דף ביאור
מסכת בבא קמא דף ס״ה עמוד ב׳פרק 7 מרובה
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא קמא דף ס״ה עמוד ב׳
מסכת בבא קמא דף ס״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־438 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״; מָמוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, מָמוֹן שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ – אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין חוֹמֶשׁ וְאָשָׁם מִשְׁתַּלֵּם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֶּפֶל.
קָתָנֵי מִיהַת: חוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, חוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ?!
כְּפֵילָא אַרְבְּעָה, וְחוּמְשָׁא זוּזָא! אֶלָּא לָאו דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא, דִּכְפֵילָא זוּזָא וְחוּמְשֵׁיהּ זוּזָא?
אַלְמָא קֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין!
אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה וְהַשְׁתָּא נָמֵי שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, וּדְקָא קַשְׁיָא: כְּפֵילָא אַרְבְּעָה וְחוּמְשֵׁיהּ זוּזָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע וְחָזַר וְנִשְׁבַּע אַרְבַּע פְּעָמִים, וְהוֹדָה; וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״וַחֲמִשִׁתָיו״ –
הַתּוֹרָה רִיבְּתָה חֲמִישִׁיּוֹת הַרְבֵּה בְּקֶרֶן אַחַת.
אָמַר מָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״ – מָמוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, מָמוֹן שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אֲבָל אָשָׁם – מַיְיתֵי,
מַאי שְׁנָא חוֹמֶשׁ דְּלָא מְשַׁלֵּם – דִּכְתִיב: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״, אָשָׁם נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם – דְּהָא כְּתִיב: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״, ״וְאֶת אֲשָׁמוֹ״!
אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: ״אֶת״ פַּסְקֵיהּ קְרָא.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי – ״וְאֶת״ עָרְבֵיהּ קְרָא. וְרַבָּנַן אָמְרִי לָךְ: לָא לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָא וָיו וְלֹא ״אֶת״.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר לָךְ: ״אֶת״ לָא סַגִּיא דְּלָא כְּתַב – לְאַפְסוֹקֵי בֵּין מָמוֹן גָּבוֹהַּ לְמָמוֹן הֶדְיוֹט; הִלְכָּךְ אֲתָא וָיו עָרְבֵיהּ קְרָא.
אָמַר רַבִּי אִילְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר.
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַבִּי אִילְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, כְּעֵין שֶׁגָּנַב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קַנְיֵיהּ בְּשִׁינּוּי, אַמַּאי מְשַׁלֵּם? שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר!
אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא מַאי, שִׁינּוּי לָא קָנֵי? אַמַּאי מְשַׁלֵּם כְּעֵין שֶׁגָּנַב? לְשַׁלֵּם כִּי הַשְׁתָּא!
אֲמַר לֵיהּ: כִּי הַשְׁתָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא מְשַׁלֵּם – מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ״תּוֹרָא גְּנַבִי מִמָּךְ?״ ״דִּיכְרָא גְּנַבִי מִמְּךָ?״ אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא נַיצְּלַן מֵהַאי דַּעְתָּא! אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה, רַחֲמָנָא נַיצְּלַן מִדַּעְתָּא דִּידָךְ!
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: וְנִיקְנִינְהוּ בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם!
אָמַר רָבָא: שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״שׁוֹר״, אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״אַיִל״. שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״שׁוֹר״ – דִּכְתִיב: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד״.
אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״אַיִל״ – דִּכְתִיב: ״וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי״ – אֵילִים הוּא דְּלָא אֲכַל, כְּבָשִׂים אֲכַל?! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַיִל בֶּן יוֹמוֹ ״קָרוּי״ אַיִל?
מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָא מַנִּי – בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד(ת), וְלָא קָנֵי.
דְּתַנְיָא: נָתַן לָהּ בְּאֶתְנַנָּהּ חִיטִּין וַעֲשָׂאָן סוֹלֶת, זֵיתִים וַעֲשָׂאָן שֶׁמֶן, עֲנָבִים וַעֲשָׂאָן יַיִן; תָּנֵי חֲדָא אָסוּר, וְתָנֵי חֲדָא מוּתָּר. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, תָּנֵי גּוּרְיוֹן דְּמֵאַסְפּוֹרַק: בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? דִּכְתִיב: ״גַּם״ – לְרַבּוֹת שִׁינּוּיֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל – ״הֵם״ וְלֹא שִׁינּוּיֵיהֶם.
וּבֵית שַׁמַּאי – הָהוּא