Talmud Builders

    Shabbat 100b

    Chapter 11 - HaZorek

    גם: שבת דף ק׳ ע״ב, פרק י״א הזורק

    English translation - Shabbat 100b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Isn’t that what we learned in the mishna, with regard to which Rabbi Yoḥanan said: That liability is when it came to rest atop something, which means that the object must actually land in order for the one who threw it to be liable. Mareimar said to Ravina: Are you saying it is a case of rolling? One cannot cite proof from a rolling object because a rolling object will not ultimately come to rest. However, with regard to this object, which passed within three handbreadths of the ground, I would say: Since it will ultimately come to rest, even though it has not yet come to rest, it is considered as an object that came to rest. Therefore, Rava teaches us that even in that case one is not liable until it actually comes to rest upon something.

    2MISHNA: One who throws an object four cubits into the sea is exempt. If there was a swamp and the public domain passes through it, one who throws an object four cubits into it is liable like one who carried four cubits in the public domain. And how deep is this swamp? It is less than ten handbreadths deep. In the case of a swamp that the public domain passes through, one who throws an object four cubits into the swamp is liable.

    3GEMARA: One of the Sages said to Rava: Granted, passing passing is mentioned twice in the mishna; this teaches us that passage under duress is considered passage, but usage under duress is not considered usage. But why do I need it to mention swamp swamp twice? Rava answered him: One case is referring to the summer, and one case is referring to the winter. And both cases are necessary, as had the mishna taught only one mention of swamp, I would have said that these matters, i.e., cases indicating that passage under duress is considered passage, apply only in the summer because people commonly pass through the swamp to cool themselves; however, in the winter I would have thought that it would not be so. And had the mishna taught us only the case of winter, I would have said that since they are filthy from mud anyway, they do not mind walking through the swamp, but in the summer it would not be so.

    4Abaye said: It is possible to explain this other way. It was necessary for the mishna to state swamp twice because it would have entered your mind to say that these matters apply specifically where the swamp is not four cubits wide because then people walk through the swamp and do not circumvent it, but where the swamp is four cubits wide, people circumvent it. Therefore, it was necessary to teach that people walk through swamps that are both narrow and wide.

    5Rav Ashi said another explanation: It was necessary for the mishna to state swamp twice because it would have entered your mind to say that these matters apply specifically where the swamp is at least four handbreadths wide, but where the swamp is not four handbreadths wide, people step over it and do not walk through it. The Gemara comments: And Rav Ashi follows his own reasoning, as Rav Ashi said: One who threw an object and it came to rest on one of the beams of a bridge is liable. Even though the width of each beam is less than four handbreadths, it joins together with the other beams to form a single surface of the public domain because even though many people step over the beams, still many people step on it.

    6MISHNA: One who throws an object from the sea to dry land, or from dry land to the sea, or from the sea onto a boat, or from a boat into the sea, or from one boat to another is exempt because the sea has the legal status of a karmelit . If boats are tied together, one may carry an object from one to the other on Shabbat. However, if they are not tied, even though they are adjacent, one may not carry from one to the other.

    7GEMARA: It was stated that the Sages disagreed with regard to the manner in which one may draw seawater onto a boat on Shabbat. Rav Huna said: One extends a projection of any size from the side of the boat as a distinctive sign, and fills a receptacle with water from the sea. Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna say: One creates an area, a frame of four by four handbreadths, and fills the water from inside it.

    8The Gemara explains: Rav Huna, who said that one extends a projection of any size and fills a receptacle with water, maintains that we measure the karmelit from the sea floor. Since the sea itself is deeper than ten handbreadths, the boat is considered to be floating in the air, and the air is an exempt domain, as it is above ten handbreadths from the ground of the karmelit . And by law one should not require a projection because he is drawing water from an exempt domain into a private domain, which is permitted ab initio . Rather, the reason a projection is required is so that he will have a distinctive sign and not come to draw water from a karmelit into a private domain.

