Talmud Builders

    Shabbat 89a

    Back to index

    English translation — Shabbat 89a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1idols that you require this special warning? Again Moses asked: What else is written in it? The Holy One, Blessed be He, said to him: “Remember the Shabbat day to sanctify it” (Exodus 20:8). Moses asked the angels: Do you perform labor that you require rest from it? Again Moses asked: What else is written in it? “Do not take the name of the Lord your God in vain” (Exodus 20:7), meaning that it is prohibited to swear falsely. Moses asked the angels: Do you conduct business with one another that may lead you to swear falsely? Again Moses asked: What else is written in it? The Holy One, Blessed be He, said to him: “Honor your father and your mother” (Exodus 20:12). Moses asked the angels: Do you have a father or a mother that would render the commandment to honor them relevant to you? Again Moses asked: What else is written in it? God said to him: “You shall not murder, you shall not commit adultery, you shall not steal” (Exodus 20:13) Moses asked the angels: Is there jealousy among you, or is there an evil inclination within you that would render these commandments relevant? Immediately they agreed with the Holy One, Blessed be He, that He made the right decision to give the Torah to the people, and as it is stated: “God our Lord, how glorious is Your name in all the earth” (Psalms 8:10), while “that Your majesty is placed above the heavens” is not written because the angels agreed with God that it is appropriate to give the Torah to the people on earth.

    2Immediately, each and every one of the angels became an admirer of Moses and passed something to him, as it is stated: “You ascended on high, you took a captive, you took gifts on account of man, and even among the rebellious also that the Lord God might dwell there” (Psalms 68:19). The meaning of the verse is: In reward for the fact that they called you man, you are not an angel and the Torah is applicable to you, you took gifts from the angels. And even the Angel of Death gave him something, as Moses told Aaron how to stop the plague, as it is stated: “And he placed the incense, and he atoned for the people” (Numbers 17:12). And the verse says: “And he stood between the dead and the living, and the plague was stopped” (Numbers 17:13). If it were not that the Angel of Death told him this remedy, would he have known it?

    3And Rabbi Yehoshua ben Levi said: When Moses descended from standing before the Holy One, Blessed be He, with the Torah, Satan came and said before Him: Master of the Universe, where is the Torah? He said to him: I have given it to the earth. He went to the earth, and said to it: Where is the Torah? It said to him: I do not know, as only: “God understands its way, and He knows its place” (Job 28:23). He went to the sea and asked: Where is the Torah? And the sea said to him: “It is not with me.” He went to the depths and asked: Where is the Torah? And the depths said to him: “It is not within me.” And from where is it derived that the sea and the depths answered him this way? As it is stated: “The depth said: It is not within me, and the sea said: It is not with me” (Job 28:14). “Destruction and death said: We heard a rumor of it with our ears” (Job 28:22). Satan returned and said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, I searched for the Torah throughout all the earth and did not find it. He said to him: Go to Moses, son of Amram.

    4He went to Moses and said to him: The Torah that the Holy One, Blessed be He, gave you, where is it? Moses evaded the question and said to him: And what am I that the Holy One, Blessed be He, would have given me the Torah? I am unworthy. The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Moses, are you a fabricator? Moses said before Him: Master of the Universe, You have a hidden treasure in which You delight every day, as it is stated: “And I was His delight every day, playing before Him at every moment” (Proverbs 8:30). Should I take credit for myself and say that You gave it to me? The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Since you belittled yourself, the Torah will be called by your name, as it is stated: “Remember the Torah of Moses My servant to whom I commanded at Horeb laws and statutes for all of Israel” (Malachi 3:22).

    5And Rabbi Yehoshua ben Levi said: When Moses ascended on High, he found the Holy One, Blessed be He, tying crowns to letters. On the tops of certain letters there are ornamental crownlets. Moses said nothing, and God said to him: Moses, is there no greeting in your city? Do people not greet each other in your city? He said before Him: Does a servant greet his master? That would be disrespectful. He said to him: At least you should have assisted Me and wished Me success in My work. Immediately he said to Him: “And now, may the power of the Lord be great as you have spoken” (Numbers 14:17).

    6And Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the meaning of that which is written: “And the people saw that Moses delayed [ boshesh ] to come down from the mount” (Exodus 32:1)? Do not read the word in the verse as boshesh ; rather, read it as ba’u shesh , six hours have arrived. When Moses ascended on High, he told the Jewish people: In forty days, at the beginning of six hours, I will come. After forty days, Satan came and brought confusion to the world by means of a storm, and it was impossible to ascertain the time. Satan said to the Jews: Where is your teacher Moses? They said to him: He ascended on High. He said to them: Six hours have arrived and he has not yet come. Surely he won’t. And they paid him no attention. Satan said to them: Moses died. And they paid him no attention. Ultimately, he showed them an image of his death- bed and an image of Moses’ corpse in a cloud. And that is what the Jewish people said to Aaron: “For this Moses, the man who brought us up out of the land of Egypt, we know not what has become of him” (Exodus 32:1).

    7One of the Sages said to Rav Kahana: Did you hear what is the reason that the mountain was called Mount Sinai? Rav Kahana said to him: It is because it is a mountain upon which miracles [ nissim ] were performed for the Jewish people. The Sage said to him: If so, it should have been called Mount Nisai, the mountain of miracles. Rather, Rav Kahana said to him: It is a mountain that was a good omen [ siman ] for the Jewish people. The Sage said to him: If so, it should have been called Har Simanai, the mountain of omens. Rav Kahana said to him: What is the reason that you do not frequent the school where you can study before Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, who study aggada ? As Rav Ḥisda and Rabba, son of Rav Huna, both said: What is the reason it is called Mount Sinai? It is because it is a mountain upon which hatred [ sina ] for the nations of the world descended because they did not accept the Torah. And that is what Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: The desert in which Israel remained for forty years has five names. Each name has a source and a rationale: The Zin Desert, because the Jewish people were commanded [ nitztavu ] in it; the Kadesh Desert, because the Jewish people were sanctified [ nitkadshu ] in it. The Kedemot Desert, because the ancient [ keduma ] Torah, which preceded the world, was given in it. The Paran Desert,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קנאה יש ביניכםשאתם באים על ידה לידי רציחה:

    מסר לולמדו:

    באדם בשכרשחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות:

    מסר לו סודולהקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין המתים ובין החיים:

    ואי לאו דאמר ליהמלאך המות:

    מנא ידעהלא בתורה לא נכתב:

    בדאי אתהבתמיה:

    קושר כתריםכגון הנך דאמרי' בפרק הבונה (שבת דף קד.) תגא דקו"ף לגבי רי"ש וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות ג' זיונים כדאמרינן (במנחות דף כט:) ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט וכן ראש השי"ן השמאלי וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן:

    אין שלוםאין דרך ליתן שלום:

    בעירךבמקומך:

    לעזרנילומר תצלח מלאכתך:

    מידבעליה אחרת אמר לו יגדל נא כח ה':

    כשעלה משהלהר אמר להם לסוף מ' יום אני בא בתוך שש שעות הם סבורים שאותו יום שעלה בו מן המנין הוה והוא אמר להם מ' יום שלימים יום ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו שהרי בז' בסיון עלה נמצא יום מ' י"ז בתמוז היה בי"ו בא שטן ועירבב את העולם והראה דמות חשך ואפילה דמות ענן וערפל וערבוביא לומר ודאי מת משה שהרי באו כבר שש ולא בא ואי אפשר לומר שלא טעו אלא ביום המעונן בין קודם חצות לאחר חצות שהרי לא ירד משה עד יום המחרת שנאמר וישכימו ממחרת וגו':

    בא השטןהוא יצר הרע המחטיא את האדם הוא העולה ומסטין [והאומר] דהוא מדת הדין אין הגון בעיני:

    באו שששקבע לכם:

    שנאה לעכו"םשלא קבלו בו תורה:

    License: CC0

    שבת 89 עמוד א

    1עבודת גלולים שוב: מה כתיב בה? ״זכור את יום השבת לקדשו״ כלום אתם עושים מלאכה, שאתם צריכין שבות? שוב: מה כתיב בה? ״לא תשא״ משא ומתן יש ביניכם? שוב: מה כתיב בה? ״כבד את אביך ואת אמך״ אב ואם יש לכם? שוב: מה כתיב בה? ״לא תרצח״, ״לא תנאף״, ״לא תגנוב קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקב"ה שנאמר: ״(תהלים ח״, י) ״ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו'״, ואילו ״תנה הודך על השמים לא כתיב.

    2מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, שנאמר: ״(תהלים סח״, יט) ״עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם״ בשכר שקראוך ״אדם״, לקחת מתנות. אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר: ״(במדבר יז״, יב) ״ויתן את הקטורת ויכפר על העם״, ואומר: ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו' אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע?

    3וא"ר יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקב"ה בא שטן ואמר לפניו: רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו: (איוב כח כג) אלהים הבין דרכה וגו'. הלך אצל ים ואמר לו: אין עמדי הלך אצל תהום א"ל אין בי שנאמר ״(איוב כח״, יד) תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה חזר ואמר לפני הקב"ה רבש"ע חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה אמר לו לך אצל בן עמרם׃

    4הלך אצל משה אמר לו תורה שנתן לך הקב"ה היכן היא אמר לו וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה א"ל הקב"ה למשה משה בדאי אתה אמר לפניו רבונו של עולם חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום אני אחזיק טובה לעצמי אמר לו הקב"ה למשה הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך שנאמר ״(מלאכי ג״, כב) זכרו תורת משה עבדי וגו':

    5וא"ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו משה אין שלום בעירך אמר לפניו כלום יש עבד שנותן שלום לרבו א"ל היה לך לעזרני מיד אמר לו (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת׃

    6(אמר) ר' יהושע בן לוי מ"ד (שמות לב, א) וירא העם כי בושש משה אל תקרי בושש אלא באו שש בשעה שעלה משה למרום אמר להן לישראל לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא לסוף מ' יום בא שטן ועירבב את העולם אמר להן משה רבכם היכן הוא אמרו לו עלה למרום אמר להן באו שש ולא השגיחו עליו; מת ולא השגיחו עליו; הראה להן דמות מטתו והיינו דקאמרי ליה לאהרן (שמות לב, א) כי זה משה האיש וגו':

    7א"ל ההוא מרבנן לרב כהנא מי שמיע לך מאי הר סיני א"ל הר שנעשו בו נסים לישראל הר ניסאי מיבעי ליה אלא הר שנעשה סימן טוב לישראל הר סימנאי מיבעי ליה א"ל מ"ט לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דמעייני באגדתא דרב חסדא ורבה ברי' דרב הונא דאמרי תרווייהו מאי הר סיני הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו; והיינו דאמר ר' יוסי בר' חנינא ה' שמות יש לו מדבר צין שנצטוו ישראל עליו מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו מדבר קדמות שנתנה קדומה עליו מדבר פארן׃

    Tosafot

    תורה היכן היאוא"ת וכי שטן לא היה יודע מתן תורה וי"ל דאמרינן במדרש לפניו ילך דבר שטרדו הקב"ה למלאך המות בשעת מתן תורה שלא יקטרג לומר אומה שעתידה לחטוא לסוף מ' יום בעגל אתה נותן להם התורה והוא שטן והוא מלאך המות כדאמרי' בפ"ק דב"ב (דף טז.) ואמרי' נמי בסנהדרין (דף כו:) תושי' שניתנה בחשאי מפני השטן:

    לסוף מ' יום אני באפירש בקונטרס דאותו יום שעלה בו אינו מן המנין והוא היה אומר להם מ' יום שלימים יום ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו שהרי ז' בסיון עלה נמצא יום מ' היה בי"ז בתמוז ואין נראה לר"י בן רבינו מאיר דבהדיא משמע בפ"ק דיומא (דף ד.) דיום עלייה מן המנין דקאמר התם בשלמא לר"ע משכחת להו דבי"ז בתמוז נשתברו הלוחות כ"ד דסיון ושיתסר דתמוז מלו להו מ' יומין ובשיבסר בתמוז נחת אלמא חשיב יום עלייה ואיכא מ' יום ומ' לילה כשתחשוב לילה שאחר היום ועוד אם לא תחשוב יום עלייה. לא ישלמו מ' ימים אחרונים עד אחר יום הכפורים ושלמו ביוה"כ שאז א"ל הקב"ה למשה סלחתי כדברך גם מה שפרש"י בפרשת כי תשא שבי"ט בתמוז עלה קשה לר"י שאז לא תמצא ששלמו מ' ימים אחרונים ביום הכיפורים:

    מדבר ציןקשה לר"י דע"כ מדבר צין לאו היינו מדבר פארן דמדבר צין בתחילת דרומה של ארץ ישראל כדכתיב באלה מסעי והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על ידי אדום וכתיב ונסב לכם הגבול מנגב וגו' והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע וקדש ברנע היינו פארן דכתיב בשילוח מרגלים וישלח אותם משה ממדבר פארן ובספר (יהושע י״ד:ז׳) כתיב שאמר כלב בשלוח אותי משה מקדש ברנע לרגל את הארץ וכן באלה הדברים כתיב ונבא עד קדש ברנע ומפרש מיד שלוח מרגלים ועוד דכמה מסעות היו ממדבר פארן עד מדבר צין דבסוף בהעלותך כתיב ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן ובאלה מסעי כתיב ויסעו העם מחצרות ויחנו ברתמה א"כ רתמה היינו פארן וחשיב כמה מסעות עד מדבר צין וכן בין פארן לסיני מהלך י"א יום דכתיב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע א"כ מדבר צין ופארן וסיני לאו הכל אחד ואור"י דהכל מדב' אחד וגדול היה דע"כ סיני היינו פארן דכתי' הופיע מהר פארן ובפרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף לח.) דרשינן מפארן הופיע ממונן לישראל גבי שור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים פטור ול"ג בריש מסכת ע"ז (דף ב:) מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן דהוה משמע דפארן היא אומה אחרת כמו שעיר אלא גרס מאי בעי בשעיר ומאי בעי בתימן וסיני נמי היינו מדבר צין דכתיב מדבר צין היא קדש וסיני איקרי קדש דכתיב בספר (תהילים כ״ט:ח׳) קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש משמע דהיינו בשעת מתן תורה ומיהו קשה לר"י דהא מדבר קדמות היה מזרחה של ארץ ישראל כדכתיב (דברים ב׳:כ״ו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון וגו' שהיתה במזרח של א"י דכתיב (שם ד) בעבר הירדן מזרחה שמש ומדבר צין ופארן היינו בדרומה כמו שמשמע בפסוקים שהבאתי ואיך יתכן דמדבר קדמות היינו מדבר סיני:

    License: CC0

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    גמ' קנאה יש ביניכםעי' ברש"י בחומש בראשית א כ"ו וברא"ם שם:

    שם מיד הודו לו להקב"העי' תורת חיים סנהדרין דף עא ד"ה ולמה נכתבו:

    שם כלום יש עבד שנותן שלוםעי' מהרש"א בח"א רפ"ד דברכות. וקושייתו ותירוצו בתוס' ב"ק עג ע"ב ד"ה כדי:

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 89a

    Shabbat 89a. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 498 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    קנאה יש ביניכם שאתם באים על ידה לידי רציחה:

    מסר לו למדו:

    באדם בשכר שחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות:

    מסר לו סודו להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין המתים ובין החיים:

    ואי לאו דאמר ליה מלאך המות:

    מנא ידע הלא בתורה לא נכתב:

    בדאי אתה בתמיה:

    קושר כתרים כגון הנך דאמרי' בפרק הבונה (שבת דף קד.) תגא דקו"ף לגבי רי"ש וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות ג' זיונים כדאמרינן (במנחות דף כט:) ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט וכן ראש השי"ן השמאלי וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 89a · Sefaria · CC0

    Tosafot

    תורה היכן היא וא"ת וכי שטן לא היה יודע מתן תורה וי"ל דאמרינן במדרש לפניו ילך דבר שטרדו הקב"ה למלאך המות בשעת מתן תורה שלא יקטרג לומר אומה שעתידה לחטוא לסוף מ' יום בעגל אתה נותן להם התורה והוא שטן והוא מלאך המות כדאמרי' בפ"ק דב"ב (דף טז.) ואמרי' נמי בסנהדרין (דף כו:) תושי' שניתנה בחשאי מפני השטן:

    לסוף מ' יום אני בא פירש בקונטרס דאותו יום שעלה בו אינו מן המנין והוא היה אומר להם מ' יום שלימים יום ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו שהרי ז' בסיון עלה נמצא יום מ' היה בי"ז בתמוז ואין נראה לר"י בן רבינו מאיר דבהדיא משמע בפ"ק דיומא (דף ד.) דיום עלייה מן המנין דקאמר התם בשלמא לר"ע משכחת להו דבי"ז בתמוז נשתברו הלוחות כ"ד דסיון ושיתסר דתמוז מלו להו מ' יומין ובשיבסר בתמוז נחת אלמא חשיב יום עלייה ואיכא מ' יום ומ' לילה כשתחשוב לילה שאחר היום ועוד אם לא תחשוב יום עלייה. לא ישלמו מ' ימים אחרונים עד אחר יום הכפורים ושלמו ביוה"כ שאז א"ל הקב"ה למשה סלחתי כדברך גם מה שפרש"י בפרשת כי תשא שבי"ט בתמוז עלה קשה לר"י שאז לא תמצא ששלמו מ' ימים אחרונים ביום הכיפורים:

    מדבר צין קשה לר"י דע"כ מדבר צין לאו היינו מדבר פארן דמדבר צין בתחילת דרומה של ארץ ישראל כדכתיב באלה מסעי והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על ידי אדום וכתיב ונסב לכם הגבול מנגב וגו' והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע וקדש ברנע היינו פארן דכתיב בשילוח מרגלים וישלח אותם משה ממדבר פארן ובספר (יהושע י״ד:ז׳) כתיב שאמר כלב בשלוח אותי משה מקדש ברנע לרגל את הארץ וכן באלה הדברים כתיב ונבא עד קדש ברנע ומפרש מיד שלוח מרגלים ועוד דכמה מסעות היו ממדבר פארן עד מדבר צין דבסוף בהעלותך כתיב ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן ובאלה מסעי כתיב ויסעו העם מחצרות ויחנו ברתמה א"כ רתמה היינו פארן וחשיב כמה מסעות עד מדבר צין וכן בין פארן לסיני מהלך י"א יום דכתיב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע א"כ מדבר צין ופארן וסיני לאו הכל אחד ואור"י דהכל מדב' אחד וגדול היה דע"כ סיני היינו פארן דכתי' הופיע מהר פארן ובפרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף לח.) דרשינן מפארן הופיע ממונן לישראל גבי שור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים פטור ול"ג בריש מסכת ע"ז (דף ב:) מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן דהוה משמע דפארן היא אומה אחרת כמו שעיר אלא גרס מאי בעי בשעיר ומאי בעי בתימן וסיני נמי היינו מדבר צין דכתיב מדבר צין היא קדש וסיני איקרי קדש דכתיב בספר (תהילים כ״ט:ח׳) קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש משמע דהיינו בשעת מתן תורה ומיהו קשה לר"י דהא מדבר קדמות היה מזרחה של ארץ ישראל כדכתיב (דברים ב׳:כ״ו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון וגו' שהיתה במזרח של א"י דכתיב (שם ד) בעבר הירדן מזרחה שמש ומדבר צין ופארן היינו בדרומה כמו שמשמע בפסוקים שהבאתי ואיך יתכן דמדבר קדמות היינו מדבר סיני:

    Tosafot on Shabbat 89a · Sefaria · CC0

    Gilyon HaShas

    גמ' קנאה יש ביניכם עי' ברש"י בחומש בראשית א כ"ו וברא"ם שם:

    שם מיד הודו לו להקב"ה עי' תורת חיים סנהדרין דף עא ד"ה ולמה נכתבו:

    שם כלום יש עבד שנותן שלום עי' מהרש"א בח"א רפ"ד דברכות. וקושייתו ותירוצו בתוס' ב"ק עג ע"ב ד"ה כדי:

    Gilyon HaShas on Shabbat 89a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אִי לָאו דְּאָמַר לֵיהּ, מְנָא הֲוָה יָדַע פירש רש"י דבתורה לא נכתב, ודבר זה יפלא אטו כל מה שידע משה רבינו ע"ה ולמד מפי הגבורה נכתב בתורה? והלא ודאי יש כמה אלפים ורבבות דברים שקבל מהקב"ה ולא נתפרשו בתורה! ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל והובא ברש"י פרשת קרח בפסוק (במדבר יז, יג) וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, דאמר לו מלאך המות אני שלוחו של הקב"ה ואתה שלוחו של משה וכו' עיין שם. וקשא כיון דמשה רבינו ע"ה צוה אותו בדבר השם יתברך לעשות כך, אם כן גם אהרן נעשה שלוחו של הקב"ה, על כן מוכרח לומר כי דבר זה מלאך לימדו למשה רבינו ע"ה! ולכן אחר שיודיע שהוא לימד אותו דבר למשה רבינו ע"ה, לכך דן בדעתו כי הקב"ה לא אמר למשה רבינו ע"ה שיאמר לאהרן לעשות דבר זה, אלא משה רבינו ע"ה אחר שידע סגולה זו ממנו הוא צוה את אהרן לעשות כן להציל את ישראל, ונמצא אהרן הוא שלוחו של משה רבינו ע"ה ולאו שלוחו של הקב"ה! וזה שאמר אִי לָאו דמלאך המות הוא דְּאָמַר למשה רבינו ע"ה סגולה זו, מְנָא יָדַע מלאך המות דאהרן שלוחו של משה הוא, והלא מסתמא הקב"ה אמר דבר זה למשה רבינו ע"ה שיאמר לאהרן לעשותו? והוה ליה אהרן שלוחו של הקב"ה! ועוד נראה לי בס"ד מאחר שהקב"ה הפקיד את מלאך המות על המיתה, שורת הדין מחייבת שלא יגלה דבר לשום נברא אשר בו יוכל האדם להפריע מעשה מלאך המות בענין המיתה, וכמו שכתבו המפרשים בטעם הגזרה שגזר השם יתברך לבלתי יגלה לשום אדם יום המיתה שלו, וכמו שאמר הקב"ה לדוד המלך ע"ה כאשר בקש ממנו על זאת, וזה שאמר הש"ס כאן אִי לָאו שהוא בעצמו גילה למשה רבינו ע"ה סגולה זו המצלת מן המות מְנָא יָדַע משה רבינו ע"ה? כי מסתמא הקב"ה לא גילה לו דבר זה שבו נדחה שליטת מלאך המות, אם לא שהוא בעצמו גילה לו מקודם.

    תּוֹרָה הֵיכָן הִיא? אָמַר לֵיהּ נְתַתִּיהָ לָאָרֶץ. הדקדוק ידוע איך לא ידע השטן במתן תורה? ועוד למה לא אמר לו הקב"ה בפירוש נְתַתִּיהָ לְבֶּן עַמְרָם? ועוד מאי סלקא דעתך דשטן שהלך אצל אֶרֶץ וְיָם וּתְּהוֹם? ונראה לי בס"ד כי הוא בא לפני הקב"ה אחר ששבר משה רבינו ע"ה את הלוחות, שרצה לקטרג על שבירת הלוחות, וידוע כי כל התורה כולה נכללה בלוחות וכמו שאמרו רבותינו ז"ל, ולזה תּוֹרָה הֵיכָן הִיא, כונתו על הלוחות דקרי להו 'תּוֹרָה' מפני כי כל התורה נכללה בהם, ורוצה בזה להגדיל המדורה, שהלוחות שהם כללות כל התורה היכן הם עתה? והקב"ה השיב לו נְתַתִּיהָ הלוחות לָאָרֶץ, כונתו על משה רבינו ע"ה, וקראו 'אָרֶץ' לומר שהוא עשה רצוני בשבירת הלוחות ואין עליו עון בזה, שידוע דאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה א, ו) למה נקראת ארץ שעשתה רצון קונה, ולכן כינהו בשם 'ארץ' וגם עוד שהוא עניו! והשטן לא הבין דבריו יתברך וחשב שנמסרו הלוחות לשר הארץ, והלך אצל שַׂר הָאָרֶץ, והשיב לו (איוב כח, כג) אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וכו', ואתה לא הבנת דבריו יתברך היטב! אחר כך הלך אצל שַׂר שֶׁל יָם שישתתף עמו בקטרוג, לקטרג גם הוא על אשר עבר בים צרה זה פסל מיכה, כדי שהוא יקטרג מצד אחר בעבור העגל, והשיב לו (שם, יד) אֵין עִמָּדִי קטרוג לקטרג, והלך אחר כך אצל שַׂר הַתְּהוֹם להתחבר עמו בקטרוג, שהוא יקטרג על דבור לא תשא שעוברים עליו וגורמין שהתהום יעלה וישטוף העולם, אלא שהוא נמנע מפני שם הקדוש הכתוב על חרס ומונח עליו, ורצה שהוא יקטרג בזה ואז הוא יקטרג מצד העגל בדבור לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, והשיב לו 'לֹא בִי הִיא' זו המלאכה של הקטרוג אין בי, כי אין אני בעל קטגורים אלא זו היא מלאכתך וחלקך! אחר זה הלך אצל אֲבַדּוֹן וּמָוֶת, הם כוחות המונים בגיהנם שהם יקטרגו על כללות עונות של ישראל, וחשב דודאי יצטרפו עמו! והשיבו לו בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ של תורה שמצלת את ישראל מגיהנם, שהוא קל וחומר מסלמנדרא שהיא תולדת האש, ואם כן אנחנו אין לנו עסק עם ישראל, דמקום גיהנם אינו של ישראל אלא של עכו"ם שלא קבלו התורה ולכן אין לנו שליטה עליהם כדי לקטרג עמך! ואחר שלא מצא לו חבר חזר לנסעו מקדם, ובא לפני הקב"ה ואמר חִפַּשְׂתִּיהָ בְּכָל הָאָרֶץ, וְלֹא מְצָאתִיהָ! והשיב לא הבנת דברי באומרי נְתַתִּיהָ לָאָרֶץ, רצוני לומר על בן עמרם שעשה רצוני, על כן לֵךְ אֵצֶל בֶּן עַמְרָם! ואז הָלַךְ אֵצֵל מֹשֶׁה רבינו ע"ה אָמַר לֵיהּ: תּוֹרָה שֶׁנָּתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵיכָן הִיא? וגם כן כונתו בזה על הלוחות שנכללה כל התורה בהם.

    תּוֹרָה שֶׁנָּתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵיכָן הִיא נראה לי בס"ד, חשב להכניס בו גסות הרוח חס וחלילה אולי יוכל ללכדו בזה, ולכן אמר לו שֶׁנָּתַן לְךָ שהיא ראויה לך שאתה עניו ולך לבדך היא ראויה! וחשב שבדברים האלה יתגאה חס וחלילה מצד שבח הענוה שמשבחו, והשיב לו וְכִי מָה אֲנִי, שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה? כלומר וְכִי אֲנִי עניו במדרגת מָה, שהוא גדר ענוה אמיתית כדי שאתה חושב שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא את הַתּוֹרָה? כי ידוע שהתורה נקראת 'חָכְמָה' שהוא 'כח מה' לרמוז מי שיש לו ענוה אמיתית שהיא במדרגת מה זה ראוי שתקרא התורה על שמו, ואני לא הגעתי למדרגה זו של 'מה' ונמצא עתה מחשבתו של שטן עלתה לו להפך, ורצה הקב"ה לפרסם ענוה של משה רבינו ע"ה, לכך אמר לו מֹשֶׁה בַּדַּאי אַתָּה כדי שישיב מה שהשיב.

    מֹשֶׁה בַּדַּאי קראו כן דרך חיבה ושעשוע, ונראה לי בס"ד רמז בזה, בַּדַּאי 'ד' אֲבִי' על פי מה שאמרו בגמרא דמגילה (דף יג.) בפסוק (דברי הימים א' ד, יח) אֲבִי גְדוֹר אֲבִי שׂוֹכוֹ אֲבִי זָנוֹחַ על משה רבינו ע"ה, ודרשו 'אֲבִי אֲבִי אֲבִי' אב בתורה, אב בחכמה, אב בנבואה. ועוד דרשו במדרש (ויקרא רבה א, ג) על אֲבִי זָנוֹחַ זה משה, שהיה אב למזניחים שהזניחם מעבודה זרה עיין שם. לפי זה נדרש בו ד' פעמים אֲבִי על מעלותיו, ולזה אמר לו בַּדַּאי אַתָּה רמז בזה על מעלותיו הנז' שהוא 'ד' אֲבִי'. או יובן בס"ד קראו בַּדַּאי 'אב יד' שהיה אב בכח היד שזכה לקבל הלוחות מיד ליד, וגם נקרא ספרא רבא דישראל, וכן דרשו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה א) במעלתו בפסוק (דברי הימים א' כד, ו) בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר, בן שנתנה לו תורה מיד ליד, הסופר שהיה סופרן של ישראל. ולזה אמר לו בַּדַּאי אַתָּה 'אב יד'. אי נמי נראה לי בס"ד דאיתא בירושלמי דשקלים פרק וא"ו (תענית פ"ד ה"ה) ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: הַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְהָיָה מֹשֶׁה תּוֹפֵס בִּטְפָחַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טְפָחַיִם, וּטְפָחַיִם רֶוַח בָּאֶמְצַע,, וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחָטְפָן מִיָּדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְגָבַר יָּדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וַחֲטָפָן מִמֶּנּוּ, הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּחוֹ בַּסּוֹף, לְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, יְהֵא שְׁלָמָא עַל יָדָא דְּגָבַר עַל יַמִּינָא עד כאן. ולזה קראו בַּדַּאי 'אב יד'. ובודאי זה הכח גם כן היה נתון לו מהקב"ה כדי לזכותו ולשבחו אחר כך בזה, כי הקב"ה רוצה בזכותן של צדיקים ושבחן, על דרך שאמרו בגמרא (בבא מציעא דף נט) במאמר 'נצחוני בני' ולכן אמר לו הקב"ה הוֹאִיל וְמִעַטְתָּ עַצְמְךָ, תִּקָּרֵא עַל שִׁמְךָ, ששמו במילואו כזה מ" ם ש י"ן ה" א, אותיות המלוי הם 'מֵאַיִן' [101] והמה מספר ק"א שהוא מספר המפתח של זכירת התורה.

    בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר כְּתָרִים לָאוֹתִיּוֹת. הנה ידוע מדברי רבינו האר"י ז"ל שהראה הקב"ה למשה רבינו ע"ה אותה שעה סוד התגין הנעשה על האותיות ככתוב בספר תורה. ונראה לי בס"ד הטעם שהראה לו דבר זה אותה שעה, והוא דידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל כי כ"ב אותיות התורה הם סוד הכלים למעלה ושבעה אותיות שעטנ"ז ג"ץ הם כנגד ז' כלים שנשברו ונסתלקו מהם ג' אורות, ולכן עושין עליהם ג' תגין על כל אות ואות. וששה אותיות בד"ק חי"ה הם ששה כלים שלא נסתלק מהם אלא רק אור אחד מן ג' אורות, ולכך עושין עליהם תג אחד בלבד, ונשאר תשעה אותיות שהם אוכ"ל מספר"ת והם כנגד כלים שלא נשברו ולא חסר מהם אפילו אור אחד, ולכן על אלו אין עושין תגין כלל הנזכר בעץ חיים. והנה ידוע ענין שבירת הכלים למעלה היה כדי לזכות את ישראל, כי על ידי כך הקב"ה שולח את נשמות ישראל לעשות תיקון לכל זה ויקבלו שכר, וידוע שאחר שיעשו ישראל תיקון לבחינת הכלים הנזכר יתעלו עילוי רב ממה שהיו קודם השבירה, ונמצא השבירה היתה לטובתם, משל לעושה עיסה מקמח אם ישברנה ויחזור ויתקן אותה תתעלה ותשביח יותר, ולכן אותה שעה הראה לו סוד התגין אשר על האותיות שהוא ענין שבירת הכלים, לרמוז לו כמו ששבירה זו היתה לטובה שמשבחים ממה שהיו בראשנה, כן קלקול ישראל בעגל שקלקלו בספירות הקודש למעלה יהיה לטובה, שאחר התיקון שיעשו ישראל ישבחו אותם הספירות והעולמות שנפגמו שבח יותר גדול ממה שהיו בראשנה קודם הקלקול. או יובן בס"ד הראה לו סוד התחברות אורות היצירה, שהם בחינת שם 'הוי"ה' הנקראים תגין, עם אורות העשיה הנקראים אותיות שה"ס [שהוא סוד] שם 'אדני' כי טנת"א ה"ס אבי"ע [אצילות, בריאה, יצירה, עשייה] וה"ס חבת"ם [חכמה, בינה, תפארת, מלכות], וידוע דחבור אורות שם הוי"ה עם אורות שם אדנ"י נקרא שלום, כמו שכתב הרב מהרש"ם ז"ל. וזה שאמר מְצָאוֹ שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר כְּתָרִים לָאוֹתִיּוֹת, שהראה לו סוד חבור אורות שם הוי"ה, שהם בסוד 'כְּתָרִים' שהם התגין לאותיות, שהם אורות שם 'אדני'. ואמר לו אֵין שָׁלוֹם בְּעִירְךָ? רמז לו על סוד חבור הזה הנקרא שָׁלוֹם אם אין אתם עושין אותו בעולם התחתון, ורצה השם יתברך להשתעשע עמו בדברים אלו אף על פי שהכל גלוי לפניו יתברך. והשיב משה רבינו ע"ה כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ? כלומר מה אנחנו ומה חיינו שנוכל לעשות חבור זה של שלום על ידינו, דאיך אדם גשמי יוכל לעשות תיקון ופעולה במקום רוחני ועליון וקדוש?! אמר לו הקב"ה הָיָה לְךָ לְעָזְרֵנִי כלומר כונתי בדבר זה שאמרתי לך על מעשה עִירְךָ שהוא עולם הגשמי, שתהיו אתם עוזרים בתיקון האורות הרוחניים אשר למעלה בקדושה, על דרך מה שאמר הכתוב (תהלים סח, לה) תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, וכן אמר (תהלים ס, יד) בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל, כי כך גזרה חכמתו יתברך לתת יכולת לתחתונים במעשיהם שיהיו עזר בתיקון המדות שבקדושה למעלה כדי לזכותם, ואז אמר לו (במדבר יד, יז) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, כלומר דבר זה אי אפשר לאומרו, אך עתה הוא שדברת בכך וגזרת להיות כן, ועל זה אמר דוד המלך ע"ה (דברי הימים א' כט, יד) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. והנה רש"י פירש לְעָזְרֵנִי 'לומר תצלח מלאכתך' והדבר פשוט שלא אמר לו כן אלא כדי ללמד דעת לתחתונים על שורת דרך ארץ, ולכן אמר לו משה רבינו ע"ה (במדבר יד יז) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, ותיבת 'לֵאמֹר' מוקשית? ובזה ניחא דרצונו לומר כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ ואמרת הָיָה לְעָזְרֵנִי ואין אתה צריך לכך חס וחלילה, אלא הוא כדי 'לֵאמֹר' לאחרים עצה זו ללמדם דבר זה בשורת הדרך ארץ, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל טעם כיוצא בזה באמירת (בראשית א, כו) נַעֲשֶׂה אָדָם.

    בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ אֲנִי בָּא קשא למה עשה חלוקות של היום על 'שֵׁשׁ' הוה ליה למימר בִּתְחִלַּת 'הַיּוֹם' אֲנִי בָּא כי הוא בהשכמה עלה ובהשכמה ירד? ונראה לי בס"ד דידוע חלוקת כ"ד שעות של הלילה והיום הם נחלקים על שש שש, והיינו שש שעות של תחלת הלילה הם ב"ן דב"ן, ושש של חצי הלילה הם מ"ה דב"ן לכך הם 'רחמים' ושש שעות ראשונות של היום הם מ"ה דמ"ה, ושש שעות אחרונות של היום הם ב"ן דמ"ה לכך הם 'דין'. ומשה רבינו ע"ה עלה וירד בשש שעות הראשונות שהם מ"ה דמ"ה שהם חסדים יותר ומעולים יותר, לכך עשה חלוקות של היום על שש ושש, ואמר להם בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ אֲנִי בָּא, ונראה לי דבר זה נרמז בשמו שהוא כפול 'מֹשֶׁה מֹשֶׁה' ויהיה מזה אותיות 'שש מ"ה מ"ה' כלומר שש של מ"ה דמ"ה:

    בָּא שָׂטָן וְעִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם נראה לי בס"ד כל אדם מישראל נקרא 'עוֹלָם' כמה שאמרו בתיקונים על מאמר (מועד קטן דף כח.) ניחא לך דאחרביה לעלמא גבי רבי אלעזר בן פדת, ולזה אומר עִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם דעת כל איש ישראל שערבבו במבוכה זו, גם עִרְבֵּב אותיות 'עוֹלָם' לעשותם צירוף 'מועל' כי בעצתו מעלו מעל בה' לעבוד עבודה זרה, ואומרו להם 'בָּאוּ שֵׁשׁ' ובכתוב נאמר 'בֹשֵׁשׁ' הרי נחסר אות א', כי על ידי זה פגמו באחד שהוא מספר אות אלף. ומה שנאמר כאן דאמר לו השטן מֹשֶׁה רַבְּכֶם, הֵיכָן הוּא? אין הכונה שבא השטן בדמות אדם ודבר עמהם דברים אלה, אלא הענין הוא שהשטן נעשה יצר הרע בלב כל אחד ואחד מהם והעלה בלבבם דברים אלו לחשוב כך, אבל לא הועילו דברים אלו לעשות פעולה רעה, אלא עד שהראה להם דמיון כוזב שראו מטתו באויר, ועשה להם כמו המכשף האוחז את העינים.

    הַר שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל נראה לי בס"ד הם נִסִּים של התחייה, שהחיה אותם כמה פעמים, ועוד נס גדול שהיו יכולים לעמוד באותו מקום אשר נתרוקן ממנו האויר, ואין אדם יכול לעמוד רגע בלא אויר, והם היו עומדים בלא אויר כלל, וכמו שכתב מהר"י ז"ל על פסוק (שמות כ, טו) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, ועל זה מקשה 'הַר נִיסָאִי' מִיבָּעִי לֵיהּ! כי שורש 'נֵס' הנו"ן קודם הסמ"ך, מה שאין כן 'סִינַי' הסמ"ך קודם לנו"ן.

    2 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Shabbat 89a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 89, Amud Aleph, about 498 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 179 words

      Opens “עבודת גלולים שוב: מה כתיב בה? ״זכור…”

    2. Segment 256 words

      Opens “מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב…”

    3. Segment 388 words

      Opens “וא"ר יהושע בן לוי: בשעה שירד משה…”

    4. Segment 463 words

      Opens “הלך אצל משה אמר לו תורה שנתן…”

    5. Segment 545 words

      Opens “וא"ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה…”

    6. Segment 679 words

      Opens “(אמר) ר' יהושע בן לוי מ"ד (שמות…”

    7. Segment 788 words

      Opens “א"ל ההוא מרבנן לרב כהנא מי שמיע…”

      Named: רב כהנא, רב פפא, רב הונא, רב יהושע, רב חסדא, רבה.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 89a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026