Talmud Builders

    Shabbat 98b

    Chapter 11 - HaZorek

    גם: שבת דף צ״ח ע״ב, פרק י״א הזורק

    English translation - Shabbat 98b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Shmuel said: It is referring to the stakes of the Tabernacle. Before the Levites would place the beams on the wagon, they would position the stakes, which were particularly narrow. Therefore, the space between them was greater than three handbreadths, and the area beneath the wagons was therefore considered an uncovered public domain ( ge’onim ).

    2The Sages taught: The Tabernacle beams were one cubit thick at the bottom, and they narrowed to a fingerbreadth as they reached the top, as it is stated: “And they shall match at the bottom, and together they will be ended [ tamim ] at the top toward a single ring; so shall it be for them both, they shall form the two corners” (Exodus 26:24). And below, when the children of Israel crossed the Jordan River, it says: “And those who went down toward the Sea of Arava at the Dead Sea came to an end [ tamu ]” (Joshua 3:16). Tam means finished or terminated. Here, too, the beams narrowed as they reached the top until they were virtually terminated; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Neḥemya says: Just as they were one cubit thick at the bottom, so too, they were one cubit thick at the top, as it is stated: Together.

    3The Gemara asks: Isn’t it written: Tamim ? The Gemara answers: Rabbi Neḥemya explains that this word teaches that they should bring whole beams and they should not bring planks and attach them. The Gemara asks: And according to the other opinion, Rabbi Yehuda’s opinion, isn’t it written: Together? The Gemara answers: That comes to teach that they should not be positioned askew from each other; rather, they should be perfectly aligned.

    4The Gemara asks further: Granted, according to the one who said: Just as they were one cubit thick at the bottom, so too, they were one cubit thick at the top, it is understandable why it is written: “And for the back of the Tabernacle westward you shall make six beams. And you shall make two beams for the corners of the Tabernacle in the back” (Exodus 26:22–23). This means that the width of these beams comes and covers the remaining thickness of those. However, according to the one who said that they were one cubit thick at the bottom and they narrowed to a fingerbreadth as they reached the top, they would not be perfectly aligned, as at the corners this beam goes in and this beam goes out. Part of the beam would protrude out of the Tabernacle. The Gemara answers that it was not only the thickness of the beam that narrowed. One pared the width of the beams as well so they were sloped like mountains and did not protrude.

    5Following the dispute over the Tabernacle beams, the Gemara interprets other verses according to the two positions. It is written: “And the middle bar in the midst of the beams shall pass through from end to end” (Exodus 26:28). One of the Sages taught: It stood by means of a miracle, as this verse indicates that the middle bar was a single rod that ran along the length and width of the Tabernacle. The middle bar was miraculously bent through the beams on three sides.

    6The Gemara cites a verse with regard to the dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemya: “And you shall make the Tabernacle with ten curtains…the length of each curtain shall be twenty-eight cubits and the width of each curtain four cubits; all the curtains shall have the same measurement” (Exodus 26:1–2). Place their length, i.e., the curtains’ length, across the width of the Tabernacle. How much was their length? It was twenty-eight cubits. Subtract ten cubits for the width of the roof of the Tabernacle, and nine cubits remain on this side, and nine on that side. According to Rabbi Yehuda, who maintains that the beams narrowed to a fingerbreadth, the cubit of the sockets was exposed, as the beams were ten cubits high and the bottom cubit of the beams was placed in the sockets. According to Rabbi Neḥemya, the cubit at the top of the beams must be added to the overall width of the Tabernacle. In addition to the cubit of the sockets, a cubit of the beams themselves was exposed.

    7Place their width, i.e., the curtains’ width, across the length of the Tabernacle. How much was their width? It was forty cubits. Subtract thirty cubits for the length of the Tabernacle’s roof and ten cubits remain. According to Rabbi Yehuda, who maintains that the beams narrowed to a fingerbreadth, the curtain hung down the western side of the Tabernacle and the cubit of the sockets was covered. According to Rabbi Neḥemya, the cubit of the sockets was exposed.

