בעל התקלה — ולעולם ברה"ר אבל ברשותו אע"פ שהפקיר פטור כדפרישית האי דנקט ולא הפקיר בורו דאם הפקיר אף בורו הוה ליה בור ברה"ר:
ומאי זהו דר"ע — בשלמא זהו דרבי ישמעאל למעוטי דר"ע אלא זהו דר"ע למעוטי מאי הא בור ברה"ר נמי אמור בתורה כדדרשינן:
לתשלומין — בור דאית ליה בעלים נאמר אצל תשלומין כדכתיב בעל הבור ישלם ובור ברה"ר נאמר אצל הניזקין כדכתיב כי יפתח איש וכי יכרה ונפל שמה וגו' והכי קאמר ר"ע אמאי פטרת בבור ברשותו והלא זהו בור האמור בתורה אצל תשלומין:
הנהו מיצרך צריכי — ולעולם ברשות היחיד והפקיר רשותו ולא בורו דהוה ליה ממונו שהזיק חייב משום דקרינן ביה בעל הבור אבל ברה"ר דלאו ממונו הוא פטור:
דטאים — יסתום וימלא עפר:
ומאי זהו דר' ישמעאל — הואיל ולדידיה תרוייהו כתיבי:
לנזקין — בור ברה"ר פתח בו הכתוב תחלה כשדבר בנזקו ונפל שמה שור או חמור בור ברשות הרבים דבר בו הכתוב כי יפתח וכי יכרה ונפל. ואי קשיא מתני' מני רבה מוקי לה כר"ע דמחייב אתרוייהו ורב יוסף מוקי לה כר' ישמעאל:
פטור — אם נפל דרך פיו שברשותו וקס"ד אפילו הפקיר רשותו פטור אבל אם נפחתה הקמירה שקמר וכסה ברה"ר חייב דהאי תנא סבר חיובא דבור ברה"ר הוא:
לאושין — יסוד לחומת ביתו על פני כל רוחב הבית אצל רה"ר וחבירו בספר עזרא ואשיא יחיטו ובגמרא נפל אשיתא (ברכות דף נו.):
פטור — והיינו נמי כחופר בור ברשותו דאית ליה בעלים והפקיר רשותו דלא מצי למימר ליה מאי בעית ברשותי הכא נמי לא מצי למימר ליה למה הלכה בהמתך על שפתו דהא ברשות הרבים היא:
וטעמא דלאושין — שדרך לעשות כן ואינו פושע:
הא לאו לאושין חייב — אלמא בור ברשותו חייב וקשיא רישא לסיפא:
רישא — דקתני בור ברשותו פטור ר' ישמעאל:
וסיפא — דמיחייב דדייקינן הא לאו לאושין חייב ר"ע:
אלא לרב יוסף — דאמר בור ברשותו דכולי עלמא חייב רישא דקתני פטור מני:
לא רשותו ולא בורו — דא"ל ברשותאי מאי בעית ואצטריך לאשמועי' דאע"ג דאינו רשאי לעשות כן דאין עושין חלל תחת רשות הרבים מיהו הואיל ולרשותו פתחו פטור:
דארווח בה ארווחי לרה"ר — דהוה ליה חופר בור ברה"ר והלכך טעמא דלאושין הא לאו לאושין חייב:
ברה"י הסמוכה לרה"ר — כגון מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים דהוה ליה הפקיר רשותו פטור:
ומסר לרבים — דאמר לבני עירו הבור זה שחפרתי צריך לכם לשתות מי גשמים המתכנסין שם וראויה לשתות בהמות מהן הרי הוא מסור לכם.
חופר שיחין — לעולי רגלים בדרכים:
שעה ראשונה — שעדיין היא ראויה להיות חיה בתוך המים:
אמר להם שלום — תעלה וכן שניה:
שלישית — דהוה לה שהות שתצא נפשה אם ישנה שם:
אמר להן — כבר עלתה ודאי כדאמרינן לקמן דפשיטא ליה דלא תמות שם:
זכר של רחלים — אילו של יצחק:
וזקן מנהיגו — אברהם:
מצטער בו — לחפור בורות ומערות לעולי רגלים:
עם סביביו — צדיקים הדבקים בו:
נשערה מאד — לשון חוט השערה:
ונורא על כל סביביו — מטיל אימת משפטיו עליהם:
ותרן — לעבור על כל פשעם:
יותרו חייו — יופקרו חייו וגופו שמורה אל הבריות לחטוא:
