מסכת בבא קמא דף מ׳ עמוד א׳פרק 4 שור שנגח ד' וה'

אִי לְרַבִּי יְהוּדָה – דַּעֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא עֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – דְּלָא עָבֵיד לֵיהּ שְׁמִירָה כְּלָל;

דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שֶׁשְּׁמָרָן שְׁמִירָה פְּחוּתָה – פְּטוּרִין. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי יַעֲקֹב – דְּמַעֲמִידִין (לָהֶן) אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם, לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ.

אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמַר – חֲדָא דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי טַעְמָא.

רָבִינָא אָמַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – כְּגוֹן דַּהֲוָה מוּעָד; וְנִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה, וְהִגְדִּיל הַקָּטָן. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ, רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה.

תָּנוּ רַבָּנַן: אַפּוֹטְרוֹפְּסִים מְשַׁלְּמִין מִן הָעֲלִיָּיה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר.

מַאן תְּנָא כּוּפְרָא – כַּפָּרָה, וְיַתְמֵי לָאו בְּנֵי כַפָּרָה נִינְהוּ?

אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, דְּתַנְיָא: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ – דְּמֵי נִיזָּק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: דְּמֵי מַזִּיק.

מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: כּוּפְרָא מָמוֹנָא הוּא; וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: כּוּפְרָא כַּפָּרָה?

אָמַר רַב פָּפָּא: לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוּפְרָא כַּפָּרָה הוּא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – רַבָּנַן סָבְרִי: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן.

מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? נֶאֶמְרָה ״שִׁיתָה״ לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה ״שִׁיתָה״ לְמַעְלָה; מָה לְהַלָּן בִּדְנִיזָּק, אַף כָּאן בִּדְנִיזָּק.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב.

וְרַבָּנַן: אִין, ״פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב; מִיהוּ כִּי שָׁיְימִינַן – בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן.

מְשַׁבַּח לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן בִּדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לֵיהּ: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי.

כִּי אֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵי מִינַּאי מִילְּתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין, כֵּיצַד מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר?

מְשַׁלֵּם הַאי כּוֹפֶר וְהַאי כּוֹפֶר? כּוֹפֶר אֶחָד אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שְׁנֵי כוּפְרִין! הַאי חֲצִי כוֹפֶר וְהַאי חֲצִי כוֹפֶר? כּוֹפֶר שָׁלֵם אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא חֲצִי כוֹפֶר!

אַדְּיָתֵיב וְקָא מְעַיֵּין בַּהּ, אֲמַר לֵיהּ – תְּנַן: חַיָּיבֵי עֲרָכִין – מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי כוּפְרִין מַאי?

כֵּיוָן דְּכַפָּרָה הוּא – כְּחַטָּאת וְאָשָׁם דָּמֵי,ּ מִחְמָר חֲמִיר עִילָּוֵיהּ וְלָא בָּעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּלְחַבְרֵיהּ הוּא דְּבָעֵי מִיתְּבָא לֵיהּ – מָמוֹנָא הוּא וְלָא לְגָבוֹהַּ הוּא, וְלָא חֲמִיר עֲלֵיהּ, וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ?

אִי נָמֵי, כֵּיוָן דְּהוּא לָא חֲטָא, וּמָמוֹנֵיהּ הוּא דְּאַזֵּיק – לָא חֲמִיר מִילְּתָא עִילָּוֵיהּ, וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ.

אֲמַר לֵיהּ: שִׁבְקַן, אֶסְתַּגַּר בְּקַמַּיְיתָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם, וְנִמְצָא מוּעָד – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל, וְהֶחְזִירוֹ לַבְּעָלִים – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם.

אָמַר מָר: שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם, וְנִמְצָא מוּעָד – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל חֲצִי נֶזֶק. וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: תּוֹרָא שְׁאֵילִי, אַרְיָא לָא שְׁאֵילִי!

אָמַר רַב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא נַגְחָן.

וְנֵימָא לֵיהּ: תָּם שְׁאֵילִי, מוּעָד לָא שְׁאֵילִי!

מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף אִי תָּם הֲוָה – פַּלְגָא נִזְקָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי; הַשְׁתָּא נָמֵי, זִיל שַׁלֵּים פַּלְגָא נִזְקָא.

וְנֵימָא לֵיהּ: אִי תָּם – הֲוָה מִשְׁתַּלֵּם מִגּוּפוֹ!

מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, אַתְּ – לָאו תּוֹרָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי לְדִידִי?

וְנֵימָא לֵיהּ: