דף ביאור
מסכת פסחים דף מ״ב עמוד ב׳פרק 3 אלו עוברין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת פסחים דף מ״ב עמוד ב׳
מסכת פסחים דף מ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־360 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
דִּסְמִידָא, בָּשָׂר שָׁמֵן — דִּצְפִירְתָּא דְּלָא אִפְּתַח, יַיִן יָשָׁן — עַתִּיק עַתִּיקֵי.
כׇּל מִילֵּי דִּמְעַלֵּי לְהַאי — קָשֵׁה לְהַאי, וּדְקָשֵׁה לְהַאי — מְעַלֵּי לְהַאי, בַּר מִזַּנְגְּבִילָא רַטִּיבָא, וּפִילְפְּלֵי אֲרִיכְתָּא, וּפַת נְקִיָּיה, וּבָשָׂר שָׁמֵן, וְיַיִן יָשָׁן — דִּמְעַלֵּי לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ.
שֵׁכָר הַמָּדִי. דְּרָמוּ בֵּיהּ מֵי שְׂעָרֵי.
וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי. דְּשָׁדוּ בֵּיהּ שְׂעָרֵי.
אָמַר רַב נַחְמָן (בַּר יִצְחָק): בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיוּ מְבִיאִין נְסָכִים מִיְּהוּדָה, לֹא הָיָה יֵינָם שֶׁל יְהוּדָה מַחְמִיץ, עַד שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן שְׂעוֹרִין. וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ חוֹמֶץ סְתָם.
וְעַכְשָׁיו אֵין יֵינָם שֶׁל אֲדוֹמִיִּים מַחְמִיץ עַד שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן שְׂעוֹרִין, וְקוֹרִין אוֹתוֹ חוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה״, אִם מְלֵאָה זוֹ — חֲרֵבָה זוֹ, וְאִם מְלֵאָה זוֹ — חֲרֵבָה זוֹ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מֵהָכָא: ״וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ״.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בִּיהוּדָה, בָּרִאשׁוֹנָה הַלּוֹקֵחַ חוֹמֶץ מֵעַם הָאָרֶץ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, מִפְּנֵי שֶׁחֲזָקָה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַתֶּמֶד. וְעַכְשָׁיו, הַלּוֹקֵחַ חוֹמֶץ מֵעַם הָאָרֶץ — צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, שֶׁחֶזְקָתוֹ אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַיַּיִן.
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: תֶּמֶד לָאו בַּר עַשּׂוֹרֵי הוּא? וְהָא (תְּנַן): הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה, וּמָצָא כְּדֵי מִדָּתוֹ — פָּטוּר, וְרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב?
הָכִי קָאָמַר: לֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עַל הַתֶּמֶד. אִי בָּעֵית אֵימָא: נֶחְשְׁדוּ, וְלָא קַשְׁיָא: הָא — בְּדִרְווֹקָא, הָא — בִּדְפוּרְצָנֵי.
וְזֵיתוֹם הַמִּצְרִי וְכוּ׳. מַאי זֵיתוֹם הַמִּצְרִי?
תָּנָא רַב יוֹסֵף: תְּלָתָא שְׂעָרֵי, תְּלָתָא קוּרְטְמֵי, וּתְלָתָא מִלְחָא.
רַב פָּפָּא מַפֵּיק שְׂעָרֵי וּמְעַיֵּיל חִיטֵּי, וְסִימָנָיךְ סִיסָנֵי.
תָּרוּ לְהוּ וְקָלוּ לְהוּ וְטָחֲנִי לְהוּ וְשָׁתוּ לְהוּ מִדִּיבְחָא וְעַד עֲצַרְתָּא. דִּקְמִיט מְרַפֵּי לֵיהּ, וְדִרְפֵי מְקַמֵּיט לֵיהּ, לְחוֹלֶה וּלְאִשָּׁה עוּבָּרָה סַכַּנְתָּא.
וְזוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים וְכוּ׳. הָכָא תַּרְגִּימוּ: מַיָּא דְּחִיוָּרֵי דְּצָבְעִי בְּהוּ לִבָּא.
וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים וְכוּ׳. פַּת תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, שֶׁמַּנִּיחָהּ עַל פִּי קְדֵירָה וְשׁוֹאֶבֶת הַזּוּהֲמָא.
וְקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים וְכוּ׳. הָכָא תַּרְגּוּמָא: פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי.
רַב שִׁימִי מָחוֹזְנָאָה אָמַר: זֶה טִיפּוּלָן שֶׁל בְּנוֹת עֲשִׁירִים, שֶׁמְּשַׁיְּירוֹת אוֹתוֹ לִבְנוֹת עֲנִיִּים.
אִינִי? וְהָא תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא: אַרְבָּעָה מִינֵי מְדִינָה, וּשְׁלֹשָׁה מִינֵי אוּמָּנוּת. וְאִי אָמְרַתְּ טִיפּוּלָן שֶׁל בְּנוֹת עֲשִׁירִים, מַאי מִינֵי אוּמָּנוּת אִיכָּא?
וְאֶלָּא מַאי, פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי? אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ הַאי קוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים? קוֹלָן שֶׁל רַצְעָנִין מִיבַּעְיָא לֵיהּ! אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: לְעוֹלָם פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי, וּמַאי קָרֵי לֵיהּ קוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים? דְּסוֹפְרִים נָמֵי מְדַבְּקִין בְּהוּ נְיָירוֹתֵיהֶן.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים וְכוּ׳. תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: אַף טִיפּוּלֵי נָשִׁים. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל