וקבל בו את הדם — כל קבלות של כל ימות השנה קמבעיא ליה:
מין במינו — מזרק במזרק:
חוצץ — ונמצא שאין קבלה זו בכהן שהרי אינו אוחז במזרק שהדם בו:
מאי לאו הושיב מזרק המלא בתוך הריקן — שעירה ממנו והא הכא נמי ולקח כתיב ולקח מדם הפר ומדם השעיר והך לקיחה אחיזת המזרק היא:
לא עירה מזרק מלא — לאחר שעירה דם הפר לדם השעיר חוזר ומערה מזרק מלא לתוך מזרק ריקן:
עומד על גבי כלים וכו' — דתנא דבי רבי ישמעאל הואיל ורצפה מקדשת וכלי שרת מקדשים מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו ובין כלי שרת אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה במס' זבחים (דף כד.):
על גבי רגל חבירו — אלמא מין במינו חוצץ:
דלא מבטל ליה — חבירו את רגלו עד שיגמור עבודתו:
כלי השרת — שני כלים במשמע ושירות אחת:
סיב — הגדל סביב הדקל ונכרך עליו סביב כמין לולבין בגפנים והוא רך וסופג את הדם והדם יוצא מכל עבריו ואינו חוצץ כל כך מי הויא כי האי גוונא חציצה או לא:
זולף והולך וכו' — רישא דמתני' הכי (פרה פ"ו מ"ג) המקדש בשוקת והיה ספוג לתוכו מים שבספוג פסולין כיצד יעשה זולף והולך עד שמגיע לספוג שוקת היא אבן חלולה על שפת המעיין והמים נכנסין לה דרך חור שבדופנה ומשקין בה בהמות ומקדשין בה אפר חטאת לתוך מים חיים והיא הכלי מים שבספוג פסולין דחיים אל כלי בעינן שיהו המים נוגעין בכלי כיצד הוא עושה כשבא ליטול את המים וליתנם בצלוחית ובשפופרת זולף וגומר את כל המים אשר בשוקת עד שמגיע לספוג זולף שואף עד המצוי אגוטי"ר בלע"ז וכדאמרינן במועד קטן (דף יא:) זולף וגומר כדרכו אלמא ספוג לא חייץ ולא פסיל אלא הנבלעים בתוכו והוא הדין לסיב:
שאני מיא דקלישי — ויוצאות מכל עבריו ונכנסות בינו לבין הכלי אבל דם עב הוא:
בדם כשר — דקליש:
בקומץ פסול — בקידוש שהקומץ טעון להתקדש בכלי לאחר הקמיצה והוא כנגד קבלה בדם פסול דחייץ:
