מסכת בבא קמא דף ס׳ עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Kamma 60b, Chapter 6 HaKones
רש"י
בכי טוב - בעוד חמה זורחת ילין במלון ולא ימתין עד שתחשך ולבקר לא ישכים לצאת עד שיאיר כי טוב לישנא מעליא האור כי טוב כלומר טוב הוא לצאת בו וליכנס בו מפני המזיקין והליסטין:
חרב - חרבו של מלאך המות:
אימה - אימת מות של מלאך ולא בגלוי כל כך:
תא שמע - וסיפיה דקרא ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו נחיה וגו':
אימה - אימת מות של מלאך ולא בגלוי כל כך:
רתחא - דבר:
סכר כוי - סתם חלונות:
אם אמרנו כו' - בארבעה אנשים מצורעים:
דליכא ספק נפשות - במקום שתגלה שם:
וה"מ דלית בהו נקבה - דהתם משום נקבה הוא דעבדי:
דשוויא לתרוייכו - אגדתא ושמעתתא בדבר אחד ושניכם שוין בה שתתרצו ותחפצו בה:
כי תצא מעצמה - אנחנו גרמנו לו שקלקלנו והבטיח הקב"ה לשלם כאילו הוא הבעירה:
פתח הכתוב בנזקי - שהזיק ממונו דכתיב כי תצא משמע מעצמה שהדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בתוך של חבירו:
וסיים בנזקי גופו - שקראו מבעיר בידים:
משום חציו - כזורק חץ שמזיק למרחוק דאיהו גופיה עביד הכא נמי איהו גופיה עביד ונפקא מיניה לחייבו בד' דברים אם הוזק בה אדם כדאמרינן בפ"ב (דף כג.):
אשר בשער - סנהדרין זקני השער:
טמון באש קמיבעיא ליה - מעשה בא לפניו במחנה ששרפו אנשיו גדיש של ישראל ונצרך לשאול הלכה אם חייבין לשלם כלים הטמונים בתוכו כר' יהודה או פטורין כרבנן:
גדישין דשעורין הוו - אקרא סמיך דכתיב ותהי חלקת השדה מלאה שעורין:
מלך פורץ - גדר שדה אחרים לעשות לו דרך ולאוכלוסין שלו דאמרי' בב"ב (דף ק:) דרך המלך אין לה שיעור:
מלאה עדשים - בספר שמואל:
מלאה שעורים כו' - בדברי הימים:
ויצילה - שלא ישרפוה הואיל ואסור להציל את עצמו בממון חבירו:
1לעולם יכנס אדם בכי טוב״ ויצא בכי טוב״, שנאמר: ״(שמות יב״, כב) ״ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר״.
ברייתא
2ת"ר דבר בעיר כנס רגליך, שנאמר: ״ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר״. ואומר: (ישעיהו כו, כ) ״לך עמי בא בחדריך, וסגור דלתיך בעדך״. ואומר: (דברים לב, כה) ״מחוץ תשכל חרב, ומחדרים אימה״.
3מאי ״ואומר״? וכי תימא: ה"מ בליליא, אבל ביממא לא; תא שמע: לך עמי בא בחדריך, וסגור דלתיך׃
4וכי תימא: ה"מ [היכא] דליכא אימה מגואי, אבל היכא דאיכא אימה מגואי כי נפיק יתיב ביני אינשי בצוותא בעלמא, טפי מעלי; ת"ש ״מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה״ אע"ג דמחדרים אימה, מחוץ תשכל חרב.
5רבא, בעידן רתחא הוי סכר כוי, דכתי' (ירמיהו ט, כ) ״כי עלה מות בחלונינו״.
ברייתא
6ת"ר רעב בעיר פזר רגליך, שנא' (בראשית יב, י) ״ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצרימה [לגור] (ויגר) שם״. ואומר: (מלכים ב ז, ד) ״אם אמרנו נבא העיר והרעב בעיר, ומתנו שם״.
7מאי ״ואומר״? וכי תימא: ה"מ היכא דליכא ספק נפשות, אבל היכא דאיכא ספק נפשות לא; ת"ש (מלכים ב ז, ד) ״לכו ונפלה אל מחנה ארם, אם יחיונו נחיה״.
ברייתא
8ת"ר דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך, מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים. דכיון דיהיבא ליה רשותא, מסגי להדיא. שלום בעיר אל יהלך בצדי דרכים. דכיון דלית ליה רשותא, מחבי חבויי ומסגי.
ברייתא
9ת"ר דבר בעיר אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת, שמלאך המות מפקיד שם כליו. וה"מ היכא דלא קרו ביה דרדקי, ולא מצלו ביה עשרה.
ברייתא
10ת"ר כלבים בוכים מלאך המות בא לעיר. כלבים משחקים אליהו הנביא בא לעיר. וה"מ דלית בהו נקבה.
11יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא. מר א"ל לימא מר שמעתתא, ומר א"ל לימא מר אגדתא. פתח למימר אגדתא ולא שביק מר, פתח למימר שמעתתא ולא שביק מר.
12אמר להם: אמשול לכם משל, למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה. ילדה מלקטת לו לבנות, זקינה מלקטת לו שחורות. נמצא קרח מכאן ומכאן.
13אמר להן: אי הכי, אימא לכו מלתא דשויא לתרוייכו: (שמות כב, ה) ״כי תצא אש ומצאה קוצים ״תצא״ מעצמה, ״שלם ישלם המבעיר את הבערה. אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי׃
14אני הציתי אש בציון, שנאמר: ״(איכה ד״, יא) ״ויצת אש בציון, ותאכל יסודותיה״; ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר: ״(זכריה ב״, ט) ״ואני אהיה לה חומת אש סביב, ולכבוד אהיה בתוכה״.
15שמעתתא פתח הכתוב בנזקי ממונו, וסיים בנזקי גופו; לומר לך: אשו משום חציו.
16(שמואל ב כג, טו) ״ויתאוה דוד ויאמר: מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער. ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים, וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער [וגו']״.
17מאי קא מיבעיא ליה? אמר רבא אמר ר"נ טמון באש קמיבעיא ליה, אי כר' יהודה אי כרבנן, ופשטו ליה מאי דפשטו ליה.
18רב הונא אמר: גדישים דשעורים דישראל הוו, דהוו מטמרי פלשתים בהו, וקא מיבעיא ליה: מהו להציל עצמו בממון חבירו?
19שלחו ליה: אסור להציל עצמו בממון חבירו; אבל אתה מלך אתה, [ומלך] פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו.
20ורבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרו: גדישים דשעורין דישראל הוו, וגדישין דעדשים דפלשתים; וקא מיבעיא להו: מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו, על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים?
21שלחו ליה: (יחזקאל לג, טו) חבול ישיב רשע, גזילה ישלם אע"פ שגזילה משלם, רשע הוא. אבל אתה מלך אתה, ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו.
22בשלמא למאן דאמר לאחלופי היינו דכתיב ״חד קרא״: (שמואל ב כג, יא) ״ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים״, וכתיב ״חד קרא״: (דברי הימים א יא, יג) ״ותהי חלקת השדה מלאה שעורים״;׃
23אלא למאן דאמר למקלי, מאי איבעיא להו להני תרי קראי? אמר לך: דהוו נמי גדישים דעדשים דישראל, דהוו מיטמרו בהו פלשתים.
24בשלמא למאן דאמר למקלי היינו דכתיב: ״(שמואל ב כג״, יב) ״ויתיצב בתוך החלקה ויצילה״; אלא למ"ד לאחלופי, מאי ״ויצילה״?
25דלא שבק להו לאחלופי.
26בשלמא הני תרתי, היינו דכתיב ״תרי קראי״;׃
תוספות
לעולם יכנס אדם בכי טוב - מדקדק ר"ת מדמקדים כניסה ליציאה דבנכנס מעיר אחרת איירי מדיליף בריש פסחים (דף ד. ושם) מאברהם דמצפרא סגי לזרוז מצות דכתיב וישכם אברהם בבקר ודלמא משום כי טוב הוא דלא השכים אלא ודאי מביתו לא שייך למימר שיצא בכי טוב שמכיר המוקשים והפחתים ואע"ג דהכא מייתי קרא ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר משמע דמביתו נמי מיירי יש לומר דכיון דהוא סכנתא חשיב כמו לעיר אחרת ובפ"ק דתענית (דף י:) מייתי קרא דהבקר אור ור"י אומר דאין לדקדק בזה דאורחיה דגמרא בהכי בפרק במה מדליקין (שבת דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ובפרק עושין פסין (עירובין דף כא.) נמי אמרינן אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד והא דיליף מוישכם אברהם בבקר שפיר יליף דמשום כי טוב לא היה צריך לאחר כיון דאזל לדבר מצוה דשלוחי מצוה אין נזוקין:
שמלאך המות מפקיד שם כליו - לא גרסינן שנאמר למכמש יפקיד כליו דגבי עשרה מסעות של סנחריב כתיב האי קרא (בישעיהו י) בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו:
מהו להציל עצמו בממון חבירו - איבעיא ליה אי חייב לשלם כשהציל עצמו מפני פקוח נפש:
דלא שביק להו לאחלופי - בתרוייהו כתיב ויצילה של שעורים שלא נטלוה ע"מ לשלם עדשים ושל עדשים שלא לקחוה ממי שזכה בה:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
מי ישקני מים מבור בית לחם - מאי קא מיבעיא ליה דלא משמע דהוה תאב למים ממש שהרבה מים היה לו אלא מים זו תורה ומאשר בשער סנהדרין קאמר.
מהו להציל עצמו בממון חברו - פירש בתוס' דקא מיבעיא ליה אם חייב לשלם ונראה שפשוט להם שיכול להציל על מנת לשלם ושלא מדעת הבעלים.
מסכת בבא קמא דף ס׳ עמוד ב׳
מסכת בבא קמא דף ס׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 26 קטעים ממוספרים, כ־614 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא קמא דף ס׳ ע״ב
פתיחה בקורא