אוכל פירות ולא שכר - הלוה חבירך מעות על הקרקע לאכול פירות בנכייתא בזול שתנכה לו דבר מועט מן הדמים והיינו ריוח גדול וגם מצוה היא שיש ללוה שכר ריוח שצריך למעות ולסחורה:

דלא תיגני בלא ק"ש - שזה מנהג הארמאין:

איכא דאמרי אל תשב במטה ארמית ממש משום מעשה דרב פפא - שהיתה ארמית אחת חייבת לו מעות ונכנס מדי יום יום בביתה לגבות הימנה יום אחד חנקה את בנה ונתנתו על המטה וכשנכנס רב פפא אמרה לו שב עד שאביא מעותיך וכן עשה כשבאתה אמרה המתה את בני וברח מן המדינה:

וביומי ניסן - שהצמחים עולין וגס לבו בהן ונוגח:

בדיקולא - בטרסקל שהוא אוכל בו:

ניזהא דתורא - לחש על השור שלא ינגחנו:

אמשכא דצלא - הישן על עור בבית העבדנין קודם שתגמר מלאכתו:

חמימי דחמימי דשדא עילויה - אם רגיל לשפוך עליו מים חמים יותר מדאי על בשרו: מאן דמחוור לבושי' - ולביש להו מקמי ח' יומי דאכתי לא מטי ח' יומי דאשלחינהו הנהו כנים הדרי ואכתי איכא בהו חיותא ואכלי ליה וקשין לדבר אחר:

בהדי תלתא - דהוה חד בעל דינך ותרי ליהוי סהדך:

ובנדה דאורייתא - קודם שהחמירו על עצמן לישב ז' נקיים וטובלת ביום שפסק המעין אל תזקק באותו לילה הואיל והיום ראתה והוחזק מעין פתוח דילמא שפעה זיבה:

שמא תפחת - ותחתיה חלל מלא מים:

פסחים 112 עמוד ב

1שאין כל אצבעות שוות.

2מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולא שכר. מצוה וגוף טהור נושא אשה ולו בנים.

3ארבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו: אל תדור בשכנציב משום דליצני הוו, ומשכו לך בליצנותא.

4ואל תשב על מטת ארמית. איכא דאמרי: דלא תיגני בלא קרית שמע. ואיכא דאמרי: דלא תינסב גיורתא.

5ואיכא דאמרי: ארמאית ממש, ומשום מעשה דרב פפא.

6ואל תבריח עצמך מן המכס, דילמא משכחו לך ושקלי מנך כל דאית לך. ואל תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם, מפני שהשטן מרקד בין קרניו. אמר רבי שמואל: בשור שחור, וביומי ניסן.

7תני רב אושעיא: מרחיקין משור תם חמשים אמה, משור מועד כמלא עיניו.

8תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדיקולא סק לאיגרא ושדי דרגא מתותך. אמר רב: ניזהא דתורא ״הן הן״. ניזהא דאריה ״זה זה״. ניזהא דגמלא ״דא דא״. ניזהא דארבא ״הילני הייא הילא והילוק הוליא״.

9אמר אביי: עור, דג, וכוס, חמין, וביצים, וכנים לבנים כולן קשין לדבר אחר. עור מאן דגני אמשכא דצלא. דג שיבוטא ביומי ניסן. כוס שיורי כסא דהרסנא. חמין חמימי דחמימי משדרו עילויה. ביצים מאן דמדרך אקליפים. כינים לבנים מאן דמחוור לבושיה ולא נטיר ליה תמניא יומי והדר לבוש לה בריין הנך כינים, וקשין לדבר אחר.

10אמר רב פפא: ביתא דאית ביה שונרא לא ניעול בה איניש בלא מסני. מאי טעמא משום דשונרא קטיל לחיויא ואכיל ליה, ואית ביה בחיויא גרמי קטיני, ואי יתיב לה גרמא דחיויא אכרעיה לא נפיק ואסתכן ליה. איכא דאמרי: ביתא דלית ביה שונרא לא ניעול ביה איניש בהכרא, מאי טעמא דילמא מיכריך ביה חויא ולא ידע ומסתכן.

11ג' דברים צוה ר' ישמעאל בר' יוסי את רבי (מק"ש סימן) אל תעש מום בעצמך מאי היא לא תיהוי לך דינא בהדי תלתא דחד הוי בעל דינך ותרי סהדי ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים׃

12אשתך טבלה אל תזקק לה: לילה הראשונה אמר רב ובנדה דאורייתא הואיל והוחזק מעין פתוח דילמא משכה זיבה׃

13שלשה דברים צוה רבי יוסי בר' יהודה את רבי אל תצא יחידי בלילה ואל תעמוד בפני הנר ערום ואל תכנס למרחץ חדש שמא תפחת עד כמה אריב"ל עד י"ב חדש ואל תעמוד בפני הנר ערום דתניא העומד בפני הנר ערום הוי נכפה והמשמש מטתו לאור הנר הויין לו בנים נכפין׃

ברייתא

14ת"ר המשמש מטתו על מטה שתינוק ישן עליה אותו תינוק נכפה ולא אמרן אלא דלא הוי בר שתא אבל הוי בר שתא לית לן בה ולא אמרן אלא דגני להדי כרעיה אבל גני להדי רישיה לית לן בה ולא אמרן אלא דלא מנח ידיה עילויה אבל מנח ידיה עילויה לית לן בה׃

15אל תצא יחידי בלילה דתניא לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות מפני שאגרת בת מחלת היא ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו׃

16מעיקרא הוו שכיחי כולי יומא זמנא חדא פגעה ברבי חנינא בן דוסא אמרה ליה אי לאו דמכרזן עלך ברקיע, הזהרו בחנינא ובתורתו סכנתיך אמר לה אי חשיבנא ברקיע גוזר אני עליך שלא תעבורי ביישוב לעולם. אמרה ליה במטותא מינך שבק לי רווחא פורתא שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות׃

17ותו חדא זמנא פגעה ביה באביי אמרה ליה אי לאו דמכרזי עלך ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו הוה סכנתיך א"ל אי חשיבנא ברקיע גוזרני עלייכי שלא תעבורי ביישוב לעולם הא קא חזינן דעברה?! אמרי: הני׃

תוספות

אין פירוש שמור לדף זה

לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולו שכר כלו' מלוה את חברו ועושה מצוה ומשתלם ממנו מן השכר מצוה והגוף נקי נושא אשה ולו בנים:

ארבעה דברים צוה רבינו את בנו אל תדור בשכנציב דליצני נינהו דילמא משכו לך ואל תשב במטת ארמית משום מעשה דרב פפא שהיה נושה בארמאי ממון ובא לביתו לפרעו והיה לאותו ארמאי בן ומת והיה מוטל על המטה כיון שנכנס רב פפא אמר ליה שב על המטה כיון שישב על המטה צעק כי אתה הרגת את בני כו' איכא דאמרי אל תשב אל תישן בלא ק"ש איכא דאמרי לא תנסב גיורת ואל תבריח עצמך מן המכס דאי משכחי ליה בידך שקלי לכוליה עסקך ואל תעמוד בפני השור וכו' נזהא דתורא וכו':

שלשה דברים צוה ר' ישמעאל בר' יוסי את רב אל תעש מום בעצמך מאי היא לא יהוי לך דינא בהדי תלתא דחד הוי בעל דין ותרי מיניהו סהדי ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים שנמצאת מפחית המקח בעיני בעליו אשתך טבלה אל תזדקק לה לילה הראשון אמר רבא בנדה דאורייתא שטובלת בתשלום שבעת ימים לראייתה הואיל והוחזק מעין פתוח אבל בסופרת שבעה נקיים לא וכן עוד צוה ר' יוסי בר' יהודה אל תצא יחידי בלילה ואל תעמוד בפני הנר ערום ואל תכנס במרחץ חדשה שמא תפחת העומד בפני הנר ערום נכפה והמשמש מטתו לאור הנר הויין לו בנים נכפים:

ת"ר המשמש מטתו ותינוק קטן בה נכפה.

אגרת בת מחלת שנראת לר' חנינא ולאביי פשוטה היא:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת פסחים דף קי״ב עמוד ב׳

מסכת פסחים דף קי״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־523 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–121)עמוד

היעד שנמצא: פסחים דף קי״ב ע״ב

פתיחה בקורא

מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

אביי [הכהן]פסחים קיב ע"ב