Talmud Builders

    Shabbat 110a

    Back to index

    English translation — Shabbat 110a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Jewish official in Pumbedita that was bitten by a snake. There were thirteen white donkeys in Pumbedita and they tore them all open and they were found to be tereifot . There was one donkey on the other side of Pumbedita, and until they went to bring it, a lion ate it. Abaye said to them: Since all of these things have happened, perhaps a snake of the Rabbis bit him, for which there is no cure, as it is written: “One that digs a pit will fall into it, and one who breaches a fence will be bitten by a snake ” (Ecclesiastes 10:8). Perhaps this person violated a rabbinic decree, also known as a fence, and was bitten by a snake as punishment. That bite has no cure. They said to him: Yes, my teacher, it is so, as when Rav died Rav Yitzḥak bar Bisna ruled that one may not bring myrtle and palm branches to a wedding hall to accompany bells, and he went and brought myrtle and palm branches to the wedding hall with bells. Therefore, a snake bit him. And it is reported that ultimately the official died.

    2The Gemara cites additional information about the dangers posed by snakes and how to deal with them. One whom a snake encircled should descend into water and place a basket on his head and remove the snake slowly from him into the basket. And once the snake goes into the basket, let him throw it into the water and climb and emerge. One at whom a snake is angry and is being pursued by a snake, if he has another with him, let him ride him four cubits. And if not, let him jump over a ditch. And if not, let him cross a river. And at night let him place his bed on four barrels and sleep outside beneath the stars. And let one bring four cats and let one tie them to the four legs of the bed. And let one bring twigs and branches and throw them there so that when the cats hear the sound of the snake crawling they will eat it. One who is being pursued by a snake, let him run in sand because a snake cannot move as quickly in sand as a person can.

    3A woman who is seen by a snake and does not know whether it has directed his attention toward her or whether it has not directed his attention toward her, she should remove her garment and throw it before the snake. If the snake wraps itself in the garments, it is an indication that it has directed his attention toward her; and if not, it is an indication that it has not directed his attention toward her.

    4What is her remedy so the snake will leave her alone? She should have relations with her husband before the snake. Some say: If she has relations in front of the snake, all the more so that its desire will become stronger. Rather, she should take from her hair and her nails and throw them at the snake, and say the following to it as an incantation: I am a menstruating woman [ dishtana ]. A woman whom a snake has entered, let them spread her legs and place her on two barrels, and let them bring fatty meat and throw it onto coals. And let them bring her a bowl of cress and fragrant wine and place them there and mix them together. And she should take tongs in her hand, as when the snake smells the fragrance it emerges. And then one should take the snake and burn it in the fire, as if it is not burned, it will come back onto her.

    5We learned in the mishna: All types of food that healthy people eat may be eaten by one eating them for medicinal purposes on Shabbat. The Gemara asks: The phrase: All foods, what does it come to include? The Gemara answers: It comes to include spleen for healing teeth and vetch for healing intestines, although they are not common foods. We also learned in the mishna: And one may drink all drinks on Shabbat. The Gemara asks: The phrase: All drinks, what does it come to include? The Gemara answers: It comes to include mixing water in which capers have soaked, with vinegar. Ravina said to Rava: What is the ruling with regard to drinking urine on Shabbat? Rava said to him: We already learned in the mishna: One may drink all drinks, and people do not drink urine and is not considered a drink. It is only consumed for medical purposes and is therefore prohibited.

    6We learned in the mishna: One may drink anything on Shabbat except for palm tree water [ mei dekalim ]. It was taught slightly differently in the Tosefta : Water that stabs [ mei dekarim ]. The Gemara explains: The one who taught water that stabs means that the waters pierce the gall bladder; and the one who said palm tree water means that they come from two palm trees. In order to explain what palm tree water is, Rabba bar Beruna said: There are two palm trees in Eretz Yisrael, and a spring of water emerges from between them. The first cup one drinks of this water loosens the intestines, another cup causes diarrhea, and another, a third cup, just as it entered as water, so too it emerges. Ulla said: For me, I drink Babylonian beer, and it is more effective than palm tree water in causing diarrhea. The Gemara comments: And this is true. It is effective for the stomach when the person who drinks it has not become accustomed to beer for forty days.

    7Rav Yosef said: Water that stabs is Egyptian zitom , which is made from one-third barley, and one-third saffron, and one-third salt. Rav Pappa said: It is one-third wheat, and one-third saffron, and one-third salt and cumin. And this is your mnemonic to remember which said zitom is made from barley: A basket which is called sisanei , a word with two samekhs. This word alludes to the fact that Rav Yosef, who has a samekh in his name, is the one who says that Egyptian zitom is made from barley [ se’orim ], which has the letter sin. Sin is interchangeable with samekh . And one should drink it between Passover and Shavuot . For one whose intestines are blocked, it will loosen his intestines and cure him; and for one whose bowels are loose, it will block him and cure him as well .

    8And we also learned about a kos ikarin in the mishna. The Gemara asks: What is a kos ikarin ? Rabbi Yoḥanan said: Let one bring the weight of a zuz of Alexandrian gum, and a weight of a zuz of alum, and a weight of a zuz of garden saffron, and let one grind them together. The procedure for treating a zava is that she should drink these three ingredients with wine, and she will be cured of her emission and will not become barren. For treating jaundice one should drink two of these ingredients with beer; however, one will become sterile from it. It was said that for treating a zava , she should drink these three ingredients with wine and she will be healed from her emission and will not become barren. And if it is not effective, let one bring three

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בר קשאממונה למלך וישראל היה:

    דילמא חיויא דרבנןשעבר על נידוי חכמים ונחש הנושכו על כך אין לו רפואה לפיכך לא נמצא לו רפואה:

    אין רביאין רבינו כך היה:

    דכי נח נפשיה דרב גזר רב יצחקשיהיו ממעטים משמחה אותה שנה ולא יהא אדם מביא אסא וגידמי להילולא בטבלא שהיו רגילים להביא הדס וענפי דקלים לשמוח לפני החתן והכלה וכשמביאים אותן לפניהם מקשקשים לפניהם בשוק בבואם בתופים וזוגין טבלא אשקליט"א וגזר שלא יקשקשו לפניהם עוד:

    דכרכיהנכרך סביבותיו:

    וליסחוף דיקולאסל:

    ארישיהדחיויא למעלה מראשו:

    וליהדקיה מיניהיוריד הסל מעט מעט לצד הנחש ויבדיל בו הנחש מבשרו שיעלה על הסל שאם אוחזו בידו או מנתקו בחזקה יכעוס וישכנו:

    וכי סליקהנחש על הסל ימהר וישליכנו במים ויברח לו:

    דמיקני ביה חיויאכועס ורודף אחריו ומריח ריח פעמיו ורודפו:

    לירכביה ארבע גרמידישיפסקו עקבי פעמיו ולא יוכל להריחם:

    לישואר נגראחריץ של מים ידלוג:

    ארבע חביתאשלא יעלה אליו מהר ולא יריח ריחו:

    בי כוכביבמקום גלוי שלא יעלה דרך הגג ויפיל עצמו עליו:

    שחפיענפים וקסמים וכל דבר המקשקש זה בזה ומשמיע קול כשיעבור עליהן וירגישו החתולים ויאכלוהו:

    בי חלתאבין החולות שאין נחש יכול לרוץ שם ויחזור לאחוריו:

    אי יהיב דעתיה עלהלתאות תשמיש:

    תשלח מאנהתפשוט בגדיה ותשליכם לפניה:

    מאי תקנתאאי יהיב דעתיה עלה:

    תשמש קמיהעם בעלה ותתגנה בפניו:

    ותשדי ביהותזרק ביה:

    דשתנא אנאדרך נשים לי ולחש בעלמא הוא:

    דעייל בה חיויאכשהוא תאב לה נכנס כולו באותו מקום:

    ליפסעהיפסקו את רגליה זה מזה:

    אתרתי חביתימקצתה על זו ומקצתה על זו כדי שיפתח רחמה:

    ונישדי אגומריכי היכי דניסליק ריחא:

    אגנא תחליסל מלא שחליים:

    ריחתנאשיש לו ריח טוב:

    וליתבו התםעל גבי קרקע תחת מושבה:

    וליטרוקינהו בהדדיהיין והשחליים כדי שיעלה הריח:

    צבתאאיטנליי"ש:

    דאי לאקלי ליה הדר עילוה:

    לאיתויי טחול לשיניםואע"פ שקשה לבני מעיים:

    כרשינין לבני מעייםואע"פ שקשה לשינים כדאמרינן בברכות (דף מד:) סד"א כיון שקשים לאדם לאו אורחיה למיכלינהו אי לאו לרפואה שיש בהם ומוכחא מילתא וניתסר קמ"ל:

    צלפיםפרי של צלף קפריי"ר:

    תלאידקלים נטיעות מין תמרים שנקרא בלשון ארמי תאל"י:

    כסא קמאדשתו מהנהו מיא:

    מרפיזבל שבמעים במקצת:

    אידךכוס שני:

    משלשלמאד:

    היכי דעייליצלולים:

    הכי נפקישמנקין המעיים מן הרעי מראשונים:

    והוא דלא רגיללמשתי שיכרא כבר עברו מ' יום:

    רב יוסף אמר זיתום המצריהוא מי דקרים ועל שם שדוקרים את החולי:

    תלתא קורטמיכרכום:

    סיסניכלי שנותנין בו תמרים כדאמרינן בעלמא (ב"מ דף סז:) ואי אגבהינהו בסיסני קננהו וסימניך דלא תחליף שמעתתא שם כלי זה יהא לך סימן שיש בו שני סמכין רב יוסף אמר שערי:

    בין דבחא לעצרתאבין פסח לעצרת:

    דקמיטעצור:

    קומא אלכסנדריאשרף אילנות של אלכסנדריא:

    גביא גילאאלו"ם בלע"ז:

    כורכמא רישקאכרכום של גן קרו"ג אוריינטל הגדל בגנים:

    לזבההנך תלתא מיני לישקייה בחמרא:

    ולא מיעקראאינה נעקרת מלילד לפי שהיין מפיג חוזקן של סמנים ומתרפאה מן החולי:

    לירקונא תרימינייהו לישתי בשיכרא וזהו רפואתו:

    ומיעקרמלהוליד:

    לזבה תלתא בחמראהדר נקט ליה משום הנך רפואות דנקט ואזיל:

    ואי לא כו'כולהו לא מעלי אלא לזבה:

    שבת 110 עמוד א

    1בר קשא דפומבדיתא דטרקיה חיויא, הוה תליסר חמרי חיורתא בפומבדיתא, קרעינהו לכולהו, ואישתכחו טריפה. הואי חדא בההוא גיסא דפומבדיתא, עד דאזלי מייתי לה אכלה אריה אמר להו אביי: דילמא חיויא דרבנן טרקיה, דלית ליה אסותא, דכתיב: ״(קהלת י״, ח) ופורץ גדר ישכנו נחש. אמרו ליה: אין רבי, דכי נח נפשיה דרב, גזר רב יצחק בר ביסנא דליכא דלימטייה אסא וגידמי לבי הילולא [בטבלא], ואזל איהו אמטי אסא וגידמי לבי הילולא בטבלא. טרקיה חיויא, ומית.

    2האי מאן דכרכיה חיויא לינחות למיא וליסחוף דיקולא ארישא ולהדקיה מיניה, וכי סליק עילויה לישדיה למיא וליסלוק וליתי. האי מאן דמיקני ביה חיויא, אי איכא חבריה בהדיה לירכביה ארבע גרמידי, ואי לא לישואר נגרא, ואי לא ליעבר נהרא, ובליליא לותביה לפוריא אארבעה חביתא, וניגני בי כוכבי, ולייתי ד' שונרי וליסרינהו בארבעה כרעי דפורייה, וליתי שחפי ולישדי התם, דכי שמע קלי אכלי ליה. האי מאן דרהיט אבתריה לירהיט בי חלתא.

    3האי איתתא דחזיא חיויא, ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו דעתיה עילוה, ואי לא לא יהיב דעתיה עילוה.

    4מאי תקנתה תשמש קמיה. איכא דאמרי: כ"ש דתקיף ליה יצריה! אלא תשקול ממזיה ומטופרה ותשדי ביה, ותימא: ״דישתנא אנא״. האי איתתא דעייל בה חיויא, ליפסעה ולתבוה אתרתי חביתא, וליתי בישרא שמנה ולישדי אגומרי, וליתי אגנא דתחלי וחמרא ריחתנא ולותבו התם, וליטרוקינהו בהדי הדדי, ולינקוט צבתא בידה, דכי מירח ריחא נפיק ואתי, ולישקליה וליקלייה בנורא, דאי לא הדר עילוה.

    5כל האוכלין כו'. כל האוכלין לאיתויי מאי? לאיתויי טחול לשינים וכרשינין לבני מעיים. כל המשקין לאיתויי מאי? לאיתויי מי צלפין בחומץ. א"ל רבינא לרבא: מהו לשתות מי רגלים בשבת? א"ל תנינא: ״כל המשקין שותה״, ומי רגלים לא שתו אינשי.

    6חוץ ממי דקלים. תנא: חוץ ממי דקרים. מאן דתנא ״מי דקרים״ שהם דוקרים את המרה, ומאן דאמר ״מי דקלים״ שיוצאין מן שני דקלי. מאי מי דקלים? אמר רבה בר ברונא: תרתי תלאי איכא במערבא, ונפקא עינא דמיא מבינייהו. כסא קמא מרפי, אידך משלשל, ואידך כי היכי דעיילי הכי נפקי. אמר עולא: לדידי שתי שיכרא דבבלאי, ומעלי מינייהו. והוא דלא רגיל ביה ארבעין יומין.

    7רב יוסף אמר: זיתום המצרי תילתא שערי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא. רב פפא אמר: תילתא חיטי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא (וכמונא), וסימניך סיסאני. ושתי להו בין דבחא לעצרתא, דקמיט מרפי ליה, ודרפי קמיט ליה.

    8וכוס עקרין. מאי כוס עקרין? אמר ר' יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא, ומתקל זוזא גביא גילא, ומתקל זוזא כורכמא רישקא, ולישחקינהו בהדי הדדי. לזבה תלתא בחמרא, ולא מיעקרא. לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. לזבה תלתא בחמרא, ולא מיעקרא. ואי לא לייתי תלתא׃

    Tosafot

    חיויא דרבנן טרקיה דלית ליה אסותאאע"ג דגבי בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל בפרק ב' דמס' ע"ז (דף כז:) קאמר שלא עבר על דברי חבירים שנאמר ופורץ גדר ישכנו נחש אע"ג דלא הוה ליה אסותא שהרי מת התם לא היה לו רפואה מזומנת אבל הכא שהרפואה היתה מזומנת ונאבדה ממנו במזל רע קאמר דלית ליה אסותא:

    וליתי אגנא דתחלימשמע הכא דהנחש אוהב שחליים וכן בשלהי דנדרים (דף צא:) דקאמר ליה נואף לבעל לא תיכול מהני תחלי דטעמינהו חיויא וא"כ יש בהן משום גילוי ובפרק ב' דמס' ע"ז (ל: ושם) אמר דשחליים אין בהם משום גילוי וי"ל דהתם לא ממש שחליים קאמר אלא בהנך דאמר התם (מס' ע"ז דף סז.) וכן היו עושין בערבי שבתות בצפורי [נותנין חומץ לתוך גריסין] והיו קורין אותו שחליים אי נמי בשילהי נדרים (דף צא:) מיירי דהוה ביה חלא כדמסקינן התם במס' ע"ז (דף ל:) אבל אית בהו חלא מיגרי בהו והכא נמי חמרא מיגרי בהו:

    רב יוסף אמר זיתום המצריר"ת כל הך מילתא מחק מספרו ואומר דל"ג אלא בריש אלו עוברין (פסחים מב:) ונראה לר"י שמחקה משום דזיתום המצרי מותר לשתות כדתניא בפרק בתרא (דף קנו.) ושוין שבוחשין את השתית ושותין זיתום המצרי ואומר ריב"א דאין צריך למחוק דרב יוסף לא קאי לפרש מי דקרים דמתני' אלא אמילתיה דעולא קאי דאמר שיכרא בבלאי מעלי מינייהו ואומר רב יוסף דזיתום המצרי מעלי מינייהו מיהו משמע כפירוש הקונט' דאמתני' קאי מדלא קאמר בהדיא זיתום המצרי מעלי מינייהו:

    סיסאניולא קאמר וסימניך סמך סמך כדאמר בשילהי במה אשה (לעיל שבת סו.) משום דשערי לא כתיב בסמך:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    והלכתא קוקאני אסירי מנמנם כורא ועיילין ליה באוסיאאניגרון מפרש בברכות פ' כיצד מברכין על הפירות (דף לה) אמר רבא בר שמואל מיא דסילקי:

    ותימא ליה דיסתנא אנאבמס' ע"ז בפ' אין מעמידין (עבודה זרה ד' כד) אמרו אמר רב אשי כמן קרו פרסאי לנדה דסתנא מהכא כי דרך נשים לי:

    כל האוכלין לאיתויי טחול לשינים וכרישין לבני מעיםבפרק כיצד מברכין על הפירות (דף מד) תנו רבנן טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים כרישין יפים לבני מעים וקשים לשינים:

    חוץ ממי דקלים.

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 110a

    Shabbat 110a. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 409 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בר קשא ממונה למלך וישראל היה:

    דילמא חיויא דרבנן שעבר על נידוי חכמים ונחש הנושכו על כך אין לו רפואה לפיכך לא נמצא לו רפואה:

    אין רבי אין רבינו כך היה:

    דכי נח נפשיה דרב גזר רב יצחק שיהיו ממעטים משמחה אותה שנה ולא יהא אדם מביא אסא וגידמי להילולא בטבלא שהיו רגילים להביא הדס וענפי דקלים לשמוח לפני החתן והכלה וכשמביאים אותן לפניהם מקשקשים לפניהם בשוק בבואם בתופים וזוגין טבלא אשקליט"א וגזר שלא יקשקשו לפניהם עוד:

    דכרכיה נכרך סביבותיו:

    וליסחוף דיקולא סל:

    ארישיה דחיויא למעלה מראשו:

    וליהדקיה מיניה יוריד הסל מעט מעט לצד הנחש ויבדיל בו הנחש מבשרו שיעלה על הסל שאם אוחזו בידו או מנתקו בחזקה יכעוס וישכנו:

    49 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 110a · Sefaria

    Tosafot

    חיויא דרבנן טרקיה דלית ליה אסותא אע"ג דגבי בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל בפרק ב' דמס' ע"ז (דף כז:) קאמר שלא עבר על דברי חבירים שנאמר ופורץ גדר ישכנו נחש אע"ג דלא הוה ליה אסותא שהרי מת התם לא היה לו רפואה מזומנת אבל הכא שהרפואה היתה מזומנת ונאבדה ממנו במזל רע קאמר דלית ליה אסותא:

    וליתי אגנא דתחלי משמע הכא דהנחש אוהב שחליים וכן בשלהי דנדרים (דף צא:) דקאמר ליה נואף לבעל לא תיכול מהני תחלי דטעמינהו חיויא וא"כ יש בהן משום גילוי ובפרק ב' דמס' ע"ז (ל: ושם) אמר דשחליים אין בהם משום גילוי וי"ל דהתם לא ממש שחליים קאמר אלא בהנך דאמר התם (מס' ע"ז דף סז.) וכן היו עושין בערבי שבתות בצפורי [נותנין חומץ לתוך גריסין] והיו קורין אותו שחליים אי נמי בשילהי נדרים (דף צא:) מיירי דהוה ביה חלא כדמסקינן התם במס' ע"ז (דף ל:) אבל אית בהו חלא מיגרי בהו והכא נמי חמרא מיגרי בהו:

    רב יוסף אמר זיתום המצרי ר"ת כל הך מילתא מחק מספרו ואומר דל"ג אלא בריש אלו עוברין (פסחים מב:) ונראה לר"י שמחקה משום דזיתום המצרי מותר לשתות כדתניא בפרק בתרא (דף קנו.) ושוין שבוחשין את השתית ושותין זיתום המצרי ואומר ריב"א דאין צריך למחוק דרב יוסף לא קאי לפרש מי דקרים דמתני' אלא אמילתיה דעולא קאי דאמר שיכרא בבלאי מעלי מינייהו ואומר רב יוסף דזיתום המצרי מעלי מינייהו מיהו משמע כפירוש הקונט' דאמתני' קאי מדלא קאמר בהדיא זיתום המצרי מעלי מינייהו:

    סיסאני ולא קאמר וסימניך סמך סמך כדאמר בשילהי במה אשה (לעיל שבת סו.) משום דשערי לא כתיב בסמך:

    Tosafot on Shabbat 110a · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    והלכתא קוקאני אסירי מנמנם כורא ועיילין ליה באוסיא אניגרון מפרש בברכות פ' כיצד מברכין על הפירות (דף לה) אמר רבא בר שמואל מיא דסילקי:

    ותימא ליה דיסתנא אנא במס' ע"ז בפ' אין מעמידין (עבודה זרה ד' כד) אמרו אמר רב אשי כמן קרו פרסאי לנדה דסתנא מהכא כי דרך נשים לי:

    כל האוכלין לאיתויי טחול לשינים וכרישין לבני מעים בפרק כיצד מברכין על הפירות (דף מד) תנו רבנן טחול יפה לשינים וקשה לבני מעים כרישין יפים לבני מעים וקשים לשינים:

    חוץ ממי דקלים.

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 110a · Sefaria

    Meiri

    כל האוכלים אדם אוכל לרפואה ר"ל כל האוכלים שדרך הבריאים לאכלן ואפי' היה בו קצת הוכחה שלרפואה הוא אוכלו כגון שהוא מזיק לאיזה דבר כגון טחול שהוא מזיק לשנים והוא אוכלו לרפואה לאיזה דבר אין חוששין שיאמרו היאך אפשר שהוא אוכלו והרי הוא מזיק לשנים אלא שהוא אוכלו לרפואה שמאחר שהוא מאכל הרבה בריאים בחול אין חוששין לכך וכן שותה כל המשקים שהבריאים שותים מהם בחול חוץ ממי דקלים שהם משלשלים לגמרי ופי' בגמ' שלא בכל מי דקלים הוא אומר כן אלא ששני דקלים היו במקום ידוע להם שהיה מעין של מים יוצא מביניהם שכוס א' מהם היה מרפה בני מעים ומרויחם והשני היה משלשל שלשול גמור ובירושלמי נסחא אחרת והיא מי דקרים ופירשו שם שדוקרין את המרה וכן כוס עקרין אסור והוא משקה שכותשין לתוכו עיקרי עשבים ובשמים ומתוך כך הוא קרוי כוס של עקרין והוא עשוי למעין פתוח יותר מדאי שלא יזוב דמו או לרפואת ירקון וקורין לו ג"כ כוס של עקרין מפני שהשותה מהם הן איש הן אשה נעשה עקור מלהוליד עוד ובאלו הדבר ניכר שלרפואה הן אבל שותה מי דקלים לצמאו וסך שמן עקרין שלא לרפואה:

    Meiri on Shabbat 110a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה חויא דרבנן כו' אע"ג דלא הוה ליה אסותא שהרי מת כו' עכ"ל בהך גופא דהתם קשה דאמר לא עבר על דברי חכמים ולא טרקיה חויא דרבנן מה הוה מועיל לו שהרי השתא נמי מת ולא הוה ליה אסותא וע"ש בתוס' בזה וק"ל:

    בד"ה וליתא אגנא כו' ויש לומר דהתם לא ממש שחליים כו' דאמר התם וכו' והיו קורין אותו כו' עכ"ל ר"ל דהתם בפרק שני דע"ז דאמר אין בהם משום גילוי לא איירי בשחליים ממש אלא איירי התם בהנך דאמר התם בפ"ב דע"ז שהיו קורין אותן שחליים וצ"ל להאי תירוצא דליכא לפרושי כמ"ש התוס' בפ"ב דע"ז שהיו קורין אותן שחליים לפי שהיו רגילין להניח בו חומץ כמו בשחליים כו' ע"ש דא"כ היה בו משום גילוי כדמסיק אבל אית בהו חלא מיגרי בהו ודו"ק:

    בא"ד וה"נ חמרא מיגרי בהו עכ"ל ולפי האי תירוצא ליכא לפרושי כפרש"י התם בפרק שני דע"ז דשחליים יין או מים נתונים בו דביין הוי משום גילוי שהרי בחמרא מיגרי בהו וק"ל:

    Chidushei Halachot on Shabbat 110a · Sefaria

    Maharam

    בגמ' מאן דתנא מי דקרים שהם דוקרים את המרה וכו' בצ"ל:

    שיוצאין מן שני דקלי מאי מי דקלים וכו' כצ"ל:

    בתוס' ד"ה וליתי אגנא וכו' לא תיכול מהני תחלי דטעמינהו היויא וכו' כצ"ל:

    בא"ד אבל אית בהו חלא מיגרי וכו' במס' ע"ז פירש"י החומץ מתגרה ונלחם בחכן של נחשים ואין שותין ממנו ונראה שהתוס' שבעמוד זה מפרשין פי' הגמ' שם בהיפך נ"ל ודו"ק:

    ד"ה סיסאני וכו' בשילהי במה אשה משום דשערי לא כתיב בסמ"ך ר"ל אבל סיסאני יכולין לכתוב ג"כ בשי"ן:

    Maharam on Shabbat 110a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    עַד דְּאַזְלֵי מַיְתֵּי לָהּ, אָכְלָהּ אַרְיֵה הא דלא נעשית טריפה כאותם הי"ג [תְּלֵיסַר חַמְרֵי חִיוַרְתָּא] אלא אָכְלָהּ אַרְיֵה? להודיע שבעבור כבוד חכמים שנמשלו לאריה נענש. ועוד האריה גבורתו תלויה בעיניו שאם יכסו עיניו יחלש כוחו וכנזכר במדרש תלפיות, וכן החכם כוחו בעיניו, גם אַרְיֵה [216] גימטריא גְּבוּרָה [216], רמז ששלטה בו גבורה. והא דעונש מזלזל בתלמיד חכם נעשה על ידי נחש, כי תחלה קודם החטא היה הנחש שמש לאדם וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין נט:) חבל על שמש גדול, לכך לחכם שמתקן ענין קלקול הנחש בתורה יהיה הנחש משמש לכבודו.

    גָּזַר רַב יִצְחָק בַּר בִּיזְנָא, דְּלָא לִימְטֵיהּ אָסָא וְגִידְמֵי לְבֵי הִילוּלָא בְּטַבְלָא. נראה לי בס"ד דגזר ג' אלה לכבוד רב שהיה צדיק גדול, והצדיקים נמשלו להדסים, וְגִידְמֵי הם ענפי דקלים דהצדיק נמשל נמי לתמר, כמו שנאמר (תהלים צב, יג) צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, וְהַטַבְלָא משמעת קול וכן תלמיד חכם משמיע קול בתורה, דכתיב (משלי א, כ) בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ.

    Ben Yehoyada on Shabbat 110a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 110, Amud Aleph, about 409 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 174 words

      Opens “בר קשא דפומבדיתא דטרקיה חיויא, הוה תליסר…”

      Named: רב יצחק בר ביסנא, אביי.

    2. Segment 269 words

      Opens “האי מאן דכרכיה חיויא לינחות למיא וליסחוף…”

    3. Segment 330 words

      Opens “האי איתתא דחזיא חיויא, ולא ידעה אי…”

    4. Segment 458 words

      Opens “מאי תקנתה תשמש קמיה. איכא דאמרי: כ"ש…”

    5. Segment 539 words

      Opens “כל האוכלין כו'. כל האוכלין לאיתויי מאי?…”

      Named: רבא.

    6. Segment 663 words

      Opens “חוץ ממי דקלים. תנא: חוץ ממי דקרים.…”

      Named: רבה, רבא, עולא.

    7. Segment 734 words

      Opens “רב יוסף אמר: זיתום המצרי תילתא שערי,…”

      Named: רב יוסף, רב פפא.

    8. Segment 842 words

      Opens “וכוס עקרין. מאי כוס עקרין? אמר ר'…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Shabbat 110a · Segment 8 — “…כוס עקרין? אמר ר' יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Shabbat 110a · Segment 7 — “רב יוסף אמר: זיתום המצרי תילתא שערי, ותילתא קורטמי,…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Shabbat 110a · Segment 5 — “…צלפין בחומץ. א"ל רבינא לרבא: מהו לשתות מי רגלים…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Shabbat 110a · Segment 1 — “…אריה אמר להו אביי: דילמא חיויא דרבנן טרקיה, דלית…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Shabbat 110a · Segment 6 — “…הכי נפקי. אמר עולא: לדידי שתי שיכרא דבבלאי, ומעלי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 110a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026