    9Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna say: One creates an area, a frame of four by four handbreadths, and fills a receptacle with water. They maintain that we measure the karmelit from the surface of the water, and the water in the sea has a legal status like that of solid land. Therefore, if one does not create an area of four by four, he will carry from a karmelit to the private domain.

    10Rav Naḥman said to Rabba bar Avuh: And according to Rav Huna, who said that one extends a projection of any size from the side of the boat and fills a receptacle with water, isn’t there room for concern that at times when the water is not ten handbreadths deep, he will carry from a karmelit into the private domain? He said to him: We learned through tradition that a boat does not travel in water that is less than ten handbreadths deep. He asks: Although a boat has a protrusion at its bow is more than ten handbreadths above the sea floor, the entire length of the boat is not necessarily that far above the bottom. Rav Safra said: Those people who measure the depth of the water with long poles proceed before the ship and ensure that that the water is at least ten handbreadths deep.

    11Rav Naḥman bar Yitzḥak said to Rav Ḥiyya bar Avin: According to Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna, who say that in order to draw water onto a boat on Shabbat one creates an area of four by four handbreadths and fills a receptacle, how does he throw out his waste water? And if you say he pours it out in the same area from which he draws water, the water that he subsequently draws from there will be disgusting to him. Rav Ḥiyya bar Avin answered him: He pours it onto the side of the boat from which it runs into the sea, and he does not pour it directly into the sea. The Gemara asks: Even so, it is accomplished by means of his power. Although he did not pour it directly, he caused the waste water to enter the sea. The Gemara answers: The Sages did not issue a decree to prohibit an action performed by one’s power in a karmelit . They only prohibited throwing an object directly. And from where do you say that this is so? As it was taught in a baraita : With regard to a ship, one may neither carry from it into the sea, nor from the sea into it.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לאו היינו מתניתין - דקתני חוץ לארבע אמות ונתגלגל כו' חייב ואמר ר' יוחנן והא שנח הא לא נח לא מדלא אוקמא רבי יוחנן כגון שבא לתוך שלשה:

    מתגלגל קאמרת - דבר שהרוח מגלגלו באויר קאמרת:

    כיון דסופו לנוח - ונזכר עד שלא נח נימא כמונח דמי דהא סופו לנוח וכבר בא לתוך ג':

    מתני' וכמה הוא רקק מים - כמה עומקו דנימא אכתי רה"ר הוא ולא נעשה כרמלית:

    רקק - גרביל"א:

    גמ' הילוך הילוך - דנקט תרי זימני רשות הרבים מהלכת בו חד למימרא דאי אין רגילין להלך בו פטור וכי רגילין להלך בו חייב ואע"ג דהילוך ע"י הדחק הוא וחד לאשמעינן דדוקא הילוך ע"י הדחק שמיה הילוך אבל תשמיש לרבים ע"י הדחק כגון גומא תשעה ברה"ר אע"ג דחזיא לאצנועי ביה כומתא וסודרא לא הוי תשמיש למיהוי ההוא גומא רה"ר כעמוד ט' שהרבים מכתפין עליו דאמרינן בפ"ק דהוי רה"ר:

    אלא רקק תרי זימני למה לי - לאשמעינן הילוך על ידי הדחק אחרינא:

    דלא הוי ד' אמות - רחב דלא טריחא להו מילתא לעבור בתוכו ונוח לעבור מלהקיף ולילך לראשו שהוא כלה שם:

    אבל היכא כו' - הדר תניא זימנא אחריתי לאיתויי הא:

    ה"מ - דהוי ר"ה:

    היכא דהוי רחבו ד' אמות - דלאו אורחיה למפסעי אלא עברי בגויה:

    אגודא דגמלא - על דף שבגשר המוטל לרוחב הגשר כשאר הדפים ומובדל מחבירו:

    חייב - ואע"ג דאיכא דמיפסעו פסעי ולא מנחי כרעייהו עלה איכא טובא דעברי עליה:

    מתני' מן הים ליבשה - מכרמלית לר"ה:

    מן הים לספינה - מכרמלית לרה"י:

    מטלטלין מזו לזו - ובגמרא פריך פשיטא:

    שמוקפות - סמוכות זו לזו כמו אין מקיפין שתי חביות (ביצה דף לב:):

    אין מטלטלין מזו לזו - דמהפסק כרמלית מיפרשי מהדדי ואנן מוקמינן לה בגמרא שהספינות של שני בני אדם וע"י עירוב מטלטל מזו לזו הלכך כי מיפרשי ומפסקה כרמלית בטל עירוב:

    גמ' ספינה - המפרש בספינה בים:

    מוציא זיז כל שהוא - מדופני הספינה על המים להיכר בעלמא כדמפרש ואזיל:

    וממלא - מן הים ומכניס לספינה:

    מקום ארבעה - חלל ד' מוקף מחיצות קטנות ומחיצה תלויה מתרת במים:

    כרמלית מארעא משחינן - י' של אויר שנתנו חכמים לאיסור כרמלית כדאמרינן בפ"ק (דף ז.) ותופסת עד י' מקרקעית הים משחינן להו ואוירא שהוא למעלה מי' ואפילו הן מים הוי מקום פטור הלכך בהיתירא קא שקיל לכתחלה:

    דליהוי ליה היכירא - לכרמלית גמורה:

    ארעא סמיכתא היא - וכל המים כרמלית הן:

    סמיכתא - עבה:

    זימנין דליכא - במים עמוקה עשרה ואי נמי מארעא משחינן כולה כרמלית היא:

    גמירי אין ספינה מהלכת כו' - דכל היכא דתניא ספינה ולא תני עריבה גדולה היא:

    והא מורשא אית לה גרסי' - ראש הספינה הולך ומגביה מן המים ואפילו היו המים פחותין מי' אין גוששת שם ואם ממלא כנגד אותו מקום מטלטל מכרמלית לרה"י:

    גשושי אזלי קמה - בני אדם ממשמשים בכלונסות את עומק המים ואין מניחין לילך הספינה אלא במקום עמוק שמא תמהר לילך ותשכון לארץ במקום מושבה:

    עושה לה מקום ד' - אלמא כל המים כרמלית הן:

    שופכין דידיה - מים רעים כגון רחיצת כוסות וקערות:

    מאיסי ליה - המים שימלא שוב דרך אותו מקום:

    דשדי להו - בכ"מ שירצה על דופני הספינה והן יורדין לים:

    והא איכא כחו - נהי דלא זריק להדיא לים מיהו מכחו הן באין לים:

    שבת 100 עמוד ב

    1לאו היינו מתני' וא"ר יוחנן והוא שנח ע"ג משהו א"ל מתגלגל קאמרת מתגלגל אין סופו לנוח אבל האי כיון דסופו לנוח אע"ג דלא נח כמאן דנח דמי קמ"ל:

    Mishna

    2הזורק בים ארבע אמות פטור אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכו ד' אמות חייב וכמה הוא רקק מים פחות מעשרה. טפחים רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ד' אמות חייב:

    Gemara

    3א"ל ההוא מרבנן לרבא בשלמא הילוך הילוך תרי זימני הא קמ"ל הילוך ע"י הדחק שמיה הילוך תשמיש ע"י הדחק לא שמיה תשמיש אלא רקק רקק תרי זימני למה לי חד בימות החמה וחד בימות הגשמים וצריכי דאי תנא חדא ה"א ה"מ בימות החמה דעבידי אינשי דמסגי לאקורי נפשייהו אבל בימות הגשמים לא ואי אשמעינן בימות הגשמים דכיון דמיטנפי לא איכפת להו אבל בימות החמה לא׃

    4אביי אמר איצטריך סד"א ה"מ היכא דלא הוי ד' אמות אבל היכא דהוי ד' אמות אקופי מקפי ליה׃

    5רב אשי אמר איצטריך ס"ד אמינא ה"מ היכא דהוה ד' אבל היכא דלא הואי ארבעה מיפסעי פסעי ליה ואזדא רב אשי לטעמיה דאמר רב אשי האי מאן דזריק ונח אגודא דגמלא מיחייב שהרי רבים בוקעין בו:

    Mishna

    6הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחבירתה פטור ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו אם אינן קשורות אע"פ שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו:

    Gemara

    7איתמר ספינה רב הונא אמר מוציאין הימנה זיז כל שהוא וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא׃

    8רב הונא אמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא קסבר כרמלית מארעא משחינן ואוירא מקום פטור הוא ובדין הוא דזיז נמי לא ליבעי אלא כי היכי דליהוי ליה היכרא׃

    9רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא קסברי כרמלית משפת מיא משחינן מיא ארעא סמיכתא אי לא עביד מקום ארבעה קא מטלטל מכרמלית לרה"י׃

    10א"ל רב נחמן לרבה בר אבוה ולרב הונא דאמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא זימנין דליכא עשרה וקא מטלטל מכרמלית לרה"י אמר ליה גמרינן דאין ספינה מהלכת בפחות מעשרה והא מורשא אית לה אמר רב ספרא גשושי אזלי קמה׃

    11א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין לרב חסדא ולרבה בר רב הונא דאמרי עושה מקום ארבעה וממלא שופכין דידיה היכי שדי להו וכ"ת דשדי להו באותו מקום מאיסי ליה דשדי להו אדפנא דספינה והא איכא כחו כחו בכרמלית לא גזרו ומנא תימרא דתניא ספינה אין מטלטלין לא מתוכה לים ולא מן הים לתוכה,׃

    Tosafot

    עושה מקום ארבעה וממלא - פירש בקונטרס עושה מחיצות קטנות ואין נראה לר"ת ולר"י דהא תנן בפרק כיצד משתתפים (עירובין דף פז:) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין ממנה מים בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוה י' כו' אלא עושה מקום היינו שיהיה הזיז רחב ארבע טפחים כדי שלא יהיו המחיצות עשויות לפחות מארבע ולמאן דשרי הכא בזיז כל שהוא לא תקשי דמוקי התם כשאין המים עמוקים י' אי נמי התם גזרינן שמא יעלה הים שירטון כדגזרינן בפרק קמא דעירובין (דף ח.) אבל ספינה לעולם אין מהלכת בפחות מי' ולא שייך למגזר:

    גמירי דאין ספינה מהלכת למטה מי' - והא דקאמר בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מג.) במהלכת ברקק התם מיירי בספינה קטנה אבל הכא בספינות גדולות שטוענין אותן ביותר ונשקעות הרבה במים ואין מהלכות בפחות מי' ומיהו צ"ל דאף הכלי שדולה בו ונשקע במים הוי למעלה מי' דאי לאו הכי היאך ממלא:

    ודילמא מורשא אית לה - פירש ר"ח דילמא יש מורשא לקרקע שסמוך לספינה שהקרקע גבוה שם ואם יוציא דרך שם יהיה למטה מעשרה במקום מילואו כיון שהקרקע גבוה שם אבל רש"י דמפרש מורשא דספינה לא יתכן לשון ודילמא דגרסינן בכל הספרים וגרסינן והא מורשא אית לה:

