרישאהרגשתי בצינתו משערת ראשי עד צפרני רגלי:

    מנכו לי מזכיותיאם הייתי ניצול ממנו שלא אמות:

    שתי כל יומאולא היה מזיקו:

    דדש ביהרגיל בו:

    מתני' חילתיתחלטי"ש בלשון ישמעאל ובלע"ז לזרי"א ושורין אותו בפושרין ושותין אותן המים לרפואה:

    אבל נותןהחלתית:

    בתוך החומץומטבל בו מאכלו ולקמיה מפרש אמאי אין שורין:

    ואין שולין את הכרשיניןמציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן כדתנן במסכת ביצה (דף יד:) אף מדיח ושולה:

    ולא שפין אותןביד להסיר פסולת דהוה ליה בורר:

    אבל נותן לתוך הכברהואע"פ דפעמים שהפסולת נופל דרך נקבי הכברה ונמצא נתברר מאליו:

    תבןהוא שעושין מן הקש מחתכין אותו במוריגין ועושה כל זנב השבולת תבן:

    מוץהוא מזקן השבולת העליון ואינו ראוי למאכל וכוברין אותו בכברין שיפול המוץ:

    אבל נוטל בכברהליתן בתוך האבוס ואע"פ שהמוץ נופל מאליו כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר:

    שרהחילתית בפושרין מאי:

    אומצאבשר חי:

    שלא יעשה כו'לא שבקוה רבנן למעבד עובדי דחול:

    אם כןדלא ידענא לפרושי מתני' טפי מינך מה בין לי ולך:

    מתניתין יחידאה היאור' יוסי אמרה אבל לרבנן אף בצונן אסור:

    ליוקרא דליבאשלבו כבד עליו:

    תלתא תקלי חילתתאמשקל ג' זהובים:

    שאיל בי מדרשאמה יעשה בשבת:

    לשתות לא קמיבעיא לידבלאו רפואה משקה הוא ותנן כל המשקין שותה (לעיל שבת דף קט:):

    לשרותדתנן מתניתין אין שורין:

    כמאן דשריבעיא הוא הך דרב לימא כרבי יוסי דשרי בצונן אבל לרבנן אסור:

    עיילינאהכניסני ואיש זקן היה:

    לכסכוסי כיתניתאחלוק כתונת של פשתן שנתכבסה והרי היא קשה ומשפשפה בין שתי ידיו והיא מתרככה ואף הליבון שלה מצהיל על ידי השפשוף:

    אולודי חיוראהליבון מצהיל:

    התם מיחזי כאולודי חיוראשמקפיד על ליבונו וצוהרו של סודר יותר מכיתניתא:

    שבת 140 עמוד א

    1לפי שאין עושין אותה אלא לגוון.

    2איתמר. חרדל שלשו מע"ש למחר, אמר רב: ממחו בכלי אבל לא ביד.

    3א"ל שמואל: ביד אטו כל יומא ממחו ליה?! ביד מאכל חמורים הוא אלא אמר שמואל ממחו ביד ואינו ממחו בכלי׃

    4אתמר ר"א אמר אחד זה ואחד זה אסור ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה מותר אביי ורבא דאמרי תרוייהו אין הלכה כרבי יוחנן׃

    5קם רבי יוחנן בשיטתיה דר"א קם רבי אלעזר בשיטתיה דשמואל אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כרבי יוחנן׃

    6אימיה דאביי עבדא ליה: ולא אכל דביתהו דזעירא עבדא ליה: לרב חייא בר אשי ולא אכיל א"ל לרבך עבידי ליה: ואכל ואת לא אכלת אמר רבא בר שבא הוה קאימנא קמיה דרבינא ובחשי ליה: בשופתא דתומא ואכל׃

    7אמר מר זוטרא לית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאתמר חרדל שלשו מע"ש למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב׃

    8שחליים ששחקן מע"ש למחר נותן לתוכן שמן וחומץ וממשיך לתוכן אמיתא ולא יטרוף אלא מערב שום שריסקו מע"ש למחר נותן לתוכו פול וגריסין ולא ישחוק אלא מערב וממשיך את אמיתא לתוכן מאי אמיתא נינייא אמר אביי ש"מ האי נינייא מעליא לתחלי:

    9ועושין אנומלין בשבת: ת"ר עושין אנומלין בשבת ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר׃

    10אמר רב יוסף זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא לבי באני כי נפקי אתאי אשקיין חמרא חד כסא וחשי מבינתא דראשי ועד טופרא דכרעי ואי אשקיין כסא אחרינא הואי מסתפינא דלמא מנכו לי מזכותא דעלמא דאתי והא מר עוקבא דשתי כל יומא שאני מר עוקבא דדש ביה:

    Mishna

    11אין שורין את החילתית בפושרין אבל נותן לתוך החומץ ואין שולין את הכרשינין ולא שפין אותן אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה׃

    12אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האיבוס:

    Gemara

    13איבעיא להו שרה מאי תרגמא רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף שרה חייב חטאת׃

    14א"ל אביי אלא מעתה שרה אומצא במיא הכי נמי דמיחייב אלא אמר אביי מדרבנן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול׃

    15בעא מיניה רבי יוחנן מר' ינאי מהו לשרות את החלתית בצונן א"ל אסור והא אנן תנן אין שורין את החלתית בפושרין הא בצונן מותר׃

    16א"ל א"כ מה בין לי ולך מתניתין יחידאה היא דתניא אין שורין את החלתית לא בחמין ולא בצונן רבי יוסי אומר בחמין אסור בצונן מותר׃

    17למאי עבדי ליה ליוקרא דליבא רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דליבא אתא לקמיה דמר עוקבא א"ל זיל שתי תלתא תיקלי חילתתא בתלתא יומי אזל אישתי חמשא בשבת ומעלי שבת לצפרא אזל שאל בי מדרשא אמרו ליה תנא דבי רב אדא ואמרי לה תנא דבי מר בר רב אדא שותה אדם קב או קביים ואינו חושש׃

    18אמר להו לשתות לא קמיבעיא לי כי קא מיבעיא לי לשרות מאי אמר להו רב חייא בר אבין בדידי הוה עובדא ואתאי שאילתיה לרב אדא בר אהבה ולא הוה בידיה אתאי שאילתיה לרב הונא ואמר הכי קאמר רב שורה בצונן ומניח בחמה׃

    19כמאן דשרי אפילו למאן דאסר ה"מ היכא דלא אישתי כלל אבל הכא כיון דאישתי חמשא ומעלי שבתא אי לא שתי בשבת מיסתכן׃

    20מיסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה א"ל כי מטינן לבי רב ספרא עיילינא כי מטו עייליה בעא מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא לרכוכי כיתניתא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קמיכוין ואסיר א"ל לרכוכי קא מיכוין ושפיר דמי׃

    21כי נפק אתא א"ל מאי בעא מר מיניה א"ל בעי מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא ואמר לי שפיר דמי׃

    22ותבעי ליה למר סודרא סודרא לא קא מיבעיא לי דבעי מרב הונא ופשיט לי׃

    23ותיפשיט ליה למר מסודרא א"ל התם מיחזי כי אולודי חיורא הכא לא מיחזי כאולודי חיורא׃

    24אמר רב חסדא האי כיתניתא׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    אין שורין את הכרשיניןגרסי' בגמ' דבני מערבא תני אין שורין את הכרשינים משום בורר ולא שפין אותן משום דש אין כוברין את התבן משום מרקד.

    גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי בגמ' דבני מערבא גרסי מה שהפטם אוכל ומותיר הרעי אוכל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 140a

    Shabbat 140a. The full printed text of this folio side — 24 numbered segments, about 611 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לפי שאין עושין אלא לגוון למראה שהחלמון יפה לגוון ולא החלבון הלכך אידי ואידי אוכל הוא ואין כאן ברירת פסולת מאוכל:

    ממחו דישטיפדי"ר בלע"ז במים או ביין:

    ממחו בכלי משמע זהו שינוי שלו:

    ואינו ממחו ביד דממחו ליה שפיר טפי:

    אלא אמר שמואל ממחו ביד שאין זה דרכו בחול:

    קם ר' יוחנן בשיטתיה דר"א חזר בו ואסר:

    אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוחנן דאסר:

    לרבך לזעירי:

    35 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 140a · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    אין שורין את הכרשינין גרסי' בגמ' דבני מערבא תני אין שורין את הכרשינים משום בורר ולא שפין אותן משום דש אין כוברין את התבן משום מרקד.

    גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי בגמ' דבני מערבא גרסי מה שהפטם אוכל ומותיר הרעי אוכל:

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 140a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    פי' לצבעו להתראות בו גוונא של ביצה מאכל המרס פי' זה המאכל ממורס הוא כדתנן (נתן) [נטל] את הדם ונתנו לממרס בו על הרובד הרביעי וי"א מאכל חמורים הוא כלומר אינו מאכל ב"א אלא מאכל חמורים הוא:

    חרדל שלשו מע"ש חלקו עליו רב ושמואל ור' יוחנן ור' אלעזר ודבריהן פשוטין הן ומר זוטרא דהוא בתרא אמר לית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דתניא חרדל שלשו מע"ש למחר מניחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב.

    שום שריסקו מע"ש למחר נותן לתוכו פול או גריסין ולא ישחוק אלא מערב. וממשיך את האמיתה לתוכה מאי אמיתה נגחה.

    אנומלין יין ושמן ודבש ופלפלין אלונתית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון:

    אין שורין את החלתית בפושרין אבל נותן לתוך החומץ ומיבעיא לן שרה מאי. ומסקנא שרה אמר אביי איסורא מדרבנן וא"ר יוחנן מתניתין יחידאה היא והוא ר' יוסי אבל חכ"א בין בחמין בין בצונן אסור וסוגיא דשמעתא אם שרה מאתמול לשתות חלתית בשבת מותר. אבל לשרותו אסור אפילו בצונן. ואם שרה קודם השבת ועכשיו בשבת חושש אם לא ישתה מסתכן מותר לו לשרות בתוכו ולהניחה בחמה:

    לכסכוסי כיתונתא פי' לרכוכי קא מיכוון ושרי או דלמא לאולודי וכו'. פי' לקבץ מקצת הבגד של פשתים לתוך ידו לשופו מפני שרוחצין הבגד ומתייבש בשמש או ברוח עומד אנסו פי' קשה ורוצה לרככו נותן הבגד לתוך ידיו ומוליך ומביא ידיו עד שיעשה הבגד ההוא כמו קפולין קטנים כמין קמטין כי הא דא"ר זירא בפ' חבית (שבת דף קמז) מאי מרזב כגון כסכוסי מאני דמתחזי כמרזב וכי הא דתנן בפ' האשה שהיא עושה צרכיה:

    צריכה לכסכס ג' פעמים על כל דבר ודבר ואמרי' בגמ' בעי ר' ירמיה אמטויי חד ואיתויי [חד] או דלמא אמטויי [חד] ואיתויי [תרתי] תיקו:

    וכן עוד מפורש בתלמוד א"י בענין מוליך ומביא שבלולב מהא שמעינן דכיסכוס כעין שפשוף הוא ומתקבץ הבגד פי' יתכמש ונראה קמטין קמטין וכשלובשו מתפשט וכדאמרינן אמר רב כהנא ואיתמא רב יהודה טיט שעל בגדו מכסכסו מבפנים. ומרקדי להאי כיתונתא. שמעינן מנה דסודרא ליתיה כתינתא ולא יתכן לומר שהוא צמר שאם הוא צמר איך אומר לו היה לך ללמוד פשתים מצמר. והדבר רחוק ביניהם ואינה אלא צמר גפן שזה קרוב לזה ופשט רב חסדא דלרכוכי מיכוון ושרי.

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 140a · Sefaria

    Rashba

    התם מיחזי כי אולודי חיורא פירש רש"י ז"ל: שהסודר אסור דמחזי כאולודי חיורא שאדם מקפיד בו יותר. והקשה הרמב"ן ז"ל דאם איתא דרב הונא לאיסורא פשיט ליה, אם כן היכא אמר ליה רב נחמן ותפשוט ליה למר מסודרא, אדרבה כיון דרב חסדא פשיט ליה בכיתנא להתירא ורב הונא פשיט ליה בסודרא לאיסורא, ורב נחמן הוה סבירא ליה דחד דינא אית להו. לא הוה ליה למימר ותפשוט לה דאדרבה מקשא קשו פשטי אהדדי. על כן פירש הוא ז"ל דרב הונא פשיט ליה אף בסודרא להתירא, ואפילו הכי קא סלקא דעתך דכיתנא אסיר ופשט ליה רב חסדא להתירא. וכן נראה מדברי הרב אלפסי ז"ל שלא כתב להא דסודר, דאלמא תרווייהו להיתרא. ואינה קושיא לפי דעתי. דמשום דרב הונא רביה דרב חסדא אמר ליה ותפשוט ליה למר מסודרא כלומר לאיסורא, אע"ג דאמר לו רב חסדא דשרי. אלא הא קשיא לי דכיון דפשט ליה רב חסדא להתירא, אם איתא דרב הונא פשיט ליה בסודרא לאיסורא, כי אמר ליה רב נחמן ולבעי ליה למר סודרא היכי סתים ואהדר ליה האי בעאי מיניה מרב הונא ופשט לי, דמשמע פשט לי ביה כדפשט ליה רב חסדא בכיתנא, והוה ליה למימר ופשט לי לאיסורא. אלא שמצאתי במקצת ספרים שכתוב בהן כך ופשט לי לאיסורה, ואין רוב הספרים מסכימין לגירסא זו.

    Rashba on Shabbat 140a · Sefaria

    Meiri

    חרדל שלשו מערב שבת למחר ממחהו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף הדבש בכח כדרך שטורפין ביצים בקערה אלא מערב וכן שחלים ששחקם מערב שבת למחר נותן לתוכם שמן וחומץ וממשיך לתוכם אמינתא הקרויה מינט"אה בלעז שהיא יבשה ושחוקה מאתמל ונעשית אבק ונאכלת עם השחלים ואמר שמעפר באותו אבק עליהם ובלבד שלא יטרוף אלא מערב וכן שום שריסקו מערב שבת למחר נותן לתוכו פול או גריסין מבושלים מאתמול ולא יטרוף אלא מערב:

    אע"פ שהתרנו במשנה עשיית אנימלין בשבת אלונטית מיהא אסורה והוא יין ישן ומים צלולין ואפרסמון ועושין אותו לשתותו אחר המרחץ והרי הוא דוגמת רפואה:

    המשנה השלישית אין שורין את החלתית בפושרין אבל נותן לתוך החומץ אין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן אבל נותן הוא לתוך הכברה או לתוך הכלכלה אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו במקום גבוה בשביל שיזרה המוץ אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס אמר הר"ם פי' שורין מלה ידועה חלתית היו משתמשין לפי שהיתה ארצם קרה כרשינין הוא זרע נקרא בערבי כרשנה ובלשון הקדש כוסמת ומאכילין אותה לבקר ושפין פירושו כמו מקנחין או ממרחין ביד אבל נותן הוא לתוך הכברה והיא מתקנחת שם מאליה כלכלה סל כוברין פעולה מן כברה מוץ התבן הדק אבוס מקום שאובסין שם הבהמות אבוס בעליו:

    אמר המאירי המשנה השלישית והיא חוזרת לביאור עניני החלק הראשון והוא שאמר אין שורין את החלתית בפושרין פי' חלתית הוא מין פרי ששורין אותו בפושרין ושותין אותו לרפואה לחולי הנקרא יוקרא דלבא כלומר כאב הלב מפני שהוא נכר שלרפואה הוא עושה וגזירה משום שחיקת סמנין אבל נותן את החלתית לתוך החומץ ומטבל מאכלו באותו חומץ ואין כאן היכר לרפואה שכל השנה אדם נוהג בטבול אין שורין את הכרשינין ויש גורסין אין שולין והכל אחד והענין הוא הצפת מים עליהם בכלי והפסולת עולה למעלה ואדם אוכל מן התחתונות שרויות ואיסורו משום בורר וכן אין שפין אותם ביד להסיר פסלתן שכל זה דרך ברירה אבל נותנין לתוך הכברה או לתוך הכלכלה שהיא נקובה ומקצת הפסולת נופל מאליו והוא אוכל מתוך הכברה שהרי ברירה זו מאליה היא באה אין כוברין את התבן בכברה כדי להפיל ממנה המוץ הדק הבא מזקן השבולת שלא יזיק לבהמה שזהו כבורר וכן לא יתננה במקום גבוה כדי שיהא הרוח שולט בה ויזרה את המוץ שזהו דרך ברירה אבל נותן לתוך הכברה ואינו כובר ומוליכה עד האבוס וקצת המוץ נופל מאליו:

    זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    מאחר ששריית החלתית אין איסורה אלא שלא יעשה דרך חול ומגזרת רפואה אם שרה אינו חייב חטאת ואם שרה מאתמל מותר לשתותו בשבת מפני שהוא משקה שאדם שותהו לפעמים אף בלא רפואה ושריית שבת מיהא שהיא אסורה לא סוף דבר בפושרין אלא אף בצונן ואם התחיל לשתותה יום חמשי ויום ששי ובשבת לא היה אצלו שרוי מאתמל ומתירא שמא יסתכן בהנחתו מותר לשרות בשבת בצונן ולא עוד אלא שנותנה בחמה:

    חלוק של פשתן שנתכבס מותר לכסכסו בשבת ר"ל לפשפשו בין שתי ידיו שאין זה נעשה אלא לרככו ואע"פ שהלבון מצהיל על ידי הכסכוס מ"מ הוא אינו מתכוין אלא לרככו שהלבון אחר שהוא לובשו תחת בגד אחר אינו קפיד עליו אבל הסודר סתמו מקפיד הוא על לבונו ומתכוין הוא לכך ואסור וגדולי הדורות שלפנינו פוסקים להיתר אף בסודר מפני שאין גורסין דבעי מיניה ופשט לי לאיסורא אלא ופשט לי כלומר להיתרא ופירשו שבחלוק אדם מתכוין ללבנו יותר מן הסודר:

