דף ביאור

מסכת פסחים דף ע״ז עמוד ב׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת פסחים דף ע״ז עמוד ב׳

מסכת פסחים דף ע״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־520 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

והני תרי קראי לר' יהושע למה לי:

וחד בשלמים זבחיך שלמים:

שכן כליל הילכך חשיבא ומחמרינן בה:

אם כן דכולי אתא למימר דדם מתיר בשר באכילה ולאו למימר דם אע"פ שאין בשר:

לכתוב ובשר זבחיך תאכל והדר והדם ישפך והוי משמע נמי והדם ישפך תחלה קודם לאכילה דהא לא כתיב והדם תשפוך מאי שנא דאקדמיה לדם זבחיך ישפך ברישא:

ש"מ למדרש ודם זבחיך ישפך מכ"מ:

אימורים דכי ליתנהו לא מעכבי וכגון נטמאו או אבדו לא מעכבי אכילת בשר כדאמרן בתמיד נשחט (לעיל פסחים דף נט:):

כי איתנהו מעכבי אכילת בשר כדאמרן התם:

ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Pesachim 77b · Sefaria

תוספות

שאין בשר ניתר באכילה עד שיזרק הדם תימה אימא דוקא שלמים דאית ביה תרי אכילות אבל עולה מנלן דאימא כי היכי דלית בה מעילה אחר שנזרק הדם כדתנן במעילה בפרק חטאת העוף (מעילה דף ט.) לית בה נמי מעילה קודם זריקה דהאי קרא בשלמים כתיב וי"ל דר"א לא חשיב הך חומרא ורשב"א מתרץ דר"א יליף עולה מקל וחומר דר' יהושע ובשלמים טרח וכתב לה קרא כדאמר בסמוך:

עומר ושתי הלחם דליכא עולין מאי איכא למימר וא"ת ובשתי הלחם מה שייך באין בטומאה ויש לומר משום תנופה דאית בהו:

קסבר ר' יהושע הציץ מרצה על העולין וא"ת לענין מה מפיק קרא בעולה אם אין בשר אין דם הלא הציץ מרצה ויש לומר לענין אבוד ושרוף דלא מרצה ציץ:

אלא פשיטא ר' יהושע קתני לה תימה לרשב"א אמאי לא משני כדלעיל כמדת ר' יהושע דבעי תרתי ולא כמדת ר' יהושע דאיהו ס"ל הציץ מרצה על אכילות ואנן סבירא לן דלא מרצה:

כי אמר ר' יהושע בזבחים במנחות לא אמר השתא משתי הלחם לא תירץ כלום ובלאו הכי פריך שפיר:

Tosafot on Pesachim 77b · Sefaria

רבנו חננאל

ר' אליעזר אומר דם אע"פ שאין בשר שנאמר דם זבחיך ישפך ומה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם ללמד כי הבשר נזרק על גבי המזבח כמו הדם הוי אומר אויר יש בין כבש למזבח שאינו יכול לעבור ועומד בכבש וזורק על גבי המזבח והאי דכתיב והבשר תאכל בא ללמד שאין הבשר נאכל אלא אחרי שיזרוק דם (המזבח) [הזבח] כדכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל ומדלא כתיב והבשר תאכל ברישא והדר ודם זבחיך ישפך כדכתיב ועשית עולותיך הבשר והדם ש"מ דדם ישפך לעולם מ"מ ואם יש בשר יאכל אחריו ואם אין בשר ראוי לאכילה אינו מעכב הדם ואם נאמר משנתנו לר' [יהושע] (יהודה) היא והנה הוא לית ליה כי הציץ מרצה על אכילות וכמו דאמרן דר' אליעזר לבדו הוא דאית ליה האי סברא היכי אתו הני חמשה דברים בטומאה ואמרינן אפילו תימא ר' יהושע קסבר הציץ מרצה על העולין כלומר אפילו קרבין כשהן טמאין הציץ מרצה בשלמא זבחים איכא אימוריהן שהן עולין אפילו טמאין וגם הדם נזרק והציץ מרצה אלא עומר ושתי הלחם דקתני באין בטומאה וליכא בהו תרתי שהן עולין אמאי באין בטומאה ושני' לא בעי ר' יהושע אלא בזבחים אבל במנחות אית ליה קומץ אף על פי שאין שירים: איני והתנן במנחות פ"ג נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כמדת ר' אליעזר כשרה כמדת ר' יהושע פסולה מכלל דכי היכי דפליגי בזבחים הכי [נמי] פליגי במנחות ומשני' האי תנא דמנחות שנאה כמדת ר' יהושע דבעי תרתי ולא כמדת ר' יהושע דאלו ר' יהושע בזבחים בעי תרתי במנחות לא בעי תרתי ואקשי' ומאן האי תנא דקאי בשיטת ר' יהושע דבעי תרתי ומחמיר טפי מיניה דבמנחות נמי בעי תרתי ועוד תניא א"ר יוסי [רואה אני] דברי ר' אליעזר בזבחים ודברי ר' יהושע בזבחי' דברי ר' אליעזר במנחות ודברי ר' יהושע במנחות [אלמא] כי הנה בהדיא תאני ר' יוסי כי ר' יהושע סבר במנחות אם אין קומץ אין שירים אם אין שירי' אין קומץ [ומשני] (ופי') אלא לעולם קסבר ר' יהושע הציץ מרצה על אכילות אי הכי כי הציץ מרצה על האכילות אמאי תנינן כמדת ר' יהושע פסולה (תאכל) כי הציץ מרצה ושני' כי קתני פסולה אאבדו שיריה ונשרפו שיריה דהא ליתנהו אבל נטמאו שיריה דברי הכל כשרה ולא הורך התנא לפרש כי ר' אליעזר מכשיר בה ודחי' הכי השתא באבדו ונשרפו דליתנהו כלל מכשיר בה ר' אליעזר בנטמאו דאיתנהו והציץ מרצה על אכילות מיבעיא לי' דודאי מכשיר אלא לא הוצרך נטמאו שיריה אלא לר' יהושע קתני לה וקתני פסולה.

ועוד תניא ר' יהושע אומר כל הזבחים בין נטמא בשר וחלב קיים בין נטמא חלב ובשר קיים זורק הדם הא נטמאו תרווייהו לא אלמא קסבר ר' יהושע אין הציץ מרצה לא על העולין ולא על האכילות ושנינן שינויא כי קא בעי ר' יהושע תרתי לכתחלה כגון דמנחות אבל דאיעבד כגון משנתנו אפי' חדא (לא) [סגי] ותניא הכי דשני ליה לר' יהושע בין לכתחלה ובין דאיעבד דתניא נטמא הבשר או נפסל או יצא חוץ לקלעים ר' אליעזר אומר יזרק ר' יהושע אומר לא יזרק ומודה ר' יהושע שאם זרק הורצה ואקשי' חדא דפסולה דקתני בנטמאו שיריה דאיעבד משמע דהאי נטמאו קתני ואפי' נטמאו הכי פסולה ועוד מתני' דקתני חמשה דברים באין בטומאה לכתחלה משמע אלא לא קשיא כי קתני דבעי ר' יהושע תרתי בקרבן יחיד אבל בקרבן צבור הוא ומנחות אפילו חדא סגי ליה ומתני' קרבן צבור הוא ומנחות קרבן יחיד.

Rabbeinu Chananel on Pesachim 77b · Sefaria

מאירי

בשר קדשים אינו נאכל לא בחטאות ואשמות לכהנים ולא בשלמים לכהנים בחלקם ולא לבעלים בחלקם עד שיזרק הדם ויקרבו האימורים ובחטאת העוף שאין שם אימורים שלא נטמאו אינם זוכים עד שיקטרו:

הציץ אינו מרצה אלא על הטומאה אבל לא על פסול אחר מעתה דם הקדשים שנפסל אין הציץ מרצה עליה ואינו נזרק כלל ואם זרק לא הורצה שהרי פסול טומאה אין בה שדם קדשים אינו מקבל טומאה ופיסול אחר כגון שיצא הדם חוץ לעזרה אין הציץ מרצהו ואפילו זרק לא הורצה וכן אין הציץ מרצה אלא על העולים ר"ל דברים הקרבים כגון קומץ במנחה ואימורין בקרבן או איברי עולה שאם נטמאו מקטירם והציץ מרצה אבל אינו מרצה על הנאכלים ר"ל על הבשר או על שירי המנחה שנטמאו שמא תאמר א"כ נטמא הבשר הרי הוא כמי שאינו ונאמר שלא יזרוק הדם ואף אם זרק שלא הורצה שהרי כתיב ועשית עולותיך הבשר והדם ואם אין דם אין בשר ואם אין בשר אין דם תדע שלא נאמר כן אלא אם אבד או נשרף שאם נשתייר כזית מן הבשר או האימורין זורק ואם לאו אינו זורק ולא הורצה הואיל ואין כזית בשר או מן האימורין בעולם אבל אם נטמא הואיל ומ"מ ישנו בעין דנין בו בדרך אחרת והוא שאם נטמא הבשר והחלב אם כזית ממנו טהור אף בקרבן יחיד זורק את הדם לכתחלה ואם נטמאו הבשר והאימורין ביחיד לא יזרוק ואם זרק הורצה בצבור זורק לכתחלה ואם נפסל הבשר ביוצא לא יזרוק לכתחלה אע"פ שהאימורין לא נפסלו ואם זרק הורצה ובמנחה נטמאו שיריה או אבדו או נשרפו או נפסלו ביוצא לא יקטיר הקומץ ואם הקטיר הורצה ואם נשאר כזית מן השירים מקטיר הקומץ לכתחלה ואמר שכן למה אמרו שאין הציץ מרצה על הנאכלין שאם שלא ליאכל הבשר זו לא הוצרכה שאף הסובר שהציץ מרצה על אכילתו לא חלק בה י"א שלא לעלות לבעלים וצריך קרבן אחר ויש חולקין בה ומפרשים אותה לענין שאם נטמאו שניהם לא יזרוק לכתחלה או שמא לא להתחייב כרת בפגול שבה שאין הציץ עושה אותה כטהור להתחייב כרת בפגול שבה שכל זריקה שאינה מכשרת הבשר לאכילה אין בה פגול וכן שלא לצאת מידי חיוב מעילה שכל קדשי מזבח אע"פ שנפסלו מועלין בהם מדברי סופרים כל שלא היה שעת היתר לאכילת הכהנים אבל אם היה להם שעת היתר לכהנים ואח"כ נפסלו ונאסרו באכילה אין עוד מעילה בהם וזו אין הציץ עושה בהם כשעת היתר ויש בהם מעילה:

זהו הפסק הנראה לנו בשמועה זו ויש חולקים בה בקצת דברים:

Meiri on Pesachim 77b · Sefaria

מהרש"א — חידושי הלכות

גמרא א"ה אימא כוליה להכי הוא דאתא כו' ק"ק מנליה לתלמודא דר"י מצריך תרי קראי לעולה ושלמים אימא דלא מצריך רק חד קרא כמו ר"א דלא מצריך תרי קראי לעולה ולשלמים וקרא דודם זבחיך ישפך מוקי לה כולה להך דרשה דהכא דאין הבשר מותר באכילה עד שיזרוק הדם וסבר כר"א בהא דמלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ודו"ק:

בפירש"י בד"ה עומר ושתי הלחם כו' בשלמא לר"א דאית ליה הציץ מרצה על אכילות כו' עכ"ל וא"נ דהוה ס"ל לר"א דאין הציץ מרצה על אכילות ניחא דהא ס"ל יש דם אע"פ שאין בשר אלא דקושטא קאמר דבהדיא ס"ל לר"א לעיל בברייתא דהציץ מרצה על אכילות כולהו כו' כפרש"י וניחא ליה נמי לר"א השתא מב' הלחם וק"ל:

תוס' בד"ה אלא פשיטא כו' ר"י דאיהו ס"ל הציץ מרצה כו' ואנן ס"ל דלא מרצה עכ"ל דהכא ליכא למפרך מי איכא תנא דמחזיר טפי מיניה דהא ודאי איכא רבי יוסי דסבר אין מרצה וק"ל:

Chidushei Halachot on Pesachim 77b · Sefaria

מהר"ם

בגמ' ש"מ דם אע"פ שאין בשר וש"מ אין הבשר מותר באכילה וכו' כצ"ל:

שם אלא קסבר ר' יהושע דציץ מרצה כו' כצ"ל:

ברש"י ד"ה דם דכי ליתי מעכב דהא תרווייהו וכו' כצ"ל:

ד"ה ולא על העולים וכו' דאי מרצי וכו' כצ"ל:

Maharam on Pesachim 77b · Sefaria

חידושי רבי עקיבא איגר

תוס' ד"ה שאין בשר כו' [עולה מנ"ל דאימא כי היכי דלית בה מעילה אחר שנזרק הדם כדתנן במעילה] פ' חטאת העוף (דף ט'). תמוה לי, הא בעולה מועלין לעולם אף אחר זריקה כמפורש להדיא באותה מתני' דמעילה שהביאו, וד' יאר עיני:

Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Pesachim 77b · Sefaria

לשון המקור

קטע 1

וְהָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי? חַד בְּעוֹלָה, וְחַד בִּשְׁלָמִים. וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּעוֹלָה, הֲוָה אָמֵינָא: עוֹלָה הִיא דַּחֲמִירָא, שֶׁכֵּן כָּלִיל, אֲבָל שְׁלָמִים דְּלָא חֲמִירִי, אֵימָא לָא.

קטע 2

וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא שְׁלָמִים, הֲוָה אָמֵינָא: אַדְּרַבָּה, דְּאִית בְּהוּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת. אֲבָל עוֹלָה דְּלֵית בָּהּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת, אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

קטע 3

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי, הָכְתִיב ״וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל״! אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ אַשֶּׁאֵין הַבָּשָׂר מוּתָּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם.

קטע 4

אִי הָכִי, אֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בָּשָׂר מְנָלַן?

קטע 5

אָמַר לָךְ: אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״הַבָּשָׂר תֹּאכֵל״ וַהֲדַר ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״, כְּדִכְתִיב בְּרֵישָׁא ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״, מַאי שְׁנָא דְּאַקְדְּמֵיהּ לְ״דַם זְבָחֶיךָ״? שְׁמַע מִינַּהּ: דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר, וּשְׁמַע מִינַּהּ: שֶׁאֵין הַבָּשָׂר מוּתָּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם.

קטע 6

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֵין הַבָּשָׂר מוּתָּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם — קַל וָחוֹמֶר הוּא, וּמָה אֵימוּרִין דְּכִי לֵיתַנְהוּ — לָא מְעַכְּבִי, כִּי אִיתַנְהוּ — מְעַכְּבִי, דָּם, דְּכִי לֵיתֵיהּ — מְעַכֵּב, כִּי אִיתֵיהּ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן דִּמְעַכֵּב!

קטע 7

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתֵב לַהּ קְרָא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? כׇּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִדְרַשׁ — דָּרְשִׁינַן.

קטע 8

הַשְׁתָּא לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּכֵיוָן דְּאָמַר בָּעֵינַן תַּרְתֵּי, וְצִיץ אַאֲכִילוֹת לֹא מְרַצֶּה, הֵיכִי אָתֵי בְּטוּמְאָה?

קטע 9

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֶלָּא קָסָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הָעוֹלִין.

קטע 10

הָא תִּינַח זְבָחִים דְּאִיכָּא עוֹלִין, אֶלָּא עוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּלֵיכָּא עוֹלִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמְרִי: כִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי דְּבָעֵינַן תַּרְתֵּי — בִּזְבָחִים, בִּמְנָחוֹת לָא אָמַר.

קטע 11

וּבִמְנָחוֹת לָא אָמַר? וְהָתְנַן: נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ, אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ, כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — כְּשֵׁירָה, כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — פְּסוּלָה.

קטע 12

כְּמִדַּת וְלֹא כְּמִדַּת: כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּבָעֵינַן תַּרְתֵּי. וְלֹא כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים אָמַר, בִּמְנָחוֹת — לָא אָמַר, וְאִילּוּ הַאי תַּנָּא סָבַר: אֲפִילּוּ בִּמְנָחוֹת.

קטע 13

וּמַנּוּ הַאי תַּנָּא דְּקָאֵי כְּווֹתֵיהּ וּמַחְמֵיר טְפֵי מִינֵּיהּ? וְעוֹד, תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְנָחוֹת וּבִזְבָחִים, וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים וּבִמְנָחוֹת.

קטע 14

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּזְבָחִים, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: דָּם — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בָּשָׂר. וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין דָּם — אֵין בָּשָׂר, אִם אֵין בָּשָׂר — אֵין דָּם. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְנָחוֹת, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: קוֹמֶץ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שִׁירַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּמְנָחוֹת, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין קוֹמֶץ — אֵין שִׁירַיִם, אִם אֵין שִׁירַיִם — אֵין קוֹמֶץ.

קטע 15

אֶלָּא, קָסָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל [הָעוֹלִין וְעַל] הָאֲכִילוֹת.

קטע 16

אִי הָכִי, אַמַּאי כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּסוּלָה? אַאָבוּד וְשָׂרוּף.

קטע 17

אֶלָּא נִטְמָא, לְמַאן קָתָנֵי? לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — פְּשִׁיטָא, הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר אָבוּד וְשָׂרוּף דְּלֵיתַנְהוּ, מַכְשִׁיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נִטְמָא דְּאִיתֵיהּ — מִיבַּעְיָא? אֶלָּא פְּשִׁיטָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְקָתָנֵי פְּסוּלָה.

קטע 18

וְעוֹד, תַּנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל זְבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין שֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וְחֵלֶב קַיָּים, וּבֵין שֶׁנִּטְמָא חֵלֶב וּבָשָׂר קַיָּים — זוֹרֵק אֶת הַדָּם. אֲבָל נִטְמְאוּ תַּרְוַויְיהוּ — לָא. אַלְמָא קָסָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הָעוֹלִין וְלֹא עַל הָאֲכִילוֹת!

קטע 19

אֶלָּא: לְעוֹלָם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא מַתְנִיתִין, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן — לְכַתְּחִלָּה, כָּאן — דִּיעֲבַד. כִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — לְכַתְּחִלָּה, דִּיעֲבַד לָא.

קטע 20

וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּין לְכַתְּחִלָּה לְדִיעֲבַד — דְּתַנְיָא: נִטְמָא בָּשָׂר אוֹ שֶׁנִּפְסַל אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִזָּרֵק, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא יִזָּרֵק. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם זָרַק — הוּרְצָה.

קטע 21

חֲדָא, דִּ״פְסוּלָה״ — דִּיעֲבַד מַשְׁמַע. וְעוֹד, ״חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּאִין״ — לְכַתְּחִלָּה מַשְׁמַע.

מסכת פסחים דף ע״ז עמוד ב׳

מסכת פסחים דף ע״ז עמוד ב׳

רש"י

תוספות

רבנו חננאל

מאירי

מהרש"א — חידושי הלכות

מהר"ם

חידושי רבי עקיבא איגר

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

לשון המקור