Talmud Builders

    Shabbat 66b

    Back to index

    English translation — Shabbat 66b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1it is made merely to align his steps and straighten his posture. He does not completely lean all his weight on it. Here, in the case of a wooden leg, it is made to lean on, and in fact he leans all his weight on it.

    2It was taught in the mishna that the supports of a zav and his chair are subject to ritual impurity imparted by treading, and one may not go out with them on Shabbat, and one may not enter into the Temple courtyard with them.

    3The tanna , who recited mishnayot before Rabbi Yoḥanan, taught the opposite halakha in the mishna: One may enter into the Temple courtyard with them.

    4Rabbi Yoḥanan said to him: I teach that a woman may perform ḥalitza with this support, as it has the legal status of a shoe in every sense, and you say that one may enter the Temple courtyard? Teach the mishna in the following manner: One may not enter into the Temple courtyard with them.

    5We learned in the mishna that loketamin are pure. The Gemara asks: What are loketamin ? Rabbi Abbahu said: They are wooden toys in the shape of a donkey one carried on the shoulders, creating the impression that the donkey is riding him. Rava bar Pappa said: They are stilts used to avoid getting dirty when walking in mud or for amusement. Rava bar Rav Huna said: They are masks [ peramei ].

    6MISHNA: Young boys may go out on Shabbat with knots as a folk remedy and princes with bells. And any person is permitted to go out on Shabbat with those objects; however, the Sages spoke in the present, addressing situations that were prevalent.

    7GEMARA: We learned in the mishna that young boys may go out on Shabbat with knots. The Gemara asks: What are these knots? Adda Mari said that Rav Naḥman bar Barukh said that Rav Ashi bar Avin said that Rav Yehuda said: They are garlands of the madder plant that are tied for their medicinal qualities.

    8Abaye said: Mother, actually his foster mother, said to me about the healing properties of madder: Three garlands maintain the illness at its present state and prevent it from worsening, five garlands heal the illness, and seven are effective even against sorcery.

    9Rav Aḥa bar Ya’akov said: And that benefit provided by the madder plant is specifically in a case where one on whom the knots were tied does not look at the sun and the moon, and does not see rain, and hears neither the sound of clanging iron, nor the sound of the hen, nor the sound of footsteps. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: If that is the case, the remedial powers of the madder fell in a pit, i.e., if so many conditions exist, for all intents and purposes it provides no benefit at all.

    10The Gemara asks: If these knots in the madder plant have remedial qualities, why specifically were boys mentioned in the mishna? Even girls can benefit from the cure as well. By the same token, why specifically were young boys mentioned in the mishna? Even adults can benefit from the cure as well.

    11Rather, what are these knots? Like that which Avin bar Huna said that Rav Ḥama bar Gurya said: A son who has longings for his father and has a difficult time leaving him, the father takes a strap from the right shoe and ties it on the boy’s left arm as a talisman to help the child overcome his longings. These feelings are more common in small children and especially in boys for their fathers, as fathers were more involved in raising their sons than they were in raising their daughters. Therefore, the Sages allowed specifically young boys to go out with these knots. With regard to this practice, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And your mnemonic for where to tie the strap is phylacteries, which are tied by the right hand on the left arm. And the opposite, tying the strap from the left shoe onto his right arm, is dangerous because it will exacerbate his longings.

    12On the topic of the use of various forms of healing and medicinal practices and their permissibility on Shabbat, the Gemara cites additional statements by that Sage on these topics. Avin bar Huna said that Rav Ḥama bar Gurya said: With regard to overturning an empty cup in which there had been hot water and placing it on one’s navel for healing purposes on Shabbat, he may well do so.

    13And Avin bar Huna said that Rav Ḥama bar Gurya said: It is permissible to smear oil and salt on oneself on Shabbat.

    14As in this case of Rav Huna, who departed from the house of Rav, and Rav, who departed from the house of Rabbi Ḥiyya, and Rabbi Ḥiyya, who departed from the house of Rabbi Yehuda HaNasi, when they were drunk, the rabbi would bring oil and salt and rub them on the palms of their hands and the soles of their feet and say: Just as this oil is clear, so let the wine of so-and-so, son of so-and-so, his mother, become clear. In other words, let them become sober. And if he could not bring oil and salt, or if they did not work, he would bring the sealing clay of a barrel and soak it in water and say: Just as this sealing clay is clear, so let the wine of so-and-so, son of so-and-so, become clear.

    15And Avin bar Huna said that Rav Ḥama bar Gurya said: It is permitted to strangle, i.e., tightly bandage the neck of one whose vertebra was dislocated in order to reset it, on Shabbat.

    16And Avin bar Huna said that Rav Ḥama bar Gurya said: With regard to tightly swaddling a baby born on Shabbat in order to align any limbs that may have been dislocated in birth, one may well do so.

    17There were different versions with regard to the halakhot of Avin bar Huna. Rav Pappa taught two halakhot with regard to children in his name and Rav Zevid taught one halakha with regard to a child in his name. The Gemara explains: Rav Pappa taught two halakhot with regard to children, and he taught both of them in the name of Avin bar Huna, i.e., the halakha with regard to knots and the halakha with regard to swaddling. Rav Zevid taught one halakha with regard to a child. The first, with regard to knots, he taught in the name of Avin bar Huna. And this, with regard to swaddling, he taught in the name of Rabba bar bar Ḥana, as Rabba bar bar Ḥana said: With regard to tightly swaddling a baby on Shabbat, one may well do so.

    18The Gemara cites additional statements said by Abaye in the name of the woman who raised him with regard to remedies. Abaye said, Mother said to me: All incantations that are repeated are intoned using the name of the mother of the one requiring the incantation, and all knots tied for the purpose of healing are tied on the left.

    19And Abaye said, Mother said to me: All incantations for which the number of times they must be intoned is specified, one recites them as they are specified; and those for which the number of times they must be intoned is not specified, one recites them forty-one times.

    20The Sages taught in a baraita : One may go out with a preservation stone, which prevent miscarriages, on Shabbat. They said in the name of Rabbi Meir that one may go out even with the counterweight of a preservation stone; i.e., a stone or another object that was weighed against and found equivalent to the weight of the preservation stone, which is also effective. And this leniency applies not only to a woman who miscarried in the past and is concerned that she may miscarry again; rather, it applies even to a woman who never miscarried and is concerned lest she miscarry for the first time. And it applies not only to a woman who is aware that she is pregnant; rather, it applies even if a woman suspects that she may become pregnant and miscarry. Rav Yeimar bar Shelamya said in the name of Abaye: And this applies only when he happened upon an object that was found equal to the preservation stone when he weighed it against that stone, not when one alters the object to equal the weight of the preservation stone. Abaye raised a dilemma: With regard to a counterweight to the counterweight, i.e., one who finds an object and determines its weight by weighing it against the counterweight of the preservation stone, what is its legal status? May a woman go out into the public domain with it? The Gemara concludes: Let this dilemma stand unresolved.

    21And Abaye said, Mother said to me: To heal a fever of one day, let one take a pale, i.e., newly minted, dinar and go to the salt pools, and weigh its weight in salt against it, and let him bind the salt to the opening of the neckline of his garment with a thread made of hair.

    22And if this remedy is not effective, let him sit at a crossroads, and when he sees a large ant carrying something, he should take the ant and place it in a copper tube, and close it with lead, and seal it with sixty seals, and shake it, and lift it, and say to it: Your burden is upon me and my burden, my fever, is upon you. Rav Aḥa, son of Rav Huna, said to Rav Ashi: And perhaps a different person already found this ant and used this remedy to end his illness. In that case, by accepting the burden of the ant, he is bringing another’s illness upon himself. Rather, let him say to the ant: My burden and your burden are upon you.

    23And if that remedy is not effective, let him take a new jug, and go to the river, and say to it: River, river, lend me a jug of water for a guest who happened to come to me. And let him turn it around his head seven times, and pour out the water behind him, and say to it: River, river, take back the water that you gave me because the guest who happened to come to me came on its day and left on its day.

    24Rav Huna said:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לתרוצי סוגיאלתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו:

    אני שונה אשה חולצת בהןאלמא נעל קרינא ביה:

    חמרא דאכפאחמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס"א:

    קישוריאשקצ"ש שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

    פרמיטלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים:

    מתני' בקשריםמפרש בגמרא:

    בזגיןאישקליט"ש של זהב לנוי:

    גמ' אדא מריכך שמו:

    קשרי פואהגרנצ"א קושרים בקשרים ותולין בצואר לרפואה ולא ידעתי לאיזה חולי:

    מוקמימעמידין החולי שלא יגדל:

    ה'קשרים:

    מסומתרפאין:

    נגריפסיעות:

    נפל פותא בביראנפל רפואת הפואה בבור דאין אדם נזהר בכל אלו:

    מאי איריא בניםלרב יהודה פריך אי קישורין דמתני' לרפואת חולי נינהו מאי איריא בנים:

    געגועיןברמור"ט מגעגע עליו ואינו יכול ליפרד ממנו ורפואה זו לא שייכא בנקבות שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מגעגעין עליו:

    תפיליןשיד ימינו קושרתו לשמאלו זהו סימן לגירסא:

    סכנתאשמגעגע יותר מדאי:

    סחופי כסאכוס שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וכופהו על הטיבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעיים ומושיבן במקומן:

    לסוךבכפות ידיו ורגליו:

    דרב הונא מבי רבשהיה בא מבי רב שהוא רבו וכן רב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי:

    מבסמישכורין שהיו משקין את התלמידים ואלו מפני שחשובין הן היו עושין להן דבר להפג את יינן:

    לגוייתא דידייהותוכי ידיהם דהיינו כף:

    דציילשהולך ונעשה צלול כל שעה מחום הבשר:

    שיעא דדנאמגופת החבית:

    דציל האי שיעאמחמת המים:

    ליחנקמי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט ודומה לחניקה:

    לפופילכורכו בבגדים וקושרו בחגורה רחבה ומתיישבין פרקי אבריו שהן רכין ונשמטין בחבלי הלידה וקורין אנמלטויי"ר בלע"ז:

    מתני בניםשתי שמועות דאיירי בקטנים היה שונה בשם רבי (אבא) בר הונא משמיה דרב חמא בר גוריא:

    בןחדא שמעתא דאיירי בקטן מתני בשמיה:

    תרוייהוגעגועין ולפופי:

    כל מנייניכל לחישות ומפני שכופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר קרי להו מנייני:

    בשמא דאמאפלוני בן פלונית:

    דמיפרשיכל לחשים שמפורש מניין כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו:

    כדמפרשיכופלין אותו כפי מניינו ודלא מיפרשי בהם סתם כפילתן ארבעין וחד זימנין:

    אבן תקומהאבן שנושאות אותה נשים עוברות שלא יפילו וקורין לה קוטאנ"א בלע"ז:

    במשקלשום דבר ששקלוהו כנגדה:

    ולא שהפילהולא תאמר שלא התירו לצאת בה אלא לאשה שעלולה להפיל עוברה שהפילה כבר עובר אחר:

    ולא שעיברהשידוע לה שהיא מעוברת:

    והוא דאיכוין ותקלשנמצא החפץ מאליו למשקל האבן ולא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו לכוונו:

    בת יומאשאחזתו בכל יום:

    זוזא חיווראצרוף וחדש:

    למלחתאלמקום שריפת המים שעושין נגרים על שפת הים להמשיך מים לבריכות רחבות העשויות לכך וכשנתמלאו סותם החריצין והשמש שורף את המים שמלוחין הן ונעשה מלח:

    בחללא דבי צוארותחת גרונו כנגד מפתחי חלוקו לשון רבינו הלוי:

    נירא ברקאליצא של שער:

    פרשת דרכיםמקום ששני דרכים מתפרשים:

    שומשמנא גמלאנמלה גדולה:

    דדרי מידישטוען כלום:

    לישקליהלשומשמנא:

    בגובתא דנחשאכמין קנה של נחשת:

    ולסתמייה באבראיסתום פיה בעופרת:

    גושפנקיחותמות ולאו דוקא שיתין נקט ולאו דוקא חותמות של צורה אלא סתימות הרבה זו על זו שעוה על העופרת ושוב זפת ושוב טיט:

    וליברזוליהינענענו:

    ולידריהישאנו:

    ולימא ליהלשומשמנא:

    טעונך עלימה שהיית נושא אשאנו:

    וטעונאיהחולי שלי:

    איניש אשכחיה ואיפסיק ביהחולי כזה שזה עושה וכי אמר ליה טעונך עלי זהו חולי של חברו:

    כוזא חדתאכלי חרס קטן חדש:

    אוזפןהלוני:

    וליהדריה ז' זימני ארישיהיקיפנו סביבות ראשו:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    שבת 66 עמוד ב

    1לתרוצי סוגיא עבידא, הכא לסמוך עילויה הוא דעבידא, וסמיך עליה.

    2טמאין מדרס, ואין יוצאין בהן בשבת, ואין נכנסין בהן לעזרה.