    8It is also written: “And you shall make curtains from goat hair for a tent over the Tabernacle; eleven curtains you shall make them. The length of each curtain shall be thirty cubits and the width of each curtain four cubits; each of the eleven curtains should have the same measurement” (Exodus 26:7–8). Place their length across the width of the Tabernacle. How much was their length? It was thirty cubits. Subtract ten for the width of the roof and there will remain ten on this side and ten on that side. According to Rabbi Yehuda, the cubit of the sockets was covered. According to Rabbi Neḥemya, the cubit of the sockets was exposed.

    9That was also taught in a baraita . The verse states, “And the cubit on the one side, and the cubit on the other side of what remains of the length of the curtains of the tent shall hang over the sides of the Tabernacle, on this side and on that side to cover it” (Exodus 26:13). What remains of the length of the curtains is to cover the cubit of the sockets; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Neḥemya says: It is to cover the cubit of the beams. Place their width across the length of the Tabernacle. How much was their width? It was forty-four cubits. Subtract thirty for the roof, and fourteen remain. Subtract two for the doubling of the sixth curtain, as it is written: “And you shall double the sixth curtain over the front of the tent” (Exodus 26:9), and twelve remain.

    10Granted, according to the opinion of Rabbi Yehuda, who maintains that the beams narrowed to a fingerbreadth, and therefore the top of the beams did not take up any of the width of the curtains, which enabled the curtain to cover the entire wall of the Tabernacle with part of the curtain on the ground, it is understandable why it is written: “And as for the overhanging part that remained from the curtains of the tent, the half curtain that remained shall hang over the back of the Tabernacle” (Exodus 26:12). However, according to Rabbi Neḥemya, who maintains that it is necessary for the width of the curtains to cover the thickness at the top of the beams, what is the meaning of the phrase shall hang? The Gemara answers: It means that it will hang more than the others. In his opinion, this curtain is two cubits longer than the other curtains covering the Tabernacle. With regard to this, the school of Rabbi Yishmael taught: To what is the Tabernacle similar? It is similar to a woman walking in the marketplace with her skirts following after her.

    11The Sages taught with regard to the construction of the Tabernacle: The bottoms of the beams were grooved and the sockets were hollow, and the grooves were inserted into the sockets to support the beams.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אמר שמואל ביתדות - לא היו מקורות מלמטה אלא יתדות היו וריוח ביניהן כעין אותן שלנו העשויות להביא עצים. ולי נראה פי' דאטבי כמו אטבא דספרי האמור במנחות (ד' לב.) והוא גלואו"ן בלע"ז שמבקע מקל אחד בראשו ונושך בו דפי הקונטרס והכי קאמר רב כהנא באטבי לא היה נותן ריוח בין כל סדרא וסדרא כדקאמרת דמתוך שהסדר גבוה ג' קרשים כל אחד רחבו אמה וחצי ומושבו קצר שהוא אמה של עובי ותו לא הרי הן נופלות זו על זו אלא מושיב שתי שורות של שלש שנים זו אצל זו כמין אטבי ששתי צלעות האטבא סמוכות זו לזו כן מושיב לראש העגלה האחת ומחזיקות זו את זו ונמצא מקום מושב הסדר ב' אמות וכן עושה לראש השני ואמת הריוח באמצע ופרכינן היכא מנח להו לקרשים אגבה דעגלה והא עגלה גופה מקורה הואי ותינח צידיהן וביניהן כו' כדפרי' וללשון רבותי אין לשון הגירסא נראה כפירושן ולמה הוזכרו אותן טבעות כאן לשלחופינהו לקרשים שבשני סדרים הפנימית שלא יהו טבעותיהן מכוונין זו כנגד זו:

    ולהלן הוא אומר תמו נכרתו - מה תמו הנאמר להלן לשון כלייה אף תמים האמור כאן לשון כלייה:

    שנא' יחדו - כולן שוות:

    דלא לייתי דנסרא - קרש אחד מב' חתיכות:

    דלא לישלחופינהו - אחד לפנים ואחד לחוץ אלא מושיב הקרשים מכוונין זה אצל זה שיעמדו הקרשים מכוונים עוביה של זו כנגד עוביה של זו:

    ואתי פותיא דהני וממלא סומכא דהני - שכשהושיב ששה קרשים למערב נמצא רחבן תשע אמות והמשכן רחבו י' נמצא חסר הכותל חצי אמה לצפון וחצי אמה לדרום ומביא שני קרשים אחד למקצוע זה ואחד למקצוע זה ומושיבן אצל השש ורוחב הקרש אמה וחצי נמצא חצי האמה ממלא וסותם חסרון הקיר מערבי והאמה מכסה עביו של קרש הדרומי החיצון נמצאו הזויות שוין מבחוץ שני חודי הקרשים סמוכין יחד וכן לצפון:

    האי עייל והאי נפיק - דכיון דקרש אחד שבדרום ושבצפון למעלה כלה בעביו וקרש ההוא נותן במקצוע רחב אמה וחצי נמצא רחב הקרש של מקצוע בולט ויוצא לדרום מלמעלה חוץ מעביו של דרומי וכן לצפון:

    דשפי להו - לרוחב ב' קרשים שבמקצוע ומקצרן למעלה מרחבן שלא יהיו בולטין:

    כי טורים - ההרים הללו שהן משופעין [מב' צדדים]:

    בנס היה עומד - שאחר שהקרשים כולן נתונין באדנים לצפון למערב ולדרום היה נותנו ומבריח לשלשת הרוחות ואין לך אומן יכול לעשות כן ובנס היה נכפף מאליו:

    דל עשר לאיגרא - לרחב חלל המשכן שהוא י' אמות:

    לרבי יהודה - דאמר למעלה כלין עוביין של קרשים לכאצבע אינן ממעטין ביריעות וכשפורשן לרחב המשכן נופלות תשע אמות לצפון ומכסין ט' אמות לקרשים מבחוץ ואמה של אדנים מגולה שהאדנים גבהן אמה וחלולין הם והקרשים חרוצין למטה באמצע חצי אמה רחב בגובה אמה ונשאר חצי אמה לכאן וחצי אמה לכאן והן שתי ידות לקרש האחד ומחסר מן הידות מבחוץ ומשני צידיהן לרכוב על עובי דופני האדן כשנועץ שתי הידות בשני אדנים כדי שיהיו הקרשים תכופות ומשולבות אשה אל אחותה ולא יהא עובי האדן מפסיק ביניהן:

    לרבי נחמיה - דאמר אף מלמעלה עוביין אמה ממעט עובי הקרשים הדרומיות והצפוניות אמה לכאן ואמה לכאן באורך היריעות ואינן נופלות אלא ח' אמות לכל צד:

    מיגליא אמה מן הקרשים - חוץ לאדנים ואמה דאדנים:

    שדי פותייהו לאורכא דמשכן - לאחר שחברו ה' יריעות לבד וכל אחת ד' אמות רחב הרי כ' אמות וכנגדן במחברת השנית שהיא של ה' יריעות. הרי מ' ל' מהן הויין גג למשכן לאורכו ועשר העודפות:

    לרבי יהודה - דאמר אין עובי קרשים שבמערב ממעט בהו נמצא היו"ד אמות כולן תלויות ומכוסות כל י' אמות של אורך הקרש הרי אף האדנים של צד מערבי מכוסין:

    ועשית יריעות עזים - אלו יריעות עליונות הפרוסות על יריעות התחתונות העליונות קרויות אהל כלומר לגג ומכסה והתחתונות קרויות משכן עצמו שהן לנוי תכלת וארגמן ותולעת שני:

    מיכסיא אמה דאדנים - שנשארת מגולה מן התחתונות יכסוה העליונות:

    לרבי נחמיה מיגליא אמה דאדנים - ועודפה של יריעה זו הוצרך לכסות אמה דקרשים שלא כסוה התחתונות:

    בעודף - שיריעות האהל עודפות על יריעות המשכן ב' אמות יהיה סרוח על כיסוי התחתונות לכסות מה שלא כיסוהו:

    ארבעים וארבע - די"א יריעות היו:

    תרתי דכפלא - שהיתה נוטה רוחב חצי יריעה על רוח מזרחית שלא היו שם קרשים שהוא פתח למשכן ואין שם אלא מסך פרוש כמו וילון כדכתיב ועשית מסך לפתח האהל וגו':

    בשלמא לרבי יהודה - דאמר עובי הקרשים לא ממעט ביריעות היינו דכתיב חצי היריעה העודפת בעליונות יותר מן התחתונות תסרח על אחורי המשכן סרוח על כל אורך הקרשים והאדנים של מערב ונגררות בארץ:

    מאי תסרח - אמה אחת נגררת ותו לא שהרי עובי הקרשים מיעט בה אמה:

    מחברותיה - חצי היריעה סרוחה מחברותיה אמה ממנה לכסות האדנים ואמה נגררת:

    ושיפוליה - שולי בגדיה כך היתה יריעה של אחריו נגררת בארץ:

    חרוצים היו קרשים - כמו שפירשתי חצי אמה באמצע רחבן מלמטה בגובה אמה ונשארין הידות לכאן ולכאן וגם הם חרוצים מבחוץ כשיעור עובי דופן האדן ברחב ובגובה אמה עד הארץ לרכוב על האדן שיהו משולבות קרש על קרש ולא יפסיק עובי שני האדנים ביניהם:

    וחלולים היו האדנים - שבאותו חלל היו תוקעין ידות הקרשים:

    שבת 98 עמוד ב

    1אמר שמואל: ביתדות.

    Baraita

    2ת"ר קרשים מלמטן עוביין אמה, ומלמעלן כלין והולכין עד כאצבע, שנאמר: ״(שמות כו״, כד) ״יהיו תמים על ראשו״, ולהלן הוא אומר: (יהושע ג, טז) ״תמו נכרתו״. דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: כשם שמלמטן עוביין אמה, כך מלמעלן עוביין אמה, שנאמר: ״יחדיו״.

    3והכתיב ״תמים״! ההוא דליתו שלמין ולא ליתו דניסרא. ואידך נמי, הכתיב ״יחדיו ההוא דלא לישלחופינהו מהדדי״.

    4בשלמא למ"ד כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלן עוביין אמה, היינו דכתיב: ״(שמות כו״, כב) ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים. ושני קרשים תעשה למקצעות דאתי פותיא דהני, ממלי ליה לסומכא דהני. אלא למ"ד מלמטן עוביין אמה, מלמעלן כלין והולכין עד כאצבע, האי עייל והאי נפיק! דשפי להו כי טורין.

    5(שמות כו, כח) ״והבריח התיכון בתוך הקרשים״, תנא: בנס היה עומד.

    6(שמות כו, א) ״ואת המשכן תעשה עשר יריעות אורך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה״. שדי אורכייהו לפותיא דמשכן, כמה הויא עשרין ותמני. דל עשר לאיגרא פשא להו ט' להאי גיסא וט' להאי גיסא. לר' יהודה מיגליא אמה דאדנים. לר' נחמיה מיגליא אמה דקרשים׃

    7שדי פותייהו לאורכא דמשכן, כמה הויא? ארבעין דל תלתין לאיגרא פשא להו י' לר' יהודה, מכסיא אמה דאדנים לר' נחמיה, מיגליא אמה דאדנים׃

    8(שמות כו, ז) ועשית יריעות עזים לאהל וגו' אורך היריעה האחת שלשים באמה וגו' שדי אורכייהו לפותיא דמשכן כמה הויא תלתין דל עשר לאיגרא פשא להו עשר להאי גיסא ועשר להאי גיסא לר' יהודה מיכסיא אמה דאדנים לר' נחמיה מיגליא אמה דאדנים׃

    Baraita

    9תניא נמי הכי (שמות כו, יג) והאמה מזה והאמה מזה בעודף לכסות אמה של אדנים, דברי ר' יהודה ר' נחמיה אומר לכסות אמה של קרשים שדי פותייהו לאורכיה דמשכן כמה הויא מ' וארבע דל תלתין לאיגרא פשא להו ארבע סרי דל תרתי לכפלא דכתיב ״(שמות כו״, ט) וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל פשא להו תרתי סרי׃

    10בשלמא לר' יהודה היינו דכתיב ״חצי היריעה העודפת תסרח אלא לר' נחמיה מאי תסרח תסרח מחברותיה תנא דבי ר' ישמעאל למה משכן דומה לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה״׃

    Baraita

    11ת"ר חרוצים היו קרשים וחלולים היו האדנים׃

    Tosafot

    תנא בנס היה עומד - אומר ר"י דהכא דקאמר שבריח התיכון היה מסבב ג' רוחות פליגא אברייתא דמלאכת המשכן דהתם אמר שלא היה נס אלא היו שם חמשה שנים למעלה אחד מתחיל מתחילת אורך המשכן עד חציו והשני מתחיל משם ואילך עד סוף הרוח וכן למטה היו שני בריחים כזה הענין אבל האמצעי היה הולך מרוח מזרח עד רוח מערב והיינו מן הקצה אל הקצה ולא היה מקיף כל שלש רוחות:

    דל עשר לאיגרא - בכולה שמעתא אמר דרוחב המשכן י' אמות וקשה לר"י דמנא ליה להש"ס הא דילמא המשכן היה רוחבו י"א אמה והקרשים נאמר שלא היה עוביין אלא חצי אמה ושני קרשים למקצעות המשכן היו סותמות אמת אויר מכאן ואמת אויר מכאן וחצי אמה העודפת ברוחב הקרש כנגד עובי הקרשים של צד צפון ודרום ומאי חזית למימר איפכא שחצי אמה לכאן וחצי אמה [לכאן] הוא למלאות חסרון הכותל ואמה עובי להיות כנגד עובי הקרש הדרומי והצפוני ואומר ר"י דמבית עולמים ילפינן לה שהיה אורכו ששים אמה ורוחבו עשרים ה"נ במשכן רחבו שליש ארכו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    נתכוון לזרוק ד' אמות וזרק ח' חייב אם אמר כל מקום שתרצה תנוח וכבר פרשנוה בבבא קמא בפרק כיצד הרגל בסופו דקתני התם בפירושא אם אמר כל מקום שתרצה תנוח אין ואי לא לא מחייב. ת"ר הזורק מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע ד' אמות חייב פחות מד' אמות פטור פי' אם יש ממקום שזרק עד שנח בב' הצדדין שהן רה"ר ד' אמות חייב כגון שיש רה"ר בצד זה ב' אמות ובצד אחר ב' אמות אחרות רה"ר שנמצא מעביר ד' אמות ברה"ר וקמ"ל רשויות מצטרפו' אע"ג דרה"י חולק בין ב' רשויות הרבים ולא אמרינן קלוטה כמו שהונחה כלומר קלטתן רה"י טרם תנוח ד' אמות אלא כיון שבזריקה אחת הלך החפץ ד' אמות ברה"ר אע"פ שהן אמות מקוטעות ואינן ארבעתן רצופות ביחד חייב. אמר משמיה דרב המעביר ד' אמות ברה"ר מקורה פטור דהא כל מלאכת דשבת מן המשכן גמרינן להו (ולמה) [ולכן] הוא פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר ואקשינן איני והא עגלות שהיו טעונות קרשי המשכן מקורות היו בזמן שהקרשים עליהן ואמר רב משמיה דרבי חייא עגלות תחתיהן וביניהן וצדיהן רה"ר הן ופרקי' כי אמר רב לפי שאינן דומה לדגלי מדבר בדרא קמא פי' בזמן שלא הניח על העגלות קרשים אלא התחתונים בלבד שאינה מקורה כולה אבל כשיניחו עליה שניים ושלישים ותהא כולה מקורה לא אמר רב ואקשי' מכדי אורך העגלה כמה היא ה' אמות רוחב כל קרש אמה וחצי כמה קרשים טוען בעגלה שלש שאינה מחזקת יתר כי ארכה ה' אמות ורחב ג' קרשים כל קרש אמה וחצי ארבע אמות וחצי נמצאת חצי אמה עודפת העגלה על הקרשים והן ג' טפחים כי שדית בין קרש לקרש זה העודף כלבוד דמי ואפי' בדרא תתאה עגלה כולהי מקורה היא ודחי