    כחו בכרמלית לא גזרו רבנן - והכי נמי משני בפרק תולין (לקמן שבת דף קמא.) גבי האי מאן דסחי במיא כו'. וק' לר"י דבפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פח.) אמרי' גבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור משום שהמים נדחין מכחו חוץ לארבע אמות אלמא כחו בכרמלית אסור ויש לומר דגזוזטרא פעמים שהיא סמוכה למקום שרה"ר מהלכת וגזרו כחו בכרמלית משום כחו ברשות הרבים אבל בספינה דלעולם הוי כחו בכרמלית לא גזרו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    בעי רבא זרק דף ע"ג יתידות כגון טרסקל בראש קנה דנעשה רה"י ואמרינן מאי קא מיבעיא ליה הנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי היינו בעיא דר' יוחנן דאיבעיא ולא אפשיטא אלא כי קא מיבעיא ליה לרבא כגון שזרק דף ויש על גביו חפץ ונח הדף על גבי יתידות והחפץ על גביו מי אמרינן אפי' זה כהנחת חפץ ובהנחתו נעשית מחיצה דמי או דלמא כיון דלא אפשר שלא מידלא החפץ מעט ואח"כ יפול על הדף נמצא שנעשה מחיצה ואח"כ נותן החפץ עליו וחייב ועלתה בתיקו:

    אמר רבא פשיטא לי זרק מים על גבי מים או שעקר מים מרה"י והניחן על גבי מים ברה"ר חייב וזו היא הנחתן זרק או שהניח אגוז על גביהן וצף על גביהן לאו הנחה היא ופטור ואגוז בכלי וכלי ע"ג המים לא אפשיטא שמן על גבי מים פלוגתא דרבי יוחנן בן נורי ורבנן:

    אמר אביי בור ברה"ר עמוק עשרה ורחב ח' זרק לתוכה מחצלת חייב דעדיין חדא רשותא היא אבל נתכוון לחלקה במחצלת הוויין להו ב' בורות עמוקין עשרה ואין בכל אחד רחב ד' שהרי מיעטן המחצלת מלהיות בכל אחד ד' ויצאו מתורת רה"י והרי הן מקום פטור והא דאביי פליגא אדר' יוחנן דהא ר' יוחנן בעי ליה חוליא מבטלא מחיצתא או לא וכיון דחוליא מיבעיא ליה מחצלת פשיטא ליה דודאי לא מבטלא מחיצתא ועדיין רה"י היא ולאביי דפשיטא ליה דמבטלא מחיצתא כ"ש חוליא דודאי מיבטלא מלתא דמיבעיא ליה לר' יוחנן פשיטא ליה לאביי ומים בבור לא ממעטי לה ולא מבטלי מחיצות אבל פירות (שביכר השומן) [שבכירה ושמין] בבור אם נתן כלום למעל' פטור דפירי מבטלי מחיצתא וה"מ דבטלינהו גבי בור אבל אי אצנעינהו לפירי בבור למהדר ולמיכל מינייהו לבתר הכי לא ממעטי בבור:

    מתני' הזורק ד' אמות בכותל אם נתכוון לזרוק למעלה מעשרה טפחים בכותל הרי הוא כזורק באויר והזורק באויר פטור ואם נתכוון למטה מי' טפחים בכותל הרי הוא כזורק בארץ והזורק בארץ ד' אמות חייב ואקשינן עלה הזורק למטה מי' טפחים חייב והא לא נח ואוקמא ר' יוחנן בזורק דבילה שמינה שיש בה לחלוחית ונדבקת בכותל חייב שהרי נגמרת מחשבתו כאשר ניטוחה זו היא הנחתה הא דאמר ר' חייא זרק למעלה מי' טפחים בכותל והלכה ונחה בחור שהוא מחלוקת ר' מאיר ורבנן. פירוש כגון שהיה זה החור עצמו כגבוה י' טפחים ומקרקעית החור ולמטה עשרה טפחים מכוונים ואלו היה בחור ד' על ד' דברי הכל כרה"י וחייב הזורק מרה"ר לתוכו ושמעתין בחור דלית ביה ד' על ד' דר' מאיר סבר כל כי האי גוונא חוקקין להשלים וכיון שיש בעובי הכותל לחוק ולהשלימו לחור היה ד' על ד' רואין בכוונת הלב כאלו חקוק הוא ויש בו ד' על ד' וחייב וחכ"א אם יש בחור הזה ד' על ד' [חייב] אבל לחוק ולהשלים אין חוקקין כי האי גוונא חקיקה בלבו אלא הרי הוא כגדר גבוה י' טפחים ואינו רחב ד' שהזורק לתוכו פטור והא דר' מאיר וחכמים מפורש בפרק א' דעירובין כיפה ר' מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ושוין שאם יש ברגליה עשרה שחייבת אמר אביי הכל מודין אין ברגליה שלשה ולא כלום יש ברגליה ג' ואינה רחבה ד' ולא כלום הוא כי פליגי היכא דרחבה ד' ויש ברגליה ג' ואינה גבוה י' ויש בה לחוק ולהשלימה לעשרה דר"מ סבר חוקקין להשלים וחכמים סברי אין חוקקין להשלים וזה הוא (ביוה"כ) [בסוכה] פרק א' דחוקקין להשלים ומפורש נמי בפרק המוצא תפלין בעניין מפתח שהוא למעלה מעשרה. אמר אביי ש"מ מהא מתניתא תלת וחדא מינייהו חוקקין להשלים:

    ירושלמי אם יש חור בכותל מחלוקת ר' מאיר וחכמים על דעתיה דר' מאיר יש בו ד' על ד' בין אין בו את רואה את הכותל כגמום על דעתייהו דרבנן אין את רואה את הכותל כגמום אלא כסתום. והך דרב חסדא דיציאות השבת דאמר נעץ קנה ברה"י וזרק ונח על גביו חייב אפי' גבוה מאה אמה שרה"י שלה עולה עד לרקיע לא דמיא להא לא ליבעיא דמרדכי ולא להא דר' חייא דהני בעמוד עומד ברה"ר וחלק רשות לעצמו בגובהו וכותל שהוא ברה"ר ונח בחור שהוא למעלה מי' טפחים אבל דרב חסדא בעמוד ברה"י ועקר אדם חפץ מרה"ר וזורק ברה"י למעלה ונח ע"ג עמוד שהוא ברה"י אפילו ע"ג ק' אמה חייב שכבר זרק מרה"ר לרה"י וקא אמרי' בה אמר אביי ברה"י כ"ע לא פליגי כדרב חסדא והאי חור אם היה בתוך י' לא חשיב לא כרה"ר ולא כרה"י דאתמר חורי רה"ר אביי אמר כרה"ר דמו רבא אמר לא כרה"ר דמו והאי דתנן למטה מי' טפחים כזורק בארץ דקא מוקי לה ר' יוחנן בדבילה שמינה איתיביה רבא לאביי מינה וא"ל אי ס"ד חורי רה"ר כרה"ר למה לי לאוקמה בדבילה שמינה לוקמה בחור. זמנין משני ליה אביי שאני צרור וחפץ דעבידי דהדרי זמנין משני ליה בכותל דלית ביה חור ממאי מדקתני רישא למעלה מי' טפחים כזורק באויר ואי ס"ד בכותל דאית ביה חור אמאי כזורק באויר לוקמא דנח בחור וכי תימא דלית ביה ד' והא רב יהודה אמר רב א"ר חייא זרק למעלה מי' ונח בחור כל שהוא באנו למחלוקת ר"מ ורבנן אלא לאו ש"מ בכותל דלית ביה חור ואע"ג דאביי פריק לנפשיה הלכתא כרבא:

    אמר רב יהודה אמר רב תל המתלקט י"ט מתוך ד' אמות וזרק ונח על גביו חייב. פי' אדם שעומד ברה"ר ועקר מרה"ר והניחו בתל זה כיון דקיי"ל גדר ברה"ר גבוה י' רחבו ד' זו היא רה"י גמורה האי תל נמי רה"י הוא והיכא דמי מתלקט כגון שצידו אחד עומד בגידור י' טפחים מן הארץ כגדר והצד שכנגדו משופע כמדרון וכמין כבש שמתוך ד' אמות בשיפוע המדרגה גובה ועולה י' טפחים כגון זה ד' אמות י' טפחים הציור.

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 100b

    Shabbat 100b. The full printed text of this folio side - 11 numbered segments, about 395 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 100b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026