    Meiri on Shabbat 140a · Sefaria

    Maharam

    בגמ' אביי ורבא דאמרי תרווייהו וכו' קם ר' יוחנן בשיטתיה דר' אלעזר קם ר' אלעזר וכו' כצ"ל:

    Maharam on Shabbat 140a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' אמר מר זוטרא לית הלכתא ככל הני שמעתתא עיין כתובות דף נ"ד ע"א תוס' ד"ה לית הלכתא:

    רש"י ד"ה אכל נוטל וכו' נופל מאליו כר"ש עיין לעיל דף נ"ד ע"א ברש"י ד"ה כלאים דחבלים:

    Gilyon HaShas on Shabbat 140a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 140, Amud Aleph, about 611 words in 24 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 24 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “לפי שאין עושין אותה אלא לגוון.…”

    2. Segment 212 words

      Opens “איתמר. חרדל שלשו מע"ש למחר, אמר רב:…”

    3. Segment 320 words

      Opens “א"ל שמואל: ביד אטו כל יומא ממחו…”

      Named: שמואל.

    4. Segment 424 words

      Opens “אתמר ר"א אמר אחד זה ואחד זה…”

      Named: רבי יוחנן, אביי, רבא.

    5. Segment 517 words

      Opens “קם רבי יוחנן בשיטתיה דר"א קם רבי…”

      Named: רבי יוחנן, רבי אלעזר, שמואל, אביי, רבא.

    6. Segment 637 words

      Opens “אימיה דאביי עבדא ליה: ולא אכל דביתהו…”

      Named: רב חייא בר אשי, אביי, רבא.

    7. Segment 728 words

      Opens “אמר מר זוטרא לית הלכתא ככל הני…”

    8. Segment 841 words

      Opens “שחליים ששחקן מע"ש למחר נותן לתוכן שמן…”

      Named: רב שום, רב וממשיך, אביי.

    9. Segment 930 words

      Opens “ועושין אנומלין בשבת: ת"ר עושין אנומלין בשבת…”

    10. Segment 1047 words

      Opens “אמר רב יוסף זימנא חדא עלית בתר…”

      Named: רב יוסף.

    11. Segment 1124 words

      Opens “מתני׳ אין שורין את החילתית בפושרין אבל…”

    12. Segment 1221 words

      Opens “אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו…”

    13. Segment 1315 words

      Opens “גמ׳ איבעיא להו שרה מאי תרגמא רב…”

      Named: רב אדא, רב יוסף.

    14. Segment 1420 words

      Opens “א"ל אביי אלא מעתה שרה אומצא במיא…”

      Named: אביי.

    15. Segment 1524 words

      Opens “בעא מיניה רבי יוחנן מר' ינאי מהו…”

      Named: רבי יוחנן.

    16. Segment 1625 words

      Opens “א"ל א"כ מה בין לי ולך מתניתין…”

      Named: רבי יוסי.

    17. Segment 1756 words

      Opens “למאי עבדי ליה ליוקרא דליבא רב אחא…”

      Named: רב אחא בר יוסף, רב אדא.

    18. Segment 1842 words

      Opens “אמר להו לשתות לא קמיבעיא לי כי…”

      Named: רב חייא בר אבין, רב אדא בר אהבה, רב הונא, רב שורה.

    19. Segment 1922 words

      Opens “כמאן דשרי אפילו למאן דאסר ה"מ היכא…”

    20. Segment 2047 words

      Opens “מיסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה…”

      Named: רב אחא בר יוסף, רב נחמן בר יצחק, רב ספרא.

    21. Segment 2119 words

      Opens “כי נפק אתא א"ל מאי בעא מר…”

    22. Segment 2214 words

      Opens “ותבעי ליה למר סודרא סודרא לא קא…”

      Named: רב הונא.

    23. Segment 2315 words

      Opens “ותיפשיט ליה למר מסודרא א"ל התם מיחזי…”

    24. Segment 245 words

      Opens “אמר רב חסדא האי כיתניתא…”

      Named: רב חסדא.

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Shabbat 140a · Segment 10 — “אמר רב יוסף זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Shabbat 140a · Segment 17 — “…ליה ליוקרא דליבא רב אחא בר יוסף חש ביוקרא…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Shabbat 140a · Segment 3 — “א"ל שמואל: ביד אטו כל יומא ממחו ליה?! ביד…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Shabbat 140a · Segment 4 — “…ואחד זה מותר אביי ורבא דאמרי תרוייהו אין הלכה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 140a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026