רב מי סברת קרשים כרחבם היה מטעינם על העגלה אחודן הוה מנח להן ואקשי' תו סוף סוף עובי כל קרש אמה היא כשמסדרן עלה עגלה נותן [ד'] קרשים על העגלה נמצאת עודף בעגלה אמה שהיא ו' טפחים כשתחלקם בין הקרשים יבא ביניהם פחות מג' טפחים שהרי בין ד' קרשים רוצה לחלקם וקיי"ל כל פחות מג' טפחים כלבוד דמי ומכל פנים העגלה אפילו בדרא תתא מקורה היא הניחא למ"ד כדבעינן למימר לקמן קרשים מלמטה עוביין אמה מלמעלה כלין והולכין עד כאצבע פי' הוה הנגר משפע ואוכל בקודש ועולה עד שנמצאת ראש הקרש עוביה אצבע ותחתיה הקרש עביה אמה משכחת לה דמשלבי קרשים מלמטה זו עם זו ומתרפקין ועולין עד שנמצא למעלה ביניהן קרוב לאמה וכיון שיש בין ב' הקרשים אמה ודאי אינן מקורות אלא למ"ד כשם שמלמטה עוביין אמה כך מלמעלה עוביין אמה היכי משכחת לה עגלה שאינה מקורה ופריק רב כהנא תמצא עגלה שאינה מקורה בזמן שאין על העגלה קרשים אלא אטבי בלבד פירוש עגלה זו עשויה ב' קורות ארוכות וב' קצרות בראשיהן כגון מלבנות המטה. והאמצע מגולה ומניחין באמצעה לרחבה קורה יוצאה חוץ לעגלה ב' אמות ומחצה מזה הצד וב' אמות ומחצה מן הצד האחר ומכניסין האופנים בראשי הקורה היוצאות חוץ לעגלה ומטעינין ע"ג העגלה הקרשים תחתיים שניים ושלישים ועוד בארבעת מקצועי העגלה ד' עצים ארוכים קבועים ועומדים כמין כנופי המטה וראשיהן משופעין ואחרי שמטעינין העגלה מביאין ד' קרשים רחבין כשיעור טפחים ונקראין אטבי שנים מהן ארוכים כאורך העגלה וב' מהן ארוכין כשיעור רוחב העגלה נקובים כל אחד נקב בראשו ב' נקבים בכל אחד ואחד ומכניס אלו הקרשים נקביה בראשי העצים העומדים כמין כגופי הארוכין לאורך העגלה והקצרים לרוחב העגלה ונמצאו אלו העצים הנקראים אטבי כמין מסגרות ונמצאו העצים העומדין בארבעת מקצועי העגלה כמין קירום מחזיקין הקרשים שלא ישמטו לא לארכן ולא לרחבן והן כמין מסגרות שסוגרין בעד הקרשים מכל הצד ואלמלא האטבי היו הקרשים דוחין העצים ונופלין ויש מי שעושין אטבי הללו מן ברזל כענין שפרשנו וכיון שפירק רב כהנא באטבי הקשו עליו וכי תמצא עגלה מגולה ואטבי עליה והלא אטבי לא נעשו אלא להנתן על גבי עגלה טעונה ובעת שהיא טעונה מקורה היא ונדחה רב כהנא ותירגמא שמואל ביתידות פי' יתידות שנים שלשה רחבות כמו טפח אגודות בעגלה שנמצא בין יתד ליתד כמו אמה ונמצאת העגלה כולו מגולה היא כולה. והוצרך שמואל להעמידה ביתידות משום דתני ר' חייא תחתיהן ואי אפשר להיות לעגלה תחת והיא אינה מקורה אלא ביתידות שיש ריוח הרבה ביניהן דליכא למימר בהן כלבוד דמי והוא כדבעינן למימר לקמן כי שיעור ב' עגלות מהלכות זו בצד זו בט"ו אמה ומיכן למדנו דרך רשות הרבים ט"ז אמה אלו ט"ו אמה ואמה יתירה למקום בן לוי כו'.

    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 98b

    Shabbat 98b. The full printed text of this folio side - 11 numbered segments, about 325 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shabbat 98b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026