    3תני תנא קמיה דר' יוחנן: ״נכנסין בהן לעזרה״.

    4א"ל אני שונה ״אשה חולצת בו״, ואת אמרת ״נכנסין״?! תני ״אין נכנסין בהן לעזרה״.

    5לוקטמין טהורה. מאי לוקטמין? אמר ר' אבהו: חמרא דאכפא. רבא בר פפא אמר: קשירי רבא בר רב הונא אמר: פרמי.

    Mishna

    6הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין, וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה.

    Gemara

    7מאי קשרים? אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה: קשורי פואה.

    8אמר אביי, אמרה לי אם: תלתא מוקמי, חמשה מסו, שבעה אפילו לכשפים מעלי׃

    9אמר רב אחא בר יעקב: והוא דלא חזי ליה שמשא וסיהרא, ולא חזי מיטרא, ולא שמיע ליה קול ברזלא, וקל תרנגולתא וקל ניגרי. אמר רב נחמן בר יצחק: נפל פותא בבירא.

    10מאי איריא בנים? אפי' בנות נמי! מאי איריא קטנים? אפי' גדולים נמי!

    11אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין בר הונא א"ר חמא בר גוריא: בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו. אמר רב נחמן בר יצחק: וסימניך תפילין, וחילופא סכנתא.

    12אמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: סחופי כסא אטיבורי בשבתא שפיר דמי.

    13ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: מותר לסוך שמן ומלח בשבת.

    14כי הא דרב הונא מבי רב, ורב מבי ר' חייא, ור' חייא מבי רבי, כי הוו מיבסמי מייתי משחא ומילחא ושייפי להו לגוייתא דידייהו וגוייתא דכרעייהו ואמרי כי היכי דציל הא מישחא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא ואי לא מייתי שיעא דדנא ושרי ליה: במיא ואמר כי היכי דליציל האי שיעא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא׃

    15ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לחנק בשבת׃

    16ואמר אבין בר הונא: אמר רב חמא בר גוריא לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי׃

    17רב פפא מתני בנים רב זביד מתני בן רב פפא מתני בנים ותרוייהו מתני להו באבין בר הונא רב זביד מתני בן קמייתא מתני באבין בר הונא והאי מתני לה ברבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי׃

    18אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני בשמא דאימא וכל קטרי בשמאלא׃

    19ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני דמפרשי כדמפרשי ודלא מפרשי ארבעין וחד זימני׃

    Baraita

    20ת"ר יוצאין באבן תקומה בשבת משום ר"מ אמרו אף במשקל אבן תקומה ולא שהפילה אלא שמא תפיל ולא שעיברה אלא שמא תתעבר ותפיל אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דאיכוון ואיתקל בעי אביי משקל דמשקל מאי תיקו׃

    21ואמר אביי אמרה לי אם לאשתא בת יומא לישקול זוזא חיוורא וליזיל למלחתא וליתקול מתקליה מילחא ולצייריה בחללא דבי צואר בנירא ברקא׃

    22ואי לא ליתוב אפרשת דרכים וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא וליסתמיא באברא וליחתמי בשיתין גושפנקי ולברזוליה ולידריה ולימא ליה טעונך עלי וטעונאי עלך אמר ליה רב אחא בריה דרב הונא לרב אשי ודילמא איניש אשכחיה ואיפסק ביה אלא לימא ליה טעונאי וטעונך עלך׃

    23ואי לא לישקול כוזא חדתא וליזיל לנהרא ולימא ליה נהרא נהרא אוזפן כוזא דמיא לאורחא דאיקלע לי וליהדר שב זימני על רישיה ולשדיין לאחוריה ולימא ליה נהרא נהרא שקול מיא דיהבת לי דאורחא דאיקלע לי ביומיה אתא וביומיה אזל׃

    24אמר רב הונא׃

    Tosafot

    קישוריפי' הקונטרס אשקצ"ש והקשה בקונטרס ור"י תירץ דכיון שאינם עשויים אלא ללכת דרך העברה בטיט אינו טמא מדרס ובערוך פירש דקישורי היינו אשקצ"ש שעושין הליצני והן גבוהין מאד ואינן אלא לרקד עליהן ולא להילוך עבידי:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    רב פפא מתני בנים תרווייהוכלומר שהיה שונה הראשונה בן שיש לו געגועין על אביו וזו האחרת לפופי משום אבון בר הונא אמר רב חמא בר גוריא והיה רב זביד שוה עמו בשמועה ראשונה בן שיש לו געגועין על אביו וחלוק עליו בשמועה שניה לפופי ינוקא והיה רב זביד אומרה משם רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ולפי שהיתה השמועה הראשונה בן שיש לו געגועין על אביו והשניה לפופי ינוקא ואמר על שניהם מתני בנים זה הוא פירושם והוזקקתי לכותבו הנה מפני שראיתיו קשה לתלמידים וביארתיו כדי שיתגלה לכל:

    סליק פרק במה אשה.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 66b

    Shabbat 66b. The full printed text of this folio side — 24 numbered segments, about 519 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לתרוצי סוגיא לתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו:

    אני שונה אשה חולצת בהן אלמא נעל קרינא ביה:

    חמרא דאכפא חמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס"א:

    קישורי אשקצ"ש שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

    פרמי טלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים:

    מתני' בקשרים מפרש בגמרא:

    בזגין אישקליט"ש של זהב לנוי:

    גמ' אדא מרי כך שמו:

    53 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 66b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    קישורי פי' הקונטרס אשקצ"ש והקשה בקונטרס ור"י תירץ דכיון שאינם עשויים אלא ללכת דרך העברה בטיט אינו טמא מדרס ובערוך פירש דקישורי היינו אשקצ"ש שעושין הליצני והן גבוהין מאד ואינן אלא לרקד עליהן ולא להילוך עבידי:

    Tosafot on Shabbat 66b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rav Nissim Gaon

    רב פפא מתני בנים תרווייהו כלומר שהיה שונה הראשונה בן שיש לו געגועין על אביו וזו האחרת לפופי משום אבון בר הונא אמר רב חמא בר גוריא והיה רב זביד שוה עמו בשמועה ראשונה בן שיש לו געגועין על אביו וחלוק עליו בשמועה שניה לפופי ינוקא והיה רב זביד אומרה משם רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ולפי שהיתה השמועה הראשונה בן שיש לו געגועין על אביו והשניה לפופי ינוקא ואמר על שניהם מתני בנים זה הוא פירושם והוזקקתי לכותבו הנה מפני שראיתיו קשה לתלמידים וביארתיו כדי שיתגלה לכל:

    סליק פרק במה אשה.

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 66b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    בית קבול כתיתין פי' חקוק בתוך הקב חקיקה להיות הכתיתין ומוגלא הזבה מרגלו זבין מתקבצין באותה החקיקה ולא יהו מצערין אותו בארכובותיו אמר אביי טמא טומאת מת מפני שיש בו בית קבול והוי כלי. רבא אמר אף טמא מדרס כמו עגלה של קטן יוצאין בהן בשבת כי אינם (משא וכלים הם) [משתמטים] תני תנא קמיה דרבי יוחנן נכנסין בהן לעזרה כלומר אינם סנדל כי אסור אדם ליכנס בסנדל בעזרה כדתנן (ברכות נד.) לא יכנס אדם להר הבית במקל ובמנעלו כו' א"ל אני שונה אשה חולצת בסנדל של עץ ואתה שונה נכנסין תני אין נכנסין:

    לוקטמין חמרא דאכפי גידם מי שידיו קצוצות עושין לו יד של עץ ונקרא חמרא דאכפי:

    פרמי פי' פרמו יש מי שאומרים חתיכה של בגד שקושרין לזקנים ששפתותיהן מתרפטות:

    קשרים קשרי פואה משום רפואה.

    בן שיש לו געגועין על אביו יש מי שאומרים כי כשיגדל עצב הבן במיתת אביו נוטל רצועה ממנעל אביו הימין וקושרה בשמאל הבן ואומרים שמשקיט לבו ואם יחליף אומרים שהוא סכנה וסימניך תפילין והן שעל היד השמאל:

    סחופי כסא אטיבורא פי' אם בולט טיבורו של אדם בחוץ ממעיו או אם ניקב מניחין שם [כוס] קטן על טיבורו כדי שלא יבלוט ויתבקע ומניחין אותו עד שיתרפא הא דשרו לבסימא לסוך מלח ושמן לכרעייהו פשוטה היא פי' לחנק פי' לפופי ינוקא.

    אבן תקומה פי' אומרים כי יש אבן ידועה כשהיא תלויה על אשה הרה אינה מפלת וגם המשקל שכנגד אותו האבן מועלת ומותר לצאת בהן בשבת אבל משקל דמשקל עלתה בתיקו.

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 66b · Sefaria · Edition: Vilna Edition

    Meiri

    וכן סמוכות הנקראים קשורי והם הנקראות בלשון לעז אשקא"צאש העשויות לסמוך בהם על הטיט שלא יתלכלך העובר עליו טהורות ממדרס ואין יוצאים בהם בשבת וכן פרמי והם צורות עשויות להבהיל התנוקות ונקראות בארבאקאנ"אש טהורות ממדרס ואין יוצאין בהם בשבת וכבר פירשנו כן במשנה בחמרא דאכפא אלא שיש מפרשים שלש אלה בענין אחר והוא שהם מפרשים קישורי כל עצים ארוכים תחת כפות הרגלים ומרקדים בהם ופרמי חתיכת בגד העשויה להניח לפני הצואר להגין על הרירין שלא ילכלכו המלבוש ואע"פ שעל הרוב היא עשויה לנערים שאין בהם חיוב הוצאה עשויה היא לפעמים לזקנים ששפתותיהן מתרפטות וכן בחמרא דאכפא פירשו אדם שידיו רצוצות שעושין לו משענת דפין מכאן ומכאן:

    שנינו בנדרים פרק ירק יוצאין בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים והרועים יוצאין בשקים ולא רועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדברו חכמים בהווה ובתוספתא שנו עלה אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים וכן שנו בתוספתא יוצאין במוך ובספוג שעל המכה ופירשו בה אע"פ שאינו עומד שם לרפואת המכה אלא כדי שלא ישרטו בגדיו את המכה ובלבד שלא יכרוך עליהם חוט או משיחה פי' שמאחר שאינו צורך מכה לגמרי יקל בהשמטת החוט והמשיחה ויבא להביאם וכן יוצאין בקליחת שום או בצל שעל מכה ואם נפל לא יחזיר ואין צ"ל שלא יתן לכתחלה בשבת ויוצאין באגד שעל המכה וקושרו ומתירו בשבת ואספלנית שפירשה מן האגד והוא מטלית של בגד הנמשחת ברטייה וניתנת על גבי המכה מחזירין אותה עם האגד ויוצא באספלנית ובמלוגמא וברטייה שעל גבי המכה ואם נפל לא יחזיר ואין צריך לומר שלא יתן לכתחילה בשבת והתבאר בערובין בהלכת חזרת רטיה במקדש שלא אסרו חזרת רטיה אלא בפירשה על גבי קרקע אבל בפירשה על גבי כלי מותר:

    המשנה השמינית הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה אמר הר"ם פי' אלא הקשרים נתבארו בתלמוד והוא כי הם זכרו כי הבן הקטן כשיש לו אהבה רבה באביו ולא יוכל הנער לעזוב את אביו וישוב עליו להיזק שהאב לוקח שרוך נעלו הימני ויקשרנו לו בזרועו השמאלי ויועיל לו בסגולה ואלו הן הקשרים ואמרו וכל אדם חוזר להתיר לבני מלכים שיצאו בזגים:

    אמר המאירי המשנה השמינית והכוונה בה ככונת מה שלפניה והוא שאמר הבנים יוצאים בקשרים וכו' שאלו בגמ' מאי קשרים קשרי פאה ר"ל שתולשין משערות פיאה ידועה אצלם וקולעי' ותולים בצואר ולא פירשו בה באיזה חולי אלא שהיה ידוע כן אצלם עד שאמרו ששלשה קליעות מאלו מעמידים את החולי שלא יכבד וחמשה מרפאים ושבעה מועילים אפי' לכשפים והקשו על זו וא"כ מאי איריא בנים אפי' בנות נמי ומאי איריא קטנים אפילו גדולים נמי ופירשו בו שבן שיש לו געגועין על אביו נוטל האב רצועה ממנעל ימין של בן ותולה וקושר בשמאלו של עצמו והוא אצלם נחש המוניי להעמדת אהבה והיו רגילים לנשאם ולא היה רגיל כן אלא בבנים קטנים ויש מפרשים שהבן היה נושאה ממנעל האב ולא יראה כן שלא הוצרך להשמיע היתר הוצאה לתינוק ושמא בהגיע לחינוך וכן יש מפרשים בו כשמת האב והניח בן קטן וגדל עצבו על מיתת אביו שנוטלים רצועה ממנעל האב וקושרין בשמאל הבן והיו רגילים לומר שדבר זה משקיטו מן הדאגה ובני מלכים בזגים והם אותם המשמיעים קול הן של כסף הן של זהב וכן בכל אדם ר"ל הקטנים כיוצא בהם אלא שדברו בהווה שאין דרך בכך אלא בבני מלכים וכבר פירשנו דוקא בארוג בכסותם:

    Meiri on Shabbat 66b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה קישורי וכו' אינו טמא מדרס עיין מנחות דף לא ע"א תוספות ד"ה שידה:

    Gilyon HaShas on Shabbat 66b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 66, Amud Bet, about 519 words in 24 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 24 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “לתרוצי סוגיא עבידא, הכא לסמוך עילויה הוא…”

    2. Segment 210 words

      Opens “טמאין מדרס, ואין יוצאין בהן בשבת, ואין…”

    3. Segment 38 words

      Opens “תני תנא קמיה דר' יוחנן: ״נכנסין בהן…”

    4. Segment 414 words

      Opens “א"ל אני שונה ״אשה חולצת בו״, ואת…”

    5. Segment 520 words

      Opens “לוקטמין טהורה. מאי לוקטמין? אמר ר' אבהו:…”

      Named: רב הונא, רבא.

    6. Segment 613 words

      Opens “מתני׳ הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין,…”

    7. Segment 721 words

      Opens “גמ׳ מאי קשרים? אמר אדא מרי אמר…”

      Named: רב נחמן בר ברוך, רב אשי בר אבין, רב יהודה.

    8. Segment 813 words

      Opens “אמר אביי, אמרה לי אם: תלתא מוקמי,…”

      Named: אביי.

    9. Segment 931 words

      Opens “אמר רב אחא בר יעקב: והוא דלא…”

      Named: רב אחא בר יעקב, רב נחמן בר יצחק.

    10. Segment 1012 words

      Opens “מאי איריא בנים? אפי' בנות נמי! מאי…”

    11. Segment 1135 words

      Opens “אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין…”

      Named: רב נחמן בר יצחק.

    12. Segment 1215 words

      Opens “אמר אבין בר הונא אמר רב חמא…”

      Named: רב חמא בר גוריא.

    13. Segment 1314 words

      Opens “ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא…”

      Named: רב חמא בר גוריא.

    14. Segment 1456 words

      Opens “כי הא דרב הונא מבי רב, ורב…”

      Named: רב הונא, רב מבי.

    15. Segment 1512 words

      Opens “ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא…”

      Named: רב חמא בר גוריא.

    16. Segment 1614 words

      Opens “ואמר אבין בר הונא: אמר רב חמא…”

      Named: רב חמא בר גוריא.

    17. Segment 1744 words

      Opens “רב פפא מתני בנים רב זביד מתני…”

      Named: רב פפא, רב זביד, רבה.

    18. Segment 1812 words

      Opens “אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני…”

      Named: אביי.

    19. Segment 1914 words

      Opens “ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני…”

      Named: אביי.

    20. Segment 2039 words

      Opens “ת"ר יוצאין באבן תקומה בשבת משום ר"מ…”

      Named: רב יימר בר שלמיא, אביי.

    21. Segment 2122 words

      Opens “ואמר אביי אמרה לי אם לאשתא בת…”

      Named: אביי.

    22. Segment 2248 words

      Opens “ואי לא ליתוב אפרשת דרכים וכי חזי…”

      Named: רב אחא, רב הונא, רב אשי.

    23. Segment 2339 words

      Opens “ואי לא לישקול כוזא חדתא וליזיל לנהרא…”

    24. Segment 243 words

      Opens “אמר רב הונא…”

      Named: רב הונא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim

      Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.

      Source: Shabbat 66b · Segment 5 — “…מאי לוקטמין? אמר ר' אבהו: חמרא דאכפא. רבא בר…

    • Rav Zevid · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rav Zevid was a prominent Amora of the sixth generation who served as Rosh Yeshiva in Pumbedita for eight years.

      Source: Shabbat 66b · Segment 17 — “…פפא מתני בנים רב זביד מתני בן רב פפא…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Shabbat 66b · Segment 9 — “אמר רב אחא בר יעקב: והוא דלא חזי ליה…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Shabbat 66b · Segment 8 — “אמר אביי, אמרה לי אם: תלתא מוקמי, חמשה מסו,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 66b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026