לתשלומין - בור דאית ליה בעלים נאמר אצל תשלומין כדכתיב בעל הבור ישלם ובור ברה"ר נאמר אצל הניזקין כדכתיב כי יפתח איש וכי יכרה ונפל שמה וגו' והכי קאמר ר"ע אמאי פטרת בבור ברשותו והלא זהו בור האמור בתורה אצל תשלומין:

הנהו מיצרך צריכי - ולעולם ברשות היחיד והפקיר רשותו ולא בורו דהוה ליה ממונו שהזיק חייב משום דקרינן ביה בעל הבור אבל ברה"ר דלאו ממונו הוא פטור:

דטאים - יסתום וימלא עפר:

ומאי זהו דר' ישמעאל - הואיל ולדידיה תרוייהו כתיבי:

לנזקין - בור ברה"ר פתח בו הכתוב תחלה כשדבר בנזקו ונפל שמה שור או חמור בור ברשות הרבים דבר בו הכתוב כי יפתח וכי יכרה ונפל. ואי קשיא מתני' מני רבה מוקי לה כר"ע דמחייב אתרוייהו ורב יוסף מוקי לה כר' ישמעאל:

פטור - אם נפל דרך פיו שברשותו וקס"ד אפילו הפקיר רשותו פטור אבל אם נפחתה הקמירה שקמר וכסה ברה"ר חייב דהאי תנא סבר חיובא דבור ברה"ר הוא:

לאושין - יסוד לחומת ביתו על פני כל רוחב הבית אצל רה"ר וחבירו בספר עזרא ואשיא יחיטו ובגמרא נפל אשיתא (ברכות דף נו.):

פטור - והיינו נמי כחופר בור ברשותו דאית ליה בעלים והפקיר רשותו דלא מצי למימר ליה מאי בעית ברשותי הכא נמי לא מצי למימר ליה למה הלכה בהמתך על שפתו דהא ברשות הרבים היא:

וטעמא דלאושין - שדרך לעשות כן ואינו פושע:

הא לאו לאושין חייב - אלמא בור ברשותו חייב וקשיא רישא לסיפא:

רישא - דקתני בור ברשותו פטור ר' ישמעאל:

וסיפא - דמיחייב דדייקינן הא לאו לאושין חייב ר"ע:

אלא לרב יוסף - דאמר בור ברשותו דכולי עלמא חייב רישא דקתני פטור מני:

לא רשותו ולא בורו - דא"ל ברשותאי מאי בעית ואצטריך לאשמועי' דאע"ג דאינו רשאי לעשות כן דאין עושין חלל תחת רשות הרבים מיהו הואיל ולרשותו פתחו פטור:

דארווח בה ארווחי לרה"ר - דהוה ליה חופר בור ברה"ר והלכך טעמא דלאושין הא לאו לאושין חייב:

ברה"י הסמוכה לרה"ר - כגון מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים דהוה ליה הפקיר רשותו פטור:

ומסר לרבים - דאמר לבני עירו הבור זה שחפרתי צריך לכם לשתות מי גשמים המתכנסין שם וראויה לשתות בהמות מהן הרי הוא מסור לכם.

חופר שיחין - לעולי רגלים בדרכים:

שעה ראשונה - שעדיין היא ראויה להיות חיה בתוך המים:

אמר להם שלום - תעלה וכן שניה:

שלישית - דהוה לה שהות שתצא נפשה אם ישנה שם:

אמר להן - כבר עלתה ודאי כדאמרינן לקמן דפשיטא ליה דלא תמות שם:

זכר של רחלים - אילו של יצחק:

וזקן מנהיגו - אברהם:

מצטער בו - לחפור בורות ומערות לעולי רגלים:

עם סביביו - צדיקים הדבקים בו:

נשערה מאד - לשון חוט השערה:

ונורא על כל סביביו - מטיל אימת משפטיו עליהם:

ותרן - לעבור על כל פשעם:

יותרו חייו - יופקרו חייו וגופו שמורה אל הבריות לחטוא:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

בבא קמא 50 עמוד א

1בבור ברשותו ר"ע סבר: בור ברשותו נמי חייב, דכתיב: ״(שמות כא״, לד) ״בעל הבור״ בבור דאית ליה בעלים קאמר רחמנא,׃

2ור' ישמעאל סבר: בעל התקלה.

3אלא מאי ״זהו בור האמור בתורה״ דקאמר ר"ע זהו בור שפתח בו הכתוב תחלה לתשלומין.

4ורב יוסף אמר: בבור ברה"י כולי עלמא לא פליגי דמחייב, מאי טעמא? ״בעל הבור״ אמר רחמנא בבור דאית ליה בעלים עסקינן.

5כי פליגי בבור ברה"ר רבי ישמעאל סבר: בור ברה"ר נמי חייב, דכתיב ״כי יפתח״ וכי יכרה אם על פתיחה חייב, על כרייה לא כ"ש אלא שעל עסקי פתיחה ועל עסקי כרייה באה לו.

6ור"ע הנהו מיצרך צריכי; דאי כתב רחמנא ״כי יפתח״ הוה אמינא: פותח הוא דסגי ליה בכסוי, כורה לא סגי ליה בכסוי עד דטאים ליה.

7ואי כתב רחמנא ״כי יכרה״ הוה אמינא: כרייה הוא דבעי כסוי, משום דעבד מעשה; אבל פותח דלא עבד מעשה, אימא כסוי נמי לא בעי; קמ"ל׃

8ואלא מאי ״זהו בור האמור בתורה״ דקאמר ר' ישמעאל? זהו בור שפתח בו הכתוב תחלה לניזקין׃

9מיתיבי: החופר בור ברה"ר ופתחו לרה"י פטור; ואף על פי שאינו רשאי לעשות כן, לפי שאין עושין חלל תחת רה"ר׃

10החופר בורות, שיחין ומערות ברשות היחיד, ופתחו לרה"ר חייב. והחופר בורות ברה"י הסמוכה לרשות הרבים, כגון אלו החופרים לאושין פטור. ור' יוסי בר' יהודה מחייב עד שיעשה מחיצה עשרה או עד שירחיק ממקום דריסת רגלי אדם וממקום דריסת רגלי בהמה ארבעה טפחים׃

11טעמא דלאושין הא לאו לאושין חייב׃

12הא מני בשלמא לרבה רישא ר' ישמעאל וסיפא ר"ע׃

13אלא לרב יוסף בשלמא סיפא דברי הכל אלא רישא מני לא רבי ישמעאל ולא ר"ע׃

14אמר לך רב יוסף כולה דברי הכל היא ורישא שלא הפקיר לא רשותו ולא בורו׃

15אמר רב אשי השתא דאוקימתא לרב יוסף לדברי הכל לרבה נמי לא תוקמה כתנאי׃

16מדרישא ר' ישמעאל סיפא נמי ר' ישמעאל וטעמא דלאושין הא לאו לאושין חייב כגון דארווח ארווחי לרה"ר׃

17מיתיבי החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרה"ר חייב ברה"י הסמוכה לרה"ר פטור בשלמא לרבה כולה ר' ישמעאל היא אלא לרב יוסף בשלמא רישא רבי ישמעאל אלא סיפא מני לא ר' ישמעאל ולא ר"ע׃

18אמר לך בחופר לאושין ודברי הכל:

ברייתא

19ת"ר חפר ופתח ומסר לרבים פטור חפר ופתח ולא מסר לרבים חייב וכן מנהגו של נחוניא חופר בורות שיחין ומערות שהיה חופר ופותח ומוסר לרבים וכששמעו חכמים בדבר אמרו קיים זה הלכה זו הלכה זו ותו לא אלא אימא אף הלכה זו:

ברייתא

20תנו רבנן מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה׃

21אמרו לה מי העלך אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו׃

22אמר רבי אחא אף על פי כן מת בנו בצמא שנאמר ״(תהלים נ״, ג) וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה ר' נחוניא אמר מהכא (תהלים פט, ח) אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו׃

23אמר ר' חנינא כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו שנאמר ״(דברים לב״, ד) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א"ר חנא ואיתימא ר' שמואל בר נחמני, מאי דכתיב:

תוספות

בבור ברשותו - פי' בקונט' דקסבר [ר"י] דכי אפקרינא רשותאי לא ליחייב אנא בהזיקא אפקריניה משמע דרוצה לומר אם סמך הבור מתחילה לרה"ר חייב לכולי עלמא ואין משמע כן ועוד דבסמוך אמר הא לאו לאושין חייב ואוקמה רבה כר"ע אבל לרבי ישמעאל משמע דפטור וי"ל דהיינו טעמא משום דא"ל תורך ברשותי מאי בעי שלא היה לו להתקרב כל כך אצל רשותי שתפול בבור:

אמר לך רב יוסף כולה דברי הכל היא - לאו דוקא כולה אלא רישא וסיפא דאקשי מינייהו אבל מציעתא דקתני ברה"י ופתחו לרשות הרבים חייב לא אתיא אלא כרבי ישמעאל:

כגון דארווח ארווחי לרה"ר - והשתא כולה דברי הכל רישא כשלא הפקיר לא רשותו ולא בורו וסיפא דארווח ארווחי ומיהו רבי יוסי בר יהודה. דבעי הרחקה לא מתוקמא כרבי ישמעאל:

דבר שנצטער בו - וא"ת אכתי מנא ליה הא מת בנו בצמא וי"ל דמ"מ באותו דבר עצמו לא היה ראוי ליכשל בירושלמי (שקלים פ"ה הל"א ע"ש) מלאך בדמות רבי חנינא נזדמן לה:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

ורבי ישמעאל סבר מאי בעל הבור בעל התקלה - קשיא לי דרבי ישמעאל נמי ע"כ אית ליה בעל הבור ממש ישלם דהא חופר ברשותו ופתחו לרשות הרבים חייב והתם חבטו של בעל הבור או הבלו הזיקתו דאי לא אמאי חייב ליפטר כדפטר רב בחופר ברשות הרבים כל היכא דליכא הבלא דאי משום חבט קרקע עולם הזיקתו ובמה שפי' למעלה ניחא ליה דכיון שפתחו לרשות הרבים אינו יכול לומר לו תורך בביראי מאי בעי דתנא קרי ליה בעל התקלה כשפתחו ברשות הרבים במקום ששוורים מצויים כנ"ל.

הא דאוקי רב אשי סיפא דברייתא דקתני כגון אלו שחופרין לאושין בדארווח ארווחי קשיא ליה דא"כ אפילו לאושין אמאי פטור דאי משום ירקא עביד ברשות' מ"ש מנר חנוכה לרבנן דמחייבי וכ"ת דשאני הכא משום תקנת עולם אצטרכי' לחפור לאושין ולהרחיב מעט אכתי לא ניחא דמ"ש ממוציא זבלו לרשות הרבים דאף בשעת הוצאת זבלים אם הזיק משלם מה שהזיק לרבנן דרבי יהודה ואפשר דחפירת לאושין הוא יותר תיקון העולם וישוב המדינה וכולה מדינה ניחא להו בהני דכלהו מצריך צריכי להא.

אמר לך רב יוסף כולה דברי הכל היא - לא כולה ממש קאמר דהא מציעתא ע"כ לרב יוסף רבי ישמעאל היא ולא כרבי עקיבא דהא בור בר"ה לר"ע פטור אלא רישא וסיפא דקשיין אהדדי הוא דמתרצים וכולה רישא וסיפא קאמרינן ויש שאין גורסין כולה אלא רישא וסיפא.

מסר לו דליו - פירש"י ז"ל כסוי ור"ח ז"ל פירש כלי שלו וזהו נ"ל עיקר דכולה שמעתין דליו דקאמר כלי שלו כדאמרינן המוכר בור לחברו כיון שמסר לו דליו קנה ועוד דהא אוקימנא ברייתא דהיה מדלה מים מן הבור דרבי אליעזר בן יעקב אומר עד שימסור לו דליו וההיא במוסר לו כלי לדליותיו קאמר.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא קמא דף נ׳ עמוד א׳

מסכת בבא קמא דף נ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־520 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–119)עמוד

היעד שנמצא: בבא קמא דף נ׳ ע״א

פתיחה בקורא