וחד אמר שבעה — ימים:
זה חזקיה מלך יהודה — לישנא דש"ס הוא ולא לאשמועינן דזהו חזקיה דהאי קרא בחזקיה כתיב אלא אגב אורחיה דמפרש מאי כבוד עשו לו במותו נקיט ואמר הכי:
חלוצי כתף — כמו וחלצה נעלו (דברים כ״ה:ט׳) שקרעו בגדיהם עד שנראו כתפיהם:
והאידנא מפקינן — ספר תורה קמי גברא רבה:
אנוחי — על מטתו לא מנחינן:
כי הוה עייל לבית הכסא — כלומר זימנא חדא כי הוה עייל לבית הכסא אמר לן הכי קיים אמרינן לימד לא אמרינן ולימד אמרו לחזקיה והאידנא לא משום כבודו דחזקיה דלימד עדיף מקיים:
מביא לידי מעשה — אלמא מעשה עדיף:
למיגמר — לעצמו מעשה עדיף אבל לאגמורי לאחריני עדיף ממעשה הלכך לימד לא אמרינן:
זורעי — היינו צדקה וחסד כדמפרש לקמיה:
לנחלת שני שבטים — דהכי משמע רגליכם ישולחו בנחלת השור והחמור יוסף ויששכר:
בנות צעדה עלי שור — היינו כילה:
חמור גרם — מתרגמא עתיר בניכסין:
יוסף איקרי שור בכור שורו הדר לו (דברים ל״ג:י״ז):
מתני' כיצד הרגל מועדת — כלומר במה הרגל מועדת:
לשבר בדרך הלוכה — כלומר בכך היא מועדת שמשברת דרך הלוכה:
הבהמה מועדת כו' — קפריך בגמ' היינו רגל היינו בהמה הא תנא ליה לשבר דרך הלוכה:
היתה מבעטת — שינוי הוא זה ותולדה דקרן הלכך חצי נזק ותו לא:
או שהיו צרורות מנתזין כו' — אע"ג דלאו שינוי הוא אלא אורחיה הוא אפ"ה ח"נ ותו לא דהלכתא גמירי להו וברשות הניזק קאמר דברה"ר פטור כדאוקימנא בריש פ"ק (דף ג:) דצרורות תולדה דרגל לפוטרו בר"ה:
ונפל על כלי — אחר:
ראשון — נזקי רגל הן ומשלמת כולה ואחרון ע"י צרורות נשבר הלכך חצי נזק:
דליל קשור ברגלו — כל דבר הנקשר ברגל התרנגול קרי דליל ואית דגרסי דלי:
מהדס — מרקד:
משלם חצי נזק — דדליל היינו צרורות כדמפרש בגמ' דאדייה אדויי הידוס נמי כגון שהתיז והצרורות שברו את הכלים:
