מסכת פסחים דף קי״ג עמוד א׳

גזייתא - כשמהלכים במבואות שבילי כרמים וסוסיהן משתמטין מכאן ובורחין ביישוב אתו ודברי להו:

שראשה אסיא - רופא ואמרי לה ת"ח ותרוייהו חד טעמא:

סוסיא - משום דהוא נטירותא בקרתא מאויבים ומגנבים:

ולא תינסב תרי - נשים שמא תתיעצנה עליך רעה:

נסיב תלת - שאם תתיעצנה השלישית מגלה לך:

פשוט נבילתא - הפשט עורה:

סלקת לאיגרא שירותך בהדך - כשתצא לדרך אפי' קרובה צא ומזונותיך עמך:

מאה קרי בזוזי תותי כנפיך להוו - אפילו המזונות בזול אעפ"כ הוציאם עמך:

לא תשתי סמא - לא תלמד לשתות סמים מפני שתקבע להון ווסת ויהא לבך שואלך ותפזר מעות. ל"א לא תהא רגיל לשתות סממנים כדאמר (לעיל פסחים מב:): (כולהו שקייני) דמעלי להאי קשה להאי:

לא תשוור ניגרא - פסיעה גסה שנוטלת מאור עינים:

ולא תעקר ככא - שן ממש משום חולי:

דמלכותייהו אחורי אודנייהו קיימי - כלומר עתידין לגדל ותגדל אימתן וינקמו ממך:

אדחלא על כרעך זבינך זבין - בעוד שהחול על רגליך כשבאת מן הדרך מכור מה שהבאת כדי שתחזור ותקנה ותביא:

שרי כיסך ופתח שקך - כלומר תקבל תחלה המעות ותנם בכיסך ואח"כ פתח השק ותן התבואה ללוקחים:

קבא מארעא ולא כורא מאיגרא - כלומר טוב לילך למקום קרוב ולהשתכר מעט מלהשתכר הרבה במדינת הים:

תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט - אם יש לך תמרים באותו כלי שנותנים בו תמרים רוץ מיד לבית עושה שכר לעשות מהן שכר שאם תמתין תאכלם בין כך ובין כך ותפסיד:

מאי סודנא - למה נקרא שם השכר סודנא:

סוד נאה - עצה טובה שהרי מתעשרין הימנה:

וגמילות חסדים - יכול לתת מתנה לעניים ולעשות צדקה וחסד:

כל אגב גביא בעיא - כל דבר שצריך לכתוב שטר עליו כגון מלוה ואמנה בעייא גביא כלומר עדיין עומד הוא לגבות ויש לו טורח בו:

מעות רעות - דפרע להו נהלייהו זוזא זוזא:

צא באחרונה - שאם תנוס תכנס לביתך בראשונה:

אל תרבה בגנות - כלומר אל תהא רגיל לעשות בית בפרהסיא במקום מגולה:

משום מעשה שהיה - בדוד ובת שבע:

משום ממון - שמבזבזת לו ממונך:

רווק - פנוי: