בוני התלמוד

    מסכת פסחים דף ק״ז עמוד א׳

    פרק י׳ - ערבי פסחים

    Also cited as: Pesachim 107a, Chapter 10 Arvei Pesachim

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כל השבת - כדאמרן לעיל עד יום רביעי:

    פירזומא - שכר שעורים בלשון לעז ברוי"ש (בריי"ש: שְׁכַר שְׂעוֹרִים (מין בירה)) :

    ותאיני - שכר תאנים:

    ואסני - שכר תותים:

    שיכרא - שכר תמרים:

    בר תליסר מגני - שנתנו מים על התמרים ואחר שזבו נתן על תמרים אחרים וכן הביא תמרים עד י"ג פעמים:

    מייסרן ומפייס - מצערין ובשעת שתיה מפייסין הן כלומר טובים הן וראוי לומר עליהן קידוש והבדלה:

    אדור ברבים - נדר שאין לו הפרה:

    מי זוריון - מי משרת הפשתן:

    שרי ליה אבא - התחלת לעשות שכר ולהשתכר בו מערב לכך הוא יפה בעיניך ומקדש אתה עליו:

    כוס של ברכה - ברהמ"ז:

    מטעמת יין בכל הוא - אותה טעימה שאמרו המברך צריך שיטעום בכל שהוא:

    מנחה גדולה - (משבע) שעות ומחצה ולמעלה זמן הקרבת תמיד כשאתה בא להקדימו:

    ומשום פסח - שמא ישב בסעודה וימנע ויפשע מעשות פסח:

    פסחים 107 עמוד א

    1אמר רבא: הילכתא, טעם מקדש, וטעם מבדיל, ומי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו עד מוצאי שבת. מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו.

    2אמימר פתח לה להא שמעתא דרבא בהאי לישנא, אמר רבא: הילכתא, טעם מקדש, טעם מבדיל, מי שלא קידש בע"ש מקדש והולך כל היום כולו, מי שלא הבדיל במוצ"ש מבדיל והולך כל היום כולו.

    3אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין, ולא הוה לן חמרא. אייתינא ליה שיכרא, ולא אבדיל ובת טוות. למחר, טרחנא ואייתינא ליה חמרא, ואבדיל וטעים מידי. לשנה תו איקלע לאתרין, לא הוה לן חמרא, אייתינא שיכרא, אמר: אי הכי, חמר מדינה הוא, אבדיל וטעים מידי.

    4שמע מינה תלת. ש"מ המבדיל בתפלה, צריך שיבדיל על הכוס. ושמע מינה: אסור לו לאדם שיאכל קודם שיבדיל. ושמע מינה: מי שלא הבדיל במוצ"ש מבדיל והולך כל השבת כולו.

    5בעא מיניה רב הונא מרב חסדא: מהו לקדושי אשיכרא? אמר: השתא ומה פירזומא ותאיני ואסני דבעאי מיניה מרב, ורב מר' חייא, ורבי חייא מרבי, ולא פשט ליה שיכרא מיבעיא?!

    6סבור מינה קדושי הוא דלא מקדשינן עילויה, אבל אבדולי מבדלינן. אמר להו רב חסדא: הכי אמר רב: כשם שאין מקדשין עליו, כך אין מבדילין עליו. איתמר נמי, אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: כשם שאין מקדשין עליו, כך אין מבדילין עליו.

    7לוי שדר ליה לר' שיכרא בר תליסר מגני, טעמיה הוה בסים טובא, אמר: כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותושבחות שבעולם. בליליא צעריה. אמר: מיסרן ומפייס.

    8אמר רב יוסף: אדור ברבים דלא אישתי שיכרא. אמר רבא: אישתי מי זוריון ולא אישתי שיכרא.

    9ואמר רבא: תיהוי שקיותיה שיכרא מאן דמקדש אשיכרא. רב, אשכחיה רב הונא דקדיש אשיכרא, אמר ליה: שרי אבא למיקני איסתירי משיכרא.

    ברייתא

    10ת"ר אין מקדשין אלא על היין, ואין מברכין אלא על היין. אטו אשיכרא ואמיא מי לא מברכין עליהו שהכל נהיה בדברו? אמר אביי, הכי קאמר: אין אומרים ״הבא כוס של ברכה לברך״ אלא על היין. ת"ר אין מקדשין על השכר. משום ר' אלעזר בר רבי שמעון אמרו: מקדשין.

    11מטעימת יין כל שהוא. ר' יוסי בר יהודה אומר: מלא לוגמא. אמר רב הונא אמר רב, וכן תני רב גידל דמן נרש: המקדש וטעם מלא לוגמא יצא, ואם לאו לא יצא.

    12אמר רב נחמן בר יצחק: אנא תנינא לה לא גידול בר מנשיא ולא גידול בר מניומי אלא גידול סתמא. למאי נפקא מינה? למירמא דידי' אדידיה.

    13סמוך למנחה. איבעיא להו: סמוך למנחה גדולה תנן, או דילמא סמוך למנחה קטנה תנן?

    14סמוך למנחה גדולה תנן ומשום פסח, דילמא אתי למימשך,׃

    תוספות

    אמר רבא הילכתא טעם מקדש - וכן הלכה:

    אמימר מתני לה כו' - בסוף מילתיה גרסינן מבדיל והולך כל היום כולו דאי לאו הכי היינו לישנא קמא והלכה כלישנא קמא דמבדיל עד רביעי בשבת כדאמר רבי חייא לעיל ובתשעה באב שחל להיות במוצ"ש נמי רגילין להבדיל אחר התענית וכן בסדר דרב עמרם:

    ושמע מינה מבדיל כל השבת כולה - לא שמעינן מינה אלא כל היום אלא נקט הכי משום דהלכה כן:

    אדור ברבים כו' - דקסבר דברבים אין לו הפרה ואין הלכה כן אלא דוקא על דעת רבים אין לו הפרה ובמקום אחר מפורש (גיטין דף לו.):

    אם טעם מלא לוגמא יצא - וכדמפרש ביומא (דף פ.) כל שאילו מסלקו לצד אחד יראה כמלא לוגמיו והוי פחות מרביעית כדאמרינן התם אבל מלא לוגמיו אמרינן התם דהוי יותר מרביעית ונראה שהוא רוב רביעית דאמרינן לקמן והוא דשתה רובא דכסא ודוקא לאדם בינוני אבל לעוג מלך הבשן בעי טפי כדאמרינן התם:

    סמוך למנחה - תימה אמאי קרי ליה מנחה דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים הלא גם בשחר קריבה מנחת חביתין ומנחת תמיד וי"ל בשחר יש שם אחר תפלת שחרית ועוד דאמרינן בפרק קמא דברכות (דף ו:) הוי זהיר בתפלת מנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה ושמא בשעת הקרבת מנחה נענה ולכך קרי ליה תפלת מנחה שאז היה שעת רצון:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    אמר רבה הלכתא טעם מקדש טעם מבדיל ומי שלא קדש בערב שבת מקדש והולך כל היום ומי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל כל היום כמרימר דמתני להא שמעתא דרבא ליומיה.

    פי' ובת טות לן אותה הלילה בלא אכילה - פי' חמר מדינה יין ששותין בני המדינה כולה והוא יינם ואין להם זולתו:

    שכרא בת תליסר מנאני פי' שכר מסונן בשלש עשרה מסננות כלומר הורק מכלי אל כלי: מיסרן ומפיס פי' מסיר הדעת כמו המסית שבא בדבריו רכין והוא מתוק ומפתה בני אדם לשתותו ואחר מצערו מלשון המפיס מורסא בשבת: רבה בר בר חנה מקדש אשכרא. גרסינן במס' נזיר בתחלתו הריני נזיר מן החרצנים כו' ור' שמעון נמי הכתיב מיין ושכר יזיר ההוא מבעי ליה לאסור יין מצוה כיין הרשות יין מצוה [מאי היא] קידושא ואבדלתא הרי הוא מושבע עליהן מהר סיני אלא כי הא דאמר רבא שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר אתיא נזירות חלה אשבועה ורבנן הכתיב מכל ההוא לאסור יין מצוה כיין הרשות*: ירושלמי בשבועות פ"ג (הלכה ד) שבועה שלא אוכל מצה בלילי הפסח לוקה ואוכל מצה בפסח שבועה שלא אשב בצל אסור לישב בצל סוכה שבועה שלא אשב בצל סוכה לוקה וישב בצל סוכה. כתוב בספרי דבי רב מיין ושכר יזיר לעשות יין מצוה כיין רשות:

    ת"ר אין אומרין הבא כוס לברך אלא על היין ואסיקנא לא אמרן אלא דלא קביע סעודתיה עילויה אבל קבע לית לן בה. ת"ר אין מקדשין על השכר משום ר"ש אמרו מקדשין וטעימת יין כל שהוא ר' יוסי אומר מלא לוגמיו וכן תאני גידול המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת פסחים דף ק״ז עמוד א׳

    מסכת פסחים דף ק״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־410 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: פסחים דף ק״ז ע״א

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026